גליון 2025

ג או לההד די
מונת וחוט

1976

71 טע
רווו&ס ה 1ה
ב ח סו ת

?וסט.

1111ה י 3השל

בגיל ,12 ויתרה גאולה הדדי על חגיגת חבת״מיצווה,
נסעה במקומה לטיול באירופה. הילדה המתוקה זכתה ביחס
יוצא־מן־הכלל מצד דיילות המטוס. ואז היא החליטה :
״כשאהיה גדולה, אהיה דיילת. אסע בכל העולם ואפגוש
תמיד אנשים חדשים ומעניינים.״

הכיתה

חיום גאולה בת .16 תלמידה מצטיינת בתיכון עירוני
ט״ו בתל־אביב, וממשיכה לחלום על קאריירה של דיילת.
היא גם ממשיכה לחפש את חברתם של האנשים המעניינים.
ילידת בת־ים, בת שנייה במישפחה של שלושה ילדים.
האב, יוצא טריפולי, קבלן־בניין. האם — גננת.
הדחיפה להשתתף בתחרות באה מצד האחות הגדולה,
עמליה, המשרתת בצה״ל. עמליה בת ה־ ,20 יפהפייה בזכות
עצמה, הגיעה למסנה שהיא גדולה מדי מכדי להשתתף
בתחרות, שיכנעה את אחותה. עזר בשיכנוע גם דרור,
האח בן השבע. אחרי שהוחלט, נרתמו גם
ההורים המעודדים והעוזרים.
יש לה, לגאולה, שיער חום ארוך וגולש, וכל רגע פנוי
שלה מוקדש לשפת״הים .״אחרי הלימודים והכנת השיעורים,
כמובן.״ שחיינית מצויינת, מרבה לקרוא רומנים,
ומשתדלת לא לקחת קשה את החיים. רצה לראות כל
קומדיה המוצגת בבתי״הקולנוע. היא מיתמרת לגובה
של 173ס״מ, המנוצלים הרבה למישחקי כדורסל.
עיניים חומות, גוף גמיש כשל איילה, ונחשבת כמלכת היופי
של הכיתה.
לפני שתתחיל להסתובב בעולם, מתכוננת גאולה לסיים
את בית־הספר התיכון ולהתגייס לצת״ל .״אני מקווה
שלא ישלחו אותי לעשות עבודה מישרדית. אני רוצה משהו
מרתק. ג׳וב מעניין, רחוק מהבית. לא איכפת לי לשרת
בצפון או בדרום, העיקר שיהיה אקשן. שתקופת הצבא
תהיה עשירה בחוויות.״
גם ההסכמה להשתתף בתחרות נעוצה בחיפושיה של
גאולה אחר חוויות .״לא איכפת לי אם אזכה
בתואר או לא. העיקר חחווייח.״
החווייה שבהשתתפות הדביקה כבר את כל בני־כיתתה
של גאולת. ההפסקות בין השעורים מוקדשות לדיון
בנושא. העצות עפות מכל עבר והעיקר, כל הכיתה מתכוננת
לבוא במרוכז לנשף המסכם שייערך בהיכל התרבות,
כדי לתמוך במלכת הכיתה.

ילדים, זוכה גאולה הדדי, המאופרת בתכשירי אאוטדור גירל,
ביחס מייוחד מצד כל בני מישפחתה .״אני הבת של אחא, אבא,
אחותי הגדולה ואחי הקטן. הס עוזרים ומטודדיס אותי׳.

2י * 0ט
תנו לי גבר א מי תי. אחד שיה־ע
מ ה טוב. שיודע גם לה שיג
דברים טובים ...בו ס בירה
מעול ה של גול דסטאר למשל.

הפקה: יצחק גיזרי.
מיבצע! מירי זכרוני, רפי זכ רוני.
עיצוב המופעים: דני ליטאי.

מארמי ה•

הדרכת הבגות בהליכה וביטחון
במה: לאה פלטשר. המועמדות
תנעלנה סנדלים תוצרת בית־החרושת

אל-גה.

לטקס בחירת נסיכת ים־סוף באילת
תגענה המועמדות במטוסי ארקיע.
כי חופש אמיתי באילת מתחיל

בארקיע.

לנשפים שיערכו בבאר״שבע, אשקלון,
חיפה וטבריה תגענה המשתתפות
באוטובוסים הממוזגים של חברת

טיולי הגליל.

מלכת חמים 1976 תטוס לאירופה
וחזרה במטוסי חברת אולימפיק.

לו ארץ, לי שמיים
טל קאריירה של דיילת .״אני רוצה לטייל בעולם,״ היא אמרה.
מאז היא נמשכת למטוסים. כשנתקלה בדגם של מטוס חברת

ארקיע, החברה שתטיס את המועמדות לנשף בחירת נסיכת ים־סוף
שייערך בסלון לרום באילת, היא בדקה אותו ביסודיות. למרות
המיקצוע הנשי שבחרה לעצמה, מוכיחה גאולה, הלבושח בבגדי־יס
תוצרת גוטקס, כי בירה גולדסטאר היא משקה לא רק גברי.

נינט א סו ר

--ו־־ 1 111— 1 11 11 ויו^ — 1

מותר

המועמדות בתחרות מלכת חמים משתמשות
במיגוון המוצרים הגדול של
״אוליביה״ :שמן שיזוף׳ דיאודוידיים,
כי וקרם רנט׳ סבון
״בכל בית — ״עץ הזית!״

מה שנוגע לטיפוח העור —

קרם

הלחות וקרם ההזנה של ״אאוט־דור
גירל״ חם המוצרים. הם טובים
ועוזרים לך להיראות יפה, והכל
במחיר זול כל־כך. זה עסק משתלם !

היובזת

מייוצגת בדרך־כלל על־ידי יושבות־הראש
של מועצות הפועלות. אבל
גס לנינט אסור בת ה־ 17ש מה להגיד בנושא. שכן נינט, ילידת

סקרנות טיבע־ת

היא אחת
טות של
מטפחת את שיערה בעזרת מוצרי חברת
מדרבנת אותה
ללמוד מה שיותר על

מתכונותיה הבולנינט
אסור, ה־וולד״
.הסקרנות
הנעשה סביבה.

הארץ, עובדת בשנה האחרונה במיפעל לתפירה בתל־אביב. אחרי
העבודה לומדת נינט, המשתמשת במוצרי אוליביד. של עץ הזית,
אנגלית, ורוצה ללמוד הנהלת־חשבונות ולעבוד כמתכננת־אופנה.
בבית״הספר, בשיעורי־העיברית, היו משתעשעים פעם
בחידה על הילד שפגש באיש המטייל עם כלבו ושאל אותו
אם מותר לגעת בכלב. תשיב האיש: מותר — אסור !
אסור — מותר ! למה התכוון ז
נינט אסור יודעת היטב מה מותר ומה אסור. כבר בגיל 17
היא עומדת ברשות עצמה, קובעת את אורח״חייה
ובוחרת לעצמה את החברה שבה היא חיה. בתחרות היא
מייצגת את ארץ־ישראל העובדת. שכן גינט, ילידת
הארץ ותושבת תל״אביב, עובדת במיפעל
לתפירה זה יותר משנה.
כשסיימה את בית-הספר העממי ביקשה נינט, בת
למישפחת עמלים, ללמוד תיכנון־אופנה. שנה אחת למדה
ב״בית־חנה״ ,בית־הספר המקוצעי לבנות שליד מועצת־הפועלות.
שנה אחר־כך למדה ב״אורט״ .אלא שאז
נאלצה להפסיק את לימודיה ולצאת לעבוד. אך העבודה
אינה נראית לה כעול .״אני לומדת עכשיו אנגלית,״ מספרת
נינט דקת״הגו, בעלת העיניים החומות והשיער השחור
הגולט ,״ובקרוב אני מתכוננת להתחיל ללמוד הנהלת-
חשבונות. בעתיד׳ אחרי הצבא, אני אעבוד כמתכננת־אופנה
בבוקר וכמנהלת״חשבונות בשעות אחר״הצחריים.״
אם יש דבר שנינט להוטה אחריו, הרי זה ללמוד .״אני
סקרנית מטיבעי,״ היא מעידה על עצמה ,״ייתכן שאני
אפילו סקרנית יותר מדי. כל דבר אני רוצה לדעת.
מתה לגלות דברים חדשים. אני מאושרת כמו ילדה קטנה
כשאני מגלה דבר שלא ידעתי קודם.״
מחוץ לשעות העבודה נוהגת נינט לבלות עם בני״גילה.
״אני יוצאת עם חבר׳ה תיכוניסטים, ועם נוער עובד כמוני.
לפעמים יוצא לי לבלות בחברת יותר מבוגרים, אז אני
כבר מתלבשת אחרת ומתנהגת אחרת. אני משתדלת
להתאים את עצמי תמיד לחברה בה אני נמצאת.״
בציפייה סופרת נינט את החודשים עד למועד גיוסה
לצבא .״אני רוצה לשרת ביחידה קרבית,״ היא יודעת
בביטחה ,״אם אוכל, אתנדב לצנחנים, לגולני או לנח״ל.״
כששואלים אותה מה יש לבחורה מסוגה לחפש ביחידה
קרבית דווקא, היא זוקפת גבה ומצהירה בביטחון :
״יש הרבה מאד תפקידים לבחורות ביחידות קרביות.
שם נמצאים החבר׳ה הטובים ביותר. אם כבר הולכים
לצבא — אז למה לבזבז את הזמן ! לפחות יש הזדמנות
לחיים חדשים, בתנאים קשים. זה מחשל את הבנאדם.

״גוטקס״ יצואן מס׳ 1של בגדי־ים־החוף
.״מטקס״ ייצאה בשנת
1975 למעלה מחצי מיליון בגדי-ים
לעשרות ארצות בעולם הרחב. בגדי־חים
והחוף של ״מטקס״ גם למלכות
המים.

מלכות המים יודעות כיצד לזכות
בשיער מטופח, את תמצאי את התשובה
במדריך לשימוש נכון בתכשירי
שיער של ״וולה״ ,דירשי בפרפומריות
ן בבתי־המרקחת.

לדיברי אישים פוליטיים, מודלף באופן שיטתי
כל מהלך נגד קרייזמן, שנעשה במישטרה. החקירה י
העלתה כמה חשודים, ביניהם קצינים גבוהים ביותר
במישטרה.

ש לו ם לווין מאיים
מזכיר הסתדרות המורים, ח״ב שלום לווין,
מארגן החתמה המונית בין המורים
נגד ראש־הממשלה יצחק רבץ.

אלון יציג מו ע מדו תו
יגאל ארץ עומד להציג עצמו כמועמד
לתפקיד ראש-הממשלה, כמירוץ
בקרוב כמיפלגת העבודה על תפקיד זה.

שייערך

לאלון ברור, כי מילבד יצחק רבין יציגו את
מועמדותם גם שימעון פרם ואבא אבן, והתירוץ
שהוא מפיץ עתה בחוגי ראש־הממשלה הוא, שעצם
העמדתו למירוץ ינגוס בקולותיהם של פרס ואבן,
ויחזק את סיכוייו של רבין.

רביו אינו
משתמשבמ סו קי ם
צה״ל ביקש מן הר״מיס (רמי המעלה)
להימנע מלהשתמש במסוקים לנסיעות
דחופות, אלא להשתמש במטוסים הקלים
הקיימים למטרה זו.
המטוסים הקלים זולים יותר, מבחינת התיפעול
והחלפים, ובניגוד למסוקים אין להם שימוש
קרבי בעת־מילחמה. לעומת זאת אין הם יכולים לנחות
בכל מקום בדיוק ליד היעד, ועל כן הם גורמים
לעיתים אי־נוחיות כלשהי לר״מים.
בעוד ששר־הביטחץ התעלם מבקשה זו, מקפיד
עליה ראש־הממשלה, גם כשהדבר כרוך בביזבוז
חצי־שעה של נסיעה במכונית. כך הופיע שימעון
פרם לחתונת בנו של השר אוזן בנגב במסוק, בעוד
שרבץ טס דממה במטוס קל, והמשיך בדרכו משדה־התעופה
במכונית אל מקום החתונה.

!.סמר דברנגד רבין
חוגים המקורבים לשרידי הגוש של
מפא״י־לשעבר מכינים ספר לבן. שבו כל
פליטות־הפה של רבין, והשגיאות
הפוליטיות ששגה, לדעתם.
החוגים מתכוונים להדפיס את הספר הלבן בצורה
אנונימית, ולהפיץ אותו בין חברי הלישכה וסיעת
המערך בכנסת.

״פצצהיי שדא בן
ח״כ אבא אכן עומד לחדש בתחילת החודש
הבא את החוג המתכנס כביתו.
למרות שעל משתתפי החוג הופעלו לחצים רבים
לעזוב אותו, מבטיחים אנשי אבן ני הפגישה
הבאה של החוג תהיה רחבה הרבה יותר, וישתתפו
בה אישים שבואם לביתו של אבן ייחשב
כ״פצצד,״ פוליטית.

מו לקהת חנן ונ בשל
דין־וחשבץ סודי של מבקר־ההסתדרות
קובע, בי חובות מועצת־פועלי־־חיפה
מגיעים ל 82-מיליוני לירות.
הדו״ח, אשר הופץ במיספר עותקים מצומצם, מציין
כי הקרן בסכום זה הגיעה רק ל־ 30 מיליוני לירות,
ויתר הסכום הוא ריבית מצטברת. לפי הדו״ח
משלמת מפ״ח 3מיליוני לימת לחודש ריבית, שהם
100,000 לירות ריבית ליום.
בפגישה שנערכה בשבוע שעבר בין שר־האוצר לבין
מזכיר מועצת־פועלי־חיפה, סירב רבינוביץ להיענות
לתחינות העזרה של אליעזר מולק, ולהוציא את
מפ״ח מהבוץ.

מ׳ ה ד לי ף ד קו בהד
גורם פוליטי חשוב עורן• עתה חקירות
על ההדלפות ממטה-המישטרה לראש
עיריית גבעתיים, קובה קרייזמן.

לווין, אשר לו חשבון ישן עם רבץ, שהפר הבטחה
למנותו כשר־החינוך, החליט לצאת בגלוי כנגד
רבץ, בעיקבות התבטאויות ראש־הממשלה נגד
המורים, בכנס הקיבוץ המאוחד. לווין מאיים,
כי מיפלגת־העבודד, תפסיד בין 4ל־ 5מושבים
בכנסת הבאה, כאשר ציבור המורים ובני־מישפחותיהם
יצביעו נגד רבץ.

האם שי קרה או ר ה?
מנהל תיאטרץ ״בימות״ ,יעקוב
(״יענקל׳ה״) אגמון, עומד להגיש תביעת
פיצויים אזרחית נגד חכרת־הבנסת אורה
נמיר, על הוצאת־דיכה.
נמיר טענה בשידור ברדיו כי נודע לח שאגמון
יקבל 750,000 לירות פיצויים, אם ייסגר תיאטרון
בימות בעיקבות מדיניות הקיצוצים של מישרד־החינוך.
אגמון טוען, בהסתמכו על החוזה שלו עם
משרד־החינוך, כי זהו שקר גם, וכי נמיר ממשיכה
במאבקה נגד התיאטראות החופשיים בארץ.

המ שט רהתפטר שוטרים מיספר לא-מבוטל של שוטרים יפוטר,
וגיוס בוח־אדם חדש למישטרה יופסק,
אם תתקבל ההצעה לקצץ בתקציב לפי
המלצת מישרד־האוצר.
הסכום השנוי במחלוקת הוא 20 מיליץ ל״י, כ־ס/״ב
מתקציבה השנתי של מישטרת ישראל. אך הבעייה
מסובכת מכפי שנראה־לעין. אנשי־מישטרה ותיקים
החלו כבר לעזוב את המישטרה בגלל המשכורות
הנמוכות שלהם, כך שהפיטורים שבאופק, וההכנות
לסגירת הגיוס לכוח־אדם חדש, יהפכו את המצב
בלתי־נסבל במישרדו של השר שלמה הילל.

גומייה דאגה
רק השבוע נודע אחד הסודות השמורים
כמדינה: מחלתה החמורה של
בתה של גולדה מאיר, שרה רחבי,
מקיבוץ רכיבים
כאשר נודע לה על מחלת כתה, הקדימה
גולדה את שובה מארצווד־הכרית,
מבלי להודיע על בך לאיש
ולכן לא המתינו לה בנמל־התעופה
מאז ביטלה גולדה את כל הופעותיה
הציבוריות, כץ השאר בוועידת
מפ״ם ובכינוס של רפואת־נכים, שנערף
בתל-אכיב. היא שהתה ליד מיטתה
של כתה, אשר לקתה במחלת
עורקים מסובנת. בזכור לקתה אה
גולדה עצמה במחלת־עורקים בזאת.
כאשר נודע הדבר לצמרת המדינה,
החלה נהירה לביתה של גולדה. כין
השאר כיקר אצלה ראש־הממשלה
לאחר.תקופה ארובה של ניתוק יחסים.

ת מי כהבר דיו
בגיו ־ורק
ממשלת ישראל מתכוונת להגדיל
השתתפותה כתחנת־השידור כעיברית בניו־יורק.
התקציב למטרות אלה נמצא
כנראה בתקציבים סודיים לתעמולה ציונית
וישראלית־רישמית בחו״ל. השידור הנוכחי
בעברית מתנהל מעל גלי הרדיו של תחנה
הנמצאת כבעלות העיתון האידישי
״פרווארט״ ,שהוא בלי ביטוי רישמי
ליהדות האורתודוכסית ולמדיניות
הממשלתית של ישראל.
חברות צי״ס ואל־על וכן חבתת־תיירות, שמישרד־התיירות
משתתף בתקציבי הפירסום שלהם, יחוייבו
לפרסם בתשלום סיסמאות־פירסום לציבור־היורדים
הישראלי במדינת ניו־יורק, כדי שהתחנה תוכל
להמשיך ולשדר ידיעות וחדשות, המכוונות ברובן
ברוח ארץ־ישראל השלמה וגוש־אמונים.

עינויים ב ־ 2 0 0ליי׳
חוקרי-המישטרה ממרחב השרון, שעינו
עצור כמשיכת אשכיו, עד שהודה במעשה•
שוד שלא ביצע, נקנסו כסכום של 200ל״י.
השוטרים הועמדו לדין מישמעתי אחרי
התערבות היועץ־המישפטי־לממשלה.
המישטרה עצרה שלושה חשודים אחרים, שהועמדו
לדין על ביצוע אותו שוד, והאזרח שהודה בפשע,
בלחץ העינויים, שוחרר. לא ברור אם השוטרים,
שהועמדו לדין מישמעתי, יוכלו לשלם את הקנס
של 200ל״י בתשלומים חודשיים. הקצין, שהיה
ממונה על חקירת העינויים, הועלה בינתיים
לדרגת פקד.

חן טרףה חיי ל ת?
אחד הכיוונים החדשים בחקירת רצח
החיילת ככיקעה (״העולם הזה״
: )2024 האפשרות שהחיילת הותקפה
על-ידי תן משוטט, כעת שהיתה מוטלת
כלילה פצועה כצידי הדרף.
חוקרי מצ״ח בודקים ביוון זה, אם
כי יש כמה סימנים המורים שהדבר
לא היה אפשרי: גופת החיילת לא
נמצאה ליד מקום התאונה, שם עזב
אותה נהג הקומנדקר. תנים אינם נוהגים
לטרוף כני-אדם חיים, אלא רק
לאחר מותם. גופת החיילת נמצאה
כימעט שלמה.

בן־יאר
ו 1טין י לטילחמה
צפוייה פעילות יהודית, מחוגי היהדות
הרפורמית ואירגונים יהודיים מתקדמים
אחרים, להחזרתו לישראל של הקונסול
הכללי כניו־יורק, אורי כן־ארי.
הקונסול, שהתפרסם בשעתו בישראל, כשניטלה
ממנו דרגת אלוף־המישנה שלו, בקשר עם פרשת
גניבת שק סוכר ברצועת־עזה, בתום מילחמת־סיני,
הוא אחד מראשי המטיפים לקו מדיני ניצי
בהופעותיו הפומביות בניו־יורק.
באחת ההזדמנויות נשאל בן־ארי לתוכניות־השלום
של ישראל, וענה :״אינני מומחה לשלום. אני חייל.
אני מומחה למילחמו ת...״

לאהאם חו רגח
במיכתב שפורסם כ״העולם הזה״ ()2023
חל שיבוש. כגלל טעות מצערת של
המערכת נאמר כאילו הגברת בתיה
סניור, אמה של איילת רבץ, כלתו החדשה
של ראש-הממשלה.
האמת היא, כמוכן, כי בורים סניור
הוא אביה החורג של איילת וכעלה
של בתיה שהיא אם הכלח.

/11<-70ו1א

מגב ר 70 וואט הס פקק.ק 1 פטיפון חצי או טו מ טי
ע ם ראש מ גנ טי י טיונר/ו1/1.¥יז 4׳ו״וק ס טריאו

טייפ יז סטו ת״ ץ 018ם••
)ז״ :זוג רמקולים 5 .55-410נ ו 1א ט *

-70 קו\/וה

מגבר 70 וואט הספ ק

פטיפון ח צי אוטו מ ט•
עם ראש מגנ טי ־
טיונר ע4/1.¥ו! /4ו/ווק סטריאו .
זוג רמקולים 410־ 35.55 וואט

3 1 9ראה ציל 1ס1
מגבר 40 וואט הס פקק יו
פטיפון או טו מ טי
טיונר ועו 1/4וזק ס טריאו
ט ״ פקס טו ת ס טריאו
זוג רמקולים * <55-510גהאט

<-20 וו\/ומ

מגבר 20 זואס הס פ ק. ק ין
פסיפוו ח צי או סו מ טי
ס סריאו
סית ר
17 ייפ ק ס טו ת ס סרי או
זוג רמקולים

• ק ״ סתאגמו ! י ז. טייונעםומ קי לי ם •ו תו ג וו לי ם׳ 85-4450 <7050.5050

ייבואו ז|קאוו,3לחוש ולשמוע מוסיקה באולמי התצוגה עה 0 ,וני שלום. אחך ר;ן ןעם 9

הווו ל ח הז ה י״לסל

בנישיאות בעד ההכרה בדחיפות הצעתו
לסדר־היום?
אילו עצרה המישטרה את חבר־הכנסת
אלכסנדרוביץ בשעה שניסה לשדל יצאנית
ברחוב הירקון?

ג לי

פ ל שו *

ס גי ט

״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלח: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרם״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ בע״מ. תל־אכיב. רחוב כן־
אביגדור. הפצה :״גד״ בע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ כע״מ .
העורף הראשי: אורי אבנרי. המוציא לאור: העולם הזה כע״ס.

קרא־ נא את הידיעה, שהופיעה החודש
בעיתון הארץ.
היא באה מלונדון, והועברה עיו־ידי
סוכנות־הידיעות הצרפתית (ע״צ — סוכנות
עיתים בשם הסוכנות הצרפתית),
הידיעה נוגעת לחיי-המין שי אחות
המלכה הבריטית. מדוע יש בכך עניין
ציבורי ן מדוע צריך הציבור לדעת מה
עושה הנסיכה, המתקרבת לגיל ה־,50
בשעות הקטנות של הלילה, בד׳ האמות
של ארמונה:
הנסיכה איננה אישיות פוליטית, ואינה
שליחת הציבור. תפקידיה, שעבודם היא
מקבלת ק יצבה מקופת המדינה הבריטית,
ייצוגיים בילבד.
ובכל־זאת: עיתון בריטי פירסם את
הידיעה, בליוויית תצלום.
סוכנות־ידיעות בינלאומית חשובה מצאה
לנכון להפיץ אותה בעולם כולו.
הארץ, כמו מאות עיתונים אחרים בעולם,
פירסם את הידיעה כדבר מובן מאליו —
לא מתוך הסתייגות או גינוי, אלא כידיעה
לגיטימית, שמקומה בעמוד־החדשות של
עיתון הגון.

עכשיו נתאר לנו לרגע את הידיעה
הבאה :
חברת־הכנסת שושנה כרמל נפגשת
בחשאי עם מאהבה הצעיר. חברת־הכנסת
בת ה־ ,51 שהתגרשה לאחרונה מבעלה,
מנכ׳ל החברה הממשלתית למיספוא לציפורים,
מוסיפה להיפגש בחשאי עם מרדכי
(״מוסקה־׳) אביבי, סרן ביחידת צנחנים.
הסרן בו ה־ 28 ניראה אמש יוצא מביתה
של חברת־הכנסת, ברחוב מטודלה בירושלים,
בשעה 1לפנות־בוקר, אחרי שבילה
אצלה את הערב.
לא, לא ייתכן. הארץ לא היה מפרסם
ידיעה שערורייתית כזאת, המתערבת בחיי-
הפרט של חברת־כנסת. גם שום יומון
ישראלי אחר לא היה נוגע בזה.
ומתבקשת השאלה: מה ההבדל בין חיי-
המין של נסיכה בריטית לביו חיי-האישות
ש״ל חברת־כנסת ישראלית?
האם הפורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה,
כדיברי סאקיני במחזה המפורסם ו
האם הסיקור העיתונאי של שערוריוודמין
הוא עניין של אקלים, ותלוי במעלות־החום?
האם חיי־המין הם מי־פירסום
כשהם מתרחשים בלונדון הערפילית, אך
לא כשהם סוערים באוויר ירושלמי צלול
כיין?
דומני, שהעיתונות הישראלית כולה
מצטיינת בעניין זה במידה רבה מאד של
צביעות פשוטה. אין מנוס מן המסקנה
כי עיתונות זו סבורה שמותר לספק את
הסקרנות של קוראיה בענייני מין, ולחדור
לחיי הפרט, כשזה אינו נוגע לבעלי־שררה
ישראליים. כלומר: הנושא עצמו כשר
לפירסום, אך יש להעניק חסינות לאישים
ישראליים.
גי ש ה זו מופגנת לאחרונה בצורה מוחצת
בסיקור שערוריות־המין שעל גיבעת
הקאפיטול בוושינגטון.

העיתונות האמריקאית חוגגת. ידיעות
על חיי־המין של נבחרי העם האמריקאי
רודפות זו את זו כמיספרים עסיסיים על
במת קאבארט. נבחר אחד החזיק פילגש
בשכר מלא (אם־כי קמצני) על־חשבון
מ־שלם״המיסים, וכאשר התפרסם הדבר
ברבים, שלח יד בנפשו אך נכשל. פילגש
של נבחר אחר, שקיבלה מקופת־המדינה
משכורת כפולה מזו של קודמתה, טענה
כי נתבקשה לקיים חיי־מין עם נבחר שלישי,
תמורת הסכמתו להצביע בעד הצעות-
חוק של הבוס שלה. נבחר נוסף נעצר
כאשר הציע ברשות־הרבים אתנן ליצא-
נית, שלא היתד. אלא שוטרת מחופשת.
כל הידיעות היומיומיות האלה פורסמו
בהרחבה ביומוני ישראל. ומדוע לא? הרי
זה התרחש באמריקה, וזה פורסם ברבים

אין צורף להציג •שאלות אלה בתיאוריה,
כי התשובה כבר ניתנה במציאות.
לפני שלוש שנים פירסם העולם הזה את
״פרשת אלישבע״ .נתגלה בה כי שר בכיר
מאד בממשלת ישראל ניצל לרעה את
מעמדו כדי לקנות את חסדיה המפוקפקים
של נערה, שהקליטה את שיחותיו במיטה.
השר נפל קורבן לסחיטה, ונאלץ לשלם
דמי לא-יחרץ. יתר על כן, נסתבר כי
הוא בילה בחברת הגברת חלק ניכר
משעות־העבודה שלו, וניהל ענייני־מדינה
דחופים וסודיים מחדר־המיטות שלה.
אף עיתון ישראלי אחד לא פירסם את
הידיעות האלה, ולא העתיק אותן. אותם
עיתונים, המביאים עתה בהרחבה סיפורי-
מין שפורסמו באיוונינג סטאנדארד הבריטי
או בוושינגטון פוסט האמריקאי, כדבר
המובן־מאליו, לא הביאו דברים מהעולם
הזה.
מעילה של שר ישראלי בתפקידו בוודאי
חשובה יותר לקורא הישראלי מאשר בעיות־המין
של נסיכה בריטית. הדבר הוכח
כאשר ההזנחה וקלות־הדעת של אותו שר
גרמו אסון לאומי ביום־הכיפורים.
הוא הדין לגבי שערוריות אחרות ממין
זה, המתרחשות בקירבת הבית — לא
בגיבעת הקאפיטול, אלא בגיבעת־רם,
למשל. יש פרשיות הידועות לכל כתב
פרלמנטרי בירושלים. אך לא יעלה על
דעת איש מהם לפרסם אותן — שהרי
זה לא נאה.
זה נאה כשזה נוגע לנבחרים אמריקאיים,
בריטיים, איטלקיים או יפאניים.
אין זה נאה כשזה נעשה על־ידי נבחר
ישראלי, על־חשבון משלם־המיסים היש ראלי,
תוך סיכון ענייני־ציבור ישראליים.

מיחוש

כשבוע שעבר הותקף שוב חבר
מערכת ״העולם הזה״ על־ידי שוטרים,
תוך כדי מילוי תפקידו.
מדווחת הכתבת שרית ישי:
יצטדיון הכדורגל כרמת־גן המה
י עשרות אלפי אוהדים. הרעש היה
מחריש־אוזניים. בית״ר ירושלים הבקיעה
את שערה הראשון במישחק הגורלי נגד
מכבי תל-אביב על גביע־המדינה. האוהדים
ה־שרופים של בית״ר השתוללו, צעקו,

לדע תי, אין עיתונות הגונה יכולה לפעול
על־פי שני סטאנדארטים שונים.
הגבול בין מותר ואסור אינו יכול להיות
גיאוגרפי. הוא צריך להיות ענייני, וצריך
לחול מחוץ ומבית כאחד.
לדעתי, כל ידיעה על אישיות ציבורית,
שערורייתית ככל שתהיה, היא בת-פידסום
— אם היא נוגעת לתפקידיה הציבוריים
של אותה אישיות, ויש לה השלכות על
הצורה שבה מתנהלים ענייני המדינה.
מבחינה זאת, כל הידיעות מן הסוג ש פורסם
על הנבחרים האמריקאיים הן לגיטימיות
וחשוב לפרסמן — גם כשהן נוגעות
לחברי-כנסת ולשרים בישראל.
לעומת זאת, ידיעה שאין לה השלכה
ציבורית כזאת, יכולה להתפרסם — אם
ביכלל — רק במיסגרת הטעם הטוב. נדמה
לי שלפי סטאנדארט זה, הידיעה על
הנסיכה טרגארט לא היתד. צריכה להתפרסם
— גם אילו היה מדובר בנסיכה מעפולה.

״הארץ״ 0.6.76
ואם זאת נסיכה מעפולה?
בעולם. הידיעות מעניינות, הקהל קורא
אותן בלהי!טות ומשוחח עליהן במסיבות
ליל־שבת, והשימחה רבה.
השאלה היא: האם היתד, אף אחת הידיעות
האלה מתפרסמת בעיתוני ישראל,
אילו נגעה לאישיות י -שראלית?
אילו החזיק הבר-הכנסת רוזנצווייג את
הפילגש שלו על חיש בון המימון המפלגתי
של סיעת המערך?
אילו שלח חבר-הכנסת בן־ישי את המאהבת
שלו, שכירת הכנסת, לבלות לילה
עם סגן יו״ד שלומיאלי, כדי שזה יצביע

כמה מילים על נושא אחר :
בשבועות האחרונים העיר העולם הזה
כמה הערות חריפות על עונת הפסטיבלים,
העוברת עתה על הארץ. גינינו את
החתונות ההמוניות, קבלות־הפנים ההמוניות
ושאר האירועים ההמוניים, שאליהם
נהרו אצילי ה״מיהו־מי״ במדינה.
קוראים אחדים הגיבו על הערות אלה
בהערה משלהם. אם העולם הזה מגנה את
הפסטיבלים, מדוע הוא מקדיש להם מקום?
מדוע הוא מפרסם את התצלומים של אותם
״מיהו־מי״ באותם פסטיבלים? מדוע
אינו מתעלם מהם?
נדמה לי שיש כאן טעות לגבי תפקידו
של עיתון. לפני שאנחנו מגנים (או משבחים)
תופעה כלשהי, עלינו לדווח עליה.
תפקידנו הראשון הוא להראות מה קיים.
כל תופעה ישראלית, שיש לה חשיבות
ציבורית, חייבת להשתקף מעל עמודי העיתון.
והרי סידרת פסטיבלייהצמרת היא
תופעה חשובה ביותר, הן כשלעצמה, הן
כסימפטום של מחלה פוליטית-חברתית
עמוקה יותר.
לכן יוסיף העולם הזה לדווח על אירועים
אלה — וגם להביע את דעתו עליהם.

במישטוה

בתחנת־המישטוה
עם צלם המערכת
ניצב־מישנה יגאל
זוע ניכרים היטב

כתבת העולם
הזה שרית ישי
ברמת־גן, לשם נסעה
כדי להגיש תלונה נגד
מרקום. עיקבות הזעעל
פניה של הכתבת.

חיבקו זה את זה, בעוד שאוהדי מכבי
תל-אביב הזילו דימעה, קראו קריאות-
ייאוש, קיללו את שחקני בית״ר זאת
השופטים שעל המיגרש.
כעיתונאית שבאה לסקר את התנהגותו
של הקהל במישחק כה חשוב, חשבתי
שיהיה מעניין לסקר גם את התנהגות
האנשים החשובים מאד, היושבים על
בימת־הכבוד. כיצד מגיבים הם על התנהגות
הקהל? את מי אוהדים האח״מים?
אתרי שהקפנו, הצלם שלמה סתר ואני,
את חמיגרש העגול, כשאנו נעזרים לאורך
כל הדרך בשוטרים אדיבים, שפתחו למעננו
דלתות, הגענו סוף־סוף אל שער מס׳ ,5
דרכו נכנסים אל בימת הכבוד. שוב נעזרנו
בשוטר, שהורה לנו את הדרך אל המינהרה
המובילה אל הבימה. כשהגענו אליה,
הבחנתי ברס״ר־מישטרה, שאחר כך הזדהה
כאברהם ישי. ניג-שתי אליו ושאלתי אותו
אילו אנשים חשובים יושבים על הבימה.
האנשים היו כשגבם אלי, ורציתי שיעזור

לצלם ולי להגיע אל מקום שבו נוכל
להתמקם ולעשות את עבודתנו.
הרס״ר שאל :״מי את ד׳ אמרתי לו
את שמי והראיתי את תעודת־ר,עיתונאי
הממשלתית שלי. הוא עיין בתעודה ופסק :
״זה לא מספיק!״ הוא טען שאני זקוקה
לאישור מייוחד, כדי להימצא על בימת־הכבוד.
ניסיתי
להסביר לו את טיב עבודתי,
כאשר נשמע קולו של ניצב־משנה יגאל
מרקוס, מפקד מרחב דן, שעשה תנועה
של זילזול בידו, ומבלי להביט כלל לעברי
פקד :״החוצה !״
פניתי אל ניצב־המישנה, וניסיתי להסביר
לו מה אני עושה על בימת־הכבוד. הוא
לא הקשיב, אחז אותי בזרועי בחוזקה
ודחף אותי בגסות החוצה. רס״ר ישי הבין
שאם המפקד מרשה זאת לעצמו, על אחת
כמה וכמה הוא. הוא הצטרף אל המפקד,
ושניהם גררו אותי החוצה.
ניסיתי להתנגד. ביקשתי מניצב־מישנה

הפושעת ניצודה

מישנה מרקוס לציו כתבת העולם הזה. השוטרים דחפו ואחזו

בכתבת כאילו היתה פושעת מועדת. רק כשניצב־מישנה מרקוס
הניח לכתבת והשאירה לטיפולם של שוטריו, הבינו השוטרים כי
בסך־הכל התעוררה מהומה רבה על לא־מאומה, התנצלו לפניה.

שדה־ד,מערכה, הבינו השוטרים איזו מהומה
רבה הוקמה על לא־מאומה. לאט־לאט.עזבו
אותי. רס״ר ישי הציע לי לחבוש את
מרפקי שנפגע. שוטרים אחדים, שנוכחו
לפתע כי הפושע הגדול שניצוד בידי
מפקדם, אינו אלא בחורה שגודלה כמחצית
מגודלו ישל המפקד הענק, הציעו לי לשכוח
את העניין וללכת הביתה. אחרים אמרו
לי כי בעצם יש לי סקופ, ולכן עלי להיות
מרוצה. כולם היו אדיבים וביקשו סליחה
אחר־מעשה. כולם — אך לא ניצב־מישנה
מרקוס. הוא חזר לצפות במישחק הכדורגל
המסעיר, שהתחולל במיגרש.
אחד השוטרים העלה את האפשרות כי
ייתכן שהמפקד התרגז מפני שהפרעתי לו
לחזות במי־שחק. יכול להיות. בראשי עברה
חמחשבה :
אם אני, כאשד, וכעיתונאית הותקפתי
על־ידי מפקד־מישטרה בדרגה כה בכירה
על לא עוול בכפי, רק מפני שביקשתי
את עזרת המישטרה — מה קורה כיש־המישטרה
עוצרת חשודים ז איד מתייחסים

שומרי־החוק אל כל אותם אנשים, שאין
באפשרותם להתריע מעל גבי העיתון על
התנהגותם הברוטאלית •של השוטרים,
המתנהגים על־פי העיקרון של ״עבד כי
ימלוך״ ?
אחרי שנרגעו הרוחות, ושוטר צעיר
לקח את שמי כיוון שהתבטאתי בחריפות
כלפי ניצב־מישנה מרקוס, ביקשתי להגיש
תלונה נגד האיש שתקף אותי. איש מעשרות
השוטרים שהיו במקום, לא היה מוכן
לקבל ממני או מהצלם תלונה נגד המפקד,
ואני נשלחתי על־ידי השוטרים למישטרת
רמת־גן, שם הגשתי תלונה.
השוטר שקיבל ממני את התלונה ייפה
את דברי, ורשם אותם בשפה שונה לחלוטין
מזו שבה נאמרו. א 1תו שיפוץ בדיוק ערך
גם בדבריו •של הצלם. כישדרשתי ממנו
לכתוב את הדברים כלשונם, אמר שהוא
כותב כמו שהוא רוצה, וכי אין חשיבית
לדברים הנכתבים על ידי. אחר־כך נשלחתי
מתחנת־הסישטרה, אחר כבוד, כשהשוטר
מסביר לי שכל מה שנותר לי לעשות
הוא להגיש תלונה לנציב־ד,תלונות.

