פיתוח ישראלי: תרופה נזאלית לשיקום פגיעות בחוט השדרה

החברה הישראלית נוראקסון (NurExone) מפתחת טיפול מבוסס siRNA הניתן נזאלית לשיקום פגיעות בחוט השדרה. החברה השלימה השבוע את פגישתה עם מינהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA, להתחלת התכנית לניסויים הקליניים של התרופה, זאת לאחר תוצאות מרשימות במעבדה. על המצאת התרופה חתומים חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת תל אביב והחברה מצפה להתחיל במחקרים קליניים בבני אדם בפאזה 1/2 ב-2025.

הטכנולוגיה של התרופה מבוססת אקסוזומים המוטענים במולקולות siRNAי(small interfering RNA) כך שיגיעו ישירות לתאים הפגועים בגוף. siRNA הן מולקולות מסוג RNA דו-גדילי המשפיעות על ביטוי של גנים ספציפיים. התרופה נועדה לקדם התחדשות נוירונים וחיווט מחדש שלהם בחוט השדרה שנפגע באופן טראומטי.

מנגנון פעילות התרופה. מקור: אתר נוראקסון

בתוצאות ביניים של ניסוי החברה שבוצע בטכניון, אותן פרסמה החברה מוקדם יותר השנה, התרופה ניתנה לחולדות. 75% מהן הגיבו לטיפול והדגימו שיפור ברפלקס בגפה ובתפקוד המוטורי והסנסורי. באותו מחקר, ניסו לתת את התרופה גם ללא האקסוזום, מה שהדגים יעילות מופחתת ושיפור בקרב 25% מהחולדות בלבד. בנוסף, בקבוצת הביקורת שלא טופלה כלל, אף אחת מהחולדות לא הפגינה התאוששות סנסורית, מוטורית או רפלקסורית.

יכולת התחדשות ירודה של נוירונים בוגרים במערכת העצבים המרכזית וסביבת פגיעה טראומטית עוינת הכוללת דלקת, מעכבי מיאלין, מרכיבי צלקת של תאי גליה ואספקת דם פגועה, גורמות לצמיחה אקסונלית ולהחלמה תפקודית מוגבלות בלבד לאחר פגיעת עמוד שדרה. לפי החברה, אחד המכשולים העיקריים בצמיחה האקסונלית הוא הביטוי של הגן PTEN, שעל הפחתת הביטוי שלו עובדת התרופה. הגן מתבטא בנוירונים ובאקסונים מתחדשים וממלא תפקיד חיוני בבקרה על התחדשותם של נוירונים קורטיקו-ספינליים, זאת באמצעות הפחתת הביטוי של mTOR.

מסלולו של mTOR מעוכב בנוירונים בוגרים שעברו אקסוטומי, ובכך מגביל את סינתזת החלבון ומונע צמיחה אקסונלית. פעילות זו הופכת את PTEN לווסת הומאוסטטי משמעותי ולחלבון מדכא גידולים, שתפקודו לקוי גם במגוון רחב של גידולים (בגלל שינויים סומטיים). התפקיד החשוב של מסלול האיתות PI3K/AKT/mTOR בצמיחת תאים, התחדשות והישרדות הוא הרציונל בבסיס עיכוב PTEN בעזרת siRNA.

כאמור, בשבוע שעבר אישר ה-FDA את התכנית לניסויים הקליניים הראשוניים של החברה, אחרי ניסויים מוצלחים בחולדות וללא צורך בניסויים בחיות גדולות יותר. הניסוי בבני אדם צפוי להתחיל בשנת 2025.