משקל מכירה בסיסי- מתאים לכיסוי 3 מ"ר

2 גרם

פרטים
מבפנים הוא חסום בטבעת-שערות. צבע הפרח נע בין ורוד ללבן, הגביע קצר, רחב, קטוע, חסר שפתיים ושיניים, מכוסה שערות רגילות בינוניות ושערות בלוטיות קצרות. צבעו ירוק, עורקיו סגולים. לעיתים כולו סגול. עלי התפרחת (החפים) קצרים מהגביע, נשירים. הסוג מרווה מתאפיין בפרח ששניים מאבקניו התנוונו, והוא נותר עם שני אבקנים בלבד. האבקנים גדולים, כל אבקן מחולק לשתי זרועות: התחתונה אינה נושאת אבקה, אלא משמשת מִדְרָך לחרק במנגנון ההאבקה: בדרכו אל הצוף שבפרח נאלץ החרק לדרוך על הזרוע התחתונה וזו מפעילה כמנוף את הזרוע העליונה, כך שזו מתכופפת ושזורה באופן פעיל כאבקה על גבו של החרק.

חודשי פריחה
מרץ- מאי

שימושים
בעיקר לנוי. מין זה ניכר בעליו המנוצים, ובגביע נפוח. צבע הפרח וריאבילי- לבן, ורוד וכן אדום. הוא מצוי בעיקר בשדות, אדמה כבדה ובתות וכמו כן במסלעות וערוגות.

אזורי גידול
בגולן ובגליל, בגלבוע, הכרמל, עמק הירדן והעמקים, הרי יהודה ושומרון, מדבר יהודה ושומרון, הנגב והרי אילת. אזורי גידול: בסוג 700 מינים. בארץ 22 מינים, מהם ים-תיכוניים ומהם מדבריים. גדלה בקרקעות כבדות ובשדות ברוב אזורי הארץ הים-תיכוניים, ואף בצפון הנגב.

הנחיות זריעה

מומלץ לזרוע בחודשים ספטמבר-מרץ.
את הזרעים של הצמחים הרב שנתיים אנחנו ממליצים להנביט בכוסיות ולאחר הנביטה להעביר לקרקע. יש לזרוע כ-5 זרעים בכל כוסית ולשמור באדמה לחה ובמקום מואר. לאחר הנביטה, כשהשתיל הגיע לגובה של כ-10 ס"מ מעל פני האדמה, ניתן להעביר אותו לקרקע. יש להעתיק את השתיל לקרקע עם כל האדמה מהעציץ בה הוא נבט, יש לדאוג להשקיה פעמיים בשבוע לפחות. (שהאדמה סביבו תהיה לחה). במידה ומעבירים את השתיל לקרקע בעונת הגשמים- אין חובה להשקות בהשקיה מלאכותית באזורים בהם יש כ-2 אירועי גשם בשבוע בעונת הגשמים. במידה והצמח יקבל השקיה לאורך כל השנה, הוא יישאר ירוק כל השנה ובעונה יפרח. במידה והצמח לא יקבל השקיה מלאכותית, הוא יכנס לתרדמה למספר חודשים בכל שנה ולאחר מכן יעלה שוב.

הידעת?

יש דורשים את שמו מרווה – מוריה, מתוך השערה כי תפרחתה של המרווה (אולי המין מרוות ירושלים) שימשה השראה ודגם לעיצוב מנורת בית-המקדש.