המפקד הנדיסל

ניצב־מישנה מרקוס דוחף את כתבת העולם
הזה, המנסה להתגונן בידה (בתמונה) ,ובו־זמנית
מאיים על צלם המערכת שלמה סתר, כי ישבור את מצלמתו. מייד לאחר־מכן
אחז בעורפו של הצלם, שהמשיך לצלם, ביד אחת, ובידו השנייה ניסה לשבור את מצלמתו.

ל 1 0 ״11111 0 1 1 1

נגררת לאורו הקיר. אחד השוטרים
הוא, יחד עם שוטרים אחרים. שהיו

מפקד מרחב דן, ניצב־מישנה יגאל מרקוס, אוחז
בחוזקה בזרוע של שרית ישי ודוחף אותה כשהיא
חש לעזרת המפקד. שנייה אחת לאחר־מכן אחז גם
במקום, בכתבת העולם הזה שנחבלה בגבה מהקיר,

מרקוס שירפה ממני, אך לא הספקתי לסיים
את המי־שפט כשלמעלה מעשרה שוטרים
הקיפו אותי, כשכולם מ־שתדלים לתפוס
בגופי כפי יכולתם, ולהוכיח למפקדם גדל־הממדים
שהם ממלאים את תפקידם על
הצד הטוב ביותר.
ניסיתי להתנגד ולהיחלץ, מידיו הגסות
של החוק, כשבכל פעם אני מנערת יד
של שוטר אחר, אולם ניצב־מישנה מרקוס
היה איתן בדעתו לבצע את המשימה עד

הסוף. הוא דחף אותי אל אחד הקירות,
ואני נחבלתי בגבי ובזרועי.
כל אותה עת ניסה צלם־המערכת לצלם
את המתרחש. כשהבחין מדקוס ישר,צלם
מגסה לצלמו, אחז בעורפו ואיים שישבור
את מצלמתו, כשהוא מתחיל לכופף את
המבזק. אחרי שמרקום גמד לטפל בי, הוא
זרק אותי לעבר השוטרים, כדי שיגמרו
את המלאכה.
אולם מייד כשהמפקד הגדול נטש את

עיקבות המאבק

עם ידיו החסונות והמכאיבות של החוק נ כרים
היטב סל פניה של שרית ישי. אחד השוטר טרים זמנו.
אוחז בשתי ידיה, כאשר הוא מעקם בחוזקה את היד המנסה להתנער ממנו,

רק 24.00ל
מכתבים הרב לוויננר כועס
אוי ואבוי לכם 1מה עשיתם לרב לווינ־גר?
בכתבה על המישפט שנערך לו, ושהיה
״קומדיה מתחילתו ועד סופו״(העולם
הזה )2024 פירסמתם תמונה של בחור מזוקן
וממושקף, שכבודו במקומו מונח אבל
הוא בטח לא הרב לווינגר.
לווינגר עצמו בוודאי התפלץ כשראה

מישרה מכובדת ומשתכרת סך 2000 לירות
לחודש. פניתי אל הלישכה הסוציאלית
שברחוב אלדד הדני בשיכון דן,
בבקשה לעזור לי במימון המעון שאליו
הולך בני. גם בכתבה צויין, עד כמה המעונות
אינם מתחשבים בעובדה שהאם,
במיקרה זה, היא מפרנסת יחידה. העובדת
הסוציאלית הביטה בי בתדהמה, ואמרה;
״את מרוויחה אלפיים לירות בחודש ואת

׳1110131111,1261
קרם לחות
מעולה לכל גיל.

1ז 01 ץ סס 61ו01
1־ז! 0 ^ 01001• 0מוותרת על אריזות
מפוארות ויקרות וממשה לך מבחר אופנתי
של מוצרי טיפוח ואיפור מעולים
במחיר נמוך ב ב 50
מחברות קוסמטיקה מעולות אחרות.

מכסימום יופי
במינימום הוצאה

מתנחל נגרר
פנים מלאים —

3מפיצים: הלטיס בע״נז 70־׳ 04-665505 ; 03-255763

בי ס •

סנדלי? *ל * ח
לנשים

את התמונה. הוא, שפניו גרומים ומסוגפים
כפניו של נביא-זעם, ודאי לא היה רוצה
להיראות כמו הבחור שבתמונה, שהוא
שמנמן ופניו מלאים ובהחלט לא נראה כפי
שנביא־זעם פאנאטי אמיתי צריך להיראות.
• תמונת הרב לווינגר הנגרר (למטה)
ומתנחל אחר באותה הזדמנות (למעלה) —
ראה גלופות.
מי ק ח מאיר, כפר־סבא

מבעיות האס הלא־גשואה

ל ה עויג ב חנויו ת מו ב ח רו ת

ברצוני להודות לכתבת שרית ישי על
כתבתה ״אימהות ללא נישואין״ (העולם
הזה ,)2022 שהיתר• מעמיקה ועניינית.
חבל רק שהיא התעלמה מאותן אמהות
שיש להן בעיות כלכליות ואחרות, וכתבה
רק על אותן אקדמאיות, עצמאיות ומש-
כילות כפי שהיא מכנה אותן.
אני-עצמי אם לא-נשואה, העובדת ב
מבקשת
עזרה? אינך מתביישת? אנחנו
עוזרים רק לאלה הנמצאים על גבול
הקו האדום.״
האם כדי לזכות בעזרה כלשהי במדינה
הזו צריך להיות זונה או סמרטוט? האם
אם המגדלת את ילדיה בכבוד, והמבקשת
מינימום של עזרה בלבד, אינה זכאית
לקבלה? אחרי הכל, אני אזרחית שוות-
זכויות במדינה. אילו הייתי גרה בשכונת-
עוני ומזניחה את ילדי, זזיתה העובדת
הסוציאלית יוצאת מכליה כדי לשכנע אותי
לקבל עזרה.
אם לא־נשואה, הדר־יוסף

החצי השני של ירושלים

ירושלים הינד. עיר דו־לאומית, ובתור
שכזו יכולה לשמש כמודל לאחוות־עמים,
או בזירת־מאבק בין אינטרסים לאומיים
מנוגדים.
העולם הזה 2025

מכתבים
בחירת חתני פרס ״יקיר ירושלים״ אינה
משקפת את הציביון הדדלאומי של העיר.
מדוע אין בין מקבלי הפרס ערבים ו מדוע
לא שותפו ערבים בהכנת תוכיית־המיתאר
החדשה לעיר? ממע אין בין מקבלי ההחלטות
הבכירים במימשל העירוני אף
ערבי אחד? האם לא ראוי שסגן־ראש־העיר
יהיה ערבי?
נראה לי, שאנו עדיין רחוקים מהחזון
של ירושלים של אחווה, כבוד הדדי ר
שיוויון.
יורם כדק, ירושלים

החסד היועץ לרועץ?
שמחתי לקרוא על חבורת האמנים, שהצליחה
להוציא מן הנוח אל הפועל חלום
ישן אודות התרחשות (״האפנינג״) בלתי-
אמצעית בין אמנים לקהל בתל־אביב (העולם
הזה .)2021
בקשר לכתבה זו, אין בדעתי להת-

מה טוב להיגות מהטעם המרענן של מ ט

אמנון כרזל
איפה הוא ואיפה העיקביות
ייחס לפולמוס האם אומנם יש מקום ל-
מישרת ״יועץ ראש־העירייה לענייני אמנות״
,ואם אומנם מר אמנון ברזל הוא
האיש המתאים לכל. אך תמוהה בעיני ה-
דרל שהוא נוקט להפחית מערכם של אנשי־ריבו
שהיא, לכל הדיעות, בלתי-אמנותית
מן היסוד.
נכחתי, לפני כשלוש שנים, בפתיחת תע-
רופה שבה הוצגו עבודותיו של הפסל-צייר
יצחק עדי בגלריה מכובדת בתל־אביב. מר
ברזל נאם בפתיחת התערוכה, והרעיף
שבחים על יצירותיו של עדי, ועל הכיש־דון
הגלום בו שעוד עתיד לצאת אל
הקהל (דברים אלה התפרסמו גם בעיתון־
בוקר ידוע) .לפני חודשים ספורים התקיימה
בחיפה, בגלריה גולדמן, פתיחת
תערונת־יחיד נוספת של יצחק עדי. גם
הפעם נאם בפתיחה מר אמנון ברזל, שהזכיר
את שמו של עדי בנשימה אחת עם
אמן־הקינטיקה המפורסם וואסארלי, שעבודותיו
הוצגו אותה עת במוזיאון ישראל.
ושוב לא חסך מר ברזל שבחים בקשר ל-
כישרונו של עדי.
הופתעתי, על כן, כאשר הגדיר מר אמנון
ברזל את עדי — לצורך הוויכוח —
כ״פסל בינוני אם לא למטה מזה.״ האומנם
הפך היועץ לרועץ? או שמא במקום
לעסוק בצבע נתפס הוא לצביעות?
שאול כירמן, שער־הגולן

קופסא קשה, קינג־סייז, באורך 100מ״מ ובטעם מנטול

מם חדית־׳ן
ר דנו 13
מסחרית שהיוז תו !£

מתי ימ 6כחו הקיצוניים
שוב ושוב שומעים אנו, ממקורות מוסמכים,
כי עומדים אנו לפני הכרעות גורליות
קשות, ואין מנוס מהן. ונשאלת
השאלה: מה קורה לציבור בישראל? האם
עדיין איננו מבינים כי ארצות־הברית, על־אף
כל הכרזותיה הידידותיות כלפינו, לא
תרצה בכל־זאת להסתבך במילחמה אכזרית
נוספת בגללנו?
כי העולם עדיין מלקק את פצעיו מה־מילחמה
הקודמת. הרי כל מה שקורה
בשטחים מעוות יותר ויותר את דימויינו
בעולם, והופך אותנו מבודדים. מדוע מטפלת
הממשלה בכפפות־משי באנשים קנאים
עד לטירוף, המלבים את יצריהם של
אנשי גוש־אמונים ומשסים כלבים באוב־לוסיה
גדולה, ומשתמשים בנשק חם על
דעת עצמם?
והרב כהנא הנכבד, שקופת־שרצים
(המשך בעמוד )11

מדווחת חסכונית 9 +ם פו ם מ״ק
נפח מטען 1.7כז״ק
מ ש קל להעמסה -למעלהמ 1/2 -טון

< חםפקה מי די ת
7111171 13

חל אניג: ו חי וי ג ־ ל 2ל1 ( 2 * 1 .

אל תאמר

ראי

מס ערך מוסך
יו פ על מ־ 1.7.1976 לעוסקיס מינהל מ ס ערן מוסף מפנה
את שימת-לב ה עו ס קי ם ה עצמאיים.

אל ה שהחזירו א ת שאלו ני
הרישום — א ן טרם קיבלו
אישורים ותעודות על כך,
יקבלו ז את בי מים אלה.
לשם בירור עניינים הקשו רים
ברישום אפשר לפנות ב טלפון:
245610
,02*245613־ 02 החל
מיום א 20.6.76 ,בשעות:
. 14.00 — 8.00
בכל פניותיך אנא, הוסף א ת
מספר תיקך כעוסק, מספר
תעודת זיהוי או מספר ה חברה.

שאלות א חרו ת אנא, פנה
ללשכת הייעוץ של מ ס ערך
מוסף וכן תוכל לקבל הדר כה
אצל רואה החשבון שלך
או אצל יועץ המס שלך.
לשכתהסר סו םהממשל תי ת

לטובתו!

נ ש ללשכות ה״שץ שי מס ערר מוסף
העיר

המשרד

הכתובת
ירושלים צפת נצרת ענו חיפה חדרה נתניה פתח־תקוה
תל־אביב

בית המכס
תחנת המכס !הבלו
תחנת המכס והבלו
תחנת המכס והבלו
בית המכס
תחנת המכס והבלו
תחנת המכס והבלו
תחנת המכס והבלו
משרד הבלו

תל־אביב יפו רחובות אשדוד באר־שבע
אילת

משרד מס קנייה
בית המכס
תחנת המכס והבלו
בית המכס
תחנת המכס והבלו
תחנת המכס והבלו

רחוב קרן היסוד 20
רחוב א51/
רחוב 720/18
רחוב טרומפלדור 73
שער מספר 3של הגמל
רחוב רוטשילד 27
רחוב הרצל 41
רחוב ההסתדרות 19
מגדל שלום רחוב אחד
העם 9
רחוב אחד העם 27
נמל יפו
רחוב הרצל 183
נמל אשדוד
רחוב האבות 53
נמל אילת

הטלפון

02/60121
067/30848
065/54476
04/912126
04/660921
063/22257
(053/2503
03/915421
58024 03/50121׳03
58335 03/58086׳ 03
03/298261
821381׳03
03/953692
32211׳055
057/73703
2254׳059

הי מי םוהש עו תלק בל ת ק הל ב ל שכו ת הייעו ץוההדרכהב ענייני
מ ס ערך מו ק ף; בי מי ם א׳־ה׳ ,ב ש עו ת 8־ ;15 ביו ם ו׳ ב ש עו ת 8־ .14

כן תוכל לקבל הדרכה
אצל יועץ המס שלו

מכתבים
(המשך מעמוד )9
תלוייה לו על גבו עוד מעברו בארה״ב,
מופיע — במיקרה או שלא במיקרה —
בהפגנות אלימות של סטודנטים בירושלים.
האם הוא תורם להרגעת הרוחות?
האם עדיין לא השלמנו עם העובדה
שאין ביכולתנו לשלוט לאורך ימים על
מיליון וחצי ערבים, היושבים ממש בבתינו
ו וטוב מוקדם יותר למצוא •שפה
משותפת עימם, ולהכיר בזכויותיהם למ דינה
פלסטינית, על־מנת שייפסק מעגל־הדמים
הניצחי במדינה ונשכון לבטח.
מן יתן שיתפכחו הקיצוניים שבינינו,
על־מנת להותיר לגו את הדור הצעיר
הגדל אמן!
מאשה פורמן, רמת• גן

היענות לאתגרים
הכתבה על הציירת החרשת-אילמת ג׳ני
קלי (העולם הזה )2022 היתה, לדעתי, מופת
של תיאור דיוקנו של אמן ואדם שהצליח
להתגבר על מומו בצורה מפליאה,
למצוא לו כלי־ביטוי להבעת עולמו הפנימי,

£אלבי־ט ד חטדין •געית נעח רזציג־ס

חרס /נפנו עוד לא גילו בינתיים /מילא
שיהיה כבר מיס, איי־איי־איי.
ש. א ,תל־אביב

להקיס מחדש את התנועה
אם זיכרוני אינו בוגד בי, היה זה מיס־תבו
של קורא נאמן אשר גרם, בשנת
,1965 להופעתה של תנועת העולם הזה —
כוח חדש על המפה הפוליטית שלנו.
אולי גם מיכתב זה ימשוך תשומת־לב
מספקת, כדי לגרום להחייאתה של התנועה.
בכל מערך פוליטי אשר יקום בעתיד, בין
כוחות השלום הקיימים כיום, חשוב שלא
תיעדר תנועת מרי כגורם בעל־מישקל. לפיכך
יש להתחיל בפעילות ה״אפורה״ של
ריענון רשויות ויצירת קהל אוהדים וחברים
מחודש. יש לחדש את הקשר בין התנועה
ואנשיה על-ידי הקמה מחודשת של
חוגים, אסיפות ויוזמות עצמאיות, וכך,
בבוא הזמן, תוכל התנועה להתייצב שוב
לפני הבוחר, או כחלק ממערך־כוחות או
באופן עצמאי.
דאגו שאותם אשר מוכנים להירתם ל־

רוברט דה נירו

נהג מונית

׳/££ו 1מ ס 7/1X1
הפקס:ביל/פזלי 03 סוטושד 0ר 1*0סקווסזה
!הד •11001 ,אמוע 1חק 0בתפקיד זוזם האוחי קיטו
(זא 1נת האריס [סיסי ב1י17ת13 ן יד וויזאוד1

יסיבל שפרד

בתפקיד ׳003
נכתב ע״י 713 שויידו מוסיקה 11111 הרסן
הפקה מייקל פיויפס וג׳וויה ילי3ס
בימוי סוסיו 190ו11ג
דוון/פרסק*/ברייט
שרוחי הפקה:
בכורה ארצית ״צפון ת״א״ 9.30 ,7.15 ,4.30 רק למבוגרים ו
תקליט ״אריסטא״
הקול

ג׳ני קרי >עפ בתה)
מופת של תיאור
ולהיענות במיטבו לאתגרים הרצויים וה־בלתי־רצויים
שהציב לפניו גורלו.
זה היה שינוי מרענן אחרי שרשרת של
כתבות, שהתפרסמו בעת האחרונה, וקשרו
כתרים של חשיבות ציבורית ואישית לאני
שים שלא היו ראויים להם מכוח ערכם
הסגולי, אלא זכו בהם בזכות כיבודים חי צוניים
שאין להם עם איכותו האינדיבידואלית
של האדם ולא-כלום.
רוני טלמור, חיפה

גל־הרם ושיר־ארס

בקשר להתרחשויות האחרונות בישראל
הקטנטונת, הרי שיר לפי מנגינת השיר הידוע
״נאצר מחכה לרבץ.״
מילחמות בין רבין־פרס, איי־איי־איי /
בגדה שולט גל־תרס /ערביס פוקחים עיניים
/הפגנות בירושלים.
* בלבנון נגדע הארז /וסאדאת קורא שיר
ארס /בין שורות הסדר־בינייס /סעיף
שניים־ארבע־שנייס.
גולדה עין בכוונת /על כיברת־חול
מאובנת /שוב זוכרת את הגבר /שתודות
לה הוא בקבר.
באשדוד נסתס הברז /בבאר מצאו כד־הסולם
וזזה 2025

פעילות, ימצאו מען וכתובת, ויוכלו לממש
את רצונם לעשייה, ולא ינדדו לתנועות וגופים
אחרים. העיקר — כשהתנועה תהיה
חזקה ובעלת עורף מוצק, היא תוכל לדרוש
בתקיפות הקמת רשימה משותפת של מח־נזדהשלום
הישראלי.
ובאמונה שפנייתי זו תיפול על אוזן
קשבת, לא נותר לי אלא לאחל לתנועה
הצלחה מלאה בהתחדשותה, ובמהירות האפשרית.
יריב
עמית, תל-אביב

מח שנאמר בחוק
במאמר ״העיזבון של סימון״ (1ועולס
הזה )2021 נכתב :״לפי דיני הירושה, במידה
שאחד מבני-הזוג נפטר, מגיע לבן-
הזוג האחר, ראשית כל, מחצית מכל הרכוש
המשותף. לגבי המחצית האחרת קובע
החוק, כי רבע ממנה שייך אף הוא לבן-
הזוג האחר, ושלושרדרבעים עוברים אל
הילדים.״
ולא היא. אילו היה הדבר כך, היה המחוקק
כותב מפורשות: לבן־הזוג האחר
10/16 או ,5/8ולילדים היתרה, כלומר
6/16 או .3/8הנכון הוא, שבמיקרה זה
(המשך בעמוד )12

פרס ראשון עשוי
להצטבר ל:

9 0 0 .0 0 0ל״>

פרס ראשי:

5 0 0 ,0 0 0ל י

פרס כדור הזהב:

4 0 0 .0 0 0ל״י

25 שנות פעילות לקידום החינוך והבריאות 6

מכת 1יט
(המשך מעמוד )11
האלמנה תקבל ,8/16 כלומר מחצית העיז-
בון, וכל אחת מהבנות 4/16 מהעיזבון,
בלומר רבע.
בכתבה ״המאבק על בבור המתים״(העולם
הזה )2022 נכתב, לגבי הגב׳ הנרייטה
מרקם, אמו של מוני ויינברג, שנרצח
באולימפיאדת מינכן 1972 כי היתד, היחידה
מבין ההורים השכולים שבאה בתביעה
אל האלמנה (מימי זיינברג, אשת
הנרצח) ,לתת לה 1/6מהעיזבון, כפי שקבע
החוק דאז. עם זאת צויין בכתבה שבינ תיים
שונה החוק, ולהורים השכולים אין
כל חלק בעיזבון.
דבר זה נכון רק במידה שיש לאלמנה
ילדים. היא תקבל 1/2העיזבון, ילדיה יירשו
את דד 1/2הנותר, וההורים לא יקבלו דבר.
אם לא הותיר המנוח צאצאים, תקבל האלמנה
1/2העיזבון, ההורים יירשו 1/6
(כפי שהיה לפני תיקון החוק) ,וביתרת ה-
2/6יתחלקו יורשים אחרים כמוגדר בחוק
הירושה תשכ״ב־.1956
אגב, ייתכן שכוונת המחוקק היתר, באמת
להדיר את הורי המנוח בכלל מהעיזבון,
אולם מנוסח התיקון נובע, כאמור, שרק
אם יש ילדים לא יירשו הורי המנוח, וכדאי
לתת את הדעת לדבר.
עו״ד אבינועם עצמון, ירושלים
• כיוון שלאלמנה, מימי ויינברג יש
בן, בנו של מוני ויינברג ז״ל, מכאן התיקון
תופס לגביה, ולאמו לא מגיע דבר.

בעד מישרד לבעיות העיור
במדינות רבות בעולם קיימת יחידה ממ שלתית
הממונה על טיפול בבעיות העיור.

לאור התפתחות מגלופולים בישראל, המקבלת
צורה של עיר ליניארית המתמשכת
מנהריה בצפון עד אשקלון בדרום (ב־ארה״ב
קיימת תופעה דומה של התפתחות
רצף עירוני מבוסטון עד וושינגטון באורך >
של כ־ 900ק״מ) ,יש להקים מישרד ממשלתי
אשר ירכז את הטיפול בבעיות העיור
ההולכות ומחמירות, ויעבד מדיניות יעילה
להגשמתה.
מיכאל בר, תל־אביב

מי שיושב כמונטריאול
רוצה אני לעמוד ולחזק את דיברי הסטודנט
דני קובו מאיטליה על הסטודנטים
הישראליים בחו׳׳ל (״פורום״ ,העולם הזה
.)2016 מונטריאול מלאה דנים שכאלה, ה חיים
מיום ליום, מהיד אל הפה, עם
הרבה געגועים והרגשת חידלון.
אני מקדישה שיר זה למחאה הדוממת
של הישראלים הנאלצים, מדי־שנה, ל היפרד
מאוהביהם, שאיפותיהם ושורשיהם,
ולנדוד בארץ נוכריה, רק משום שמסיבה
זו או אחרת הם נדחים מהאוניברסיטאות
שלנו. היכן, בעולם, יש עדיפות לתלמידי-
חוץ על תלמידים מקומיים ז

נמכרות יותר
מכ 7יתר הסגריות
1ג יחד, ויש סיבה
סובה 7כך-
סיגרית״סיים״
באמת סובה

תמידבתמונה

דובק מייצרת סיגריות איכות 7מע 7ה מ־ 4 0שנ ה

יחיאל גרינברג, סמל־ראשון /סייס
שירותו בסיירת / .אמא יוכבד ואבא שימעט
/חלמו לו קאריירה זוהרת / .אמא ז
קנתה מצעים בסיטונות /ובחשאי פתחה לו
חשבון־בנק /אבא לימדו שעור באזרחות
/ותחב שלושה שטרות לארנק.

יחיאל גרינברג צעד בהיסוס /עם בגרות
קצת מעל לממוצע / .יחיאל גמא את
מידשאות הקמפוס /והירהר פיתאום על .
ביקוש והיצע / .בערוב כום־תה על המירפ־סת
/אבא חוכך ידיו, אמא נרגשת/ .
לנירה הבטיח, שנה־שנתיים /אהיה רופא
מצליח ! חכי בינתיים !
יחיאל היום בכרך הגדול /שלטים בלטינית,
דירה רעועה /שלוש שנים חלפו, ,
כבר אינו רוטן /נירהל׳ה נישאה לריצ׳רד
השמן / .ריצ׳רד הקנדי מסיים מישפטיס /
מכונית וקיצבה מספקים ההורים / .פעם
בשבוע, ערב יום ראשון /שישים דולרים
הוא מוכר לשימעון.

יונת שחר־רפופורט,
מונטריאול, קנדה

העולם הזה 2025

שובב אמיתי, יוסי זה!

בדיחת השסע
* הו טריק ישן של ויליאם שקספיר. כאשר הטרגדיה
( מתקרבת לשיאה, ולב הצופה מתכווץ בחרדה, מופיע
על הבמה מוקיון כלשהו, ומספק אינטרמצו היתולי.

יש לכרך את חכר־הכנסת יוסף שריד עד
כי התגדב למלא תפקיד זה בטרגדיה הישראלית.
הצופה
הישראלי אחוז חרדה. הממשלה חדלה לתפקד.
על גבולנו הצפוני והמיזרחי הולכת וקמה סוריה־רבתי,
בעזרתם העליזה של יצחק רבין ושות /הכל יודעים שתוך
כמה חודשים תקום בארצות־הברית ממשלה שתכריח את
ישראל לוותר מאונם ובחינם את הוויתורים שיכולנו לקבל
עבורם תמורה עצומה, אילו הצענו אותם מרצוננו. בגופנו
הכלכלי תופח הסרטן של ההון השחור, בעוד שהממשלה
מכה על ראשנו באלת־הגומי של מס־ערך־נוסף. מיטענים
של חומר־הנפץ החברתי מתפוצצים פעם בד,תיקווה ופעם
בראש-העץ, וברור שבאחד הימים יתפוצץ המצבור כולו
בזבנג אדיר. גוש־אימונים מפר בגלוי את מרות השילטון
הדמוקרטי, והממשלה עומדת מולו חסרת־אונים ומוכח-
פחד.
ברגע בזה היה שקספיר מעלה על הבמה את המוקיון,
כדי להשמיע כמה רעיונות מצחיקים, שיפיגו לשעה קלה
את המתח.

ומסוכסכת. כאשר השר זבולון המר, נציג גוש־אימונים,
צריך להסכים על עתיד קדום עם השר ויקטור שם־טוב,
נציג מפ״ם, אין סיכוי שתתקבל החלטה כלשהי. באשר
ראש־ד,ממשלה בז לשר־ד,ביטחון, וזה משמיץ את ראש״
הממשלה, אין הממשלה יכולה לתפקד.
מה הפיתרון בקאריקטורה של יוסי ז

להוסיף שמונה שרים נוספים, שאינם מסכימים
איש עם רעהו, וכולס מתנגדים לשרים
הנוכחים.

| 6£פי סדר האלף־בית, מציע יוסי לצרף לממשלה הקיי־
/מת את האנשים הבאים: אבא אבן, יצחק בן־אהרון,
חיים הרצוג, יעקוב חזן, אהרון יריב, יעקוב לווינסון,
יצחק נבון ומאיר עמית.

רשימה מרתקת. טלאבת-מחשכת של הומור
מתוחכם.
אכא אכן. בחודשים האחרונים לא הסתיר האיש

אין ספק שיוסי שריד נחון כחוש דרמאתי
אמיתי. הוא עדה עד הכמה כרגע הנכון. בעיתוי
מדוייק להפליא, והציע את הצעתו המשעשעת.

יצחק נכון האשים השבוע את ממשלת רבץ בפומבי
בכך שהיא גורמת לאסון לאומי, מפגי שאינה מקדישה את
המשאבים הדרושים לביטחון ולחינוך. אין ספק שהוא
נמצא כבר ברגל אחת מחוץ למיפלגה, ובחצי רגל בתוך
מיפלגתו של ייגאל ידץ.
מאיר עמית הכריז בראש־חוצות שמדינה זו סובלת
מחוסר־מנהיגות, ושהיא זקוקה באופן דחוף למנהיג אמיתי,
כמו, למשל, מאיר עמית. קשה לד,אמץ שהוא יצרף את
עצמו לאותה ממשלה בלתי־מנהיגה, במהדורה מנופחת
עוד יותר.

הממשלה הנוכחית, שכל אחד מחכריה מושך
לכיוון אחר, יכולה להתקדם רק כזחילה.
הממשלה המוצעת לא תוכל אף לזחול.

* כץ שזהו פיתרון זול — יחסית.
1עוד שמונה שרים, כמה זה בכר עולה?
שמוט־ז משכורות יותר גבוהות. שמונה מכו•
ניות־פאר נוספות. שמונה נהגים. שמונה לשכות,
מזכירות, טלפונים, ניירות.
לא נורא. כפיתרון לכל בעיות המדינה, זהו מחיר
נמוך למדי.
הצרה היא שאלה הם שמונה אנשים דינאמיים. בל
אחד מהם ירצה לעסוק במשהו. משהו זה יעלה כסף —
מילית פה, מיליון שם, ואו־סדטו זה יצטבר למיליארד
נוסף.
אבל אם זהו הפיתרץ לבעיות האומה הישראלית
בשעת־משבר זו — ניחא. נשלם עוד קצת מס-ערך-מום ף,
אם זה מוסיף לערך המטשלה.

כל דבר כעולם עולה ככסף, גם סיתרודסלא
לכל כעיות המדינה.
השאלה היא: מה זה פותר, בעצם ז
וכאן מתגלה הבדיחה האמיתית שבהלצת יוסי שריד:

הוא מצא את התשובה לכל הבעיות, את תרופת-הפלא
לכל החוליים:

זהו פיתרון־סלא שאינו פותר כלום.

יש לצרף לממשלה עוד שמונה שרים.

מגם, יש כאן פיתרון לשמונה בעיות אישיות. גם
> נ זה משהו.

84 רגע קט התפתיתי לחשוב שח״כ שריד התכוון ל-

הממשלה מוקפת נרגנים ומשמיצים. אחרי
שתתגשם הצעתו של יוסי, יהיו שמונה מש
מיצנים פחות.

/הצעתו ברצינות.
אבל מייד תפסתי את העניין, ופרצתי בצחוק בריא.

אה, כמוכן, ליוסי שדנו יש חוש־הומור נדיר.
הוא הציע את הצעתו כבדיחה. זהו אחד ממעשי-
הקונדס שלו. בדיוק כמו הצעתו, לפני כמה חודשים, ש־צה״ל
יפלוש ללבנון בדי לדכא את המוסלמים ואש״ף. או
כמו הצטרפותו לסישחקי ״חסמבה בכנסת״ ,כאשר מצא
מאפיה תחת כל כיסא זפרוטקשן מאחרי כל ארון.
לא׳ יוסי מתלוצץ. והוא בוודאי התפקע בצחוק כאשר
קרא את הצעתו בעיתונים, תחת כותרות של קידוש־הלבנה,
בתוספת תגובות חיוביות של ״פרשנים מדיניים״
ו״יכתבים לענייני מיפלגות״ ועוד אנשים רציניים כאלה,
שהוא הדליף להם את הדברים ושלא תפסו שזו בדיחה.
שובב אמיתי, יוסי זה. ילד־פלא מבריק.

של מכון צור״י (ואולי
978,658 אגשים הרוצים
הצעתו של יוסי שריד,
זה. יישארו רק 978,650

לפי הסטאטיסטיקה האחרונה
היה זה מכון שחף?) יש במדינה
להיות שרי-ממשלה. אם תתקבל
תחול ירידה משמעותית במיספר
בעיות הטעונות פיתרון.
ליצן וולגארי יותר היה מציע, אולי, להפוך את הכנסת
כולה לממשלה, ואת כל האוכלוסייה היהודית הבוגרת
לכנסת. בכך ייפתרו כל ;הבעייות במכה אחת. הנרגנים
יפסיקו להירגן, המשמיצים יחדלו מלהשמיץ. השקט יחזור
למדינה, ואפשר יד,יד, סוף־סוף לתפוס קצת שלווה, לשכב
על שפת־הים ולהכות, עד שבל הבעיות המדיניות והכלכליות
יפתרו את עצמן.

ברגע שהבנתי את העניין לאשורו מחקתי את ר,סיפרה
,8ורשמתי במקומה את ד,סיפרה .9

אכל ליוסי שריד יש חוש-הומור עדין יותר.
הוא נרתע מהגזמות. די לו כהלצה של צירוף
ה־^_ כדי להבליט את בעיית חנרגנות־חסש•
מיצנות.

ואיזו ענווה!

אדם המסוגל להמציא בדיחה עולמית
כזאת, מגיע לו שיכניסו גם אותו לממשלה.

יוסי שריד (עם ג׳טה לוקה)

* תכן שלא כל הקוראים תפסו מייד שזוהי בדיחה.
אולי חשב מישהו שזה רציני. אולי מוצא יוסי ד,מיסכן
את עצמו במצבו של לץ שהשמיע זה עתה בדיחה
מתוחכמת — והנד, עומדים סביבו השומעים בהבעות־פנים
רציניות, וממתינים לעוקץ.
מצב מביך, לכל הדיעות.
לכן, אף בי איני אוהב להסביר בדיחות, אקבל הפעם
את התפקיד על עצמי.

מצחיק נורא.

קיראו את ההצעה שנית, ותיווכחו מייד לדעת שאינה
יכולה להיות רצינית!

צחקו, רכותי, צחקו:

ף* ריחה טובה דומה לקאריקטורה. היא מעוותת את
1המציאות על־ידי הגזמת פגמים אמיתיים. אם יש
לגולדה מאיר אף גדול במיקצת, מעניק לה הקאריקטודיסט
את אף־הענק של סיראנו תדברז׳ראק. אם אוזניו של
יהושע רביגוביץ בולטות קימעה, הוא נראה בקאריקטורה
דומה לשפן.

כד עשה גם יוסי בקאריקטורח שלו.

הוא הסתכל בממשלה הנוכחית, וראה שהיא נפוחה

השנון הזה את דעתו על יצחק רבץ ויגאל אלון. לפיו,
שניהם מתאימים בקושי לניהול המועצה המקומית של
עקרון.
יצחק כן־אהרון הודיע פעמים רבות, בלשץ הבוטה
האופיינית לו, והגורמת הגאה כד, רבה לעצמו ולשומעיו,
שהממשלה מובילה לאסון חברתי שידסק את
המדינה מבפנים.
חיים הרצוג הוא אדם נחמד מאד. תרומתו להגות
המדינית ו/או למעשה המדיני היא עמוד של נייר לבן.
יעקכ חזן הוא מוצג ארכיוני מרשים. אם להכניס
אותו לממשלה — מדוע לא להנניס גם את גולדה מאיר
ושאר הסבתות והסבאים הנחמדים והקפואים של המיפלגד, ז
אחרון יריב התפטר מן הממשלה, בטריקת דלת,
מפני שלא נתקבלו הצעותיו לייעול. אחת מהצעותיו
העיקריות היתה לצמצם את מיספר חברי הממשלה, לרכז
את הסמכויות בכמה מיניסטריונים יעילים, ולקיים בממש לה
דיונים קצרים ותכליתיים.
יעקוב לווינסץ סירב לקבל את תיק-האוצר בממש לה
הנוכחית, עם הקמתה, מפני שסבר כי במיסגרת הקיימת
אי-אפשר לטפל בשום בעייד, ברצינות. רק לץ בעל חוש-
הומור נדיר יעלה על דעתו שאיש זה יכהן, בממשלה
אחת, לצידו של שר-האוצר יהושע רבינוביץ. שבו הוא
רואה הדיוט בלבלי >ואם שר גם לאיית את המילה אחרת).

84 כל בדיחה טובה יש כוונה חינוכית. מה רצה
/יוסי שריד ללמד אותנו בבדיחה זו?
אם מותר לי לגלות את מכמני־ליבו, הנה מוסר־ההשכל:

חדלו מלהתייחס אל ענייני־הגורל של המדינה
כאל כעייה פרטית של סלוני או אלמוני :
הפסיקו לרוץ אחרי בסאות, מישרות וכיבודים !
לא חשוב מי ייכנס לממשלה ומי ייצא ממנה. ההיסטוריה
הישראלית לא תזכור בעוד מאד, שנה מי היד, שר־העגבניות
בממשלה מה-שמו.

חכה ניגש לדיץ רציני על הבעיות האמיתיות
של המדינה, הפנימיות והחיצוניות, נציג
זו מול זו את האלטרנטיביות, נקבל הכרעות
הגיוניות — ונתעלס מכל חערב־רב הזה של
עסקנצ׳יקים מגוחכים, המשמיעים מדי יום
הצעות מגוחכות כדי לזכות ככותרת בעיתון
ערב.

ני מקווה שפירשתי נכונה את כוונתו הנסתרת
י 1של יוסי.

אס לא — אני מבקש את סליחתו.

בל מה שרצית לדעת על הדיאטה המפורסמת
של יצחק רבץ ומה שלא העזת לשאול
31 הדיאטה האופנתית האחרונה
אצל אנשי הצמרת היא
דיאטת מאיו, על שם המירפאה
האמריקאית המפורסמת. אחרי
שניסו אותה מדינאים אמריקאיים
רבים, וביניהם שר־החוץ
הנרי קיסינג׳ר, הנשיא המודח
ריצ׳ארד ניבסון, הח ליטה
גם אשת ראש־הממשלה
לאה רכין לנסותה, והגיעה
למסקנה שהיא מוצלחת יותר
מדיאטת רבץ המפורסמת, ש אותה
היא חילקה עד כה בין
אנשים רבים. דיאטת רבין היא:
יום א׳ — בוקר, צהריים וערב
— שתי ביצים קשות, תה או
קפה (ללא חלב וללא הגבלה)!
יום בי — בוקר צהריים וערב—
גבינה רזה ואשל! יום ג׳ —
לחם וחמאה ללא הגבלה! יום
ד׳ — בוקר צהריים וערב —
גבינה ואשל ! יום ה׳ — בוקר
צהריים וערב — סטייק! יום
ו׳ כמו ביום א׳ .אחרי כל הסבל
הזה, מבטיחה לאה רבין ירידה
של 3—4קילוגרם בשבוע.
11 כשנשאל ח״כ המערך
צכי גרשוני במיזנון הכנסת,
מדוע הוא מתנגד לשובה של
ראש־הממשלזדלשעבר גולדה
מאיר לחיים המיפלגתיים, השיב
בנוכחות אנשים רבים:
״מה אני יכול לעשותן אני
שונא זקנות !״
לאנשים הנכונים
777
בהנדי בינלאומי
כרמל מזרחי

מי קגי ואעזון לצי(!
וז כ רון יעקב

כנסת, כשהוא שרוי בבדידות
מזהרת. הברת-הכנסת אורה
גמיר ניגשה אליו ואמרה לו :
״מוישה, בוא הצטרף אלינו!״
כשהיא מצביעה על שולחן שסביבו
ישבו כמה הברי־כנסת
מסיעת המערך. השיב לה דיין:
״אורה, אני בשולחן הזה כבר
ישבתי !״
11 על פסק־הדיו שזיכה את
הרב משה לוויגגר, ושבו
נזף השופט בסגן גיורא
שטרייכמן, על כי קרא לרב
ישראל ״חרא״ ,טען בקפה טע־מון
בירושלים החוקר הפרטי
שימחה (״פונצ׳ו״) רגאי:
״צריך לנזוף בשופט על כי
קרא לחרא בישראל רב !״
01 בדיון שהתקיים במיס־גרת
הסמינר על יחסי־העיתו־נות
ודובר צה״ל, תקף העיתונאי
טד לוויטה את דובר
צה״ל, ואמר שכל המסקנות והלקחים
של מילחמת יום־הכי־פורים
לא נלמדו על־ידי הדובר,
וחזר המצב ששרר לפני המיל-
חמה. כתב -הטלוויזיה, נחמן
שי, טען כי בתפקיד דובר
צה״ל חייב לשמש עיתונאי.

! 0לשר-התחבורה גד יע־קובי
יש אמביציות מרחיקות-
לכת. כשנשאל אם יסיים את
חייו כשר־התחבור-ה, השיב :
תוחלת חיי אינה כה קצרה.״
כשנשאל אם יסיימם כשר ה אוצר,
אמר :״אינשאללה.״
! 0אגב, בארוחת־צהריים

§1בעת ההצבעה על הנושא
הארכת תוקף חוקי-החירום,
לא הצליחה הממשלה לגייס את
הרוב הדרוש כדי להעביר את
ההצעה לוועדה. יו״ר־הכנסת
ישראל ישעיהו ערך הצבעה
שנייה, ואיפשר בכך למערך
לגייס כמה ח״כים נוספים מה-
מיזנון ומהמיסדרונות. ח״כ
חיים לנדאו (ליכוד) התרגז
וצעק :״בפרלמנט הבריטי זה
לא היה קורה!״ ענה לו חברו
לסיעה, ח״כ זלמן שובל:
״תמיד טענתי שהאצ״ל לא היה
צריך לגרש את הבריטים מ הארץ

₪למשה דיין יש בעיות
של כיסא. באחד הימים ישב
במיזנון הכנסת ונקרא אל הטלפון.
כשחזר, הסתבר לו כי
כסאו נתפס על־ידי אחר .״למה
לא שמרת לי על הכיסא?״ שאל
את המיזנונאית חדווה הו־ברט,
שהשיבה לו :״מה אני
יכולה לעשות? תמיד תופסים
לך את המקום !״
§§ ועוד על דיין: באחד
הימים נראה יושב במיזנון ה־

מירי 11131׳

שהתקיימה מטעם מועדון 213
של ארגון אימהות עובדות נש אל
יעקובי על-ידי אחת הנשים
מה דעתו על הקו האדום בלבנון
התשובה :״הדבר היציב
היחידי בקו הזה הוא הצבע.
כל השאר הוא נזיל.״
׳ 0כשביקרה זוהר קר
תי, ראש המחלקה לעבודת
נשים במישרד־העבודה, את
מישרד־התחבורה וטענה נגד
השר שמיספר הנשים העובדות
במשרדו(0׳ )17,69 נמוך אף מזה
שבמישרד הדתות, הפסיקה השר
ואמר :״תאמיני לי, לי באופן
אישי אין לי שום הסתייגות
מנשים.״
01 כשהציעה אחת הנשים
לשר להעמיד מפקחים שישמרו
על הניקיון בתחבורה הציבורית,
קראה לעברה ח״כ אורה
נמיר, יושבת־ראש ארגון אימהות
עובדות :״אם כך, יצטרך
השר להעמיד מפקח על כל אז רת.״

0במסיבה שנערכה בסביון,
שוחחו באחת הפינות ח״כ
המרכז החופשי עקיבא (״הזמר״)
נוף ואחד מצעירי הליברלים,
עורדהדין אוריאל
לין. ניגש אליהם הפירסומאי
יהודה כותן ואמר, בפנותו
אל נוף :״שלום לח״ב־לשעבר!״
ואל לין :״שלום לח״כ־לעתיד!״
נוף הפסיק את השיחה, והלך
מהמקום.
> 0ביום השישי האחרון
ניראה נשיא אוניברסיטת תל-
אביב, ואבי הרפורמה במיסים,
הפרופסור חיים(״חב״ש״) כן״
שחר, כשהוא עורך קניות ב-
מעדניה של נווה אביבים, שכד
נת־מגוריו. בעוד שעקרות־הב־ית
של השכונה העשירה הוציאו
סכומי־כסף גדולים על
מעדנים לשבת, ושילמו בצ׳קים
(שלדיברי בעל המעתיר. לא
תמיד יש להם כיסוי) ,הסתפק
חב״ש במאה גרם גרעינים לבנים,
מאה גרם גרעינים שחורים,
וכמו שאמר בעצמו :״את
המרציפן שאשתי יעל אוהבת.״

1הפסל עודד שמיר
הוא ידידו הקרוב של הבמאי

מירי בן־יוסף

אשת יחסי״ציבור של רבים מן האמ-
נים בארץ, נישאה לידידה, הצייר
רוני בן־צבי, במסיבה בבריכה של מלון ״רמדה קונטיננשל״ .החתן,
ששערו מגיע עד כתפיו, לבש מכנסי ג׳ינס וגופייה ירוקה, ואילו
מירי לבשה שימלת-כלח נ׳־פוארת מפאריס. כשאחד האורחים
ביקש לברך את החתן במזל־טוב, הורתה מירי באצבעה על
רוני. הגיב האורח :״אני רוצח את החתן, לא את הפושטק הזח 1״

מי שהיתה שותפתה של מירי בתחילת
דרכן פנשות יחסי-ציבור, ושנפרדח
ממנה בריב גדול, שבעקבותיו לא דיברו ביניהן שנים, השלימה עם
מירי לכבוד חתונתה, והשתיים חיבקו זו את זו כשהן נשבעות
לחיות מעתה בשלום לשימחת ידידיהם שהריב הממושך הביך אותם.

מנדי ריים־ידייוו׳ס

הבריטי המעולה ג׳וזף לוזי
(המשרת, התאונה) .בשבוע שעבר
צילצל לו לוסי מלונדון,
הודיע לו שהוא מחפש מקום
שקט, כדי לכתוב תסריט חדש.
שמיר הציע לו את חוף נועיי־בה
שבסיני. בשבוע הבא עומד
לוזי להגיע לישראל. הוא וש-

באח לחתונה עם בעלה
רפי שאולי, שממנו נפרדה,
ועם ילדתם המשותפת, דנה. במשך כל המסיבה ישבו רפי
ומנדי רחוקים משאר האורחים, שכללו אמנים ידועי־שם רבים,
ושוחחו ביניהם, כשמדי פעם משגיח אחד מהם על דנה.

אנשים
מיר יירדו דרומה, כשהאחד
מפסל והשני כותב.
1בתום ההצגה מיכוזבים

למערכת, בהשתתפות יונתן
גפן ודני לימני, שהתקיימה
באשדוד, הודה יונתן לקהל ואמר
:״תודה שגטשתם את
שדות־הנפט, והקדשתם לנו מזמנכם
היקר.״
0מפקד גייסות־השריון,
האלוף משה (״מוסד,״) פלד,
ביקר בקורס טירונים בשער,

רוזנפלד על דרכי חשיבה עיתונאית.
בתחילת ההרצאה ביקש
רוזנפלד מהקהל לא למחוא
לו כפיים ,״מכיוון שיש לי זמן
מוקצב של ארבעים וחמש דקות
בילבד.״
0מי שצילצל בשבוע ש עבר
למערכת עיתון הצופה,
נענה על־ידי גבר. המרכזנית,
שלא קיבלה משכורתה מאז חודש
אפריל, החליטה שלא לבוא
לעבודה, ושימחה אהרוני,
מנכ״ל העיתון, החליף אותה.

הלאות וכאב־הלב שגברו עד כה, הופכים לסיוט• אתה רוצה להשתחרר
מכל הטרדות הקטנות וממש כמו אריה הנלחם בקורי עכביש, אינך מצליח
לצאת מן הסבך. במיקרים כאלה אדם מפסיק פעילות, יושב בשקט,
אוגר כוחות. זה אמור לגבי ענייני לב לא פחות מהעניינים האחרים.

לאחרונה חלה נסיגה בעסקיו, אבל לעומת זאת נחלת הצלחה לא־נור־מלית
במישור הרומנטי: הרומן אותו התחלת לנהל לפני זמן מה, יימשך,
אבל אל תחשוב לעצמך שהוא רציני. אתה תחזור בסופו של דבר אל
אשתך. השאלה היא אם היא תקבל אותך מחדש. וזאת כבר תהיה בעייה.

תאותיס

למרות העובדה שאסור לך לסמוך על אלה המציעים לך הצעות
מפתות, השבוע יתחיל תהליך שיקום כלכלי, לאלה מכם שהיו שקועים
בצרות כספיות רציניות. בייחוד טוב סוף השבוע ובמייוחד יום ו׳.
יום ג׳ אינו מתאים לרומנטיקה: יש בו יותר מדי השפעות עוינות.
תוכל להמר על מוצאי שבת, בשטח האהבה. עסוק בספורט.

אט־אט אתה יוצא מן הדיכדוך הבלתי־רגיל בו שקעת לאחרונה. עדיין לא
יהיה זה שבוע טוב באמת: כדי שזה יבוא, עליך להכיר שורה שלמה של
אנשים חדשים, ואינך עושה מספיק בכיוון זה. אבל בענייני־עבודה ובענייני-
בילוי אתר, תתרגל למצב החדש, תקבע לך דפוסים נעימים יותר.

גם השבוע תוכל רק להסתדר אם תשמור על עצמך ותיקח את עצמך חזקי
חזק בידיים. שתייה מופרזת עשוייה לקלקל לך עניין שאתה מתכנן מזה
זמן רב, גס פגישה עם ידיד טוב וחשוב עשוייה להסתיים במריבה, מטעמים
דומים, איש בעל־השפעה מוכן לעזור בתנאי שתדע להשיב לו בבוא הזמן.

מנפרד כץ

מלך״המיסעדות הישראלי בהמבורג, הגיע
השבוע גם לעמודי שבועון״המיליונים
״שטרף /שהקדיש לו שני עמודים במהדורתו ההמבורגית. בכתבה
קובע השבועון הגרמני שהבורגנות המקומית לא קיבלה את כץ
לשורותיה, מפני שהוא מהיר, נמרץ, תקיף ומוכשר מדי — תכונות
שהן אינן מקובלות על החברה השמרנית של המבורג. לכתבה
צירף השבועון תצלום של כץ בטרקלין דירתו, כשהוא חובש
טומבררו מאקוואדור, הארץ שבה גדל, ולידו שני פיטלי־נמרים.

רצוי לך לשוב ולהיצמד אל ידידיך הישנים המתגעגעים לחברתך. לידם
תרגיש טוב יותר. עליך לשכוח את חילוקי־הדיעות שאירעו ביניכם
לאחרונה. ידידיך יקנו לך ביטחון שחסר לך מאוד בימים טרופים אלה.
יהגיע הזמן שתפסיק לנדוד ממקום עבודה אחד לשני. חשוב על עתידך.

1ב! 7פ 17 ליבר -

נתונה

אל תחשוב שקל כל־כך להגיע לליבה. צריך להתאמץ בשביל לפצח אותה.
מה עוד שהיא מבינה עד כמה אתה רב־צדדי והפכפך, על־כן תצטרך
לחזר אחריה ובעיקר — להראות לה שוב כי אינך כה מסוכן ובלתי־יציב
כפי שהיא חוששת. לך, בת מאזניים, בידקי היטב לפני שאת קונה.

זל׳ל^ן7זייונר

זכית בהצלחה — ואתה עתיד לזכות בכמה נוספות. זכור כי הדמיון
והמקוריות חי-יבים לשמש נר לרגליו, הרבה יותר מן הזהירות והתיכנון
הקפדני. עם זאת, אל תתעלם מדרישות הרגע ודאג לא לריב לחינם עם
ידידיך ומכריך. רכישת ציוד, או דברים הקשורים לעבודתך, כדאיות מאוד
השבוע. בת עקרב: העדיפי את הכהה על הבהיר, ובגדים בצבעים בהירים.

חשת
¥ | 111י 1 0 ״1בעלת דרגה סגן־ניצב, מפקדת השוטרות
1 1111 # 1 1 1 1י* של מרחב תל־אביב חזתה, יחד עם מפקדת
מרחב הירקון של השוטרות, פקד חנה סבן (משמאל) ,ועם מפקחת
תמר אלחדיף, האשה היחידה במרחב תל־אביב המפקדת על גברים,
בסרט ״איזו מין שוטרת״ ,המספר על שוטרת איטלקיה הנלחמת
בשחיתות. הגיבה שדמי :״אצלנו זה לא יכול להיות. אין שחיתות!״

שנערך בו תרגיל ישל זריקת
רימונים .״האם מישהו מכם
כבר זרק פעם רימון 1״ שאל
האלוף. טירון אחד הצביע ואמר
:״כן, אבל זד, היה בחיים
האזרחיים.״
0טירון אחר באותו קורס
נשאל :״מה היה המאורע הכי
חשוב בחייך?״ והשיב :״המורה
לאנגלית.״
׳ 0בסמינר לתקשורת המונית
ודעת־קהל, שאירגן מרכז
ההסברה במלון הולילנד בירושלים,
הירצה העיתונאי שרום

( 0היועץ הכלכלי של שגרירות
אוסטריה בישראל, די כא
דד פו, היה אורח־הכבוד
במסיבה שאירגנר, חברת לון
לרגל הפצת מוצר שיזוף אוסטרי
בישראל. היועץ סיפר כי
הפצת המוצר התעכבה מכיוון
שבאחד מנמלי ישראל התקיימה
שביתה ממושכת. כשנשאל
איזה נמל, חייך ואמר :״חשבתי
שיש רק נמל אחד בישראל
ישיש בו שביתות.״ היועץ הביא
עימו סיגריות ויין תוצרת
אוסטריה, חילק אותם בין המשתתפים.

פגישה
בלתי״צפוייה תהפוך אותך לפזרן. לטווח ארוך זה לרעתך. מצפים
לך ימים קשים. חברה לעבודה החלה מגלח כלפיך סימני התעניינות —
אל תפנה לה עורף. הקדש לה תשומת־לב, כי בסופו של דבר זה
ישתלם לך. צפוייה לך עגמת נפש מאדם אשר חשבת אותו לחבר אמיתי.

השבוע יפה להשלמת עיסקות כספיות ולחתימת חוזים הנוגעים בנכסי
דלא-ניידי. אם אתר, מתכוון לעקור למקום מגורים חדש, עליך להגיע
השבוע לכלל החלטה מחייבת. הישמר לבל יושבתו תוכניותיו המעשיות
בגלל עניינים שבלב. גם אם הדבר יגרום לך למתח נפשי. דבר״מה
הקשור למיספר 7יביא לך מזל באמצע השבוע. בת גדי — תחכי
לנסיך על הסוס הלבן, הוא יבוא. לבשי בגדים בצבע אדום.

21ב ד* רז נ ר ־

10 ריי אל

הצטברות יתר של עצבים עלולה לגרום לך להתפרץ ולהזיק לעצמך.
גלולות ארגעה או מנוחה בבית־הבראה ישפיעו עליך לטובה. נטייתך
הטיבעית, להמר על דברים חסרי סיכויים של ממש, עלולה להפילך
השבוע בפח, פקח עיניך ותישמר. מחלה קלה עלולה לפקוד את
ביתך. במישור הרומנטי מוסיף הכל להיות פורה, מוכר ומשעמם,

אל תצפה שכל בעיותיך תיפתרנה בבת״אחת. תן לאדם הקרוב חמסייע
לך, זמן מספיק כדי להצליח במשימתו. מצבך הכספי ישתפר, אך
תאלץ לפקוח עין על שותפיך. אתה רואה את עצמך כנושא דגלה
של האטת המוחלטת, ואינך מתחשב באמיתות של אחרים. נהג הבנה
בזולתך. אותו ברנש הנוהג להקניטך בקביעות — התעלם ממנו
תשתפר.
לחלוטין. תגובה זו תביא לכך שגם התנהגותו

קו־ציוור אילת־א שקדון
מחוץ לחוק

שרתאוצר מוריד את
בראיון רג־רושם ל״מעריב״ ביום השישי האחרון, הכריז שר-האוצר י הו ש ע
רגימגיץ ג ״ואני אומר, שוב ושוב, בלי הפוגה וגלי ליאות, יש להוריד את רמת-
החיים ! לא יעזור ! מוכרחים !״
ימים אחדים קודם־לכן, ביום שני ח־ 14 בחודש זה, נכנס שר-האוצר רבמוביץ,
עם הממונה על התקציבים האמריקאיים ג׳יימס דין ועם עוד שמונה מראשי מישרד־האוצר,
למיסעדה המבוארת ״מישכנות־שאננים״ בירושלים. דין הגיע ארצה כדי
לקבוע את צרכיה של ישראל בסיוע כספי אמריקאי, ובתום יום ארוך, שבו ניסה
רבינוביץ לשכנע את דין עד־כמח קשה מצבה של ישראל, הלכו כולם לאכול באחת
המסעדות היקרות בארץ,
פמלייתו של שר״האוצר כללה את: הממונח״על״הכנסות־המדינה משה נוי־דרפר
; מנכ״ל מישרד־האוצר ארגון גפני ן היועץ הכלכלי אפריים דברת,
ועוד. סך־חכל סעדו עשרה איש. אחרי שהוגשו הסיגרים והקוניאק, הוגש גם
החשבון. נוידרפר חתם עליו, וחורה לשולחו למישרדו.
החשבון לעשרת ראשי האוצר היה 2500 לירות. נוידרפר הוסיף 250 לירות דמי-
שתייה, וסך־הכל חיתה ההוצאה 2750 לירות לארוחה של עשרה אנשים — או 275
לירות לאיש.
למחרת היום רואיין רבינוביץ על״ידי ״מעריב״ ,וקרא להורדת רמת״החיים. של
האחרים.

מה קורה ב״דובק״ ?
מילחמתם של יורשי מייסד קונצרן
הסיגריות ״דובק״ בהנחלה הנוכחית הסתיימה,
לפי־שעה, בכניעת התנהלח ל-
מנהיגת הלוחמים, אילגח וטקביץ*
זינגל. יושב ראש הנחלת ״דובק״ ,מר*
טין גהל, הסבים בי הנחלת החברה
תשמע את הטענות שיש ליורשים, המח זיקים
ב״ 20 אחוזים ממניות החברה.
מאזן החברה שחולק השבוע, מגלה
כמת פרטים תמוהים על חליבת החברה
על-ידי הנחלתה הנוכחית. מנהלי החברה
ובעלי-מניותיה לווים ממנה דרן-

קבע, ויתרת החוב שלהם ליום המאזן
היא 38.4אלף לירות. המנהלים לקחו
לעצמם, בשנת 143 , 1975 אלף לירות
כתשלומים שלא-עקב״מילוי-מישרה. שנח
קודם־לכן היה הסכום 202 אלף לירות.
אולם אין זח חבל. נוסף לסכומים אלה
שלקחו המנהלים לעצמם, מחברת ״דו-
בק״ ,שלא כשכר או עקב מילוי מישרה,
הם לקחו לעצמם סכומים נוספים גם
מחברות-בת של ״דובק״ ,וסכומים אלה
הגיעו בשנת 1975ל׳ 63.7אלף לירות
נוספות.

בתקופת האימפריה ־התורכית, הבריחו
המעצמות הגדולות את הסולטן
התורכי להוציא את אזרחיהן מחוץ לתחולת
החוק התורכי. כך היה כל אזרח
זר או כל עסק זר בחינת שטח של ארצו,
שאין החוק התורכי יבול לחול עליו.
בישראל, גילו לאחרונה אנשי מחלקת־החקירות
של המכס, קיים דבר כזה
בדיוק. קיימת חברה ושמה ״קו צינור
אילת-אשקלון״ ,שמנהלה הכללי הוא
דב בן־דרור ובעלי־מניותיה י— מחציתן
ממשלת ישראל ומחציתו משקיע זר, בעל
נפט. על חברה זו, מסתבר, לא חלים
חוקים רבים של מדינת ישראל.
אנשי מחלקת-החקירות של המכס
חקרו תלונה של כמה סובני-נסיעות, בי
מישרד-נסיעות בתל-אביב, שנרכש לא-
מכבר על-ידי קרוב־מישפחה של אחד
ממורשי החתימה בחברת קו״צינור-אילת,
שולח נוסעים רבים לחו״ל מבלי שישלמו
מס־נסיעות. בדיקה קצרה העלתה, כי
כל הנוסעים הללו מצויידים במיכתב של
החברה, הקובע כי הם נוסעים מטעמה
ועל חשבונה, ועל-כן הם פטורים ממס-
נסיעות. אנשי המכס סברו כי צריך
לבדוק את העניין ביתר יסודיות, וביקשו
חוות-דעת מן היועץ״המישפטי לאוצר.

גילה, בי בשעתו חוקקה הכנסת
חוק המוציא את קו-צינור-אילת, למעשה,
ממדינת ישראל. החוק קובע, למשל,
בי כל מי שהחברה שולחת ליחו״ל יהיה
סטור מכל מס, אפילו אין הוא עובד•
החברה כלל. די שנוסע יביא מיכתב של
החברה, הקובע כי הוא נוסע מטעמה,
והוא יחיה פטור ממס-נסיעות. ונוסעים
עם מיבתבים באלה יש מאות בשנה !
או, למשל, התנהגותה של החברה,
כסי שהתגלתה בתביעה שהוגשה נגדה ל-
בית״המישפט המחוזי בתל״אביב על-ידי
חברה בשם ״ססאפי״ (סוסייטח דאדמי-
נסרטיון אד פיננסיימה) .החברה רכשה
מחברת-האם של קו-צינור־אילת-אשקלון,
חברת ״טראנס-אסיאתיק״ ,שטרות דו-

מנכ״ל בן־דרור
מחוץ לחוק
לריים. שני שטרות על סך 178 אלף דולר
פרעה ״טראנס-אסיאתיק״ במועד, ואילו
שלושה אחרים, על סך 300 אלף דולר
לתחילת מארס ואפריל השנה, סירבה
לשלם. כאשר פנו אליה בעלי־חשטרות,
באמצעות פרקליטם, עורך־הדין רם
כספי, השיבו בי הם מובנים לשלם
את השטרות — אבל בלירות ישראליות.
פנה כספי למפקח על מטבע זר באוצר,
דוג קנטרוביץ, וביקש אישור להמרת
הלירות למטבע זר, שבן מרשתו
היא חברה שווייצית שקנתה את השט רות
במטבע זר בשווייץ.
קנטרוביץ השיב, כי אינו מוכן לתת
את האישור, מאחר שחברת ״טראנס
אסיאתיק״ נמצאת מחוץ לפיקוח האוצר,
אינה מוכרת דולרים והוא אינו קונה
דולרים עבורה.
מסתבר כי חברה זו, שמחזורה עשרות
מיליוני דולרים בשנה, נמצאת מחוץ
לפיקוח המטבע הזר הישראלי.

מ תנ ת הערך־המוסף

יריכיס-לשעבר גהל וזינגר־חיבוק
שסיים מאבק

כאשר הנהיגה גרמניה את מס-חערך-
המוסף דאגה, עם הפעלתו, להטילו גם
כמס על המלאי, על־מנת למנוע התעשרות
של בעלי״המלאי. בישראל הטילו את
מס־הערך-המוסף בלי מס על המלאי.
החוק קובע, כי סוחר יכול לגבות מס״
ערך״מוסף של 8אחוזים החל מן האחד
ביולי, אבל להעבירו לאוצר רק מן האחד
בספטמבר.
בהתאם לדו״ח ״בנק ישראל״ ,היה
המלאי במשק בשנת 1975 כשלושה וחצי
מיליארד לירות• פירוש הדבר הוא, כי
בעלי המלאי ימכרו אותו במחיר הבולל
8£ערך מוסף, מבלי שיצטרכו להעביר
הפרש זה לאוצר. שווי חמס הוא 280
מיליון לירות, וזה הסכום שהסוחרים
יגבו מן הצרכנים ולא יעבירו לאוצר.

לכך יש להוסיף את העובדה שלאוצר
אין שום אפשרות לפקח, האם גובי מס-
ערך־מוסף מהצרכנים אכן יעבירו אותו
לאוצר. באשר ניסח האוצר להטיל מס
על המלאי, אחרי פיחות ,74 הסתבר כי
אין בל אפשרות לבצע החלטה זו, ועד
היום לא גבה האוצר מס בהיקף של
מיליארד לירות, שהגיע לו בגלל פיחות
זח בלבד.
ברור בי הסכומים שייגבו מהציבור,
ולא יועברו לאוצר יתווספו להון השחור,
שבן אחזקתם היא בלתי-חוקית ולא ניתן
להצהיר עליה לצורך תשלום מס. אם
ביום רק 40 אלף מבין 200 אלף עצמאיים
וחברות מנהלים ספרים, הרי זה יחיה
גם היחס שבין מעבירי חמס לאוצר לבין
הגובים אותו ומגדילים את הונס השחור.

לא ישווקו בשר קפוא כדי לכפות קניית עופות
יותר משמונת אלפי טונות עופות הצטברו במחסני
הממשלה בחודשים האחרונים, בגלל הירידה הניכרת
בביקוש לעופות. הצטברות זו מעיקה גם על מועצת-הלול,
שתצטרך בעוד כמה שבועות להתחיל להשמיד עופות
שלא ניתן לאחסנם בקירור לזמן ממושך — וכן על
הממשלה, הזקוקה לנפח הקירור. יש לזכור כי טונה
עופות תופסת נפח קירור של 1.4טון בשר אחר, שכן
העופות מאוחסנים בכלובי־מתכת גדולים.
בדיונים בוועדת־חבשד הממשלתית, התנגדו נציגי
מישרדי החקלאות והאוצר להוזלת בשר-העוף בשתי
לירות הקילו למשך חודשיים, כדי לחסל את המלאי.
כיום נמכר עוף עם עצמות לסיטונאי ב 10-לירות הקילו
הזול ביותר, ומחירו לצרכן מתקרב ל 15-לירות. לנציגי
האוצר לא איכפת, כנראה, לשלם עבור האיחסון במקום
להוזיל את המחירים, דבר שלא יעלת לחם כסף רב
יותר.
הצטברות העופות נגרמה בגלל הירידה הדראסטית
בביקוש לעופות. המגדלים הקטינו את מיבסת גידול

העוף מ 120-אלף טון לשנה ל־ 100 אלף טונות והקיצוץ
אינו עוזר בינתיים• החקלאים טוענים, כי הירידה בביקוש
נגרמה בגלל השיווק של הבשר המעולה ללא עצמות,
המובא חתוך לעשרה חלקים והנמכר לסיטונאי
ב־ 20 לירות הקילו, ולצרכן בסביבות 28-30 לירות
הקילו.
אם מנכים מן חעופות ס/״ 40 מן חמישקל עבור
העצמות, מקבלים כי מחיר קילו עוף נקי לצרכן הוא
כ 22-לירות, בתוספת 6לימת, קונה הצרכן בשר מעולה
ונקי, ורבים מעדיפים זאת.
הנתונים מראים, כי עד בה הובאו ארצח שמונת
אלפי טונות בשר החתוך לעשרה חלקים, שנמכרו תוך
חודש וחצי. הביקוש חוא לששת אלפים טון לחודש.
קודם חיה הביקוש לבשר קפוא, שהובא עם עצמות,
בכמות של 4500 טונות לחודש. אם ירצה מישרד-המיס-
חר-והתעשייה לספק את הביקוש החדש, יהיה צריך
לייבא השנה יותר מ״ 60 אלף טון בשר קפוא מדרום-
אמריקה, לעומת התיבנון של 30 אלף טון בלבד.

מבחינת המשק הלאומי, כדאי להגדיל את כמות
חבשר הניייובא, שכן מחיר הדולר חנחסך בעופות
הוא 45 לירות! — לעומת פחות מ 10-לירות הדולר
בייבוא בשר קפוא.
בצמרת חמישרדים הממשלתיים התגבשה ההחלטה
להפסיק את הבשר הקפוא המעולה, כדי לכפות על
הצרכנים קניית עופות. לחחלטה זו עזרו הבעיות של
״החברה הימית להובלת פרי״ ,המובילה את הבשר
לישראל. בעיות אלה גרמו לפיגור של כחודש במישלוחי
בשר מדרום־אמריקח לישראל. רק השבוע מעמיסה בארגנטינה
אונייה מיטען של 4500 טון בשר מעולה בחלקים,
ותגיע ארצה בעוד חודש. מיטען זה היה צריך להיות
בארץ כבר לפני שבועיים• במחסני הממשלה נותרו רק
2000 טון בשר קפוא כמלאי-חירום•
תוך ימים אחדים תגיע ארצה אונייה עם מיטען
בשר מאירלנד, אולם זהו בשר ברבעים, במישקל
כולל של 3000 טון, וגם בשר זה לא יוצע למכירה לפני
שמלאי העופות יידלדל.

סש 239ח ־ ד -מסך גדול ״.20

- 10562£3מסך ״ .12 נבחר ע״י הירחון
הבריטי לצרכנות ״ורטש״ ,כ״הקניח הטובה ביותר״.

בנשיונל אנו מציעי! לך מבחר של 4
טלוויזיות בגדלים של ״ ,12״4ו1־״.20
כל מת שאנו משקיעים בטלוויזיה הגדולה,
אנו משקיעים גם בקטנה ואך יותר מכך.
הלא אלה הם מסוגיהדברים, שאתה מצפת
להם מנשיתל ומובטח לך שלא תתאכזב.
בכל הטלוויזיות תמצא את אותו צליל
בהיר וצלול המופיע עם לחיצת הכפתור
שמתאם עצמו אוטומטית כשאתה משנה
ערוצים או מעביר את המכשיר ממקום

למקום. כל הטלוויזיות ניידות ומופעלות
חן ע״י סוללות נטענות(בתוספת מתקן
מיוחד במחיר מביס והן ע״י זרם החשמל,
או בחיבור למכונית ושקע המצית).
אמנם המכשירים ניידים, אך לא כן
התמונה המופיעה על המסך-זהו התכנון
של כל טלוויזיות נ שיתל-התמונה ״מחוזקת״,
למסך כבחוטי פלדה. בכל הטלוויזיות,
תמצא בקרה אוטומטית המכוונת את הגלים
למישור הנכון ומונעת ממך מונים מיותרים.

אס בחרת בטלוויזיה הקטנה של?ו,כדאי
שתדע-אינך לוקח אתך הביתה פחות
ידע, אלא רק פחות מסו.
להשיג בכל חנויות החשמל המובחרות.
מרכז התצוגה, אבן גבירול ,18 תל־אביב.

1131101131

צעד קדימה אניהמחר ^ 1

1113060010.־3 0! 1^ 3151151 רד 31ח01ח0־זנ6 1־01160110105 31ח0.3ן ח 350ח3ק,ן3ח0נ 31א

הסולם הזה־ 2025

כיום הדירה הקיימת
עדייו מספיקה. אבל עד שילך
לבית הספהיוולד ילד נוסף
והדירה תהיה צפופה במקצת.
צריכים לחשוב על דירה חדשה
כבר עכשיו. ולא רק לחשוב, אלא
גם לחסוך לקראתה. בתכנית
כח לדירה של בנק לאומי ניתן
להגיע ל 100,000.-לירות ויותר
תוך 5שנים בלבד.

פרטים בכל סניפי בנק לאומי
בנק אגוד, בנק קופת־עם
ובנק ערבי־ישראלי.

כוו וידירה
בבנק לאומי בלבד תוכל להגות
מבטוח חיים(ללא תשלום נוסף)
אשר יבטיח את המשך התשלומים
עד להשלמת סכום החסכון.

ב 1ק $לאו91״
ליעודאול ב ע־ מ

הבגדן ה צו עד ע ם הונזן

מלכת המי 1976
תטוס לאירופה וחזרה במטוסי חברת

מיגוון מוצרי
״אוליביה״

ש ל .,עץהזית ״

ה חו פ ש הג דו ל ה גי ע!
וגם מע״מ עומד בשער ! י
קנה היו ם לפני שיתיקר !

י* מבחר מצלמות ומקרנות גדול,
אביזרים ויעוץ מקצועי.
מחשבי־כיס לכל צורך !

צלומי-דרכון בן־רגע1

שמו שיזוף, דיאודורנט, סבון וקרם
ידיים — ילוו את המועמדות בתחרות
״מלכת ה מי ס 1974״

ננוי־גדנד
חיפה,ר תוב החלוקז3

כעב מ צד ה
להיטבח ללא-קרב. אל מצדה נמלטה כת הקנאים מרצונה
הטוב. כיצד אירע הדבר שתוך כמה עשרות שנים
נעשתה ״שטיפת מוח״ כה גדולה בפרשה זו, שאיש לא
קם לשאול מה היתה מטרת הנפת דגל המרד מעל
הצוק הנידח, לאיזה מטרות לאומיות נועדה ! מדוע
נשכח זיכרו של אגריפס, שמם של כל אלה שניסו
למנוע את העם ממרד חסר-תכלית, אשר עלול היה
לסכן את עיקר הקיום, ואילו צעקנותם של הקנאים
מהרסי הבית זכתה דווקא בהילת כבוד?
אחרי שחרב הבית ועוד היתה תיקווה כי שרידי
העם יתלכדו ויתגברו על ההלם, קמו לו לעם אומלל
זה שניים ,״ספרא וסייפא״ — רבי עקיבא ובר-כוכ-
בא — והעניקו לו את מהלומת־החסד האחרונה. אין
אלה כיום פירקי היסטוריה, אלא לקחים להסיק מהם
לימים קרבים ובאים. רבי עקיבא כבר יש לנו, הלא
הוא הרב יהודה הכהן קוק, וגם חסידים — גוש-
אמונים. אין אנו צריכים אלא לבר-כוכבא.
רוח ההרס העצמי, הקנאות העיוורת, היא הרוח
המוליכה מן הימים ההם לימינו. היא, כנגד שפיות-
הדעת הרואה את התחום: אם בדרך של מצדה, של
שימשו! או של ה״ספרא והסייפא.״ שלוש דרכים לאבדון.
לעיתים שוקל אתה מדוע, מתוך כל מאות הרבנים
והחכמים שהקים עם ישראל מתוכו, זכה דווקא רבי
עקיבא בהילה המייוחדת, לתנועת-נוער על שמו. האם
אין זה מיקרה כי חכם זה, שהביא בקנאותו הפוליטית
להרס הסופי של העם במולדתו, דווקא הוא היה הסמל
לרוח ההרס העצמי !
איש אינו יודע כמה זמן תהא הסכמה כללית
להכיר בגבולות 1967 כגבול־חלוקה בין שני העמים

כמי ששבור כי חורבן בית שני לא היה גזירה מן
השמיים, אלא כולו פרי טעות מדינית אשר ניתן היה
להימנע הימנה — אילמלא הצליחה כת קיצונית של
קנאים וסיקריקין לגרוף את העם למרד האומלל, כמי
שזוכר כי ישראל מעולם לא היתה ״גויים־ריין״ ותמיד
ישבו בה עממים רבים, היהודים בהר והגויים בשפלת
החוף — אין מנוס ממתיחת קו מקביל בין מה שאירע
בעבר, לבין העלול לקרות בעתיד הלא־רחוק.
שילטונה של רומי ודאי היה בבחינת יעי אף לא
גורם שאי״אפשר היה לחיות עימו. גזירות הוטלו ובוטלו,
שליטים באו והלכו. לא רומי הכריזה מילחמה על
יהודה, כי אם לחיפך. כאשר אדם מטיח את ראשו בקיר,
לא הקיר אשם בניפוץ, אלא הראש. לשם כך יש לאדם
ראש, שלא ינפצו לקיר. במילים אחרות, לא טיטוס
הרס את הבית השני, כי אם אותה כת קנאית אשר
אחרי החורבן נמלטה אל סלע מצדה כדי ״להמשיך״
במרד בהפגנה ראוותנית תיאטראלית. את האצבע ה מאשימה
של אומה אשר גלתה מישראל, יש להפנות אל
פושעי ועוכרי ישראל, אנשי מצדה.
המיתוס הכוזב של מצדה, ימיו אינם רבים מ־50-60
שנים. פרשה שולית ונשכחת בהיסטוריה קיבלה, תוך
שני דורות, ממדים מיפלצתיים, הפכה לסמל ולתסביך
לאומי. במקום לחוקיעם אל עמוד-הקלון לדיראון-עו-
לם, הפכו הורסי הבית וגורמי חורבן ישראל ל״גי־בורים״
.עוול משווע הוא כאשר שמם של לוחמי גיטו
ורשה מוזכר בנשימה אחת עם אותה כת, אשר סיימה
את חייה בהפגנה תיאטראלית לאחר שהסיתה למרד.
את יהודי פולין כלאו בגיטו — לא מרצונם
נכנסו אליו. מילחמתם היתח צעד של ייאוש כדי שלא

שחם*חשבם
במדינת הגמדים, אפילו גוץ כיו״ר הכנסת ישראל
ישעיהו חשוב כאיש גדול. זאב רב-נוף מתנוסס לגובה
של כימעט שני מטרים, ולכן הוא ענק.
ענק מבקרי״הקולנוע של ישראל, מדינת-הגמדים
שעמה הוא עס״הספר, כותב בענק עיתוני-היום של ה-
דמוקראטיה היחידה במיזרח הים התיכון :״דבר״.
הענק רב-נוף ביקר, ב״ 19 בחודש מאי השנה, בהק רנת
סרט שווייצי ששמו הוא ״צל המלאכים״ ,אך נועד
להקרנה לפני בני־תמותה רגילים, שענק מארץ־הגמ-
דים אינו נימנה עימהם.
רב-נוף, כמו חלק אחר של תופסי 1400 הכיסאות
שבהיכל הפסטיבל בקאן, רובם הגדול בני הדת היהודית,
חש בחושו הענקי שהוא חוזה בהקרנת סרט אנטישמי.
הוא אץ לטלקס, וכמו הקוסם מארץ עוץ, כישף במחי״
טלקס אחד את שר־המיסחר-והתעשייה, רב-אלוף של
גמדים, שציווה מייד על שליחו המייוחד והמוסמך לפסטיבל
לחזור לעיר הקודש, ירושלים.
הנציג המוסמך והטייוחד, בן-תמותה רגיל בגובה
ממוצע ובעל שכל והיגיון רבים מאלה של שולחיו, ניסה
למחות נגד הצו המוסמך שהגיע אליו מן ההשגחה
העליונה, מישרד-המיסחר והתעשייה, המישרד הממלכתי
השוכן ליד בית-המקדש שנחרב. זוהר ברעם,
הממונה על עידוד הסרט הישראלי ניסה להגיד, לרמוז,
לסמן, לאותת, כי לא ראה כלל את סרט-התועבה,
ואם־כי ייתכן אומנם שהוא אנטישמי, הרי יש דרכים
אחרות לפעולה משמעותית: למחות, להגיב, לכנס אסי-
פות״עיתונאים, לערוך פעולות אחרות.
במדינת״הגמדים, צו שרי-הגמדים הוא חוק, כי חוקה

חשבם

אין עדיין למדינת״הגמדים. הממונה-המוחה הועלה לדרגת
״מישלחת״ שלמה, שלא היתה ולא נבראה, וכל
המשלחת, כלומר, הטמונה יחד עם עצמו, עזבו את
הפסטיבל. אלא שבמדינת־הגמדים, שלא נקטה שום
פעולה נגד שום פעילות אנטישמית ברחבי העולם כולו,
פרט למדינות ״אוייב״ כברית-המועצות או צרפת, יש
סדר: כספי ״המישלחת״ היו בבנק, והבנק האנטישמי
היה סגור בגלל חג נוצרי, כך שעיתוני הפסטיבל בישרו
את בשורת המישלחת שעזבה, ואילו זו לא יכולה היתה
לעזוב, בגלל מזימות הבנקים הצרפתיים האנטישמיים,
עד ליום האחרון של הפסטיבל שבו עזבו הכל את עיר
הרשעים, קאן, יהודים כאנטישמים, כאיש אחד•
בפעולות המחאה נגד הסרט האנטישטי־נוסח־רב-נוף,
השתתפו גם מפיקים ובמאים יהודים אחרים, שגם הם
לא ראו את הסרט. הגדיל לעשות הבמאי הנרי יגלום,
קרובה של רעיה יגלום, נשיאת ויצ״ו העולמית, שאמר
לעיתונאים, כתבי הרדיו והטלוויזיה, כי ראה את הסרט
ב״פילמקס״ ,פסטיבל-סרטים בלוס-אנג׳לס, וכי מחה נגד
הצגתו שם, וכאן בקאן.
ומה עושה הקדוש-ברוך-הוא של הגמדים? מתברר
שהסרט ״צל המלאכים״ לא הוצג ב״פילמקס״ ,וכי יגלום
וחבריו המוחים ראו שם סרט אחר, פולני, של
הבמאי אנדרי ווידה, בשם ״הארץ המובטחת״ ,וכי
סרט זה, אם אומנם ראוהו, ניראה בעיניהם כאנטישמי.
כל ההתרגשות המלאכותית נגד הסרט, שלא ניראה,
אופיינית למחלת-הנפש שאחזה במדינת־הגמדים. עיתוני
העולם המערבי לא יכלו להסתיר את תמיהתם
ורוגזם נגד ההתנהגות העצבנית והתגובה הגמדית שנופ-

חה, כדרך הגמדים, לממדי ענק. ה״הוליווד רפורטר״,
שהקדיש רק לפני שבועות אחדים גיליון־ענק לתעשיית
הסרטים הגמדית של מדינת ישראל, העיר בכעס :
״...צנזורה מכל סיבה שהיא אינה רצויה, אך בעיקר
לחץ מצידם של אלה שלא ראו את הסרט כלל, הוא
בוודאי צנזורה.״
הממונה״המצווה״לעזוב בצו השר, שנבהל מהטלקס
של הענק־המבקר ומצווחותיהם של חברי הליכוד בכנסת-
ישראל ניסה, אומנם, לראות את הסרט, וזה הועלם
ממנו ומן הקונסול הכללי שבא ממרסיי. העלמת הסרט
הוסיפה לחשדות שהועלו נגדו, אך לא הפחיתה מן
העובדה שיותר משלושים ישראליים נרשמו כ״מישלחת״
בפסטיבל ואף אחד מהם, פרט לרב״נוף, לא ראה את
הסרט בארבע הקרנותיו הרישמיות, ב 19-וב־ 20 בחודש.
הישראלים היו עסוקים, כפי שדיווחה כבר עדנה
פיינרו, בהשלמת התפריט הדל שלהם בישראל, ובפעילות
מוניטארית ענפה בקאזינו של קאן האנטישמית.
נותרה עוד, כמובן, השאלה מי מינה את ממשלת
הגמדים כנציגה הבלעדית של העם היהודי ברחבי העולם,
כשלפחות אלף מבניו של עם זה חזו בסרט ולא
חשו שום צורך להגיב באמצע או בסוף הקרנתו, במחאות,
בשריקות, בעזיבת-מחאה, במסיבת״עיתונאים או בתגובה
אחרת כלשהי. מנהל הפסטיבל הוא יהודי, רוב
כתבי העיתונים היומיים של הפסטיבל הם יהודים,
מבקרי־הקולנוע הם יהודיים, המפיקים, המפיצים, הבמאים,
השחקנים, בעלי בתי־הקולנוע — רובם יהודים :
רב־נוף גם הוא יהודי ונישמתו הרגישה, השמית, נפגעה.
ראוי ענק זה שיהיה נציג רישמי לגמדים בפסטי-
באל קאן .1977

מסיס, קאו

ד״ז ק

אסר בבי ת־ סו קו דו ב
בוועידת העיתונאים האחרונה, ב 13-במאי ,1976
השתתפתי בוויכוח משך כארבע דקות, וכתוצאה מדברי
פנו אלי הרבה עיתונאים וביקשו ממני הבהרה. אני
מצטערת על אי-הבהירות, ורואה חובה לעצמי להפסיק
את שתיקתי הנוכחית, אשר תוסבר בספר העומד
להתפרסם, על-מנת להבהיר את עמדתי. אין לי צורך
להסביר אלא שתי עובדות רקע. האחת, שכל אנשי
התרבות הזדעזעו כאשר יאסר עראפאת נכנס חגור אקדחו
לאולם העצרת הכללית בבניין חאומות״חמאוחדות,
והשנייה, שהעיתונאי יהודה אריאל הופיע בוועידת העיתונאים
האחרונה בבית״סוקולוב כשהוא חגור אקדח גם
בפני המיקרופון, וגם ליד שולחן־האוכל בצהריים.
המרחק בין יהודה אריאל ליאסר עראפאת גדול :
יאסר שולח מחבלים לחבל בנו: יהודה אריאל גר
בנהריה, בבית אשר אליו פרצו מרצחיו של יאסר והרגו
אשה ושני ילדים. כמו״כן משוטט יהודה אריאל במקומות
מסוכנים, בשטחים וכן הלאה. ואם הוא נושא שם
נשק ברישיון על-מנת להפחית, ולו מעט מזעיר, את
הסיכון המיקצועי שלו, אזי האחריות לסיבוך ולאי״חנו-
חות ולאי־חנעימות ולסכנה, חם על ראשו של יאסר

יחזקאל ,*11 אלס־זור. דומרק

חוח

במדינת הגמדי

היריבים. אולם כל יום שחולף מאז שנת ,1967 מערער
את פשרת גבול .1967 ההסכמה שיש היום בין אר-
צות־הברית לברית-הטועצות, להכיר בתחום זה, עשויה
גם היא לבוא אל קיצה, ואת הנעשה לא ניתן יהיה
להשיב.
אם לא ינופץ המיתוס הכוזב של מצדה, אם לא
נכיר בשקרים שהפכו פרשה זו ל״פרה קדושה״ —
רבים טדי הסיכויים שנלך שוב בדרך מהר־הבית העולה
באש, אל צוק מצדה.

עראפאת ולא על ראשו של יהודה אריאל.
יהודה אריאל, נוסף לכך, השתמש בנישקו באירועי
״יום האדמה״ בסכנין. עובדה זו נמצאת בדיון המוסדות
העיתונאיים והיא, על כן ,״סוב יודיצה״ ולכן לא
אדון בה.
דומני שהבהרתי במידת האפשר מה שאינו דורש
הבהרה כלל, דהיינו, שאין כל דימיון בין יאסר ערא-
פאת ליהודה אריאל מבחינת מוסר, מישפט ומדיניות.
אבל יאסר עראפאת ויהודה אריאל יש להם אותו
נימוס.
מבחינת הנימוס, מבחינת המוסר, מבחינת החוק,
אין הבדל בין בניין האומות־המאוחדות במנהאטן ניו-
יורק, לבין בית העיתונאים על-שם נחום סוקולוב בתל-
אביב. אפילו מבחינה פוליטית, ההבדלים קטנים: אולי
אויבים בבית-סוקולוב אינם אויבים־בנפש ממש. אבל
אם אנו דורשים אף מאוייבים־בנפש לפרק נשק במקום
תרבותי ששמו בית האומות-המאוחדות, ודאי אפשר לדרוש
זאת גם בבית״סוקולוב — אפילו בהנחה הבידיו-
נית ביותר, שאחד מחברי אגודת העיתונאים אינו אלא
סוכן של יאסר עראפאת. מאחר שדרשנו שיאסר ערא-

פאת יפרוק את נישקו בנוכחות נציגנו באו״ם, יעקב
תקוע, הרי ההגינות מחייבת שנדרוש מיהודה אריאל
לפרוק נישקו בבית-סוקולוב, אפילו בנוכחות יאסר ערא-
פאת עצמו. מה״גם שיאסר עראפאת לא היה שם.
אולי אני רגישה מדי לנשק משוט שאני מפונקת,
בתוככי תל-אביב, בעוד שיהודה אריאל מסתובב בשטחים•
ואומנם אין ליהודה אריאל שום חובה לדעת שגם
אני הסתובבתי במקומות שעליהם כתבתי אותן כתבות
שעליהן אני גאה עד היום ; בכנס״העיתונאים בבית־סוקולוב,
ב 13-בחודש זה, צעק אלי יהודה אריאל כי
אילו אני הייתי מסתובבת בשטחים, הייתי מגיבה אחרת.
שוויצר שכזה. אומנם הוא איש מבוגר, אבל גם
אני אשה מבוגרת. ואולי אני מתרגשת מדי ממראה
אקדח, כמו בת טיפש״עשרה — בגלל שאיזשהו חתיך
מתהדר באקדח כבן טיפש-עשרה. אבל אני חושבת שזה
לא צחוק. אין זה מיקרה, שבאותן ארצות עקובות-
מדם תדמית הגבר כרוכה בבנדולרות על החזה בשני
הכיוונים. היום אקדח — מחר בנדולרות.
בארצות־תרבות מפרקים את הנשק כשנכנסים לאולם
הדיונים, לחדר״אוכל לא״כל־שכן.

׳ואלה הר״־שם׳! ,אווז״אבקה
11][111111נ.. 1111111,11.?1111!..11נ 111ו,וי1וווו,.ו — —ווז!וד!יוו 8 1 1 1 0

מנ חו ת
ההנחות המדומות
מסתיימות תמיד
באנחות גדולות

ב״קריסטל״ מחיר הוגה מחיר אחיד

מחיר אמת .

בקנותך מכונת כביסה אל תתפתי למחירים גבוהים ומנופחים או להנחות מדומות,
אנו ב״קריסטל״ פועלים לפי כללי המסחר ההוגן:
* אנו מוכרים לך מכונה תוצרת צרפת, שיש בה כל היתרונות והשכלולים.
* אנו מוכרים לך מכונה שזכתה למוניטין ברחבי אירופה ובישראל,
ושהיקף מכירותיה שיא ללא תקדים בארץ.
* אגו מבטיחים מכונת כביסה שתגרום לך הנאה מלאה מפעולתה במשך שנים רבות.
* הקשר בינינו אינו נפסק עם הקניה. שרות ״קריסטל״ ילווה את מכונת הכביסה שלך
במשך שנים ארוכות, ביעילות ובמסירות.
* והעיקר, ב״קריסטל״ את מקבלת מחיר הוגן, מחיר אחיה מחיר אמת!

מכונת הכביסה הנמכרת ביותר כי היא הטובה ביותר!

!!,תססר

תדאבי ב היא כ ימעט עיו־הת ..חת

במה •עלה לך

ליוה בפאו־יס
ב ל המחירים בדו ל רי ם:

ה עי ר
ניד־ יורק פאריס אמסטרדם טוקיו טהראן מוסקבה קופנהגן כריסל אוסלו טורונטו הלסינקי פרנקפורט שטוקהולם סידני מכסיקו־ סיטי ציריך לונדץ וינה קהיר
אלג׳יר אתונה ריו־דה־ז׳נירו
תל־אביכ

יוהנסבורג מדריד ורשה רומא
כואנום־איירם דאכדין ליסבון

לינת־לילה
בתריים בקבוק* מדד בלי
יוקר ארוחת־בוקר במיסעדת
ייו
בוס ויסקי

בקבוק־בירה

2.57

1.78
1.88

2.69
2.48
2.59
1.88
1.53
2.17

1.11
1.44
1.07

2.09
1.88
1.53
0.94

1.98

1.05

1.07
0.86
0.78

5.96

2.19

1.48
4.15

2.86
3.27
3.27
2.44

2.23
1.28

1.65
2.96
3.17
1.65

1.86
0.42
1.98
1.23

2.63

1.67
1.73
0.65

0.88
1.75
2.38

2.32
1.44
0.59
1.69
1.32

1.15

24.3
23.9
10.2
23.3
12.9
10.19
12.59
12.48
15.9
17.7
10.3
10.57

13.26

12.7

10.6

16.6

12.9
16.1

10.2
10.8

8.28

11.4
6.75

2.69
0.94

1.92

100

27.7

98.5
97.1
92.8
91.4
82.8
78.5
74.2

23.3
23.1
22.3
22.7
22.6

16.5

11.2

14.8

4.48

0.67
1.84
1.76
1.26
0.65
0.61

0.73

0.57
0.59
0.59

59.8
239.9
46.6
191.4
46.8
171.4
30.3
171.4
44.8
162.8
51.25
161.4
38.4
155.7
36.8
152.8
33.6
148.5

148.5ך33.9 ,
144.2
37.1
34.3
142.8
31.5
141.4
38.88
135.7
38.84
134.2
35.3
129.9
34.9
117.1
24.5
114.2
29.2
114.2
111.4
26.9 28 109.8 28 107.1

״סנייק״
ארוחת־סונית
חטיף
ל־ 5ק״מ

12^1

1.44
2.88

3.65
1.07
3.48
3.25

2.96

3.84
3.28

במה עולה לינה במלון בפאריס! וכמה עולה נסיעה בטכסי
בטוקיו ז חיבן כראי לאבול ארוחת־צהריים במיסעז־ה /והיכן
עדיף לחטוף משהו קל בסנייק־באר!
שאלות אלה, ודומות להן, יעמדו גם תשנה לפני יותר
מ־ 200 אלף ישראלים, שייסעו לראות את העולם ולנסות לבצע
את המשימה הבלתי־אפשרית: טיול בחו״ל עם 450 דולר,
ההקצבה החוקית.
כדי לאפשר לנוסעים לתכנן את הוצאותיהם לפני יציאתם,
מביא ״העולם היה״ טבלה של מחירי שיבעה מוצרי־יסוד
ב־ 30 ערים שונות בעולם. המחירים נקובים בדולרים של אר־צות״הברית,
לפי שערם ביום. הטבלה מבוססת על פירסומים
של ח״פייננשל טיימס״ הבריטי ושל ה״שטרך׳ הגרמני, ומותאמת
לישראלים.
בן, למשל, הטור הראשון הוא של מדדי־היוקר לתיירים
בערים השונות — הוצאות־השהות של יום אחד — כאשר תל־

ביחס אליה,
בערי העולם,
אתונה, אל־עולה
בימעט

אביב היא 100 אחוז, ויתר 29 הערים מדורגות
לשם הנוחיות. יוצא כי תל״אביב היא בין הזולות
במקום ה־ 23 ברשימת היוקר, כאשר קאהיר,
ג׳יר או ריו־דה־ז׳אנירו מקדימות אותה. פאריס
כיפליים, ליסבון עולה רק שני״שלישים ממנה.
הטבלה מגלה, כי העיר שבח יקר ביותר ללון במלון היא
ניו״יורק, והזולה ביותר היא ליסבון. ארוחת״חצהריים היקרה
ביותר גם היא בניו-יורק, והזולה ביותר בוורשה. בקבוק־חיין
היקר ביותר גם הוא בניו״יורק, והזול ביותר ברומא. בוסית-
הוויסקי היקרה ביותר בריו-דח-ז׳אנירו, והזולה ביותר בדאב-
לין. בקבוק״הבירה היקר ביותר בקופנהאגן, והזול ביותר בריו
ובמדריד. הסנייק היקר ביותר בפאריס, והזול ביותר בוורשה.
נסיעת־חמונית היקרה ביותר היא בטוקיו, והזולה ביותר
בוורשה.
אגב, בתי״המלון והמיסעדות שנבחנו הם ברמה של ממוצע-
פלוס. טיול נעים.

מיון בספרד: ומד זוד 1
1. 21

במדינה העם
כדור הארץ וכדור הרגל
דם? אש? מהספה?
?3אזה ה 8
כאץ וכא? 88 עומת
מישחק הכדורגל
בלבנון הסמוכה התחלפו הקרבות הרצי
חניים באינטריגות פוליטיות מסובכות. הסורים׳
שפעלו בברית סמוייה עם ישראל,
נעצרו, וכדי לטהר את עצמם מכל חשד
השמיעו הצהרות־מילחמה אנטי־ישראליות.
בדרופ-אפריקה הרחוקה, שהפכה לאח רונה
בעלודהברית מם׳ 1של ישראל,
עלו הלהבות. מאורעות הגדה המערבית
חזרו שם בממדים חמורים פי עשרה —
כאילו למדו הבורים הדרום־אפריקאיים מן
הבורים הישראליים, שטיפלו בדיכוי ההפגנות
בגדה ובגליל בחוסר־כישרון כה רב.
אולם כל זה לא ענייו את האזרח
הישראלי המצוי. במשך יומיים ריתק אותו
מאורע, שהאפיל על כל דבר בעולם:
מישחק כדורגל. בחירות באיטליה, דם בלבנון,
להבות בדרוס-אפריקה, מס-ערך-
מוסף בישראל — כל זה היה כאין וכאפס
לעומת המישחק הגורלי בין ביתיר ירושלים
ומכבי תל־אביב.
50 שנה של היסטוריה ציונית התמצו
במישחק אחד זה. תורת זאב ז׳בוטינסקי
ומישנת חיים וייצמן ירדו לרגליים, ונדמה
כי חזון הדורות התרכז בכדור שהתעופף
אנה ואנה על מיגרש ברמת-גן.

יחסים מרחביים
•ש בחירה כלכ1ון !

8ביש?שולחן הממשלה
התקיימ דיון רציני
ע? בעיית הלבנון —
אך בלי הממשלה

קרמיקהי־חרסימת^אמבטיות
אסן 11ת^ וברזים כיורים יבנאן

מוינה חנ! 1

03 623978

נ ש מח לראותכם בין אורחינו

ביריד אדם ומעונו
ביתו ו 3

אזומ עונו

בואו נא לבקר...

למה חותרת המדיניות הישראלית בלבנון

נדמה כי התפיסה היא פשוטה: להניח
לסורים להרוג את אנשי האירגונים הפלס טיניים.
כנגד
תפיסה זו הורם השבוע, במפתיע,
קול בלתי־שיגרתי. אריאל (״אריק״) שרון,
מלך הגיצים, השמיע ברדיו תפיסה חדשנית:
על ישראל לבחור בין שתי אפשרויות.
היא יכולה לתמוך בסורים נגד
הפלסטינים, אך עליה לגבות עבור תמיכה
זו מחיר גבוה, בצורת הסכמה סורית
לסיפוח הגדה המערבית לישראל. לעומת
זאת, היא יכולה לעזור לאש״ף למגר את
הסורים, תמורת הסכמתם של הפלסטינים
לכונן את מדינתם בעבר־הירדן בילבד.
מסקנותיו של שדון לא היו מעשיות.
אין סורי היכול להסכים לסיפוח הגדה
לישראל, ואין פלסטיני היכול לוותר על
מדינה פלסטינית בגדה.
אולם באינטואיציה האופיינית לו, שם
שרון את אצבעו על שלוש נקודות חשובות :
• ישראל יכולה להשפיע מאד על
הנעשה בלבנון,
!• לישראל יש בחירה בין אלטרנטיבות
•שונות,
• שום דיון רציני על כך לא התקיים
בממשלה. הדיון על נושא זה בכנסת היה
חרפה, אף בהשוואה לרמה הכללית של
הכנסת השמינית העלובה.
זוהי השעה. יומיים לאחר ששרון
השמיע את הצהרתו, נפגשו חברי המועצה
הישראלית למען שלום ישראלי—פלסטיני
עם יצחק רבץ. בדיון בן שעתיים* ,הם
הביאו בפניו את השגותיהם בנושא זה,
ובנושאים אחרים. הדיון התקיים מסביב
לשולחן הממשלה — ויתכן שהיה זה הדיון
הרציני היחידי על נושא זה סביב אותו
שולחן.
התוצאה: אי-הסכמה מוחלטת. ראש-
הממשלה דבק בגישתו שאש״ף אינו אלא
אירגון טרוריסטי, שאינו מסוגל אלא לגרום
* השתתפו בפגישה אליהו אלישר, אורי
אבנרי, ח״כ לובה אליאב, יוסי אמיתי,
ד״ר יעקוב ארנון, ד״ר אלי בן־גל, ד״ר
ארתור ברגמן, פרופ׳ אבישי מרגלית, אלוף
(מיל ).מתי פלד, ראובן פינחסי, ח״כ מאיר
פעיל, דויד שחס.

אוהדי בית״ר מריעים
דבוטינסקי ירד לרגליים
להרג, ושאין ממשלת־ישראל יכולה לקיים
עימו כל מגע שהוא.
באותו יום פירסמה המועצה גילוי־דעת,
שעורר תשזמת־לב רבה בעולם (ראה מודעה
בעמוד .)30 הוא קבע שזוהי השעה להתקשר
עם הפלסטינים, בשעתם הקשה ביותר
— ולהגיע עימם לידי הסדר והכרה הדדית.
ישראל מחמיצה הזדמנות זו, כמו שהחמיצה
הזדמנויות כה רבות בעבר. השבוע
היה נדמה שהמשבר הלבנוני עולה על
פסים אחרים, כאשר העולם הערבי עצמו
מגונן על אש״ף ועוצר את המסע הסורי,
שנועד לשים קץ לתנועה הלאומית הפלס טינית
העצמאית.

השטחים המוחזקים

הודעת דובר־צה״ד
היתה מכוונת דרמה
שיכזית ש 7אידיוט
מה קרה באמת ץ

ההודעה שפורסמה ברדיו ובעיתונות,
נראתה כאילו נוסחה על-ידי אדם המזלזל
בשכל האנושי. היא קבעה :
״מישמר צה״ל, שנע הבוקר 17 ,ביוני,
סמוך לשעה ,9ברחוב עומר אל־מוכתר
בעזה, הורה לנהג משאית מקומית לעצור.
נהג־המשאית סירב להישמע להוראה, הגביר
את מהירות הנסיעה והתחיל להימלט.
״המישמר רדף אחר המשאית הנמלטת,
וחזר על הוראתו לעצור ולהזדהות.
״המשאית נעצרה, והנהג, בעת שנתבקש
להזדהות, זינק ממושבו, ובעת ירידתו מן
הרכב תקף את אחד מאנשי־המישמר, תוך
ניסיון לחטוף את נישקו. הנהג נתבע להרפות
מאיש־המישמר ונישקו, סירב, ולא
שעה לאזהרות החוזרות־ונישנות.
״איש המישמר הפעיל את נישקו תוך
כדי התגוננות, והתוקף נורה למוות.״
קורא בעל אינטליגנציה ממוצעת מוכ רח
היה להגיע למסקנה: זה מסריח. כי
הדברים פשוט לא יכלו להיות כך. שום
אדם נורמלי אינו מנסה להוציא נשק חס
וטעון מידי חייל ער, לאור היום. איש
אינו חוזר על אזהרות תוך כדי מאבק.
נראה כי מישהו השתמש בתירוץ השדוף
ביותר, כדי להצדיק רצח.
העיתונות חשה באבסורד. אף עיתון
עברי אחד לא פירסם את ההודעה כלשונה,
אחרי ששודרה ברדיו.
סיכם ץ• נהגים. בעזה עצמה נפוצה
גירסה שונה לגמרי. והרבה יותר הגיונית,
על מותו של הנהג מוסד. עיידן בן
ה* .27 בין החייל לבין נהג־המשאית פרץ
סיכסוך, מפני שנהג־המשאית לא הניח למכונית
החייל לעבור על פניו. החייל
המרוגז הוציא את הנהג מתאו, וירה בו.
תהא האמת כאשר תהיה — רק חקירה
מישפטית סדירה יכולה לחשוף אותה ב־העולם
הזה 2025

ביטחה. אולם נראה כי שילטונות צה״ל
אינם מעוניינים בחקירות. כמו באירועים
קודמים בגדה המערבית ובגליל, נמנעה
כל חקירה. בכל מיקרה באה במקום החקירה
המישפטית הרצינית ״חקירה פנימית״
של צה״ל, יחד עם הודעה שרירותית
של דובר־צה״ל, אשר אי־האמת
שבה גלוייה על פניה.
הודעת השבוע על ההריגה בעזה מהווה
תוספת חמודה לסידרת ההודעות האלה.
יש בה סכנה חמורה כפולה:
• החיפוי המוחלט על רוצחים וסא-
דיסטים, שהסתננו איכשהו לשורות כוחות-
הביטחון, מעודד אנשים כאלה ומתיר כל
רסן. הדבר מוכרח להשפיע לרעה על המוראל
של צה״ל.
• האמינות של הודעות צה״ל, שהיתר.
פעם אחד הנכסים החשובים ביותר של
ההסברה הישראלית בארץ ובעולם, נפלה
אף מתחת לדרגת האמינות של הודעות
הפידאיון בביירות.

מישפט
מ הס השופטים הצבא״ם?-

ניזרי״דין תמוהים
ש 7שופטים צבאיים
מעוררים שאלות חמורות
זנבי המערכת כולה
שילטונות הביטחון קבעו מזמן, ופה־אחד:
אסור להוציא פידאיון להורג, או אף
לשפוט אותם למוות.
לא היתה זו החלטה הומאנית, אלא תכליתית.
פיסקי-דין־מוות, כך קובע חניסיון,
מחזקים את אירגוני־המחתרת ויוצרים
סביבם אווירה של אהדה ציבורית. ואילך
הערך המרתיע שלהם: אפס.
כל זה ידוע לכל שופט צבאי. כמה
מהם ניסו, בעבר, להוציא גיזרי־דין מוות,
מתוך רדיפת־פירסומת זולה או מתוך אידיאולוגיה
מעוותת. אחד מאלה היה עורך־־
הדין (והשופט הצבאי במילואים) יהושע
בן־ציון, שהפך לאחר־מכן גיבור פרשת־השחיתות
הגדולה ביותר במדינה. בן־ציון
היה לא רק גנב, אלא גם חסיד נלהב של
ארץ־ישראל השלמה.
בכל מיקרה של פסק-דין מוות, מיהרו
שילטונות צה״ל לבטל את גזר-הדין.
ביזיון כית־המישפט. השבוע זה
קרה שוב. בית־מישפט צבאי, בראשות
סגן־אלוף יורם נלין, דן למוות את הפדאי
שנותר בחיים בהתקפה על מלון סאבוי.
גזר-הדין עורר זעם נסתבר בחוגים
ביטחוניים, שהיו צריכים שוב לטפל בב־-
טולו. אולם בחוגי המישפטנים הוא עורר
תמיהה גוברת והולכת, על טיב מערכת־השיפוט
הצבאית.
פרשה זו באה אחרי פרשת סגן־אלוף
גרשון אוריון, השופט הצבאי שדן בהת־קפת־זעם
עורך־דין יהודי, שהופיע לפניו,

למאסר בעוון ביזיון בית־המישפט. גזר-
הדין בוטל, כמובן. אך כעבור זמן קצר
עורר אותו אוריון סנסציה חדשה, כאשר
זיכה את הרב משה לווינגר בדינו,
בליוויית הערות־לוואי פוליטיות־פילוסו־פיות
לאומניות.
האם אנשים אלה מייצגים את הרמה
הכללית של השופטים הצבאיים, אשר
בידיהם מופקדים מיליון וחצי ערבים בשטחים
המוחזקים, או שהם חריגים ז
קבע ומילואים. השופטים הצבאיים
בשטחים מחולקים לשני סוגים, אשר לגביהם
קיימות דיעות שונות מאד.
הסוג הראשון מורכב מעורכי-דין אזרחיים,
המגוייסים מדי־פעם למילואים כשופטים
צבאיים. יש ביניהם אנשים קיצוניים
ומתונים, אך עורכי־הדין הערביים
מוכנים לומר עליהם דבר טוב: הם מבינים
במישפט, תופסים נימוקים מישפטייס,
הסוג השני מורכב מאנשי-קבע, שביניהם
הולך וגדל מיספר הצעירים שסיימו
זה־עתה בית־ספר למישפטים, ושאין להם
שום ניסיון מישפטי.
ההודאה לא נתקבלה. לזכות הסוג
הראשון נזקפים כמה פיסקי־דין, המוסיפים
כבוד להגינות המישפטית־ של מע-
רכת־השיפוט בשטחים המוחזקים. למשל:
ס במישפט אחד נפסלה הודאת הנאשם
במישפט־זוטא, אחרי שהשופט קיבל
את תעודתו של רופא, שקבע כי החוק רים
כיבו סיגריות על גופו של הנאשם.
האיש זוכה.
• במישפט אחר אמנם נתקבלה הודאת
הנאשם במישפט־זוטא, אחרי שנידחו
טענות הנאשם שהיא נסחטה ממנו בעינויים.
אולם במישפט עצמו העלה סניגורו
עובדה מעניינת: בהודאתו במישטרה הודה
הנאשם בביצוע התנקשות באוטובוס־תיירים.
על אותה התנקשות כבר הורשעו
אנשים אחרים, שלא היה להם שום קשר
עם הנאשם.
הנאשם לא הואשם במעשה זה, אלא
במעשים אחרים שהודה בהם.
החליט השופט: מאחר שברור כי חלק
זה של ההודעה כוזב, אין להאמין לחוקרים.
הנאשם זוכה.

יחסי־וזוץ
אתגר בוושינגטון
;׳ימי קארטר מפזר
הבטחות ציוניות — אך
מה הוא חושב באמת ץ
גולדה מאיר סירבה להצטלם עם המועמד
לנשיאות ג׳ימי קארטר. אך יתכן מאד
שהיא תהיה נאלצת להצטלם אתו, בבוא
העת, כשתצא בוודאי בשליחות מטעם יצחק
רבין, כדי להשתדל אצל הנשיא החדש
לטובת התקציב של מדינת ישראל,
מחסני־החירום או רשות להמשיך במדי ניות
של החזקת השטחים.
ג׳ימי קארטר הוא בעל הסיכויים הטובים
ביותר להיות נשיא ארצות־הברית בבחירות
שתתקיימנה בנובמבר השנה. כל
נבואותיהם חסרות־השחר של המדינאים והכתבים
הישראליים בוושינגטון, כאילו
היה קיים סיכוי כלשהו למועמדותו של
הסגאטור הנרי ג׳קסון׳ התבדו. סיכוייו של
ג׳רי פורד לקבל את מינוי מיפלגתו להתמודד
בבחירות הבאות כמועמד לנשיאות,
שווים לאלה של השחקן־לשעבר דוגלד
ראגאן, וסיכויי שניהם להתגבר על קארטר
קלושים ביותר.
ממשלת ישראל תתייצב בדצמבר ,1976
ככל הנראה לעין בעת הנוכחית, בפני
אתגרה החדש: ג׳ימי קארטר.
מי הוא ג׳ימי קארטר? כל יריביו
של המועמד לנשיאות, ניהלו את
מערכת־הבחירות־המוקדמות נגדו סביב
שאלה תמימה זו, שרמזה באלף רמזים
עבים ככידון כי המועמד, שהיה מושל
אחת המדינות הדרומיות בארצות־הברית,
ג׳ורג׳יה. אין לו כלל עמדות מדיניות בענייני
חוץ ופנים, או שהוא מסתיר אותן.
קארטר מכחיש בתוקף השמצות שכ אלה:
הוא דתי, אך הוא בעד השלטת
החוקה האמריקאית, הגורסת הפרדה מוחלטת
של הדת מהמדינה. הוא דרומי, אך
הוא בעד שיוויון־זכויות מלא למיעוט הכושי,
שנציגיו הרישמיים תומכים בו רובם
ככולם. הוא בדלן׳ אך הוא בעד המשך
מדיניות הדדקיום עם בריודהמועצות, מיש-
לוחי־החיטה למדינה הקומוניסטית הגמלה
ביותר בעולם, הסכמים דו־צדדיים לפירוק
הנשק, פירוז ופיקוח על האנרגיה הגרעינית.
הוא שמרן, אך הוא בעד הזרמת
תקציבים פדרליים לחיסול כיסי אבטלה,

עבודות ציבוריות, סעד וסובסידיות לעיריות
ולקהילות נצרכות.
אחדות הניגודים של ג׳ימי קארטר עתידה
להטריף דעתם של שרי ממשלת־ישר־אל,
חברי כנסת ואלפי שולחיה ושליחיה
ברחבי ארצות־הברית. חבוש כיפה, התייצב
המועמד לנשיאות בפני מאות בני ישיראל
בבית־כנסת מרכזי בניו־ג׳רסי ואמר כי הוא
בעד ״מתן ערבויות מלאות ומשוריינות
להמשך קיומה של מדינת ישראל. כמדינה
יהודית, במזרח התיכון.״
עם י-שראל של המדינאים והכתבים שמח
ועלז. הצהרת הנאמנות של קארטר לדמוק־ראטיה
היהודית נבחנה בבדיקות מעבדתית
של שימחה דיניץ ושות׳ ותעודת־הכשרות
הוצאה ונחתמה. מייד עם קבלת
הידיעה המשמחת, החלו עסקנים יהודיים
של המיפלגה הדמוקרטית להצטרף לקהל
תומכיו של המועמד לנשיאות, בטרם יאח רו
את העגלה וישארו מחוץ למעגל המכובדים
והממונים בשילטון החדש.
;שיא מסוג חדש. המציאות היא אחרת
לגמרי. בראשית השנה פירסם קארטר
את דיעותיו האמיתיות בבעיית ישראל־ערב,
ואלה היו שונות מאד מהבטחות־הבחירות
שהוא מפזר עתה כדי לסבר את אוזן הבוחר
היהודי. ג׳ימי קארטר אינו תומך כלל
ועיקר במדיניות הכיבוש וההתנחלות של
מדינת־ישראל. שימחה דיניץ ויועציו יודעים
זאת היטב, כמובן, אך מפחדים להודות
בכך בפומבי.
הצהרותיו -של קארטר בדבר הערבויות
שיתן לישראל, משמעותן היחידה היא
כי בעיקבות ערבויות צבאיות, כלכליות ומדיניות,
שתיתן ממשלתו למדינת ישראל,
תצטרך ממשלת ישראל לפגות את כל השטחים
הכבושים, עד לגבולות ה־ 4ביוני
,1967 פרט לתיקונים מסויימים — הכוללים
את השארת הגולן והרובע היהודי והנוצרי
בירושלים בידי ישראל. ערבויותיו של
קארטר נועדו לסלק את ״נימוקי הבטחוך
שעליהן מתבססות תוכניות הסיפוח בישראל.

בשאלה של מסירת השטחים הכבושים׳
הגדה המערבית ורצועת עזה׳ לירדן
או לפלסטינים, קבע קארטר כי ״לפלסטי נים
זכויות שיש להכיר בהן במיסגרת כל
הסדר,״ והוסיף :״הממשלה הישראלית
רגישה לשאלה זו...״
קארטר יהיה נשיא מסוג חדש ,״שלא
ידע את יוסף.״ אחרי ג׳ונסון, גיכסון ופורד,
תאלץ ממשלת ישראל להתמודד עם נשיא
צעיר יותר, נמרץ יותר׳ אולי הגון יותר,
שכוחו המדיני ובחירתו לתפקידו הרם באו
לו מאישיותו ומבחירתו על־ידי העם.
הפזורה שלום +סלאם

היורדיס רוגזים בארץ•
ישרא? השלמה וריברי
ערביס מתגוססים כסיסמה
שוב צעד עם ישראל חי בשדירה החמישית
בניו־יורק.
רק לפני שישה שבועות נערך בשדירה
זו מיצעד־המחאה הזועם נגד ברית־המו־עצות.
בשבוע שעבר צעדו המוני בני-
ישראל, חבושים כיפות של ילד־טוב־ירו־שלים,
במיצעד מחייך הרבה יותר.

כתב ״העולם הזה״ בניו־יורק
היה שם ושלח את רשמיו :

עם ישראל חי וקיים בגידיורק, העיר
העברית הגדולה ביותר בעולם. השפה
העברית הפכה השפה השלישית בחשיבותה
בניו־יורק, מייד אחרי השפה האנגלית והספרדית.
הכיפה היתה לכובע הלאומי של
האמריקאי ודגל כחול־לבן הוא שווה־זכו־יות
לדגל האמריקאי.
בשבוע שעבר היתד, השדירה החמישית
לרחוב בן־יהודה, מחייה השפה העברית.
על המדרכות ניצבו אלפי הישראליים, אש כנזים
וספרדים, מוכרי פלאפל ופקידי
ממשלה. ועל הכביש צעדו היהודים, בגיל
ממוצע של שמונה, חבושייכיפות, חול צות
לבנות, דגלי כחול״לבן, ושירים עבריים
בפיותיהם.
הפורטוריקנים, הפולנים, האירים, האיטלקים
— לכל עם וקבוצה ממוצא אתני
ותרבותי יש מיצעד לאומי משלהם בניו-
יורק. הגויים צועדים על פני ארבעים או
חמישים בלוקים * .העם היהודי הוא עם
קטן, אם כי הוא אחד העמים הגדולים
(המשך בעמוד )24
* ״בלוק״ ניו־יורקי — קטע־וחוב מפינה
אחת לפינה הבאה.

״סיטיזן״ -שרות מקיף עולם
אין זה סוד כי היפנים הינם היום גורם טכנולוגי מן החשובים ביותר בעולם
בעיקר בשטח המכניקה הזעירה.
אם אמנם בעבר קישרו ייצור שעונים עם שוויצריה, הרי בעשור האחרון מקשרים
את השעונים עם ארץ השמש העולה — יפן.
תעשיית השעונים היפנית קיבלה דחיפה של ממש עם ייסודה של חברת ״סיטיזן״
לפני 46 שנים — במאי .1930 להקמת החברה עצמה קדמו 12 שנות מחקר במעבדה
מיוחדת שהפכה מאוחר יותר לגרעין המייסד.
חברת ״סיטיזן״ אינה מסתפקת בייצור ובמכירת שעונים. יחסה המיוחד לתו־צרתה
הוא אשר העניק ל״סיטיזן״ את התואר מס׳ 1בשרות. החברה מקיימת דרך
קבע מעבדת שרות בכל ארץ המייבאת את שעוני ״סיטיזן״ .דבר זה אף פתר חלק
ניכר מבעיית השעונים המוברחים. חברת ״סיטיזן״ צירפה את ישראל למפת השרות
הבינלאומי שלה בלא כל התחשבות בסכנת החרם הערבי, וזאת על אף העובדה
שבלבנון היא הקימה סניף ב־. 1973
להגברת תודעת השרות גם אצל מפיצי ״סיטיזן״ דואגת החברה לערוך ימי
עיון מיוחדים לשענים אחת לשנה בכל רחבי העולם. לשם כך הוקם גוף מיוחד
המארגן את הנושא בדייקנות יפנית.
השנה עומד להתקיים סימפוזיון מיוחד בישראל ב־ 29 ביוני במלון ״פאל״ בתל־אביב.
הנושא המרכזי של יום העיון: שעוני הקווארץ. לצורך זה שלחה החברה
לישראל את מר ט. נומורה, מנהל השרות של ״סיטיזן״ באירופה.
הגישה הקפדנית והרצינית לנושא השרות מבטיחה לכל רוכש שעון ״סיטיזן״ —
״שרות לאחר מכירה״ .מכאן האימרה שהחלה לעשות לה כנפיים :״סיטיזן — שעון
שיש לו אבא״.

תו כני ת
המדיטציה הטרנסנדנטלית

הרוצאות מבוא תתקיימנה :
תל״אביב :
ירושלים :
באר״שבע:
נתניה :
ק. ביאליק :
כפר״סבא :

בימי א׳ ,4.7.76 ; 27.6.76 בשעה 8.00 בערב, בבית לסין,
רח׳ ויצמן .34
ביום ג׳ ,29.6.76 בשעה 8.30 בערב, במרכז התוכנית
העולמית רח׳ רחל אמנו .26 טל .34390 :אוטובוסים :
.24 ;18 ;15 ;10 ;4
אחת לשבוע במוצ״ש, בשעה 8.30 בערב, בבית מ.ד.א ,.רח׳
סוקולוב פינת ויצמן.
ביום א׳ ,4.7.76 בשעה 7.30 בערב, בבית התרבות אחל״שם
רמת יפה. רח׳ רזיאל .4
ביום ג׳ ,6.7.76 בשעה 8.00 בערב בבית כץ.
ביום ו׳ ,2.7.76 בשעה 9.00 בערב, בבית תרבות לצעירים,
רח׳ גאולה.

האגודה הבינלאומית למדיטציה בישראל
המרכז הארצי רח׳ אחד העם 67ת״א, טל 612188 :

— 19 7 6שנת אחד ממאה בישראל
אחד ממאה — עוצמה למאה

הוו ע ד לשלום צודק בין
ישראל והארצות הערביות
ביום חמישי ,24.6.1976 ,בשעה 8.30 בערב,
באולם ״בני־ברית״( ,קומה ב ,),רח׳ קפלן ,10
ת ל ״ אביב, יתקיים:

עתון בעל־פה
בהשתתפות :

יוסי א מי תי

_ שלום ובטחון ב־; 1976

דניפתר — לליכוד כוחות חשלום בישראל;

ד״ר אמנון קפליי ק
ד״ר א מיל תו מ א — על

-מה מתרחש

המנחה:

בלבנון ;

פגישות עם נציגים פלשתינאיים
ומדינאים.

ד״ר בנימין בהן

שאלות ו ת שובו ת

במדינה
(המשך מעמוד )23
ביותר בניו־יורק עצמה, ולכן נקבע מיצ־עדו,
הצדעה לישראל, על פני שמונה
בלוקים בילבד.
הקדוש־ברוך־הוא, שנתן את ארץ־ישראל
לאברהם אבינו, עשה גם ניסים ונפלאות
אחרים: לכבוד המיצעד החשוב שבר הכל־יכול
את השרב הכבד, שרבץ על העיר
הגדולה. רעננים וניחוחים, צעדו ילדי ישראל,
כשהם שרים עם ישראל חי, עם ישראל
חי, עס ישראל חי.
~*אן ז לא אינץ׳ .במיצעד השנה היו כמה
שינויים חשובים לעומת מיצעדי השנים
הקודמות. הסיסמה המרכזית היתד׳ הפעם
״שלום, סלאם״ .זו היתה הפתעה מעניינת
במייוחד, והיא מוכיחה עד כמה צריך דד
מימסד היהודי והישראלי להתגונן בפני
ההתקפות הבלתי־פוסקות, מכל עבר, על
אי־רצונה של ממשלת ישראל בשלום.
אפילו העיתונאי המיזרח־ירושלמי מו־חמד
אבו־שלבייה גויים למיצעד היהודי.
דבריו על השירות הרפואי הישראלי לתושבי
השטחים המוחזקים נישאו על פני
סיסמה, ברוחב הרחוב כולו, כהוכחה ל חשיבותו
של הכיבוש הישראלי, כפרא-
פראזה של הפסוק הנודע ״כל המציל נפש
אחת מפלסטין כאילו הציל עולם מלא...״
גוש־אמונים צעד יחד עם הליגה להגנה
יהודית. אלה גם אלה לא הצליחו לגייס
יותר ממאה צועדים, ומרבית מוחאי-הכפיים
הנלהבים להופעתם של ״חיילי״ הליגה,
במדי־קרב ובכובעי-אופנועים, באו משורות
הצופים הישראליים, שהתלהבו מאד
למראה הסיסמות שאמרו ״אפילו לא אינץ׳
אחד״ .חסרו רק דברי פרשנות אם הכוונה
היא שהצועדים לא יזוזו אפילו אינץ׳
אחד מניו־יורק, או שתושבי-ישראל אינם
צריכים לזוז אפילו אינץ׳ אחד לכיוון ני ד
יורק, אותה הם מציפים בהמוניהם בימים
טרופים אלה לישראל.
בנק לאומי לישראל, בנק הפועלים,
חברת כור, מישרד התיירות, אל־ על ויינות
כרמל, היו חלק מהחברות הישראליות ש מימנו
את המיצעד, שבמיסגרתו צעדו אלה
אחרי אלה אנשי השומר-הצעיר וחברי
הליגה להגנה יהודית. במדינת ישראל
סירבה מפ״ם, להשתתף אפילו בוועד להחזרת
עקורי בירעם ואיקרית, כי אינם
משתפים פעולה עם ״קומוניסטים״ .אך
מיצעד משותף עם גוש־אמונים והליגה
של הרבי כהנא כשר למהדרין. הסולי דאריות
היהודית נוסח יערי־חזן ניצחה
גם הפעם.
.הנוצרים־הציונים. מקהלה של נוצ-
רים־ציונים, מדנוור שבמדינת קולראדו,
רכבה על עגלה מקושטת של המגבית
היהודית המאוחדת. התופעה המוזרה של
כת נוצרית המכנה עצמה ״ציונית״ מטרידה
מאד את מנוחתה של היהדות ה-
רישמית בארצות־הברית ובישראל. מה
יקרה, חם ושלום, אם ירצו הנוצרים־הציו-
נים לעלות לישראל ויחללו את טהרת הגזע
היהודי, על רשימותיו השחורות ברבנות
הראשית? דייה לצרה בשעתה
(ראה עמוד ,)25 אך כדי להקדים רפואה
למכה, שיתפו את הציונים המשונים בהפגנה
הישראלית — אולי יתרפאו ויתפקחו
למראה עיניהם.
תזמורת של נוער קנדי תוקעת בחצוצרות
ביי מיר ביסט דו שיין ובנות יש ראל
הכשרות מתמוגגות על המדרכה. מתרימים
ומחרימות תוקעים לכל פרצוף
קופסה עם מטבעות כדי שישלשל ממונו
להצלת יהודי רוסיה, הקמת היאחזויות בשטחים
הכבושים, לקרן הקיימת, למגבית
המאוחדת, לאירגון אמהות עובדות ולכל
מטרה חשובה אחרת.
הצדעה לישראל הוא המיצעד האופייני
למימסד היהודי והישראלי. מיצעד של
יהודים דתיים קנאים, של שירי דת ותפילות׳
של הטפה צבועה לשלום בארץ־יש־ראל
השלמה.

כנסת
ב ך גו ר,ון1או כסר?
כני מישפהת
בן־נוריון המתינו ביציע הכבוד
בכנסת — והממשלה סירגה
להניע בזמן להגשת חוק כן־נודיון
המתח ששרר ביום הרביעי לפני שבוע
במיזנון הכנסת ובמיסדרונות המישכן, הז
כיר
את הימים הטובים רוויי־המתח, בעת
שראש הממשלה המנוח דויד בו־גוריווהיה
מטיל את אחת הפצצות הפוליטיות שלו.
ואומנם, גם המתח של השבוע שעבר היה
קשור בבן־גוריוו.
בקול תרועה רמה החליטה הממשלה להגיש
לבית את חוק בן־גוריון, הקובע את

סגן־יו״ר שחל >משמאל)י
״שיהיה סקאנדאל !״
יום פטירתו של ״הזקן״ כיום־זיכרון לאומי.
אותו יום רביעי נקבע כיום שבו
יגיש באופן חגיגי שר-החינוד־והתרבות,
אהרון ידלין, את החוק. נשיא המדינה התבקש
להיות נוכח ביציע המייוחד לו בכנסת,
וכן הוזמנו בני־מישפחות של בן־
גורית להיות נוכחים במעמד.
ישיבות הכנסת ביום הרביעי מתהילות
בשעה 11 בבוקר. את הישיבה החגיגית
הזאת צריך היה לנהל סגן יו״ר הכנסת,
אברהם גיבלבר, אשר נסע באופן מייוחד
אל קיבוצו, כדי להביא משם חולצה לבנה
נקיה.
כשעה לפני פתיחת הישיבה צילצל
מזכיר הממשלה, מיכאל (״מייק״) ארנון,
לסגדמזכיד הכנסת יוסף יעקובסון. בשיחה
ביקש ארנון מיעקובסון, לדחות את פתיחת
הישיבה לשעה ,12 משום שהממשלה היתה
עסוקה באותה עת בדיון סוער על התקציב.
יד,לין פרץ לאולם. יעקובסון מיהר
להעביר את הבקשה ליושב־ראש הכנסת
בפועל, משה שחל. שחל נדהם. הוא ידע
פי מאז מילחמת סיני, לפני 20 שנה, מעולם
לא נדחתה ישיבת הכנסת. הוא ביקש
מיעקובסון להודיע למזכיר הממשלה כי
בקשתו נדחית, וכי על הממשלה כולה להופיע
בכנסת בשעה 11 בדיוק.
רבע-שעה לפני פתיחת הישיבה עדיין
ישבה הממשלה במישרד ראש־הממשלה
הסמוך. שחל טילפן לארנון, אולם המזכירה
הודיעה לו כי ארנון נמצא בתוך ישיבת
הממשלה ואינו יכול להתפנות. שחל ביקש
ממנה להכניס לארנון פתק בו נכתב בשמו:
״ישיבת הכנסת תחל בדיוק בשעה .11 אם
הממשלה לא תגיע, יגרום הדבר לשערוריה
ולביזיון לממשלה, לכנסת ולדברו של בן-
גוריון.״ שחל המתין על הקו לתשובה, וזו
אומנם נמסרה לו על-ידי המזכירה בשמו
של ארנון :״שיהיה סקאנדל. הממשלה
עדיין יושבת, ולא תגיע.״
חברי־הכנסת, שעקבו בדריכות אחר המאבק
בץ הכנסת לממשלה, התקבצו כולם
לאולס-המליאה כדי לראות מה יקרה: ה אם
יממש שחל את איומו? בינתיים תיד-
רך שחל את גיבלבר, שהיה צריך לעלות
ולנהל את הישיבה. הוא הורה לו לפתוח
אותה, לקרוא לשר-החינוך וכשזה לא יעלה,
לנעול את הישיבה מייד.
כשפתח גיבלבר את ישיבת הכנסת, עדיין
לא היה אהרון ידלין בתוך אולם המליאה.
אולם שניות ספורות לפני שגיבלבר
עמד לנעול אותה, פרץ ידלין לאולם
כשהוא מתגשם ומתנשף, ועלה מייד אל
הדוכן. רבע־שעה אחר-נך הגיעה הממשלה
כולה כדי לכבד את זיכרו של בדגוריון.
השערורייה נמנעה.
עם שר־האוצר
בלי יוישקפיו.

יהושע

רבינוביץ,

י.א 1הודיה אמיתית ואני מאמינה
שהמשיח יבוא, הוא יהיה ישוע
/ /י • הנוצרי. ישוע היה יהודי, ואין דת
בעולם המדברת על המשיח נמו היהדות.
הברית החדשה נכתבה על-ידי יהודים,
על יהודים ובשביל יהודים. אני מכירה
אלפי אנשים בארץ המאמינים בישוע,
אלפי אנשים שמאמינים שבביאת המשיח
יגלה העולם את ישוע הנוצרי, אך הם
פוחדים להגיד זאת בקול רם, הם פוחדים
להביע את אמונתם. אני חונכתי כך ש אינני
מסוגלת להסתיר דברים, אינני מסוגלת
להסתיר את העובדה שלמרות שאני
יהודיה כשרה למהדרין, אני מאמינה ש־ישוע
הנוצרי הוא־הוא המשיח שכולנו
מצפים לבואו. האם זה הופך אותי ליהודיה
סובה פחות מהיהודים האחרים?״
יעל האטשינס היא ציידת. אשד. נאה,
בשנות הארבעים לחייה. גופה תמיר, עיניה
כחולות ענקיות ושערה בלונדי ארוך. יעל
הוטבלה בלואיזיאנה שבארצות־הברית,
ארץ מוצאה, בשם פאט, אך עוד לפני
שעברה לחיק -הדת היהודית, החליטה להח ליף
את שמה לשם התנ״כי היפה, שאותו
היא אוהבת מאד.
כילדה שגדלה בבית פרו־יהודי, התעניינה
מאז-ומתמיד בתולדות עם ישראל. אמה
נהגה תמיד לומר לה :״המברך את עם
ישראל יבורך, והמקלל יקולל.״
כשבגרה, ראתה סרט על אמן יהודי דתי,

| 1¥ו| > 1|7ה 11ד; 1שואלים יעקוב
האטשינס ואש1111
111

תו יעל (למעלה) ,ומשיבים כי אדם המאמין
ביהדות הוא יהודי. השניים עברו תהליכי
גיור כדת־וכדין בשיקאגו, אולם בית־הדין־
הגבוה־לצדק בארץ אינו מוכן להכיר ביהדותם
ובזכויותיהם כעוליס־חדשיס, מאחר
שהם מסרבים, למרות גיורם, לחדול להאמין
בישוע הנוצרי כבמשיח שיושיע.
בשם גליללנד (״ארץ הגליל״) ,והושפעה
ממנו מאד. היא החלה להעמיק לחקור
את הדת היהודית, החלה ללכת לבית־הכנסת,
להתקרב אל חוגים יהודיים וללמוד
את תורת ישראל בבתי-ספר שליד
בתי־כנסת.
בהיותה בת עשרים פגשה ביעקוב האט-
שינס, ששמו אז היה עדיין ג׳יימם. הוא
היה סטודנט לסוציולוגיה באוניברסיטת
שיקאגו, ואילו היא למדה אמנות.

השניים התאהבו, וג׳יימס גילה לפאט
בי הוא אתאיסט ואינו מאמין באלוהים
בלל. פאט לא ניסתה להשפיע עליו, אך
המשיכה לחקור את היהדות ולהאמין ב-
ישוע כבמשיח הכל-יכול. ג׳יימם גויים
לצבא ארצזת־הברית, ובצעירים רבים בני־גילו
שירת בכומתות-הירוקות המפורסמות,
ונשלח לווייט־נאם. בתחילת שירותו
פגש בכומר צבאי, שהורה לו את הדרך
אל האמונה הדתית. ג׳יימס הושפע עד-
בדי־כך, שעבר סמינריון מיוחד לכמרים
דתיים, הפך כומר צבאי ,׳ובתפקיד זה
עשה עד סוף שירותו בצבא.

ברית־מילה
בגיל 38

ט־אט גמלח חחחלטה בלבה של
\ * יעל האטשינם, והיא החליטה להת
גייר.
מספרת יעל :״פניתי אל הרב אחרון
דיין משיקאגו, וביקשתי ממנו שיעזור לי
בהליכי הגיור. אני לא יודעת להסביר
למה רציתי להשתייך לחיק הדת היהודית.
פיתאום הרגשתי מין שייכות כזו,
מין משיכה. הבנתי שהדת הזו, שהיא
העתיקה בדתות, היא חלק ממני או, נכון
יותר לומר, אני חלק ממנה. האמנתי
באלוהים בלב שלם. האמנתי בעיקרי
היהדות, והייתי מוכנה לקבל אותם, והדי
זה מה שהופך אותך לבן דת זו או אחרת.
אחרי הכל, דת אי-אפשר להלביש על בן-
אדם. הדת איננה בגד. כדי להשתייך לדת
צריך, להאמין.
״הארכיבישוף קאפוצ׳י הוא דוגמה מובהקת
לדת שמשתמשים בה כמו בבגד.
קאפוצ׳י הלביש על עצמו את הדת, הוא
לא האמין בה. ואילו אני האמנתי באמונה
שלמה בי אני רוצה להשתייך לדת ה
יהודית.
הרב שלח אותי ללמוד יהדות,
דבר •שלמדתי בעצמי קודם־לכן. אבל הוא
הסביר לי באופן חד־משמעי, כי כל עוד
בעלי משתייך אל הדת הנוצרית, לא יוכל
לגייר אותי, .אם את רוצה להיות יהודיה,
אינך יכולה להיות נשואה לגוי,׳ אמר לי
הרב. באתי הביתה, אמרתי לבעלי את
דיברי הרב, והוא הסכים להתגייר. הוא
אמר לי שבסתר ליבו חשב לעשות כך
ממילא. משך חצי שנה לקחנו שעורים
ביהדות ואז, כשעמדנו במיבחנים, נלקחנו
לטכס הגיור.
״זה היה אחד הימים המרגשים ביותר
בחיי. בעלי עמד לעבור טכס ברית־סילה.
בגיל שלושים־ושמונה אין זה מן הדברים
הקלים בעולם. מייד אחרי הגיור עמדנו
להינשא כדת משה וישראל. קניתי לי
שימלת־כלה לבנה והינומה, והייתי נרגשת
ככלה ביום חתונתה, למרות שנישאתי
שנים רבות קודם־לכן והייתי כבר אם
לשלושה ילדים. ג׳יימס עבר את טכס
ברית־המילה והפך יעקוב בן־אברהם. אני
טבלתי במיקווה והפכתי יעל בת אברהם.
ואז החלו הצרות.
״את שימלת־החופה שלי לא לבשתי
ביום ההוא. לפני טכס הנישואין התבקשנו,
יעקוב ואני, לחתום על מיסמך שאנו מוותרים
על אמונתנו בישוע הנוצרי כבמשיה

— 215׳ <1

האם תגו ר ש יעל*
(המשך מעמוד )25
שיביא את הגאולה. אמרתי שאינני יכולה
לוותר על אמונתי, היא חזקה ממני. הסברתי
לרב שאין כל פאראדזכם בין העובדה
שאני יהודיה לבין אמונתי זו. אחרי
הכל, ישוע היה יהודי. אבל הרב לא היה
מוכן לקבל את טיעוני, וטכס־הנישואין
שלנו ביום הגדול ההוא בוטל.
״רק אחרי ארבעה חודשים נישאנו בטכס
יהודי, וקיבלנו את המיסמכים שהעידו על
גיורנו. אני ויעקוב לא ראינו כל בעייה
בעובדה שאנו מאמינים כי ישוע הוא
המשיח שכולם מצפים לו. אני חוזרת ומדגישה,
אני מאמינה באמונה שלמה כי
כשהמשיח יבוא, זד, יהיה ישוע הנוצרי,
ואני מאמינה באמונה שלמה שאמונתי
זו היא יהודית מאד.״

יהודי םהמא מיני ם
בישוע
ן• על ויעקוב, החליטו לעדות עם
שלושת ילדיהם — מתי בן הארבע־עשרה,
שרה בת השתיס-עשרה ורחל בת
השבע — לישראל. עוד קודם־לכן ביקרו
בארץ. ושהו בה שנה. יעל למדה בבצלאל,
ואילו יעקוב עבד בשגרירות האמריקאית.

מישרד־הפנים סירב, והזוג פנה לבית-
המישפט הגבוה לצדק.
בפסק־הדין שנתנו השופטים ברנזון, עצי
יוני ושרשבסקי נאמר, כי ״עוד ב־ 1973 הגיע
למישרד־הדתות מידע על כוונותיהם האמיתיות
של העותרים בגיורם, כוונות
לפעילות מיסיונרית בארץ כשהם מוסווים
כיהודים. הרב דולגין, המנהל הכללי של
מישרד־הדתות באותו זמן, כתב בעניין זד,
בספטמבר 1973 לבית־הדין בשיקאגו, ובחודש
מארס 74׳ קיבל תשובה כי העניין
הובא לידיעת הרב דיין, יושב־ראש ועדת
הגיור והאימוץ של הקהילה, והוועדה
החליטה פה־אחד לבטל את גיורם של בני
הזוג, זמישרד־הדתות נתבקש שלא להכיר
בהם כבגדים אמיתיים. עותק מן המכתב
נשלח למישרד־הסנים, ונאמר לו כי בני-
הזוג הם בעלי כוונות מיסיונריות.״

לא לוותר
בשום אופן
ך* אשר שמעה יעד האטשינם את
^ הדברים הללו, כפי שנאמרו בבית-
המישפט, פיצה בבכי ואיבדה את שלוות־רוחה,
שהיא מתכונותיה הבולטות של ה־

עלינו לחדש את הוויזה. אין בפי מילים
לתאר את יחסם של שכנינו ברמת־השרון
אלינו ואל הבעייה שלנו. הילדים השתלבו
בחברה באופן בלתי־רגיל. בית הספר קלט
אותם נפלא. בתחילה היו חבריהם־לכיתה
באים אליהם אחרי שעות הלימודים, כדי
לעזור להם בלימודי השפה העיברית. כל
ידידינו הם ישראלים. מעולם לא פגעו
בנו, מעולם לא התרחקו מאיתנו. הפגיעות
היחידות בנו ובאמונתנו קורות רק בכל
פעם שאנחנו הולכים למישרד־הפנים. גברת
פיק, העובדת שם, אמרה לי פעם:
,לסד, אינכם מחפשים לכם ארץ אחרת
לגור בה ן פה גרים רק יהודים !׳ כשבאתי
בפסח, ואמרתי , :חג שמח,׳ אמרו לי , :זה
לא החג שלך.׳ אבל הדברים האלה אינם
מדפים את רוחנו. מרבית הי-שראלים שאנו
נפגשים איתם מקבלים אותנו כבני־אדם,
שווים בין שווים. אינני יודעת מה נעשה
אם יגרשו אותנו מכאן. אני לא רוצה
לחשוב על זה. דבר אחד אני מבטיחה:
אנו לא נוותר!״

עתידה
נו ספת
ף בינתיים פנו כני מישפחת האטו
שינס לעורך־הדין אמנון זיכרוני, ש יחד
עם עורדהדיו אביגדור פלדמן החליט
להגיש עתירה לדיון נוסף, בהסתמכו על
מקורות ביהדות המתייחסים באופן חיובי
אל התופעה הקרויה ישוע הנוצרי. ולראייה
מביא עורך-ד,דין זיכרוני מדבריו של רבי
יעקוב עמדין, מי שנלחם באופן קנאי ב־נביאי־השקר
למיניהם, ואשר אמר באיגרת
המופיעה בסיפרו סדר עולם רבה וזוטא :
״אבל באמת, גם לסי דיברי כותבי האוונגליון
אין שום יהודי רשאי לעזוב
את תורתו ...מכאן נראה בברור שהנוצרי
דשלוחיו לא באו לבטל תורה מישראל חס
וחלילה ...ומרגלא בפי שהנוצרי עשה טובה
כפולה בעולם: מצד אחד חיזק תורת
משה בעל עוז, ואין אחד מחבמניו שדיבר

ליד ספר תורה

מתי בן ה־ ,14 שרה בת ה־ ,12 רחל בת השש ואמם
יעל האטשינס עברו כולם לחיק היהדות. בביתם
הנאה שברמת־השרון תשמישי קדושה יהודיים רבים, בהם ספר תורה מאלו המצויים
בבתי־כנסת (בתמונה) ,מנורה ופמוטים. מתי חגג את בר־המיצווה שלו בעלייה לתורה.

הם ארזו את מיטלטליהם, והגישו בקשה
לסוכנות היהודית לעלות לישראל כעולים-
חדשים. כשנתבקשו לכתוב את תולדות-
חייהם, ציינו כי התגיירו, וכי יעקוב שירת
ככומר צבאי בצבא ארצות־הברית. אומרת
יעל :״מעולם לא ניסינו להסתיר את
עברנו. היינו פתוחים, כתבנו שחור־על-גבי־לבן
שאנו יהודים המאמינים בישוע הנוצרי.״
תשובת
הסוכנות, דרך המרכז-לעלייה-
לישראל בעיר לוס־אנג׳לס, שאליו הופנתה
הבקשה, בוששה להגיע. מישפחת האט־שינס
ישבה על המיזוודות, וכשנוכחה
כי תשובה עניינית אינה מגיעה, פנתה
לעזרת עורך-הדין גד רווה מירושלים. דרך
עורך־הדין הגיעה התשובה במהירות רבה.
המרכז ענה, כי מישפחת האטשינס אינה
זכאית לעזרת המרכז בסידור הנסיעה לישראל
כיוון ש״העותר אינו יהודי.״ פנייה
נוספת של עורך־הדין רווה בעניין מיש־פחת
האטשינס נענתה כי בידי המרכז
מיסמך מאת מועצת־הרטות של שיקאגו,
המאשר שהעותרים אינם גרים אמיתיים,
וכי גיורם בוטל על-ידי בית־הדין מאחר
שהושג על־ידם בטענות-שווא.

״בעלי כוונות
מיסיונרי ת״
ורו״הדין רווה המליץ לפני מישפחת
^עהאטשינס לבוא לישראל ביוזמתם, ולטפל
בעניינם מכאן. בארץ פנתה המישפחה
אל מישרד-הפנים, ועל־סמך תעודוודהגיור
שקיבלו ממועצת־הרבנות בשיקאגו, ביקשו
לקבל תעודות־עולה ולהירשם במירשם ה-
תדשבים כיהודים לפי דתם ולאומיותם.

אשד, העדינה והאלגנטית. בנה מתי בן
הארבע-עשרה, תלמיד בית־הספר אורנים
ברמת השרון, הדובר עיברית במיבטא
צברי למרות שהותו בת השנתיים בילבד
בישראל, ליטף את כתפה ואמר לה :״אין
דבר, אמא, הם לא מתכוונים להכאיב

בית־המישסט הגבוה לצדק דחה, כמצופה,
את בקשתם של בני־הזוג להכיר
בהם כביד,ודים ולהעניק להם זכויות־עולה.
חפציהם של בני מישפחת האטשינס נותרו
בתוך המיזוודות. ידיד אמריקאי השכיר
להם את ביתו ברמת־השרון וחייהם של
בני־המישפחה, למרות דחיית בקשתם, חזרו
למסלולם הרגיל.
שלושת הילדים לומדים בבית־הספר
אורנים ודוברים עיברית רהוטה, ללא שמץ
של מיבטא זר. גם יעל ויעקוב דוברים
עיברית טובה, טובה מזו של רבים מאלה
היושבים בארץ זה שנים רבות. יעקוב
מייצג בארץ חברה אמריקאית, וממשיך
להיות פעיל ב-שני אירגונים שהוא עומד
בראשם בארצות־הברית — האחד נקרא :
,£1 15 שהוא אירגון
המעודד תמיכה פוליטית וכספית בישראל,
והשני -יד 580€1 ,זל0 1יד^\¥
,1018 שהוא אירגון של יהודים משיחיים.
בימים אלה שוהה יעקוב האטשינם באר-
צות־הברית, ומשתתף בקונגרס של יהו דים
משיחיים כדי לעודד את עלייתם לישראל,
ואילו יעל נשארה עם שלושת
ילדיה ברמת־השרון, כשהיא מתכוננת לקראת
תערוכתה הבאה.
השניים החליטו שלא לוותר. לא הם,
גם לא ילדיהם, אינם מוכנים לעזוב את
ישראל. אומרת יעל :״אנו נמצאים פה
על ויזה של תיירים. כל שלושה חודשים

ך|1| 1:ו 1 1 1מתי האטשינס, הבן
י י י י הבכור במישפחה, גילם
את דמותו של הילד הרע במערבון הילדים
פאנטום קיד, שצולם בישראל. גם אחיותיו
שרה ורחל השתתפו בסרט, בעוד שהאם
צילמה את צילומי הפירסומת של הסרט.
יותר מזה בפה מלא ובחיוב קיום ניצחי
לתורה. ומצד שני לאומות העולם היטיב
הרבה, שביטל עבודה זרה והסיר הפסילים
מהם וחייב אותן בשבע מצוות שלא יהיו
כבהמה בשדה, וזיכה להם מידות מוסדיות
ובזה החמיר עליהם יותר מתורת משה
כנודע.״

הסת עפו ת מן
המשיח היהודי

א* יזכרוני מביא גם מדבריו של הפרוס׳
1המנוח יוסף קלויזנר :״המשיח הנוצרי
בעיקרו אינו אלא הסתעפות חדשה של
המשיח היהודי, כי מן היהדות בא לנצרות
כל רעיון של הגאולה והגואל המשיח,
של יום הדין, של מלכות השמיים, והרבה
מן המשותף נשאר במושג המשיח גם
לאחר ההתרחקות והפירוד מבין שתיהן.״
במדינה מיפלגחז
ב־ן התאבדות דססנדט

?מרות שמזב״? מיפ?נת העבודה
הבטיח, בכתב, למנחם אריאב
את תפקיד מזפ״ד הפועז,
תמורת וימודו ע?
ראשות עידיית נצרת,
זבה יצחק פוקס בתפקיד
למזכיר מועצת פועלי נצרת עילית, מנחם
אריאב, ניראה עתידו הפוליטי בטוח
ומחייך. ערב הבחירות האחרונות לראשות
עיריית נצרת, גברו סיכוייו לזכות בכם
ראש העיר. עסקני מיפלגת העבודה, בראשותו
של מי שהיה אז מזכ״ל המיפלגה
וכיום שר-החינוך־וו־,תרבות, אהרון ידלין,
עלו אל אריאב לרגל, והתחננו בפניו ש יוותר
למועמד האחר, מרדכי (״מוטקה״)
אלון, ראש־העירייד, הראשון של נצרת-
עילית.
אדיאב התקשה לעמוד בלחצים, והסכים
לפשרה. אלון ישמש כראש־עירייה משך
שנתיים, וכעבור שנתיים יתחלף עימו. הוא
היה זהיר, וביק-ש מידלין התחייבות בכתב
ברוח זו. בינתיים חלפו שנתיים, ואלון
סירב לפנות את מקומו. רק כאשר הוא
נתבע במפגיע ונילחץ אל הקיר, שלף
משרוולו את הקלף האחרון :״אם תחליפו
אותי באריאב, אני אתאבד!״ הצהיר אלון.
לכך לא יכלו ראשי המיפלגה להסכים.
המישלחות שבאו אל אלון פנו אל אריאב,
וביקשו ממנו לוותר בשנית. גם הפעם
הבטיחו לו סוכריה: תפקיד של מזכ״ל
הפועל. אריאב הסכים, והמתין בקוצר־רוח
לאסיפת מרכז הפועל, אשר היתה צריכה
לבחור במזכ״ל במקומו •של יוסף עינבר,
שפרש.
שני יתרונות. חודשים אחדים לפני
הבחירות, שנערכו בתחילת השבוע, הציג
את מועמדותו לתפקיד גם יצחק פוקס,
עסקן ותיק של הפועל. לעזרת פוקס,
שהוא חבר חוג לשילוב של המיפלגה,
התגייסו רבים מחבריו לחוג, למרות ש ידעו
כי המישרה כבר הובטחה לאריאב.
לפוקס היו שני יתרונות על אריאב.
האחד, שהוא ״צמח בהפועל״ ,והוא איש
מבפנים שלדיברי תומכיו מכיר את כל
רזי־הרזין של האירגון הספורטיבי. היית-
רון השני, והחשוב יותר, ידידותו עם
האיש החזק בחוג לשילוב, מזכיר מחוז
ירושלים של מיפלגת העבודה, עוזי ברעם.
מזכ׳׳ל המיפלגה מאיר זרמי, שרצה
להיות נאמן להתחייבויותיו של קודמו,
ידלין, הבין כי בחירתו של פוקס מובטחת.
הוא ניסה להפעיל שוב לחצים על אלון
שיפנה את כס ראש־העירייה לטובת ארי-אב, אולם שוב נתקל באיומי־ההתאבדות.
לאחר הבחירות שנערכו השבוע, בהן
זכה פוקס בעזרת השפעתו של ברעם ב-
76 קולות, לעומת 62 שקיבל אריאב, נשאר
אריאב קרח מכאן ומכאן.
אולם גם הפועל נותר קרח. הכרזתו
היהירה של פוקס מייד אחרי בחירתו:
״האמנתי שאזכה באמון חברי המרכז,
ואכן הם בחרו באדם הנכון,״ רמזה להם
על טיב יחסי־העבודה הצפויים להם עם
המזכ״ל החדש.

דרכי חיים

הסמריס עול ל״דסק

עויד־חדין וצוות
מישרדו נרתמו כאיש אחד
זמיבצע איסוף ספרים
7מען י7דימ נזקקים
עוד כשהיה צבי לידסקי ילד, נהג לברוח
משיעורים בבית־הספר. במקום להת־פרחח,
כמו כל הילדים, שקע כל-כולו בקריאה.
בינתיים
הפך לידסקי עורך־דין מצליח,
אך הוא מצא זמן לכתוב שני ספרים:
הפקד, המספר על קצין־מישטרה ויחסיו עם
העולם התחתון על רקע של הברחות-
סמים, והמועדון האכסקלוסיבי, שיצא לאור
בימים אלה, והוא לקט של סיפורים שפורסמו
על־ידו בשבועונים שונים, והעוסקים
בסיפורי פשע, נוכלים, סיפורים על המאפייה
ועל פושעים בינלאומיים, וכמובן
העולם הזה 2025

קצין בניו בחידתאוו־ו
עוו מסיבה בחשתתטת
מנקז החיו בו גיד ו?ן ודמו מוס הוד
(משמאל) -שעלתה רצודד
4 3 0 .0 0 0

פני כחודש הועמד בסיס חיל-האוויר באילת
/כמיעט במצב־הכן. התכונה גו היתח גדולה, והאוויר
נתמלא מתח. משאיות, מכוניות פרטיות ורכב
צגאי יצאו ונכנסו בשער, כשהם עמוסים לעייפה.
חיילי וקציני״הבסיס ידעו, כי התכונה אינה ביטחונית
או צבאית. קצין בכיר בחיל-האוויר ערך, באותו
יום, מסיבה המונית בנוסח הדולצ׳ה־ויטה. העילה
למסיבה היתה פרישתו של אותו קציו בכיר מתפקידו,
וחצבתו לתפקיד אחר במיסגרת צח״ל.
אותו קצין בכיר מוכר היטב בחיל־חאוויר ובמקו-
מות-הבילוי הפופולריים בתל-אביב. למרות שבשנים
האחרונות הוא משרת בבסיס מרוחק מתל-אביב, אין
כימעט נשפייה עליזה, מיפגש-רעים ב״ג׳קי״ או ב״מנדי׳ס״
שאותו קצין, עם רעייתו או בלעדיה, אינם לוקחים

מטוסים נחתו, כשהם פולטים מתוכם קבוצות של
חוגגים, שהובלו ברכב צבאי ישר אל הבסיס.
בל אותה עת עמלו חיילי וחיילות אותו בסיס על
ההכנות האחרונות לקראת המסיבה. השטח הוכן
בראוי, נוקה ונצבע. מקומות-חנייה הוכשרו, וחיילים
שימשו כשוטריס״צבאיים בדי לכוון את התנועה.
מלבד עשרות רבות של קצינים בכירים מחיל-
האוויר, הוזמן למקום אף מפקד״החיל, אלוף בנימין
(״בני״) פלד, שהיה בין ראשי החוגגים והתאקלם
יפה בין נוצצי תל-אביב. גם מנהל חברת־התעופה החדשה,
ומי שהיה מפקד חיל״האוויר אלוף (מיל ).מוטי
הוד, היה בין האורחים. רק עזר וייצמן, מי שהיה
אף הוא מפקד-החיל, לא הוזמן. ייתכן שלאוזני הקצין
הבכיר, שערך את המסיבה, הגיעו שמועות על אודות סלי-

שהבינו את המסיבה ושירתו את האורחים בה, עלתה
מסיבתו של הקצין הבכיר לצה״ל בחצי-מיליון לירות !
וליתר דיוק 430 :אלף לירות.
החיילים, בהנהגתו של קצין־זוטר בדרגת סגן, ביקשו
פגישה דחופה עם מפקד בביר אחר, אך אותו מפקד
הוא חברו של הקצין הבכיר ולקח במובן חלק במסיבה,
והוא סירב להתייחס למסקנותיהם.
המוחים לא ויתרו. הם פנו בטיבתב אל מפקד חיל־האוויר,
שהוא אשר חתם על החשבונות ואישרם,
וביקשו להיפגש איתו בעניין זה. משך חודש ימים
לא הגיב מפקד החיל על הפנייה אליו, ורק השבוע
הודיע להם בי אינו מוכן להיפגש ולדון בנושא זה.
בינתיים החלו מופעלים לחצים על החיילים
המתלוננים, ובעיקר על הקצין שביניהם, כדי שיס-

בהם חלק. הוא דמות מקובלת בבוחמה הישראלית,
ידיד בלב-ובנפש של חפלייבוי׳ס הניצחיים של חגיגות
העיר הגדולה.
אולם לא רק בתל־אביב נהג אותו קצין בביר לבלות.
אפשר חיה לראותו בבל מסיבה חברתית שנערכה
באילת, ובאלה יש הרבה. ומשך ימים שלמים, לאו-
דווקא בשבת, השתזף בכפרו המפורסם של רפי נלסון.
המעבר מתפקיד לתפקיד, והקידום, היו לאותו קצין
בכיר עילה מצויינת להשיב טובה לבל החברים שלו,
שתמיד הזמינו אותו למסיבות או לבוסית. הוא החליט
לערוך את פסטיבל-חקציו״הבביר, דווקא באילת, ונימוקיו
לבחירת המקום חיו ברורים. לגבי חבריו האיל־תיים,
אילת היא מקום נהדר למסיבות. לגבי חבריו
התל-אביגיים אילת אינה מחווה בעיית. החוג הנוצץ
של תל-אביב ישמח להשתתף בשימחתו של חברם,
הקצין הבכיר, ולנדוד אפילו לאילת הרחוקה כדי לערוך
בה מסיבה, בעיקר כאשר הטיסה לא תעלה לחם בסף.

דתו של עזר מן הפסטיבלים על חשבון הציבור.
כשהסתיימה המסיבה, בשעת לפנות־בוקר מוקדמת,
החלו האורחים להתפזר. רובם נשארו ללון בבתי״
המלון באילת, מבלי שנדרשו לשלם עבור הלינה. אחרים
המריאו עוד באותו לילה לתל-אביב. לבלי היה ברור,
בי המסיבה שבה השתתפו היתה מסיבה היסטורית.
סוף־סוף הצליחה ישראל הקטנה להגיע, בעזרת צבאה,
לרמת המסיבות המפורסמת של חוג-הסילון או של
המיליונר לשעבר ברני קורנפלד.

תמו את פיהם. מפקדים־זוטרים שלהם הסבירו להם,
כי לטובתם עליהם ״לשכוח מכל העניין. לקצין הבכיר
אתם בבר לא יכולים להזיק, אלא רק לעצמכם.״

ב סי מון
חוג -הסילון
אחר שירח של טסיבונות קטנות, הגיע הרגע
/הגדול: מסיבת־הענק בבסיס חיל-האוויר באילת.
ארגזים שלמים של בקבוקי וויסקי משובח, מסוגים
שונים, הוטסו לאילת. משקאות אחרים, חריפים וקלים
נשפכו ביד-המלך, כשרובם דווקא מתוצרת-חוץ.
למרות שטבחי הבסיס עשו בכל יכולתם בדי להוציא
תחת ידיהם את מיטב המאכלים, ידע הקצין הבכיר בי
באוכל הצבאי לא יחיה די עבור החברים הנוצצים שלו.
חברת ״קייטרינג״ מתל״אביב עמלה ימים אחדים בדי
להבין מעדני-מלכים למאות המוזמנים, והיה מי שדאג
להטיס כמויות מזון אדירות אלה ישר לאילת.
מאז כיבושה של אילת במילחמת־חעצמאות, לא
ידעה העיר שימחה כה גדולה. כל שמנה״וסלתה של
אילת התכנסה בבסיס הצבאי, כדי לפגוש באורחים
החשובים מתל-אביב. שדה-התעופה של אילת, אשר
שר-התחבורת מנסה להפוך אותו בכוח לנמל בינלאומי,
הפך באותו יום סואן במו נמל בינלאומי אמיתי.

סיפורים שבינדלבינה.
גמידות־חסדים באופי. משום כה
כאשר פנה אליו הנדבן וגומל־החסדים
שימחה חודורוב, אביו של הכדורגלן-
לשעבר יעקוב חודורוב וסיפר לו, כי
העולם הזה 2025

מ סי גהג־ 430
אלף ל׳׳י
ם ת(ם ה מסיבה /הגיע תור החשבונות. לחילו
ל האוויר החלו מגיעים חשבונות מספקי מזון ומשקאות.
חשבונות אלה הסתכמו בעשרות אלפי לירות.
בולם אושרו על־ידי מיפקדת חיל־האוויר, והכספים
שולמו לספקים.
חיילי בסיס חיל־האוויר באילת היו מאושרים גם
הם. שלושה שבועות תמימים אחרי המסיבה, זלל

יוס ינאי
הבסיס בולו מזון על טהרת חמיטבח הצרפתי, שאריות
שהותירו אחריהם חבריהם החוגגים של הקצין הבכיר,
ושל מפקד חיל-חאוויר בני פלד.
אולם היו כמה חיילים, וקצינים־זוטרים, שהסתכלו
על הפרשה בעין שונה. חם הצליחו להגיע אל החשבונות
שנפרעו על־ידי חיל-האוויר, ערבו סקר במלונות באילת
בדי לברר כמה עלו הלינות של חאורחים־ההוללים,
שאותן שילם צה״ל, בדקו ב״ארקיע״ כמה אורחים הגיעו
במטוסי חברה זו למסיבה, וחישבו את מחיר שעות־הטיסה
של המטוסים הצבאיים שהביאו את האורחים,
ואת הכמויות העצומות של המזון והמשקאות.
הסיכום שאליו הגיעו הדהים אפילו אותם־עצמם :
מלבד בוח-האדם, הדלק ושעות-חעבודה של החיילים

במוסד הילדים אחוזת ילדים על־שם אידה
ויין בחיפה קיים מחסור חמור בסיפרי־ילדים,
החליט לידסקי להירתם לעזרת
המוסד.
לא היתה זו הפעם הראשונה שעורך־

״אין תגובה
יש המ שך!
( לסקבוצת החיילים המתלוננת החליטה שלא
לוותר. אחרי התעלמותו של מפקד חיל־האוויר, הם
פנו במיבתב לשר-הביטחון, וגוללו בפניו את כל אירועי
המסיבה ואת פירוט הסכומים שהיא עלתה לצה״ל.
עד בה לא הגיעה אליהם תשובה משר״חביטחון.
הקצין הבכיר, שהתבקש על-ידי ״העולם הזה״ להגיב
על ההאשמות החריפות נגדו, טרק את הטלפון באוזני
כתב העיתון. לידיד שלו, קברניט ב״אל-על״ ,הוא אמר :
״אני לא מובן להתייחס למסיבה — שיכתבו, מה איכפת
לי.״ דובר צה״ל, תת-אלוף יואל בן־פורת, שהתבקש להביא
את תגובת צה״ל למסיבת־השחיתות, או לאפשר ל־
״העולם הזה״ לקבל את תגובתו של מאשר החשבונות
ואחד החוגגים, מפקד חיל-האוויר בני פלד, השיב :
״צה״ל אינו מוכן להתייחס בלל למסיבה.״
למרות שצה״ל החליט שלא להתייחס לשערורייה
שבביזבוז בחצי-מיליון לירות על המסיבה שערך אחד
מקציניו, בדאי חיה ששר-הביטחון יתייחס לפרשה זו.
השבוע קיצצה הממשלה 500 מיליוני לירות מתקציב
הביטחון. אילולא התקיימה מסיבת השחיתות הצה״לית
באילת, היה לפחות אחוז שלם מתקציב זה נשאר
מוקצה לצרכים הנבונים של מערכת הביטחון וצה״ל.
בל טייס בחיל־האוויר יכול לעשות את החשבון
בשניה אחת: כמה שעות״אימונים על ״פנטום״ יבול היה
חיל״חאוויר להוסיף לעצמו בכסף שהוצא על המסיבה י
בינתיים התברר, בי לא רק המתלוננים רוגזים
על מסיבת הקצין הבכיר, אלא גם רבים מידידיו באילת
ובתל-אביב, שמשוס״מה לא הוזמנו למסיבה. הקצין
הבכיר החליט להיות ״בסדר״ עם בולם. לקראת השבת
הקרובה מתכנן בסיס חיל-האוויר באילת מסיבת־ענק
נוספת. זו תחיה מהדורה שנייה של המסיבה הגדולה
הקודמת, אליה יוזמנו בל אלה שלא נכחו במסיבת 430
אלף הלירות.

הדין הטרוד, העוסק בדרך־כלל במיש-
פטים פליליים של עבריינים קשוחים, מתפנה
מעיסוקיו על־מנת לעסוק בגמילות-
חסדים. מספר לידסקי, שסימני־ההיכר שלו
הוא המיקטרת הנעוצה דרך־קבע בין שי
ניו,
ומישקפיו הכהים:
״אני בא מבית דתי. בילדותי למדתי
בבית־ספר דתי, וסיימתי גימנסיה דתית.
הרקע הזה הפך אותי אדם המאמין באלו-
(המשך בעמוד )30

הסבל מחזיק בעגלה באדישות, התייר נושא את מיזונדתו

ך תייר הקשיש פרק את המיזוודות
י י מן המונית, והניחן על הרציף שלפני
בית־ד,נתיבות, בנמל־התעופה על שם בך
גוריון בלוד. אחר מיהר התייר, שעמד
להמריא בטיסה הקרובה, אל חבורת הסבלים
שהסתודדה באחת מפינות הרציף.
כל אחד מן הסבלים החזיק בעגלת שירות־עצמי
מאלה המשמשות לנשיאת מיזוודות
הנוסעים. על העגלה הניח כל סבל את
תיקו האישי ובו, מן־הסתם, ארוחת הבוקר
או הצהריים שלו.
״אוכל לקחת עגלה, בבקשה?״ שאל
התייר באנגלית. איש מן הסבלים לא
שעה אליו. הם היו עסוקים בוויכוח רעשני
בינם לבין עצמם. התייר נגע קלות בכתפו
•של אחד הסבלים, שד,יפנה אליו מבט
תמה, וחזר על שאלתו,, .אני לא מבין
אותו. מישהו יודע מה הוא רוצה?״ פנה
הסבל ושאל את חבריו .״עזוב אותו !״ ענה
לו אחד הסבלים, והמשיך בוויכוח עם
חברו.

אחד מאנשי־הביטחון, הסובבים ברציף
נמל־ד,תעופה חמושים בתת־מיקלעים עוזי,
התנדב לתרגם לסבלים את בקשתו הפשוטה
של התייר .״הוא רוצה עגלת שירות-
עצמי, ושתעזרו לו לקחת את המיזוודות
שלו לבית הנתיבות,״ תירגם איש־הביט־חון,
הרגיל לשמש מתורגמן בין הסבלים
והתיירים. .״עגלה?״ תמה אחד הסבלים,
״אלה שלנו ! שיחפש לו עגלה אחרת !״
איש הביטחון תירגם.
התייר התמים פנה לתוך בית־ר,נתיבות,
לחפש עגלת־שירות אחרת, שבעזרתה יוכל
להוביל את מיזוודותיו הרבות אל דלפקי
הקבלה והמכס שבתוך בית־הנתיבות, מהלך
כחמישים מטרים משם. אשתו הקשישה
נשארה עם המיזוודות על הרציף. כעבור
דקות אחדות חזר התייר אל חבורת
הסבלים. איש-ד,ביטחון התגייס מייד לעזרתו
כמתורגמן, ופנה לאחד הסבלים :
״הוא לא מצא עגלת־שירות בבית־ד,נתיבות.
הוא מבקש עגלה אחת.״ התשובה

היתד, החלטית ותקיפה :״לא !״ ובקעה
מגרונם של חמישה סבלים במקהלה אחידה.

בו ס!
** .כשיו פכר התרתח התייר ה-
מתוסכל. מתוך בית־ד,נתיבות יכול
היה לראות שורות של עשרות עגלות ל־שירות־עצמי,
מסודרות באולם־המכם של
הנכנסים לארץ. ואילו כאן, בחוץ, החזיקו
הסבלים בכל העגלות כבאוצד יקר. מסביב
ראה התייר עגלות גוספות, המשמשות
לנשיאת ארגזי בירה, עיתונים, חבילות
ופחי־אשפה. כל אלה, נדשירותם של בתי-
קפה ועסקים פרטיים אחרים בשטח נמל-
התעופה, ובשירות עובדי־הניקיון של הנמל,
הנושאים על גבי העגלות את כלי-
עבודתם.

זעמו של התייר גבר, כשראה מונית מתקרבת
ופורקת מיטען של עיתונים, אחד הסבלים
מיהר אל המונית, העמיס על העגלה ״שלו״ את
חבילות־ד,עיתונים, ומיהר לחנות־העיתונים ש־בבית־הנתיבות.
כשפרק את מיטענו בחנות, שיל-
של לכיסו שלושים לירות, שהעניקה לו בעלת
החנות. לידי אחראי-המישמרת שלו, ישראל,
העביר עשר לירות. את השאר הטמין בתיקו.
כשנוכח התייר הנזעם, מי כאן הבום, ניגש
אל אחראי־המישמר ומחה :״העגלות האלה הן
של הנהלת נמל־ד,תעופה ! למה הוא משתמש בהן
ומקבל כסף, ולי הוא מסרב לעזור?״ ושוב נזקק
התייר לשירותיו הטובים של איש-הביטחון ב־תירגום
דבריו .״אתה רוצה עגלה? תשלם!״
השיב לו אחראי־המישמרת .״אבל למי הולד הכסף
הזה?״ היקשה התייר באמצעות המתוגמן.
״זה סיפור ארוך,״ נאנח אחראי־המישמרת, ופנה

התיירת מגיעה לנמל, הסבר מסתכל בטרף, שני סבלים מסרבים לתת רה עגלה1!,

על גבו, ומאות עגלות מובטלות באולם שאין אדיו גישה
יותר. במיקרים אחרים מנסים תיירים צעירים
לקחת בכוח את עגלות השירות־העצמי,
שהסבלים תפסו עליהן בעלות. אז מתפתחת
תקרית רעשנית, לא-נעימה. חבורת הסבליז*
מקיפה את התייר הנועז ומגרשת אותו
באיומים או בדחיפות״ וכל זה, על הרציף
של בית־הנתיבות, האמור להיות הפנים
הראשונים, או האחרונים, שמראה מדינת-
ישראל לאורחיה.

והמכס. בדרך־כלל מועברת מחצית הסכום
לאחראי-המישמרת.
מסביר ישראל, אחראי־מישמרת של הסבלים
בנמל־התעופה על שם בן־גוריון :
״לפני חודשים אחדים הגענו להסכם עם
המנהל החדש של השדה, עזרא בלם.
קבענו שכל כספי הטיפים יועברו לקופה

משותפת של כל הסבלים, ויתחלקו אחר-
כך בין כולנו. מה שקורה, זה שלפעמים
סבלים מעבירים אלי לקופה רק חלק מן
הכספים שהם מקבלים.״ בעיותיו של אח-
ראי־מישמרת.
הוא אינו מוטרד כלל מן העובדה ש-
(המשך בעמוד )25

מה זה
50 לירות?
התייר הקשיש תפס את הפרינציפ. מטוסו
עמד להמריא. הוא שלף מכיסו שטר של עשרה
דולרים, נתן אותו לאחד הסבלים בחבורה המתנודדת
.״לא מקבל כסף בזה,״ השיב לו הסבל
והשליך את השטר על הרצפה. התייר מיהר
להיכנס לעניינים. אשתו הרימה את השטר הזרוק׳
בעוד בעלה מפשפש בארנקו ושולף משם
׳שטר של 50 לירות ישראליות. הסבל, שקיבל
את השטר, חייך ומיהר להעמיס את מיזוודותיו
של התייר על עגלתו ה״פרטית״ .ליד הדלפקים
דרש מהתייר 10 לירות נוספות. התייר, ש״קיבל
משמעת,״ כדיברי אחד הסבלים, נתן לסבל
גם את מבוקשו זה .״מי צריך צרות איתם?״
הסביר ,״הם נראים אלימים מאד.״ הסבל חזר אל
,חבורתו, והעביר לידי אחראי־המשמרת שלו
15 לירות.
מיקרה זה, שבמותו מתרחשים רבים בנמל-
התעופה בלוד, הסתיים בפעם זו בטוב, פחות או

:ך* שום מיקרה אין הסבלים מוותרים על
*הטיפ. ש״חייבים לנו,״ לדיבריהם.אם
יש לך שיבעת אלפים לירות לעשות טיול
בחו״ל, מה. יש אם תתן לנו חמישים
לירות?״ הם שואלים את הישראליים,
היחידים שעימם יש להם שסה משותפת
בוויכוחיהם.
מי שרוצה להשתמש בעצמו בעגלת
השירוודהעצמי, השייכת למינהלת שדה
התעופה, ולשאת לבדו את מיזוודותיז,
ייכבד נא, וישלם לסבל המשאיל לו את
״עגלתו״ סכום של 20 לירות, בכסף ישר אלי.
מטבע זר אין הסבלים מקבלים, כי
הם ״לא רוצים להסתבך.״ ומי שרוצה
לזכות בשירותיהם של הסבלים, חייב לש לם
להם 50 לירות בתחילת העבודה, ולקנח
ב״טיס׳ כראות־עיניו, העיקר ״לא פחות
מעשר לירות,״ עם הנחת המיזוודות בתיוד
נתן הסופית בארץ, על דלפקי היציאה

נסור היא נכנעת ומשדמת וסביר 25ל

1 19

נגד סו רי הרב תי!
בעד מדיניות חושה ונועזת!
בהכירה שהנעייה הפלסטיניוג היא לב חסיכסוך גיו ישראל והעולם
הערבי, וכי מתן הזכות להגדרה עצמית לעם הפלסטיני ולהקמת מדינה
עצמאית משלו לצד מדינת ישראל, תוך חכרה הדדית ודו־קיום בשלום עימח,
היא הדרך לפיתתן חסיכסון —

שבורה המועצה כי מדיניות של תמיכה בעקיפין
בפלישה הטורית ללבנון תהיה מדיניות קצרת־ראות.
תחיה זאת אשלייה מסוכנת מצד הממשלה והעם בישראל לחשוב כי
השתלטות סורית על לבנון תקרב את חשלום עם הערבים.

ניצחון טורי יובל רק להביא להקמת סוריה־רבתי,
שתקיף את ישראל מכל צדדיה, מבלי לפתור
את גורמי־היטוד שהביאו להקמת התנועה הלאומית
הפלטטינית העצמאית.
זו העת לממשלה לנקוט מדממת חדשה מועזת, להושיט
את *דה לעס הפלסטיני ולהכריז על נכונותה להכיר בזבומו
להגדרה עצמית ולמדינה משלו, אס *כיי הוא גוז, על בטיט
של דו-קיוס גשלוס.

ה מו עאה הי שרא לי תלמ ען שלו
שר אלי-פל ס מיני

רק 19.75

•ריקח־סרידה לתייר
(המשך מעמוד )29
עבודה זו, הצריכה להיעשות ללא דרישת
תשלום, נעשית. רק כאשר משלמים הנזקקים
לשירות מחיר מלא, על-פי תעריף
שנקבע על־ידי הסבלים עצמם .״אני יודע
שלפעמים לוקחים קצת כסף. מה יש י
המשכורת שלנו זה משכורת־רעב,״ מסביר
אחראי־המישמרת.

מ או ת עבירות
בשבוע
ף* ספלי םממל ־ ח ת עו ש ח מאורגנים
• 1במסגרת מחלקת פריקה וטעינה. הם
נחשבים כעובדי נציבות־שירות-המדינה,
ומקבלים משכורות ממינהלת נמל־התעופה.
משכורתו של סבל מתחיל היא כ־2100
לידות נטו בחודש, להוציא הטבות שונות
ושעות נוספות. הסבלים עובדים במיש־מרות.
תפקידם הרישמי הוא ״עזרה לנוסעים
בנשיאת משאותיהם מן הרציף ל-
דלפקי־היציאה.״ בבל מישמרת צריכים לעבוד
לפחות 40 סבלים. ביום השישי, ה־18
ביוני, אי־אפשר היה לאתר, בשעה 11
לפני־הצהריים יותר משיבעה סבלים, ש התגודדו
באחת הפינות על רציף בית-
הנתיבות, כשהם אוחזים בשבע עגלות של
שירות-עצמי. עגלות אלה היו יחידות, אותה
שעה, בכל בית-הנתיבות, להוציא אותן
עגלות שנעשה בהן שימוש אחר, לצורכי
העברת משאות עבור עסקים פרטיים בשטח
הנמל.
באולם־המכס הגדול נמצאו אותה שעה
שורות ארוסות של עגלות חסרוודשימוש.
התיירים שהגיעו בשעות הבוקר, לקראת
טיסות הבוקר והצהריים, עשו פעמים רבות
את הדרך מהרציף לדלפקי־היציאה, לנשיאת
מיזוודותיהם לתוך בית־הנתיבות. אח רים
נשאו את המיזוודות על גבם, עד
לדלפקים.
היכן העזרה לנוסעים, שאותה אמורים
אותם סבלים לספק? ״בנמל-התעופה בלוד
נעשות מאות עבירות בשבוע,״ נאנחת,
״אחת שכבר מבירה את הבעייה,״ דוברת-
הנמל ניצה תמרי .״זוהי עובדה שהסבלים
לא מבצעים את תפקידם כראוי, אם בכלל.
זו עובדה ידועה שהם עוברים על חוק
העובדים בשירות־המדינה. למינהלת נמל-
התעופה אין כוח ואין, שיניים׳ לעשות
נגדם משהו. אם ינסו רק להתחיל איתם,
הם יסגרו את שערי שדודהתעוסה. הם
מאורגנים וחזקים, אז הם יכולים לעשות
מה שהם רוצים. ככה זה בכל המדינה.״

מי לחמת
שני ה מ חנו ת

חו 63ח!)ח 1¥9{6
צמד צלליות
במבחר גוונים.

נהל נמל־התעופה, עזרא בלס,
#ו סירב למסור את תגובתו לגבי דרכי
עבודתם של הסבלים בבית־הנתיבות .״הייתם
צריכים להודיע קודם שאתם עומדים
לבקר בשדדדהתעופה,״ אמר לאנשי צוות
ה עו ל ס

1ז 0 1־ 0 1 1 1 :0 1 0 0 1

1־ 011101001• 011 מחתרת על אריזות
מפואחת ויקרות ומגישה לך מבחר אופנתי
של מוצרי טיפוח ואיפור משלים
במחיר נמוך בכ־/0״50
מחברות קוסמטיקה מעולות אחרות.

מכסימום יתד
במינימום הוצאה
3מפיצים: הלטיס בט׳׳ח טל׳ 255763־04-665505; 03

הזה.

״למעשה,״ טוענת הדוברת ,״קיימים שני
מחנות בין עובדי הפריקה והטעינה: ה סבלים
הוותיקים היו מוכנים, בזמנו, להגיע
לפשרות עם מינהלת הנמל. דובר על מתן
פיצוי כספי גבוה לסבלים, שתמורתו
יפסיקו להטריד את הנוסעים ויתנו את
השירותים שהם צריכים לתת. לעומתם —
המחנה החדש, של סבלים חדשים, רובם
עולים הרשים מגרוזיה, אשר רואים בעבודתם,
מיכרה־זהב׳ .איתם אי-אפשר היה
להגיע לשום הסכם. מלבד העימותים היומיומיים
בין הסבלים לתיירים, ולנוסעים
ישראליים, קיימים גם סינסוכים בין שני
מחנות העובדים.
״למרות הניסיונות החוזרים-ונישנים של
מנהל הנמל, לשים קץ לפרשת הסבלים,
נשאר המצב כמו שהוא עכשיו, ואין מה
לעשות.״
הנהלת גמל-התעופה הרימה ידיים. המנהל
החדש השלים עם המצב. גם סגן-
המנהל לענייני שירותים, האחראי לפריקה
ולטעינה, יואל תבורי, נכנע ל״מצב
שקיים ואי-אפשר לעשות בו כלום.״ אך
מינהלת הנמל זוקפת לזכותה לפחות הישג
אחד. נפסקה המילחמה בין הסבלים לבין
עצמם. אין עוד התנפלות של סבלים על
תיירים הפותחים ארנקיהם למתן הטיפ
הגבוה. עכשיו אין בכלל התנפלות על
תיירים. הם נושאים את מיזוודותיהם בעצ מם.

במדינה
(המשך
מעמוד )27
הים וביחסי-אנוש. אומנם אינני הולך ל-
בית־כנסת ואינני שומר־מסורת, אבל גמי-
לות־החסדים טבועה באופיי. לכן, כימעט
תמיד כשפונים אלי לעזרה, אני מטה
אוזן קשבת, וברוב המיקרים עושה כמיטב
יכולתי כדי לעזור — אם בגיוס תרומות,
אם במעשים, או בכסף שאני תורם בעצמי.

בעצם, הכרתי את גומל-החסדים
שימחה חודורוב, ממיבצעים משותפים ש עשינו
יחד. כשהוא סיפר לי על הילדים
שאין להם סיפרי-קריאה, הדבר נגע לליבי
באופן מייוחד. לי־עצמי יש שלושה יל דים
שאני מסוגל לספק את כל מבוקשם,
ובארון־הספרים שלהם עשרות ספרים שאינם
בשימוש. משום כך הנחתי שגם

פרקליט לידסקי
לקרוא במקום להתפרחח
לידידי הרבים, בהם מישפטנים ידועים,
ספרים מייותרים בביתם.״
גיוס צוות חמישרד .״ניסחתי מיב-
תב, שלחתי אותו לעשרות מהם, וביקשתי
שילקטו את הספרים ויודיעו טלפונית
למישרדי. את מלאכת ההובלה לקחתי על
עצמי. חלק מהמיכתבים נשלח אל לקוחות
שלי, עבריינים ידועים, שהתפלאו לקבל
מיכתב שונה מאלה שהם מורגלים לקבל
ממישרדי.
״ברור לי שהמיבצע כרוך בעבודה רבה,
במאמץ ובהוצאה כספית. אבל אני מאמין
שספר לילד תורם להתפתחותו הרוחנית
והתרבותית לא פחות מאשר הלימודים.
למיבצע התגייס כל צוות מיש-
רדי, ובראשו מזכירתי אסתי, שלקחה על
עצמה את הטיפול בתיכתובת ובטלפונים.
״בינתיים הגיעו כבר כמה עשרות ספ רים׳
ואני מצפה לכמה אלפים. אחרי הכל,
עם ישראל מבונה עם־הספר, ואני מקווה
שלא־בכדי.״
מישטרה מכות סליגרש־־הו־וסיס
אס לשגיים מתלוננת :
״שוטר חרג את
הכלב ש 7בגי, וקציגימ
חיפו אותגו פתחגת־המישטרה״
״צעדנו יחד, אחותי, בני בן התשע ואני,
לעבר תא־המעצר בתחנת־המישטרה במיג־רש־הרוסים
בירושלים. מאחורינו צעדו
קצין־הסיור, רב־פקד יצחק ברקת, וקצין
נוסף בדרגת מפקח־מישנה. לפתע הרגשתי
מכה חזקה בעורפי. נהדפתי בכוח לעבר
ריצפת־הבטון של חצר בית־המעצר. בני,
יורם, נפל עלי. חיבקתי אותו, ואז התנפל
עלינו רב־פקד ברקת ומיכה אותנו מכות
!נמרצות.״ טענות אלה היפנתה, בשבוע ש עבר,
פנינה שרון 36 גרושה ואם לשניים,
העובדת לפרנסתה בסניף אג״ד
בירושלים, אל מישטרת ישראל, בבקשתה
לחקור את התנהגותם של קציני־המישטרה
כלפיה וכלפי בנה.
הקצינים הסתלקו. אל תלונתה של
פנינה שרון הצטרפה גם אחותה אסתר
(אסתי) פרקין 40 אחות־מעשית בבית־החולים
הדסה בירושלים, שנעצרה גם היא
(המשך בעמוד )34
העולם הזה 2025

השוחר האחד חשוד במיומה
השווהו חשו׳ עובד לאמריקה
ארבעה סרטים משלים מנחם גולן
כעת. האחד, קשר הפסחא, מופק במימון
קבוצת כץ, המייצג משקיעים מטעמי
מיקלט־מס (טאקס־שלטר) ,וכן חברת-
הפצה קטנה בשם אטלאס, השייכת לוולף
ישמיט מלוס־אנג׳לס. שמיט רכש את כל
הזכויות להפצה באמריקה, תמורת התחייבות
להשקיע חצי־מיליון דולר, העביר
עד כה רק 100 אלף דולר. וולף צפוי
עתה לתביעה פדראלית באמריקה, על
הפצת סרטים גנובים — העתקים שנעשו
בחשאי, בלי ידיעת הבעלים, מבלי לשלם
זכויות־יוצר. גולן הגיע אליו באמצעות
עורך־הדיז סם קפלן משיקאגו, שמימן לו
את הפקת הסרט לפקה, אשר תיאר את
הפשע המאורגן באמריקה באור חיובי.

סר ט ל או מי —
בישראל וב אי טלי ה

||! ר 1אלכם הכהן, שותפו של
מנחם גולן בסרטים, היה
היחס הקמת נניר־הסרטיס באילת, שנשרפה.

יי י

^ סרט השני הוא לופו בניו־יורק, המו!
1צג עתה בארץ וצפוי כנראה להצלחה.
גולן מקווה למכור מיליון כרטיסים, מה ש יכניס
לו יותר ממיליון וחצי לירות רווח*
על הסרט. שני סרטים נוספים שהוא
מפיק הם שני מערבוני־ספאגטי בשיתוף
עם אלכס הכהן. האחד שמו ונדטה (ניק-
מת־דם) ,והשני אקדח האלוהים. הפקת כל
סרט עולה כחצי־מיליון דולר. ההפקה משותפת
לגולן ולהכהן. גולן מספק שירותי-
ייצור ושחקנים בארץ, והכהן — שחקנים
זרים ושירותי מעבדות באיטליה. הכהן

לגולן עצמו -שותפים שקטים בכל הפקו־תיו,
הלא הם קבלני־הבנייה הירושלמים
האחים אלה, שיחד עימו רכשו בארץ
!חמישה בתי-קולנוע, והשקיעו בסרטיו באמצעות
חברה הקרויה יורם גלובוס —
אתים אלה, המפיצה את סרטיו בארץ.
הממונה על עידוד הסרט הישראלי, זוהר
ברעם, העניק מעמד של סרט ישראלי
למערכון אקדח האלוהים, למרות שאינו
עומד בתנאים הנדרשים. לפי החוק, רק
״•סרט ששמונים אחוזים מצילומיו, פיתוחיו
ועבודות־המעבדה שלו נע-שים בישראל,
זכאי למעמד זה. עבודות המעבדה של
הסרט אקדח האלוהים נעשות באיטליה,
במעבדות של אלכם הכהן, אולם למרות
זאת נתן לו ברעם את האישור. אישור
זה מביא עימו הלוואה ממשלתית נוחה
בריבית נמוכה, וכן החזר של 3270 ממחיר
הכרטיס, שבדרך־כלל משולמים כמיסים.
אישור זה, שניתן משום־מה על-ידי זוהר
ברעם, תמוה — לנוכח השמועה כי סרט
זה מקבל גם באיטליה מעמד של סרט
איטלקי, וזוכה שם בהחזר של 120/0ממחיר
הכרטיס. כך יוצא כי אותו סרט נהנה —
גם בישראל וגם באיטליה — ממעמד של
סרט לאומי מקומי!
תרגיל זה בהוצאת כספים מידי ממשלת
ישראל אינו היחידי שבו עסק אלכם
הכהן בעיסקי סרטיו בישראל. בשנת 1968
קיבל ממרכז-ההשקעות אישור להקמת
מיפעל מאושר באילת, שיהיה עיר־סרטים
שבה יופקו מערבונים. התנאי היה, כי
לפחות ס 350/מהכנסות המיפעל יהיו ב־

1 | 1[!1מפיק־הסרטים הגדול של יש־יי
י 1 #ראל, מתכוון להגר עתה לאמריקה,
שם הוא ינסה לקצור הצלחה כספית.

1ד\\זם גמ ד\דגך
ך* אשר הציץ איש המשטרה ב-
^ בקשה לתעודת־יושר •שהונחה לפניו,
לא שם לב תחילה לשמו של המגיש.
הנימוק לבקשת התעודה ניראה מוזר ב־מיקצת.
שכן לא בכל יום מבקשים מ־מישטרת
ישראל תעודת-יושר וכותבים כי
היא נחוצה לשגרירות האמריקאית למטרת
הגירתו של המבקש. אולם כאשר תפס
איש־המישטרה כי מגיש הבקשה הוא
מפיק-הסרטים הידוע מנחם גולן, נדהם
לחלוטין. כאשר התאושש, התקשר מייד
עם נציבות מס־ההכנסה, הודיע לה כי
מפיק־הסרטים מנחם גולן מבקש להגר.
מנחם גולן עצמו הופתע, כאשר, עשרים־
וארבע שעות אחרי הגשת הבקשה לתעו־דת־יושר
במישטרה, הופיעו אצלו אנשי
מחלקת־החקירות של מם־ההכנסה, ביקשו
כי יפרע את החוב הגדול המגיע ממנו,
על־חשבון ניכויי־מס משכר־עובדים, העולה
על מיליון ל״י, קודם צאתו את הארץ. הוא
ניסה להסביר להם כי אינו רוצה לרדת
מן הארץ, אלא ברצונו רק לקבל מעמד
של תושב-קבע באמריקה, לצורך עבודתו
הקרובה כבמאי המחזמר גולדה. נכון כי
מעמד זה הוא שלב ראשון והכרחי לקבלת
אזרחות, אולם הוא טען כי בדעתו לשמור
על אזרחותו הישראלית. כנימוק משכנע
נוסף טען ׳גולן, כי הוא מעדיף לשלם מס-
הכנסה לפי החוקים הישראליים, ולא לפי
החוקים האמריקאיים הנוקשים יותר.
הידיעה כי גולן מבקש להגר לארצות־הברית
עדיין לא ידועה לאיש כמעט. גולן
חייב מיליונים רבים בק-שר להפקות סר טיו,
וכל נכסיו משועבדים למימון הסרטים,
שרובם נכשלו. אנשי מס־ההכנסה יודעים,
כי אם יתבעו את המגיע להם יהרסו את
גולן, וכיוון שהוא שיכנע אותם כי כל
מבוקשו הוא רק לקבל היתר לביים את
המחזמר גולדה, הם הולכים לקראתו.
אך גולן •שכח לספר כי כבר ביים
סרטים באמריקה, קיבל רישיון־עבודה ל־ביימם
ולא היה לו כל צורך לבקש לשם
כך מעמד של תושב •שם. גם עתה הוא
יכול לביים את גולדה מבלי לבקש להגר
לאמריקה, ונראה כי כאשר חתם על הטופס
במישטרת ישראל, כי מבוקשו להגר, דיבר
אמת. אגב, את גולדה יממן אותו ישראל
כץ מניו־יורק, המישתתף במימון הסרט
קשר הפסחא, שגולן משלים את ייצורו.

״אי׳ גאל לביב
מקבל את זכויות־ההפצה באיטליה, שבה
הוא קשור עם רשת של 18 אלף בתי-
קולנוע. החברה של הכהן, המשקיעה ב-
סירטי גולן, נקראת טלה־ רומא הפקות,
והיא קשורה בחברת סבן־סטאר, שאצלה
שוכנים מישרדיו של הכהן ברומא.

שטיח א1ום

מטבע זר. הכהן הקים חברה בשם פיל־מאו,
שהקימה את עיר-הסרטים. ההשקעות
בה היו 160 אלף לירות מכספיו של
הכהן, שרובם הושקעו בצורת עצים ש הובאו
להקמת העיר, ואשר איש לא בדק
כמה עלו באמת; כן הושקעו עוד 306

״ 111 71 די מנחם גולן בהצגת־הבכורה של סירטו
11 * 11111׳ הגדול הראשון, קזבלן. מימינו, אשתו
רחל. באמצע: השחקנית אפרת לביא, ובתמונה משמאל: הבמאי יוסף מילוא.

אלף לירות, הלוואה של הבנק לפיתוח
התעשייה, בריבית של ,6.570 ועוד מענק
ממשלתי של 175 אלף לירות.

תרגיל ב הו צאת
כ ס פי ם
**ערי הושלמה ב־ ,1969 והופקו בה
ן | שני סרטים. מאז עמדה שוממה שנה
וחצי, עד שהפיקו בה סרט שלישי ע״י קבוצה
גרמנית, באמצעות אולפני־הסרטה הרצליה.
לפני ההפקה השלישית השקיעו הגרמנים
יותר מ־ 200 אלף לירות בשיפוץ
העיד, שנהרסה במשך הזמן. עם סיום
ההקרנה, ב־ 13 ביולי ,1971 פרצה דליקה,
והעיר כולה עלתה באש. אז התברר כי
בוטחה רק בסכום של 30 אלף לירות.
למרות זאת הגיש הכהן תביעה בסך 750
אלף לירות נגד אולפני הסרטה הרצליה,
על הנזקים שנגרמו לו מאובדן העיר.
במהלך המישפט, שבו יוצגו אולפני
הרצליה על-ידי עורכי-הדין יהודה מוריץ
וצבי יעקובוביץ, התגלה כי הכהן רימה
את מרכדההשקעות. במישפט הוצג מיס-
מך, המראה כי ב־ 3בספטמבר ,1971 חודשיים
אחרי השריפה, הגיש הכוהן למרכז-
ההשקעות דין־וחשבון שבו העלים את דבר
הדליקה. הדין־וחשבון פירט את ההשקעות
שנעשו בעיר־הסרטים, וציין במפורש :
״אנו מצהירים שכל מה שנרכש או נעשה
על-ידי ההשקעות הנ״ל נמצא במיפעל״ —
זהו שקר מפורש, שכן כל ההשקעה נשרפה.
מי שמכיר את הכהן יודע, כי אין זה
המיקרה הראשון שבו רימה את ממשלת
ישראל. בשנות השישים שימש כמנהל
החברה הממשלתית לסחר עם אפריקה,
דיזנגוף — מערב־אפריקוז, ניהל עסקים
פרטיים בכספי הממשלה, ונאלץ להתפטר.
שנים רבות חשש לבוא ארצה, פן יועמד
לדין. לבסוף הסכים שר-האוצר המנוח,
פינחס ספיר, לבטל את התביעות נגדו
תמורת כופר בן חצי־מי׳ליון דולר. הכהן
החל, בשנים האחרונות, להשקיע בעסקים
שונים, ונכנס לשותפות בעיסקי סרטים
בחברה בשם רונבי עם רן רון. בארץ הפיק
גם את הסרט תמר אשת ער, וכן הפיק
עשרות מערבונים באיטליה. ועוד ידו
נטויה, כנראה — גם אחרי הגירת גולן.

הרומאים קראו לירושלים ״אליה קאפיטוליש״־ עכשיו מסתבר
שמינהגי הקאניטול האמריקאי הדרו גם לכנסת בירושלי

ך• דיווחים המגיעים מארצות־הברית,
י 1על שערוריית המזכירות־פילגשים ב־גיבעת
הקאפיטול, הם מעניינים ופיקאנ״
טיים. העיתונים הישראליים מרבים לתאר
את הפרטים העסיסיים ביותר של שערוריית
הציר ויין הייז ומזכירתו אליזבט ריי.
לתאר את מיפגשיהם, את מכשיר־ההקלטה
שאותו הניחר. ריי מתחת למיטה, את העובדה
שגם אשתו החדשה של הייז היתד.
קודם לכן פילגשו, ואת התפרצויות ד,קינ־אה
של ריי. אך העיתונים האמריקאיים
שמים את הדגש דווקא על האספקטים הציבוריים
של הפרשה.
אין ספק שהעיתונות האמריקאית היא
הרבה יותר חופשית ופתוחה מהישראלית.
האמריקאים לא היו מהססים לפרסם בכותרותיהם
הראשיות את דיעותיה של ריי על
יכולתו המינית של חבר-הקונגרס הייז. אולם
הדגש בכל הפירסומים הוא דווקא על
השערוריה הציבורית: העובדה שהייז מימן
את משכורתה של ריי, ושל פילגשו הקודמת,
מכספי הציבור, דבר המהווה מעילה
בכספים ובשליחותו הציבורית.
הייז היה חבר־קונגרס בעל השפעה עצומה.
מחוז־הבחירה שלו, במדינת אוהיו,
שולח אותו לקונגרס ברוב עצום, מזה 20
שנה. הן בגלל כישוריו, הן בגלל הוותק
שלו, זכה בשתי מישרות נכבדות ביותר
בקונגרס האמריקאי. הוא היה יושב־ראש
של הוועדה־לענייני־הקונגרס של המיפלגה
הדמוקראטית, גוף המעצב את מדיניות
המיפלגה ושולט בכספים עצומים, ויושב־ראש
הוועדה המנהלת של בית־הניבחרים.
ועדה זו מחליטה כמה יקבל כל חבר קונגרס
לכיסוי הוצאותיו, אילו משכורות יקבל
כל אחד מעוזריהם של חברי־הקונגרס ו־מזכירותיהם.
בלב
הקורא הישראלי עלתה למיקרא
הדברים, השאלה האוטומטית כימעט: האם
יכול היה כל זאת לקרות גם בכנסת שלגו י
ומה קורה, בעצם, בכנסת שלנון

שמור לי
ואשמור

ערוריית המין בגיבעת הקאפיטול
9 /הרעידה את ליבם של חברי־הכנסת
בגיבעת־רם בירושלים. כל חברי-הכנסח והבאים
בשערי הבניין, העוזרים, העיתונאים
ואפילו מלצרי מיזנון-הכנסת, יודעים על
שערוריות לא פחות מרתקות, ובעלות אותו
אופי, בכנסת ישראל בירושלים. אולם חב־רי־הכנסת
שומרים זה על זה, ואינם נותנים
לסיפורים לצאת מתחום מישכן הכנסת.
היועצים שומרים על השרים וחברי־הכנסת
שלהם, והעיתונאים מגוננים על המדליפים
שלהם מקרב חברי־הכנסת.
העובדה שהיחסים בין מזכירות לחברי-
כנסת, ביו עוזרות לשרים, בין חברי־כנסת
לבין עובדות־השירותים, קיימים כולם על
חשבון קופודהציבור, או על חשבון עבודתו
של חבר־הכנסת או השר, המקבל מש

כורת
מהציבור — אינה מעניינת איש. כל
נסיון להפסיק פרשה או פלירט בין חבר-
כנסת לבין מי שמועסקת בגלל תכונותיה
הגופניות נתקל בתגובה צדקנית של חבר
אחר באגודה המיקצועית של חברי־הכנ־סת
:״אסור להתערב בעניינים הפרטיים
של חבר־הכנסת! הנושא אינו ציבורי!״

רה אינם מתגוררים בירושלים והיא מתלווה
אליו לבירה לשלושת ימי מליאת־הכנסת.
כוונתו
השנייה של חכר־הכנסת היתד,
חיסכון כספו האישי. כל אדם, בין אם הוא
ח״כ בגיל העמידה ובין אם הוא עלם צעיר,
חייב לקנות מתנות לפילגש. זהו חוק בלתי־

כאשר הנסיון היה רציני יותר, ונטען כי גם
ענייניו הפרטיים של שליח־ציבור חדלים
להיות פרטיים כאשר הם עולים כסף ל־משלם־המיסים,
באר. בקשת התחינה :״עזבו
אותו! יש לו אישה וילדים, חבל שהם
יפגעו בגללו!״

כתוב, המקנה לפילגש את אחד היתרונות
הבודדים שיש לה על האישה החוקית. אולם
חכר־הכנסת נותן לפילגש שלו מתנה
גדולה אחת לחודש: המשכורת.
משכורתה של המזכירה, כמו משכורות
של מזכירות-הסיעה בכנסת, משולמים
מכספי מימון המיפלגות, שאותה מקבלת
כל סיעה, על פי גודלה, מקופת־המדינה.
העובדה שחכר־חכנסת לקח לעצמו את
ידידתו כמזכירתו, הכריחה אותו לקחת עוד
כמד. מזכירות אמיתיות, ולשלם להן עבור
עבודתן שהיתה צריכה להעשות על ידי
המזכירה הראשית.
אך כמו בפרשת גיבעת הקאפיטול, כך גם
כאן, יש לרומן בין השניים נופך פיקאנטי
עסיסי. כל שניים מחברי־הכנסת מתחלקים
בחדר־מנוחה, חדר קטן וריק הנמצא ב־קומת־הקרקע
של מישכן הכנסת. חכר־הכנסה
נוהג ללכת לחדר זה כל אימת
שהוא מתעייף מפעילותו הפרלמנטרית הענפה.
כשהוא מצליח למצוא את השותף
שלו לחדר־המנוחה, ולהזהיר אותו שלא
להפריע את מנוחת השכן, הוא גם מראה
לעיתים את חדר־המנוחה למזכירה.
צהריים אחד החליט חכר־הכנסת
לנוח, הוא ביקש מאחת ממלצריות מיזנון
הכנסת להביא לו קפה לחדר המנוחה. בדרך

חבר־הכנסרו
והמזכירה

חד המיקרים המפורסמים ביותר
בכנסת, שאף נרמז עליו פעמים
מיספר בעיתונות, הוא של חכר־הכנסת
מאחת ממיפלגות האופוזיציה. מזה שנים
הוא מנהל רומן גלוי עם צעירה יפהפיה.
הכר־ הכנסת, אשר לו אשד. וילדים,
החליט להקל על חייו ונתן לצעירה תואר
של מזכירה ראשית של הסיעה שלו.
הפיכתה למזכירה ראשית שרת כמה
וכמה מגמות של חכר־הכנסת. ראשית,
הוא יכול להתראות עימד. לפחות שלושה
ימים בשבוע, מבלי שאשתו תוכל לפתוח
את הפה בכלל. חבר־ הכנסת זחמזכי־

הוא פגש את המזכירה והציע גם לה
לנוח. בין מנוחה למנוחה הוא שכח את
עניין הזמנת הקפה.
המלצרית שהביאה את הקפה דפקה על
הדלת. או שהיא לא שמעה תשובה, או
שהיא שמעה איזה ״כן״ שלא היה מיועד
לה — היא פתחה את הדלת. איש אינו
יודע מה ראתה שם. העובדה שאותה יודעת
כל הכנסת היא, שכולם ראו את המלצרית
זועקת, מפילה את הקפה ורצה לאורך
המיסדרונות של הקומה התחתונה עד לקומה
השלישית, מקום שבו שוכן המיזנון
כשהיא בוכה באופן היסטרי.
במיטבח של המיזנון ניסו להרגיע אותה,
ובין כוס מים קרים לסטירת־לחי, כדי
שתרגע, הבינו כל הנאספים כי לאור מה
שהיא ראתה, מוטב שהיא תשתוק. כיוון
שאי-אפשר לקטוע לה את הלשון, כמו
בימי הביניים, החליטו לפטר אותה.
לחבר־ הכנס ת ולמזבירתו לא שינה
המיקרה מאומה. הם המשיכו להופיע ביחד
בכנסת, כאילו ולא אירע דבר. אחד מיועציו
של חכר־הבנסת שגם משכורתו
שלו שולמה מקופת המדינה, פוטר ממיש־רתו
משום שהעז לחזר אחרי המזכירה.
המרחק בין ביתו של חכר־הכנסת
לבין ביתה של המזכירה הוא של כמה
עשרות קילומטרים. מדי יום שני בצהריים
נוסע חכר־הכנסת מביתו לירושלים, כשהוא
סוטה סטייה גדולה כדי לאסוף את
המזכירה. ביום הרביעי בצהריים הוא
עושה שוב את אותה סטייה, כדי להוריד
אותה בביתה. חברי־הכנסת מקבלים תשלום
מייוחד עבור נסיעותיהם מביתם לישיבות
הכנסת וחזרה.
המזכירה מתגוררת בירושלים במלון
הגובה 75 לירות מעובדי־הכנסת עבור כל
לינת לילה. החשבון נשלח ישר לסיעה,
ומשולם מתקציב הסיעה, הממומן על־ידי
המדינה. חבר־הכנסת עצמו מתגורר, לפחות
באופן רשמי, במלון אחר, מפואר יותר.
״אילו הוא היה לפחות מתגורר איתר. בחדר
אחד, זה היה עולה פחות כסף,״ התלוצץ
אחד מחברי־הכנסת. אך לאותו חכר־כנסת
יש בירושלים קרובים הבאים לבקרו
לעיתים תכופות בכנסת. בפניהם הוא מוכרח
לשמור את הסוד, הגלוי לכולם, ולכן
משולם מכספי הציבור סכום כפול עבור
לינה.
השר והמורה
>> ולס לא רק חברי-כנסת לוקים בי
ביזבוז כספי הציבור עבור הנאותיהם
והנאות פילגשותיהם, גם השרים.
ישר אחד גילה לאחרונה את הסכם מחדש,
בדמותה של צעירה חיפאית, מורה
במיקצועה. קודם לכן היה לו רומן עם
סופרת, אבל זה היה עניינו האישי. אותו
רומן אולי הפריע לחיי־המישפחה שלו, אבל
לא לעבודתו, ולא חיבל במשכורת שאותה
הוא מקבל מקופת־המדינה.

אבל הרומן עם המורה מפריע, ועוד

איד.

פעמיים בשבוע נוסע השר בשעות ה-
צהריים מירושלים לחיפה, במכונית־השרד
שלו, עם נהגו. באותם יומיים משותק ה*
מישרד שלו לגמרי. הפקידים הבכירים יודעים
כי יש להם, באותם יומיים, חופשה
עם תשלום. למחרת בבוקר מגיע השי
בשעה 10 לערך ללישכתו בירושלים, ורק
אז מתחילה העבודה.
משכורתה של המורה בוודאי לא היתד,
יכולה לכסות נסיעות יקרות אלד, אפילו
לא את מחיר הדלק של פעמיים בשבוע
ירושלים—חיפה וחזרה, בלי לדבר על הבלאי
של המכונית הגדולה, השכר והשעות
הנוספות של הנהג, ההוצאות האישיות והלינה
של הנהג. חשבון חסכוני מראה שכל
נסיעה כזאת לחיפה, כדי שהשר ייפגש
עם המורה שלו, עולה לעם ישראל כ־700
לירות, כ־ 6000 לירות לחודש. את מחיר
השבתת העבודה של השר והמישרד, בשני
חצאי ימים בשבוע, אי-אפשר לחשב כלל.
אולם השר אינו מסתיר בפני עוזריו
הקרובים את פשר העלמויותיו, וכחבר-
ממשלה נאמן הוא מודיע להם היכן הוא
יהיה בכל שעה משעות היום והלילה. העוזרים,
המנסים להוכיח נאמנות לשר ולעבודה,
ממהרים בכל פעם, כשנדמה להם
שהעניין חשוב, לנסוע מירושלים לחיפה,
ולהיפגש עם השר שלהם. אין זו אשמתם
שהשר מצא לו ידידה דווקא בחיפה,
ואת הדלק והוצאות האש״ל משלם עבור
נסיעותיהם המישרד. השר נפגש עם ה קרובים
אליו בביתה של המורה; ועם
הפחות מקורבים אליו בקפה כרמל במרכז-
הכרמל, לא הרחק מביתה של המורה.
כשהם גומרים את הדיון, לוקח מי שמשלם
(אף פעם לא ד,שר) קבלה עבור האירוח.
פרשת השר עם המורה עולה ממון
רב נוסף לקופת המדינה. אשתו של השר
גילתה את פרשת האהבים שלו, והחליטה
להיפרד ממנו, והפעם סופית. היא ידועה
כאשד, אחראית, ולכן נענתה לבקשת השר
ודחתה את בקשת־הגט עד אחרי הבחירות.
אד היו לה שני תנאים: האחד, שמשכורתו
של השר תגיע ישירות אליה; והשני,
שהשר יעוף מהבית ויוכל לבקר בו רק
כאשר הוא חייב לארח אורחים רשמיים,
שהפרוטוקול מחייב לארח אותם בבית.
מאז מגיע הצ׳ק של המשכורת ישירות
לאשה, החל חשבון ההוצאות של השר
להיות מנופח, עוד הרבה יותר מכפי שהיה
מנופח קודם לכן. התווספו לו עוד אלפי
לירות של ארוחות מחוץ לבית, ולפחות
חמש לינות בבתי־מלון מפוארים, ולא תמיד
תשלום עבור לינת אדם בודד בחדר.
המנהיג והמיש־פטניח

כר־כנסת אחר, מנהיג הנושא
1 1בתפקידים חשובים, העתיק כימעט את
פרשת הייז־ריי מוואשינגטון לישראל.
סוד גלוי הוא שכבר כמר, שנים, שה מנהיג,
כשאינו נמצא בחו״ל, אינו מדבר
עם אשתו. גם כשהוא בחו״ל הוא אינו
מדבר איתר״ משום שהיא נשארת בארץ.
בתחילה היה נדמה כי המנהיג מצטער
על הריב הממושך עם האשד״ כל־כך מצטער,
עד שהוא החל שותה לשכרה ומבייש,
כשהוא שיכור, את שם המדינה בכל מיני
מופעים בחו״ל. אבל אחר כך התברר כי
האשמה היתד, כולה בו — הוא נתפס על־ידה
בקיום יחסים עם אחרת.
היה זה עוד בתפקיד הציבורי החשוב
הקודם של אותו מנהיג. הוא גילה צעירה
ירושלמית, מישפטנית מתחילה ולא-
מבריקה במקצועה, התאהב בה עד לתנוכי
אזניו. הוא מצא לה ג׳וב במישרד ממשל תי:
עוזרת היועץ המישפטי של המישרד.
לאיש לא היה איכפת שהיועץ המישפטי
לא היה צריך עוזרת נוספת, וכי לא היה
לה תקן, וכי אפילו היו צריכים עוזר נוסף
ליועץ המישפטי, לא היתד, צעירה זו מועילה
במאום. העבודה המישפטית באותו
מישרד היא בתחום ספציפי מאוד, הדורש
התמחות של הרבה שנים, שלא היתד, ל אותה
צעירה שאפתנית. אבל המנהיג
אמר, וכד נעשה. העוזרת המישפטית מק בלת
בשלושת השנים האחרונות משכורת
גבוהה של אקדמאית, כאשר כל תעסוקתה
היא לשעשע את המנהיג. גם כאשר
עבר לתפקיד אחר, לא פוטרה ר,מישפ־מנית.
המנהיג הוא עדיין די חשוב
במדינה כדי להפעיל את השפעתו באותו
מישרד.

אולם למישפטנית, שעצותיה למנהיג
אינן מישפטיות דווקא, לא הספיקה המתנה
בצורת המשכורת שאותה היא קיבלה נד
קופת־המדינה. היא דרשה עוד ועוד. ה מנהיג
לא היסס לתת לה, אבל רק מה
שיכול היה על חשבון קופת־המדינה ולא
על חשבונו האישי. הוא נותן לה נסיעות
לחו״ל• אין בארץ אף יועצת אחת, מישם-
טית או לא מישפטית, שנסעה כל-כך הרבה
לחו״ל, על חשבון משלם־המיסים, כמו הצעירה
הזאת. רק במיקרה, כמובן, היא
נסעה תמיד עם המנהיג. לוועדת־הנסי-
עות הממשלתית נאמר כי המנהיג צריו
ייעוץ מישפטי צמוד בנסיעות אלה.
השליח והנשואה
ך״ן כר כנסדג אחר, צעיר מהמנהיג
1 1אך בוודאי שאפתן כמוהו, הוא שליח
מיפלגתי המנהל רומן עם רעייתו של
עסקן אחר של אותה מיפלגה.
כל זמן שהם ניהלו רומן, שכל המדינה
ידעה עליו מילבד הבעל המרומה, זה היה
בסדר• אולם כאשר החל הבעל חושד, הם
החליטו להעתיק את הרומן שלהם לחדל.
ממשכורתו של חבר־כנסת אי־אפשר לממן
נסיעות יקרות של הפילגש לחדל.
אבל תמיד קיימת קופת־המדינה הטובה, או
קופודהמיפלגה הטובה, שגם היא לוקחת
את משאביה הכספיים מקופת־המדינה.
השליח נוסע תכופות לחדל בשליחויות
הכנסת, המיפלגה ולעיתים בשליחויות סודיות
מטעם ראשי המדינה. לבעיית הכרטיסים
שלו נמצא הפתרון. אבל צריך היה
למצוא פיתרון לבעיית הכרטיסים שלה.
הרעיון היה מצחיק ביותר. חבל ש-
בוואשינגטון המציאו אותו קודם. הרעייה
נלקחה מאחרי הסירים ומונתה להיות עסק נית
חשובה במיפלגה, דווקא במחלקה ה עוסקת
הרבה בחו״ל. תפקיד זה, שבו לא
היה לה קודם לכן מושג, דורש נסיעות
רבות לחדל, ואין שום אסון שנסיעות אלה
יהיו במקביל לנסיעות של השליח, .
יש לשניים שיטה כדי לרמות גם את
מבקר־המיפלגה וגם את הבעל המרומה. אף
פעם אינם יוצאים מהארץ באותו מטוס.
בחו״ל הם נפגשים, מבשרים בגלויות ל-
ידידיהם ולמישפחותיהם על ההפתעה ה נעימה
שנגרמה להם בגלל הפגישה המיק-
רית בפאריס, בברלין או בלונדון, ואז יש
להם את הלגיטימציה לחזור ביחד באותו
מטוס.

על חשבון
הציבור
כל אחד מארבעת המיקרים, המתוא־רים
בכתבה זו — הראשונה בסידרה
— יש ביזבוז כספי הציבור תוך ניצול
מעמד חבר־הכנסת או השר להשגת תענוגותיו
הפרטיים, כשקופת המדינה משלמת
עבורם.
חבר־הכנסת משלם כבר שנים אחדות
משכורת היאה למזכירה בכירה לפילגשו,
ומוציא את כספי־הציבור על נסיעותיה,
הארוחות והלינות שלה בירושלים. זאת
מלבד הנזק שהוא הביא למלצרית, שפוטרה
על לא עוול בכפה.
׳השר הנכבד מוציא אלפי לירות לחודש
באופן ישיר על נסיעותיו לפילגשו פעמיים
בשבוע, אלפים רבים נוספים על הוצאות
אישיות שלו, משום שרעייתו גירשה אותו
מהבית, ועשרות אלפי לירות על חשבון
הציבור כאשר הוא משתק פעמיים בשבוע
את עבודתז ועבודת המישרד שלו.
המנהיג דאג להנציח את משכורתה
הגבוהה של היועצת המישפטית של המיש־רד
הממלכתי, למרות שכל תפקידה היה
לייעץ עצות אישיות מאוד לו, שאינן
מישפטיות. אל אלה הוא הוסיף את נסיעותיה
הרבות עימו לחדל, אשר כולן נעשו
על חשבון הציבור, מבלי שהציבור יקבל
אפילו אגורה שחוקה אחת תמורתן.
השליח הצעיר מצא לפילגש שלו מיש רה
שאין לה הכישורים לה, וכדי להימלט
מעינו הבוחנת של בעלה, דואג לקחת אותה
לחדל, על חשבון הציבור.
חבר הקונגרס האמריקאי ויין הייז ומד
כירתו-פילגשתו אליזבט ריי אינם עולים
על כל אלה.

חבו־הקונגרס הייז: בדיוק כמו ח״ב

במדינה
(המשך מעמוד )30
יחד עם אחותה הצעירה באשמת הטרדת
שכנו, דויד נחמיה. סיפרה אסתי :״אני
פסעתי ליד פנינה ויורם. פיתאום ראיתי
את ברקת מכה את אחותי בעורפה. יורם
נדחף גם הוא אל הריצפה. רציתי להרים
אותו, ואז תפס ברקת בידי הימנית, סובב
אותה בכוח עצום מאחרי גבי, והשליך
אותי על הריצפה. הוא צעק אלי , :אני
ארסק לך את הפרצוף !׳ על אחותי צעק :
,יש לך פה גדול ! אני אסתום לד אותו !׳
״בשלב זה הייתי מטושטשת, וניסית־לקום.
אבל עוד לפני שהספקתי לקום על

מתלוננת שרון

1ז 3ך ־ א ת שכניך
למעלה מ1000-
מלים; כיבים
ומשפטים, תלמדו ב180-
דקות של הקלטה.
בצרוף מילון כיס שימושי.
הקסטות +מילון הכיס +
חוברות הסבר ארוזים
באריזת פלסטיק מוקשה.

ערבית רוד1ברת
למתחילים

מחיר הקורס

לירות

(המחיר כולל דמי אריזה ומישלוח)

יווע\ן ז<ע.ת*

לפרטים נוספים נא
לפנות ל״טיוטר טייפ
ישראל״ ,ת.ד,3557 .
ירושלים.

דרושים

נציגי מכירות

אמינים בכל הארץ

האוטובוסים המרווחים והממוזגים שר חבות

״טיול• הג לי ד״
מגיעים לכל חלקי הארץ.
לנו נחרו המועמדות בתחרות

מלכת המים 1976
להניע משנית שיעדנו בבאר־שבע,
אשעלון, חינה וסנויה
באומבוסיס של חנות

!וטיול הגליל״

״אל תבלבלי את המוח !״
רגלי, התחילו ברקת והקצין השני לגרור
אותי לתוך בית־המעצר. יורם, בנה של
אחותי, נשאר שוכב על הריצפה לפני הכניסה
לבית־המעצר. נזרקתי לתוך אחד
התאים, והקצינים הסתלקו מן המקום.״
ברקת בסיכסוך־שכנים. עוד לפני
הגשת התלונה הנוכחית על המיקרה ,שאירע
ב־ 10 במאי, הגישה פנינה שרון
תלונות אחדות על התנהגות המישטרה
כלפיה, ונגד מפקד־הסיור במרחב ירוש לים,
רב־פקד ברקת• סיפרה פנינה :״לפגי
כחודשיים היינו, אחותי ואני, בבית־החו־לים
שערי צדק, שם היר. מאושפז תום,
בני הקטן. יורם נשאר בבית. מאוחר יותר
התברר שהגיע לבית שוטר בניידת, וחיפש
אותי. כדי להגיע לבית הוא פרץ את
הגדר, והרג את הכלב של יורם. הוא ביצע
את מעשהו הברוטאלי לעיני יורם. למרות
צעקותיו ובכיו של הילד הוא פיצת את
ראשו של הכלב באת־חפירה שמצא בחצר.
אחר־כך לקחו את יורם לשערי צדק.
״בביודדיחולים ביקשו שנחתום על
לבית״מישפט.
משהו, כנראה צדד,באד,
אחותי, שהיא אחות־מעשית, התחילה לצ עוק
על השוטר שהוא מטריד אותנו ב־בית־חחולים.
השוטר החליט לעצור אותנו.״
פנינה, מורת־דרך במיקצועה, הטוענת
כי היא מיודדת עם חברי־כנסת ושרים
רבים, ואחותה אסתר, אלמנה העובדת כאחות,
התוודעו לתא־המעצר בתחנת־המישטרה
במיגרש־הרוסים בירושלים, ב־עיקבות
ריב־שננים בינן לבין דויד נחמיה.
נחמיה, בעל המיסעדה הדרה, הידוע בירושלים
בכינויו ״האשמדאי,״ פתח את
מיסעדתו בקומת הקרקע של הבית הערבי
הישן בשכונת רוממה, שם מתגוררים פנינה
עם שני בניה ואחותה אסתר.
לשם מה האלימות ז ״שש שנים
נמשך הריב בינינו לבין נחמיה,״ מספרת
פנינה .״למרות צווים של בית־המישפט,
ולמרות התערבות המישטרה.״
רב־פקד ברקת החליט, כנראה, לשים קץ
למצב זה, והחל עוצר מדי פעם את פנינה
שרון, כשהיא גודרת עימד, לתא־המעצר
את שני ילדיה ואת אחותה, המתגוררת
איתה .״מאז שברקת נכנס בינינו, נוספו
על הצרות, שעושה לנו נחמיה, גם חצרות
של המישטרה. היינו, כל המישפחח, עצורים
כבר הרבה שעות. מעולם לא התנגדנו
לשוטרים. אז לשם מה האלימות?״
דובר מרחב ירושלים, סגך ניצב ברוד
מאיר הבטיח לחקור את תלונותיה של
פנינה שרון .״בינתיים אין לי תגובות,״
אמר .״כשהחקירה תסתיים, נפרסם את
תוצאותיה.״

ג דו לי ה מ דינ ה היו
ח ב רי ההפל מי׳ ח
אן־ הםלא היו
מ סוג לי ם ל עזו ר
בהגשמתח לו מ ה
׳ך* פלמ״ח קראו לה שחורקה. מי לא
הכיר את התימניה הפראית משעריים,
שנחשבה כנהגת הטובה ביותר של ה״
פלמ״ח? מי לא הכיר את הפייטרית הצעירה,
שליוותה שיירות לירושלים ושהיתד,
עורכת תחרויות מירוץ בג׳יפים כשתמיד.
,אבל תמיד, היא זוכר, במקום
הראשון ומפריחה סביבה ענני-אבק?
היתה זו בתיה שאלתיאל, ילידת שע דיים,
אסופית קטנה -שנזנחה על־ידי הוריה
הגרושים, ושנאלצה לשטוף רצפות מגיל
שבע, אחרי שבאותו גיל בערך הפסיקה
את לימודיה. אחר־כך נ-שלחה לחברת-
הנוער בקיבוץ דליה, ומשם גוייסה לפלמ״ח.
מי במפלמ״ח אינו מכיר את הסיפור המפורסם
על בתיה, שבגיל -שש־עשרה יצאה
עם קבוצת נערים למחנה הבריטי תל־ליטוויגסקי
כדי לגנוב נשק, כשתפקידה
הוא לפרוץ את גדרות־התייל ולהזהיר את
החבר׳ה מפגי האוייב המתקרב. והנה, כשאחרון
החבר׳ה עמד לחצות את הגדר,
שמעה בתיה חייל בריטי קורא באנגלית:
״עצור, או שאני יורה!״ ואז, בלי להסס,
הזהירה את החבר׳ה בפססט פלמ״חאי
ידוע, וכמו שהחייל הבריטי התקרב, התנפלה
עליו מאחור, ותקעה סכין בגבו?
ומי אינו מכיר את הסיפור על החייל
המצרי הפצוע, שבתיה חנקה אותו למוות
כשניסה להוציא מכיסו אקדח ולירות ב־שוביו,
חיילי גדוד תשע של חטיבת־הנגב
המפורסמת.
היא הכירה באופן אי-שי את יגאל אלון,
מפקד הפלמ״ח, שירתה יחד עם יצחק
רבין כשעוד היה מפקד אחד מני רבים.
הרמטכ״ל מוטה גור היה מחבריה הקרובים.
עוזי נרקיס נלחם בנגב יחד איתה.
גדולי האומה של היום נחשבו ידידיה
הקרובים. היא היתה בת־בית בביתו
של ״הזקן״ יצחק שדה. היא היתד, אחראית
על המרגמה ד,־שנייה בעת כיבוש באר־שבע,
ודהרה על הג׳יפ הראשון שנכנס
לתוך העיר הכבושה.

האגדה
של ירו שלים
ף*תיה שאלתיאד לא התשיצה אפילו
׳*•קורם אחה סירבה לשרת בעורף,
התרוצצה עם הג׳יפ שלד, ממישלט למיש־לט,
חילקה מיכתבים, מזון ונשק, שמרה
בעקשנות על בתוליה והפכה אגדה חיה.
ואז נגמר הכל. הסלמ״ח פורק. בתיה
השתחררה מהצבא, וכרבים מחבריה עלתה
לירושלים ללמוד בבצלאל. למרות השכלתה
הנמוכה התקבלה לבית־הספר הגבוה
לאמנות, בזכות כישוריה ותודות למיכתבי־המלצה
חמים שקיבלה ממפקדיה.
גם בירושלים, כמו בפלמ״ח, הפכה בתיה
אגדה. מי בירושלים לא הכיר את טחנת־הרוח
ברחוב רמב״ן, שבה התגוררה בתיה?
יגאל אלון, שלמד בטרה־סנטוז, היד. קופץ
אליה לקפה. עוזי נרקיס היד. בא לקחת
אותה לבילויים. מוטה גור בילה אצלה
במסיבות. ואפילו שר־ד-תחבורה דאז, יצחק
בן־אהרון, היה מבאי־ביתה. בתיד. היתד,
דמות מוכרת בקפה עטרה ובקפה ניצן,
והיתה ילדת־טיפוחיו של דייוויד רוטשילד,
בעל מיסעדת פינק המפורסמת.
היא נדדה מדירת־חדר אחת למישניה,
היתד, כתבנית בחדר־החדשות של קול־ישראל,
היתד, הנהגת הפרטית של מי ש היה׳
מאוחר יותר, נגיד בנק ישראל,
דויד (״•דוליק״י) הורוביץ, עד שהצליחה
לארגן לעצמה בית־מלאכה ודירת־חדר בשכונת
נחלת־אחרים.
מרבית חבריה היו ידידיה מתקופת ה*
פלמ״ח. אלה !נהגו לשבת בביתה שעות
ארוכות ולהעלות זיכרונות. אחד הסיפורים
הפופולריים באותה תקופה סיפר על
בתיה, שאחד מתפקידיה היה לשמש כ־סליק,
כלומר לפרק את הנשק ולפזרו על
גופה. פעם נערך חיפוש. חייל בריטי
צעיר נכנס למכונית שבה י-שבה בתיה.

איו מחום
( 0לג ב 7מ מ
הוא התקרב אליה, והיא התרחקה. לפתע
הבחין בגופה הכבד (כתוצאה מחלקי*
הנשק שהוסתרו בו) ,ואמר :״כמה חבל,
כל-כך צעירה וכבר בהריון!״
כך חיתה שנים ארוכות בירושלים, ביל תה
בישיבה בבתי־קפה, בעבודה, בבית-
המלאכה שלה, כשהיא מקפידה לישון ביום
ולעבוד בלילה. אט־אט קנתה לה שם
של אמנית מצטיינת. רבים פקדו את בית־המלאכה
הקטן, קנו אצלה תכשיטים.
מסורת היתר, בפינק לחגוג שם את ימי־ההולדת
של בתיה. במלאות לה 33 שנים

פנתה אליהם בבקשת־עזרה.
מספרת בתיה :״הייתי במצב רע מאד.
נתקפתי דיכאון. לא יכולתי לייצר יותר
תכשיטים. צילצלתי ליגאל אלון, הוצאתי
אותו מישיבת־ממשלה ואמרתי לו, :יגאל,
נשבר לי מאמריקה! רוצה הביתה, ורק
לקיבוץ. גידלתי את בתי לבד׳ וזה לא
קל עם אלימות ופשע. רוצה לחיות באווירה
בריאה.׳ אמרתי לו, :תכנים אותי
לגינוסר.׳ הוא ענה, :תכתבי לי מיכתב
למה עזבת את הארץ ומד, עבר עלייך, ואני
אסדר לך. אין בעיות.׳
״אחרי כמה ימים ניסיתי לדבר איתו
שוב, אבל לא קיבלתי אותו. הוא היה
שלושה ימים באמריקה. ניסיתי להיפגש
איתו, לא הצלחתי. המזכירה שלו דאגה
שלא אפגוש אותו.
״אחר־כך פגשתי את עוזי נרקיס. ה*
מייג׳ר־ג׳נרל החשוב בא לאסוף כספים
בקהילה היהודית. לא נתנו לי להיכנס
לאולם. חשבו שאני ערביה. אחר־כך, כש־נתנו
סוף־סוף ועוזי ירד עלי בחיבוקים
ונשיקות, נהייתי פתאום בן״אדם חשוב,
ואפילו קיבלתי כרטיס-כבוד להיכנס למועדון
של הקהילה בחינם. לא חשוב
שהוא הצליח לאסוף בערב ההוא רק
ארבעת אלפים דולר. הוא בכל זאת נחשב
בעיני האמריקאים כקליבר. אמרתי לו:

כתיה בפלט ״ח ()1948
״יגאל הפר את אחוות הפלנדח !״

באה לשם, כדי לחגוג כמדי שנה.
אותו יום הפך גורלי בחייה של בתיה
שאלתיאל. בפינק היא הכירה ארכיטקט
אמריקאי יפה-תואר בשם ויליאם דורנר.
כעבור חמישה שבועות נסעה אחריו ל־ארצות־ר׳ברית.
כשגילתה שהיא בהריון,
עזב אותה הארכיטקט, והיא ילדה את בתה
איילה כשהיא בודדה, ללא ידיד ורע. רק
שלושה שבועות אחרי הולדת הילדה בא
האב לבקר אצלן.
בין השניים הושג הסדר, והוא *שילם
לילדה דמי־מזונות חודשיים. בינתיים המשיכה
בתיה את חייה בארצות־הברית, כשהיא
מלמדת אמנות באחד מבתי־הספר ה גבוהים
ברוד־איילנד, מקום מגוריה, ומגד־לת
את בתה בכוחות־עצה.

אלון יצא
מי שיבת־הממ שלה

64 פני שנתיים הגיעו מים עד-נפש.
/בתיה לא יכולה לסבול יותר את שהייתה
בארה״ב שהיא, לדבריה, ארץ אלימה
ואכזרית. היא נסעה לטיול בפרו ובמכסיקו,
וכשחזרה לדירתה הסתבר לה כי זו הותקפה
על־ידי עכברושים. מייד שיכנה את
בתה אצל מטפלת, והיא־עצמה נשארה
בדירה. עד היום נותרו בגופה סימנים
בולטים של נשיכות העכברושים. בתיה
היתה על סף הייאוש. נמאס לה לחיות
בעיר ולהיאבק יום״יום על־מנת לפרנס
את בתה ואת עצמה. היא החליטה לחזור
הביתה. ואם כבר הביתה, אז רק לקיבוץ.
כאן החל, לדבריה, מסע-התלאות האינסופי
שלה. בתיה, שסבלה כל חייה מעצבים
מעורערים, והטוענת כי כדורי־הארג־עה
הם ידידיה הטובים ביותר, חשבה, לתומה,
כי חבריה בפלמ״ח לא שכחו את
״שחורקה״ האחת־והיחידה שלהם, והיא

בתיה שאדתיאל עם כתה איידה וידידה דנארד
״תוותרי טל הנוצרי, תקבלי את הכל !״
עם חמשת אלפים דולר. גרתי במלון
המלך דויד בירושלים עם הילדה, ומייד
צילצלתי לעוזי. באתי אליו למישרד, והוא
אמר לי, :בתיה, אל תדאגי. לכי למלון,
הכל יהיה בסדר!׳
״הוא טילפן למעלה־החמישה. אמרו: אי־אפשר,
מלאים. צילצל לקריית־ענבים,
אמת, :לא מקבלים חצאי־מישפחות.׳ ואז
הוא שלח אותי לגיבעת-ברנר. לקחתי
טכסי ספיישל שעלה לי מאה לירות, וכש הגעתי
לגיבעת־ברנר החזירו אותי חזרה,
מפני שעוזי נרקיס הטיפש שלח אותי למחלקת
קליטת העולים החדשים שאינם דוברים
עיברית, שד,יתד, בקיבוץ. אחרי זד, הוא
קיפל את הזנב שלו, ולא רצה לטפל בי
יותר.
״העוזר שלו אמר לי שהוא מוכן לאשר
לי דירה בערד, או בבית־שמש, או לסדר
לי 50 אלף לירות כדי לרכוש דירה. אמרתי
לו, :תתנגב בזה. אני רוצה קיבוץ,
וזהו!׳ אמר לי, :אני מצטער, זה מה
שאני יכול לעשות.׳ ואז, פיתאום, נכנס
עוזי לחדר ואמר לי, :צלצלי ליגאל. הוא
אמר שהוא יסדר אותך בקיבוץ, אז הוא
יסדר אותך בקיבוץ.״ צילצלתי. העוזר
שלו, חיים בראוו, עגה לי בטלפון והתנפל
עלי בחריפות, :תפסיקי לבלבל את המוח
! מה את מטלפנת כל הזמן ז תרדי
מהשר !׳
״מה יכולתי ל־עשות? נשאר לי עוד
בן־אדם אחד. צי׳לצלתי ליצחק בדאהרון
בגיבעת־חיים, וגם הוא אמר, :צלצלי ליגאל
אלון׳ רק הוא יכול לעזור לך.׳
״אבל יגאל אלון לא רצה לדבר אתי,

בתיה כירושדים ()1964
״נרקיס התקפל כמו שפן!״
,עוזי, זוכר שנלחמנו יחד בנגב? אז עזור
לי לחזור הביתה.׳ אמר לי , :מה הבעייה?
צלצלי ליגאל אלון, הוא היום עוזר של
גולדה, הוא כל־יכול. וגם אני, מצידי, אעשה
הכל כדי לעזור לך.׳
״כתבתי ליגאל אלון מיכתב בן שיבער,
עמודים, שיכול להמיס אבן. לתומי
חשבתי שיענה לי מייד. הוא ענה אחרי
זמן רב׳ ומזכירתו הודיעה לי בשמו שהוא
לא יכול לסדר אותי בקיבוץ, ושאני צריכה
לפנות לסוכנות או אל מרכדד,קיבוצים־
והקבוצות.
״פניתי לשימשון עינבל, קונסול ישראל
בבוסטון, שאותו הכרתי עוד בפלמ״ח,
למרות שהוא תמיד ישב בעורף• נסעתי
אליו חולה מאוד ועצבנית. הוא שיכן אותי
במלון על חשבון הקונסוליה, נתן לי תה,
והשכיב אותי על הספה שלו. זה היה
הדבר היחידי שהוא עשה בשבילי. וגם
זה רק בגלל הקשרים שלי עם יגאל. אחר-
כך חיכיתי לדרכון שלי. נאלצתי לבקש
כסף מאבי בתי, כדי שיממן את כרטיסי־הטיסה
לישראל. הוא נאלץ לשלוח מכתב
לקונסול, שבו הוא הבטיח לדאוג לילדה
ולשלם דמי־מזונות.
מכרתי את כל חפצי בארצות*
הברית, ובשעה טובה הגעתי לישראל

כתיה עכשיו
״בר־לב היה בסדר!״
ואז אמר לי מישהו שחיים בר־לב הוא
היום שר-המיסחר-וד,תעשייה. טילפנתי
אליו. חיים אמר לי . :אל תדאגי, אטלפן
ליגאל. הוא חייב לקבל אותך, בשם אחוות
הפלמ״ח. את האחווה הזאת אי־אפשר לפרק

,׳כעבור יומיים נקבע לי ראיון עם יגאל.
זה היה יום לפני שקיסינג׳ר הגיע לארץ.
ישבתי איתו שלושת־ריבעי שעה, והוא
אמר לי , :מה אני יכול לעשות? הוצאת
אותי מישיבודממשלה ושוחחת אתי שש
דקות מאמריקה, אז הבטחתי. אני לא יכול
לעמוד בהבטחתי, מה אני יכול לעשות?
לכי לגור באילת. לולא הייתי שר־חוץ,

הייתי עוזב הכל והולך בעצמי לגור באי-
לת. תקני שתי שמיכות, תישני על הרצפה
ותעבדי כמלצרית בבית־מלון.׳ אמרתי לו :
,יגאל אתה מדבר אלי כך?׳ ואז הוא ענה
לי , :אם זה לא מוצא חן בעינייך, תחזרי
לאמריקה!׳ טילפנתי לבר־לב, והוא נתן
הוראה לעוזר שלו, בועז אפלבאום, לסדר
לי קיבוץ.״
אך כאן לא נסתיימו תלאותיה של
בתיה. אחרי שעברה כימעט במחצית
מהקיבוצים בארץ, הסתבר לה שהקיבוצים
אינם *ששים לקבל חצאי־מישפחות, ואם יש
קיבוץ המוכן לקבל כאלה, הרי הוא יישוב״
ספר. אך שם קיימת בעייה אחרת. מרבית
חברי הקיבוצים האלה הם צעירים שגילם
הממוצע ,30 ואילו בתיה היא בת .45
ובינתיים, אחרי שהוציאה את כל כספה
במלון המלך דויד ובמלון פלאזה, שהם מן
המפוארים במלונות ירושלים, תוך שלושה
חודשים, נאלצה בתיה לפנות למישרד־הסעד
בבקשת עזרה. בעוד היא מתגוררת
במלון פלאזה, שילם לה מישרד־הסעד
סכום של שש־מאזת לירות מדי־חודש.
לבסוף נאלצה לעבור לגור בחדר שכור.

״ אנ א, ארגנו
למעני מגבי ת!״
ך* ד־ככד עם סיוריה בקיבוצים עברה
^ להתגורר במלון סטאר היקר בתל-
אביב. שם הכירה את הטכנאי האנגלי
לנארד סאון, שעבד במיפעל. היום היא אומרת
:״אילמלא פגשתי את לן, היה בועז
אפלבאום ממשיך ללחוץ על הקיבוצים
והכל היה מסתדר.״ אבל אז הציל אותה
לן. הוא השתכר 300 דולר בשבוע, ודאג
לכל מחסורה. בתיה רשמה את בתה, איילה,
לבית־הספר האמריקאי בכפר־שמריהו,
ששכר־ד,לימוד בו מגיע ל־ 175 דולר לחודש.
לן והיא שכרו דירת־פאר בשכונת
רימון שליד סביון, בסכום של 1305 לי רות
לחודש, ודומה היה כי בתיד, שאל־תיאל
הגיעה אל המנוחה.
אולם גם כאן התערבה יד הגורל. לן
פוטר מעבודתו כתוצאה ממישגה שעשה.
בתיה הפעילה את ידידיה הודשובים מאד,
אך תשובת המיפעל היתד, חד־משמעית:
האיש שגה, ושגיאתו עלתה בכסף רב. ה־להמשיך
אנשים־החשובים־מאד
סירבו
להתערב. בתיה טוענת כי התנכלו לידידה
בזדון, רק מפני שהוא אנגלי.
תוקף חוזה הדירה פג. בתיה וידידה
סירבו לפנותה, כי אין להם, לדיבריהם,
לאן ללכת. שנת־הלימודים בכפר״שמריהו
תמה. בתיה נשארה חייבת לבית־הספר
סכום לא־מבוטל בדולרים. חשבונות הטלפון׳
הגז, המים והחשמל לא שולמו. תביעה
מטעם בעלי־הדירה תלוייה ועומדת
נגדם בבית-המישפט, ומי שהיתה השדה
השחורה של הפלמ״ח אומרת :״היום אני
אלד לבית-שמש! אני אלו לכל מקום
שיתנו לי בו קורת־גג. אין לי כסף לאכול׳
מישרד־הסעד משלם לי תשע־מאות
לירות לחודש עבור שלושתנו. אני רוצה
שכל החברים המפורסמים שלי יארגנו
למעני מגבית ! מה יש? אירגנו מגבית
לביאפרה, שיארגנו גם לבתיה. אבא שלי
אמר לי , :תעזבי את הנוצרי, תקבלי הכל !׳
אבל אבא שלי לא נתן לי פרוטה אחת
בחיים שלו. הוא מוכן לראות אותי גוועת
ברעב. אז אני מתחננת בפני כל מי שזוכר
את בתיה מהפלמ״ח ומירושלים: ארגנו
למעני מגבית ! אל תתנו לבתיה המפורסמת
לגווע ברעב!״

פבאף שוב
הראשון

בנ 71ן 0 1

א די ק רי

הדג מתא שף ד ייח
מ ••מייזם הי א ^׳ו
ת י׳3 ו, משוויו,ין
של דיג־ 1
אשי׳

גלד ׳ 72 .יזייית ב 499 דילר |
9( 1196 זז£1,רנאחמיית ד,תיבה)1 -
זע ׳ י מ, נישיא> א־ניי* ל־־ 1
דגם יי 5ב דארד.״ב כ״ט:ב 1
! תפרים ד׳ילייי׳ 3,,״ ר,דין במד׳יי 1

סיג מאד. קלי״
| רלת 5ל
1ד> ־ אדזדים ־ל-ן סזב ם אד. קליל [
1הפירת י׳ לה י י מאל. המחיר
1ד,שהלת י׳ז׳י?ל 5 ,ל״ק פאף 96״
גארגז-תפיי״־
1ג,עדאל
1מי״ דיד׳ ? י״-א יעלת זרוע דים

| לניעי, בא?לזיז^יר, ואחורה (זד־

מתוך(ובונות התסירה
המצויות למכירה בארץ
הדג שהשיג מקו
ראשון בסקר ירחון
הצרכני האמריקאי
] 1*61101*1יו6תוו 31 חס^1976 0
י^א 9 9אף 1196

| טוב לב יי 5״לן).י 4ות תופרים
| ריס. זניש ן דסוגליס ל<
| בצע ר?,׳ 6״ רפרי !יל ודת י

עיי• אתיף ^ ח לי הנסמ ^
הבית פאר : תי מנד1ל.ר י״דד ׳^ף־תפירה שבי7
ק^להייי־^-״יבר בדי להדי
בישיא -,לאל י? 3ד פאף בישח
אתד,סגלשי. לי ח,אהש^

?ז&ין

נ־ך י מזגי ת 4ש,ב-עין ישמי
*ל ,״ פל״ יילא עשד. יאת לע׳
אחידות רדו-.רד

נוחה לתפעול ותופרת הכל: חופרת ישר קדימה אחורה.
זיג־זג תפר סטרץ ישר ותפר ממרץ זיג־זג תקון גרביס מחם זוגית.
מיקנם מחם, חפר אוברלוק, חפר נסתר. לולאות אוטומטיות. רקמות
אומומטיות ללא דסקיוח, תופרת כפתורים, כרסי מלאים
אפליקציות, תחרה, רקמות חופשיות וחפרים בולטים. תופרת
על כל סוגי הבדים: החל מהדקים והגמישים ביותר ועד לנסים
ביותר. חופרת על עור ; והכל בלחיצת כפתור אחד .

פרסום קורן

פפאף דגם - 1196 מכונת חפירה סופר אוטומסית במזודה ר!לה
ונוחה לנשיאה או לאחסוה, השומרת על מכונת התפירה וחלקיה.
מכונה קלה ממתכת (להבדיל ממכונת התפירה הבנויות מפרססוקז
שמשקלה 7,4ק־ג בלבד.

הכנס׳ לאחת החנויות הרשומות מטה בה ידגימו לך את יתרונותיה.

סוכנים ויבואנים בלעדיים: ל .טאובה בע״מ, לילינבלום ,15 תל־אביב.

תל־אביב: כל־גו שלום ; ברגמן, בן־יהודה ; 10 אלגביש, שינקין ; 16 מרכז מכונות תפירה, בית לחם ; 8ניסנבוים צבי, נחלת בנימין
23 בחצר; טופף ויקטור, העלית ; 35 סלון גן־עמי, בן יהודה פינת בוגרשוב ; סלון מהיר, בן יהודה .16 יפו ו מהנדס נח הרשנזון,
רזיאל ; 12 נרנגוים, רזיאל ; 11 קופליאנסקי, שדרות ירושלים .113 חיפה 1מ. טרויג, החלוץ ; 55 אדלשטיין, סוקולוב ; 15
י. לחמן, החלוץ ; 21 מרקוביץ׳ ,החלוץ 50א׳ ; ששה גאואר, שפירא ; 13 אחים ורצקי, יפו .44 ירושלים: אזולאי אלברט, הנביאים
; 68 הרש ישראל, שטראוס ; 23 שי נחום, בן יהודה ; 3רוזנברגר, אבן ישראל . 5רמת״גן: ויגר נחום, קריניצי .2בני ברק: מאיר
יוסף, עקיבא ; 41 לובוביץ שמואל; ירושלים .35 פתח תקוה: סלון בן־עמי, חובבי ציון . 29 נתניה: חנרין אברהם, שטמפפר ; 4
פרקש יצחק, קראוזה ; 8זינגר אפרים, הנוטע .4בת ים: כל נו לתופרת, רוטשילד .18 חולון: רדיו אביגדור, סוקולוב .120
באר שבע: אברהם קמנמן, פסג׳ אוניקו ; א.א. אלקטרוניקה, העצמאות .48 דימונה: פיליפ יצחק, שוק דימונה .443 ערד: מיקי
מריו, מרכז מסחרי. ירוח ם: סוריה רוני, מרכז מסחרי. אשקלון: ברזילי ניטים, הרצל .39 אשדוד: יעקב יעקובטון, רמב״ם
.88 רמלה: חיים יולזרי, הרצל ; 73 סלון שלי, הרצל .98 לוד: חג׳ג׳ ,הרצל .49 בית שמש: שטינברג מנחם, מרכז מסחרי.
חדרה: רדיו הכט, רוטשילד ; 38 בורשטיין, רה׳ הנשיא. בית שאן: אובני שלום, מרכז מסחרי רסקו. טבריה: קובי נפתלי,
רהיטי פאר — מול קולנוע גיל. קרית שמונה: קרייזל משה, מרכז מסחרי. פרדס כץ: סלון שעשוע, דרך ז׳בוטינסקי .114
כפר סבא: סלון מתיר, ויצמן .50 קרית אתא: סלון אורלי, מרכז מסחרי. כרמיאל: מושוני וורה, מרכז מסחרי _ על יד
המשטרה. צפת: ע .בוכניק, ירושלים .75 קרית מוצקי! :פלג טלוויזיות בע״מ, שד׳ השופטים .12—13 יבנה: יעקבסון, מרכז מסחרי.

טלוויזיה
צלי׳ש
ה סבלנו ת מ שתל מת
ומשולמת
י• אחרי המכשלות הרבות, למי שהיה
מנהל מחלקת החדשות של הטלוויזיה צבי
גיל, עבור הסירטון הדוקומנטרי גלים
בינוניים עד רוגשים.
לסיגינת־ליבו של האחראי על התקציבים
והמשכורות ברשות־־השידור, הוכיח גיל כי
התעסקות בת שנה שלמה בהפקת סירטון
— משתלמת, הוציא מתחת ידו סירטון
מאופק, חסר־יומדות, שסיבר את העין למי
שלא ידע את סיפור תחילת השידורים
בארץ.
חבל רק שגיל שם את הדגש על תחנת־השידור
הממלכתית, קול ירושלים, יוהמ-
עיט בתיאורים הדרמאתיים־יותד, של תת-
נוודהשידור המחתרתיות.

צל״ו.
חרשים בתוך סנדלים
• לחיים יבין, העורך והמראיין,
בתוכנית מוקד על החינוך בארץ, את
מנכ״ל מישרד־החינוך־והתרבות אלוף

חיים יכין
חרש ימול חרש
(מיל ).אלעד פלד. היה זה דו-שיח של
חרשים, כאשר יבין אינו מבין את השאלות
שלו־עצמו, ופלד בוודאי לא. דיון על
הנושא הכאוב ביותר במדינה הוחמץ, בגלל

דירוגים ממונם ריאול
רשות השידוד ידעה, כי ברגע שתתפרסם
העובדה ש־ 12 מעובדיה נוסעים לקנדה
כדי לכסות את אולימפיאדת מונטריאול,
תקום זעקה על הביזבוז הרב. הרשות
החליטה להקדים תרופה למכה, וערכה
סקר בין תחנות־טלוויזיה ברחבי העולם,
כדי לברר כמה אנשים נוסעים מטעמן
למונטריאול.
לדיברי הרשות ־שולח האיי־בי־סי האמריקאי
צוות בן 500 איש, אשר ישדרו 100
שעות (לעומת 63 שעות בישראל)! הטלוויזיה
היפאנית שולחת 200 איש! האיטלקים
שולחים ,86 והבי־בי־סי הבריטי
שולח 72 שדרים ועובדים.
את מיבצע מונטריאול מארגן אלכם
גילעדי, מי שירש את דן שילון במח לקת
הספורט. אליו נלווים, למונטריאול,
הכתבים יאיר שטרן, יואש אלרואי,
ניטים קיוויתי ויאיר אלוני, מי שהיה
קריין וכיום עובד הסוכנות היהודית בארצות
הברית. הטכנאים דב גולדשטיין
ועקיבא מלמד זכו אף הם בכרטיסי-
טיסה, ואליהם מצטרפים הבמאי יואב
פלג ועוזד-ההפקה יצחק גילסברג. רפי
גינת נשאר בירושלים, והוא ירכז את
עבודת המערכת בארץ.
מהרדיו יוצאים שלושה: נחמיה בן
אבירהם הוותיק, עמי פז־טל וגידעץ

הוד.

רשות־השידור אף הכינה עצמה לקראת
זעקה נוספת ־שתקום בוודאי: השעה המאוחרת
של השידורים. הבדלי השעית
( )6בין ירושלים למונטריאול יחייבו
הארכת השידורים לעיתים, עד השעה 4.00
אחר-הצות. לשם כך ערכה הרשות סקר,
שלפיו התברר כי 32 אחוזים מן המבוגרים
ו־ 58 אחוזים מבני הנוער מוכנים
לוותר על שעות שינה יקרות, כדי לצפות
בשידורים ממונטריאול ב־שעה כה מאוחרת.
ההוצאה
על המישלחת למונטריאול תהיה
750 אלף לירות, אולם היא תגיע בוודאי
למיליון לירות, מאחר שגילעדי לא כלל
בתקציב את הסכום המתפנה לו מאי־שידור
מהדורות-ספורט רגילות בתקופת
האולימפיאדה.
השידורים ממונטריאול יחלו בשבת, הד!
ביולי. מדי יום ביומו ישודר, בשעה
4.30 אחר-הצהריים, תקציר אירועי היום
הקודם באולימפיאדה.
* בשבת 17 ,ביולי, בשעה 9.00
בערב, יועבר בשידור חי טכס-הפתיחד,
של האולימפיאדה, שיימשך כשעתיים.
• ביום א׳ 18 ,ביולי, ישודר בשעה
11,20 בלילה יומן אולימפי בן חצי־שעה
,־שיועבר בשידור הי. ב־ 1אחר־חצות
יועברו תחרויות שחייה, משך שעה.

• ביום ב 15( /ביולי, ישודר היומן
האולימפי בשעה 9.30 בערב. בחצות יחל
שידורו החי של מישחק־הכדורגל בין ישראל
לגואטמלה. בהפסקה ישודרו קיטעי
תחרות־איגרוף וגמר תחרות 100 מטר ריצת
נשים, עם אסתר שחמורוב. בשעה
1.40 אחר־חצות יהיה שידור חי של תח*
רויות־שחייה.
• ביום ג׳ 20 ,ביולי, יחזור היומן
האולימפי לשעה 11.30 בלילה, ויימשך
רבע-־שעה. כל שאר השידורים באותו יום
לא יהיו שידורים חיים.
• יום ד 21 /ביולי, בשעה 10בלילה,
יחל שידור חי של מישחק-יהכדוריגל
בין ישראל למכסיקו. בהפסקה תועבר,
בשידור חי, תחרות־הגמר בהתעמלות ל נשים.
היומן האולימפי ישודר באותו יום
ב־ 45 דקות אחר־חצות. אחריו, בשעה 1
אחר חצות, ישודרו תחרויות־שחייה עד
השעה .2
0יום ה׳ 2 2 ,ביולי, הוא יום השחייה.
מלבד היומן האולימפי ב־11.30
בלילה, תעביר הטלוויזיה בשידור חי תחרויות
שחייה החל מ 1-אחר חצות.
• לגבי יום ו 23 /בדולי, עדיין
לא ברורה מערכת השידורים, והיא תלויה
אחראי גילעדי
בהצלחת הספורטאים הישראליים והעפלתם
לשלבים גבוהים בתחרויות. האפשרות הרק
12 אנשים
אחת שנקבעה היא: בשעה 10.20 בלילה
אחר חצות, שידור מישחק חצי-גמר בישודרו
בשידור חי תחרויות באתלטיקה,
כדורגל.
והיומן האולימפי בשעה הקבועה — 11,30
* ביום ד׳ 28 ,ביולי, יחלו השנוסף
בלילה.
האפשרות השנייה היא,
שידורים ב־ 4אחר־הצהריים, בשידור חי נוספות לאלה ישודרו תחרויות-אתלטיקה
של 100,מטר משוכות, רבע־הגמר. בשעה
בשעה .00.50ב־ 1.30 אחר חצות
תחרות 8.00 -בערב שידור תחרות חצי־חגמד בגמר
התעמלות גברים, וב־ 3דפנות-בוקר,
אותו מיקצה. היומן האולימפי הוקדם ל-
מישחק־כדורגל בין ישראל לצרפת.
10.20:בלילה, ובשעה 11.35 יהיה שידור
• בשבת 2 4 ,ביולי, ישודר היומן חי של תחרויות אתלטיקה. בשעה 1.10
האולימפי פעמיים: בשעה 5אחר־הצה־אחר־חצות,
שידור חי של המחצית הריים,
וב־ 11 בלילה. ב־ 9בערב יועברו,
שנייה של מישחק־הגמר בכדוריד.
בשידור חי, תחרויות־אתלטיקה, וב 1-אחר-
* יום ה׳ 20 ,ביולי. ב־ 9בערב
חצות תחרויות־שחייה.
תחרויות אתלטיקה, וב 11.30-יומן אולינד
• שידורי יום א׳ 25 ,ביולי תלויים
בשאלה אם ישראל תשחק ברבע־ פ ביום ד 80 ,ביולי, לא תעביר
הגמר בכדורגל. אם היא לא תעפיל לרבע -הטלוויזיה שידורים חיים, ותסתפק בתקהגמר,
יהיו השידורים כלהלן: בשעה 10.50
צירים ובהעברת שידורים מוקלטים.
בלילה שידור חי של תחרויות-אתלטיקה,
* ביום שבית 31 ,כיולי, ישודרו
ב 00.35-אחר-חצות יומן אולימפי, וב־1
בשידור חי תחרויות אתלטיקה מהשעה
אחר חצות שידור חי של תחרויות־שחייה 11.30 .בלילה.
אל מיפרט־שידורים יזה מצטרפות ׳תוכ•
יום ב׳ 28 ,ביולי, הוא יום-
ניות נוספות, שלא תועברנה בשידור חי
האתלטיקה. שידור חי של תחרויות מאלא
יהיו תקצירים ושידורים ערוכים על
השעה 10.20 בלילה, ויומן אולימפי ב־11.30
מישחקים ותחרויות מוקלטים. גם טכס־בלילה.
הנעילה
של האולימפיאדה לא יועבר ב•
יום ג׳ 27 ,ביולי, עשיר בשידושידור
חי. מתוד 63 שעות השידור על
רים חיים. בשעה 10.50 בלילה שידור
האולימפיאדה, יועברו רק 36 שעות ישימישחק
חצי־גמר בכדורסל, ומייד אחר-כך,
ב 11.30-בלילה, יומן אולימפי. בשעה 1.00 רות במונטריאול.

אי־הכנת-שעורי-בית של המראיין, וחוסר־יוזמה
של האלוף (מיל.).
!• צל״ג גם לבמאי אותה תוכנית, יוסי
צמח, על חוסר תשומת־לב בבימוי תוכנית
שהיא קלה-לבימוי ושאינה מסובכת.
בתחילת הראיון ובסופו כוונה המצלמה
כד שתתפוס את האולפן כולו, וגילתה
לצופים כי מתחת לדמות המצוחצחת, ה-
מעונבת והמכופתרת של חיים יבין, הוא
נעול סנדלים תנ״כיים ללא גרביים. ייתכן
שתקלה זו תוציא קצת את יבין, ושאר
המראיינים, מתוך החליפות המהודרות ו־העניבות
המאולצות, והם יופיעו בלבוש
פשוט ונעים יותר, המתאים לאופי ולאקלים
הארץ. ואז, מראה הסנדלים לא יהיה
טעות של במאי.

על הו.ל
ל ס קו ב על יום הכיפורים

מאחרי המסך
ומישסט־דיכה״ לאורים
מחלקת התוכניות הקנויות של הטלוויזיה
עומדת לערוך, בשבוע הבא, ניסיון מעניין
ולהקרין סרט-קולנוע בן 6.5שעות. סירטו
של לדאון יורים, מישפט דיבה ,0-8.7
הדן בספיחים של השואה יחולק לשני חל קים.
חלקו הראשון יוקרן משך למעלה
משלרש שעות ביום השני הקרוב, והחלק
השני יומיים לאחר־מכן, ביום הרביעי.
אם תגענה תגובות חיוביות להקרנות
ארוכות כאלה אל תוך הלילה, תקרין הטלוויזיה
סרטים נוספים באופן זה.

ליאון יורים ואשתד
חלק׳אחר חלק
העולם הזה 2025

העלים של *רון לונדון
טינה חריפה נגד העסקתה של העיתו-

חיים לסקום
הילוך חוזר
נאית אליה בדקת, כעוזירת-מחקר בתוכנית
השבועית עלי כותרת של ירון לונ דון,
מושמעת על-ידי עובדים ותיקים
של הטלוויזיה.
לדיברי המבקרים, מקבלים עובדים רבים
מרשות־השידור משכורות מבלי שתהיה
להם תעסוקה מלאה, והם יכולים היו לערוך
את התחקירים עבור לונדון, מבלי שיהיה
צורך לקחת את ברקת ולשלם לה במייוחד
תמורת עבודתה.
הנושא הונח על שולחנו של מנכ״ל
הרשות יצחק ליבני. ליבני הבטיח לבדוק
את הנושא עם לונדון.

תוכנית חדשה, המבטיחה עניין לפחות
בגלל האנשים המשתתפים בה, צפויה החל
מהחודש הבא בגלי צה״ל, נציב קבילות
החיילים וחבר ועדת-אגרניט לשעבר, רב־אלוף
(׳מיל ).חיים לסקוב, יחד עם
העיתונאי אריח ארד, מכינים סידרה
בת 12 תוכניות שתשיחזר קרבות, בעיקר
ממילחמת יוס-הכיפוריס.
התוכנית הראשונה של הילוך חוזר —
זה השם שהעניק לסקוב לתוכניתו —
תעסוק בקרב על מוצב 116 בתל-סאקי
בגולן, שבו הוקפה פלוגתו של סרן יוסי
גור מכפר-ויתקין על-ידי שיריון סורי,
והצליחה להחזיק מעמד.
תוכניות נוספות, שבהן כבר עוסק הצוות
לסקוב-ארד, יהיו על הפצצת המטכ״ל הסודי
בדמשק במילחמת יום-חכיפ1דים !
מיבצע חירם, שבו הגיעו כוחות צח׳׳ל
במילחמת-יהעצמאות עד לנהר ליטני בלב נון
! קרב אבדעגילה של תודאלוף משח
כריל במילחמת קדש, והגשר על חסואץ
במילחמת יום-הכיפורים.
ליסקוב הקפיד על כך שתוכניותיו יראיינו
עד לדרג מ״ם בילבד, כדי שלא להסתבך
במילחמות-הגנרלים, כשכוונתו איננה למתוח
ביקורת, אלא להביא דימוי חיובי
של החייל בשעודקרב.
את עבודת־ההפקה הקשה בתוכניות אלה,
משום הקושי באיתור לוחמים מן השורה,
מבצע אליעזר (״לצו״) דר.

יחסום הנועז ביותו

שהופיע השנה בקאן

גיד, גיד, פעם, בזמנים הטובים, כשסבא
וסבתא ידעו עדיין מג זג לאהוב, סיפור־אד,בג
נד,דד בשם מאיירלינג. נהדר, משום
שהוא היה מבוסס על מיקרו! אמיתי, של
זוג שמת למען אהבתו — ממש כמו
רומיאו ויוליד, וכמו טריסטאן ואיזולדה.
גיבורי הסיפור היו הארכידוכס רודולף,
יורש־העצר של הקיסר אדיר השפם
פראנץ־יוזף, שליט האימפריה האוסטרו-
הונגרית במשך 68 שנים (מאמצע המאה
שעברה ועד למיל־ומת־העולם הראשונה)
ואהובתו, מריה וצרה. השניים, כאשר
הסתבר להם סופית שאהבתם חסרת־תיקווה
בעולם הזה (הארכידוכס היה נשוי במילא),
התאבדו יחדיו בביקתודהקיץ במאיירלינג.
כך קבע סופר בשם קלוד אנה, שכתב
עוד במאה שעברה סיפור רומנטי סוחף
אודות השניים, עליו הזילו הרבה בתולות

סופיה, נותנת ליאנקסו הזדמנות לרמוז
שד,קושרים הללו קשורים היטב ביניהם
במעין !משולש שבו כולם אוהבים את
כולם. הופעתו של גנרל, הבא מטעם
הקיסר כדי להזהיר את הצעירים מפני
שילוח־הרסן, מתקבלת בלעג גדול, כאשר
דיוקנו המשופם של פראנץ־יוזף הופך
מטרה ליריקותיהם המכוונות של המורדים
הצעירים. כל הנוכחים בארמון מס־רים
בגדיהם, והאורגיה המהפכנית משתוללת
לפי מיטב המסורת של נירון קיסר, כאשר
יורש־העצר מוסיף להילולה חברי ק-ירקם
נודד שהגיעו למקום, ובראשם את הכוכבת
מריה (זה כנידאה הגילגול של מדיה
וצרה) ,שהיא הרמאפרודיט, כלומד אשד,
המצויירת בכל האיברים הדרושים גם ל גבר.
מריה
זו משמשת בתפקיד כפול. לאד-

הוומאן שו ווש־העצו האוסטרי שההאבו עם אהובתו ריתק תמיד אס
דימיוזם שד המסריטים -או הבמאי ההונגרי מיקלוש הוס את חזותו

האותיה של התהפכה

ולא בתולות, דמעות חמות על השתתפות
ורגש.
הקולנוע, שניזון תמיד בחדווה מכל ש מאלץ
מצליח אימץ לעצמו, בעבר, לפחות
שלוש פעמים את הסיפור, כאשר זוג הנאהבים
זוכה בהתגלמויות נאות ומפוארות
כמו הצמדים דניאל דאריה — שארל
בואיה, ז׳אן מארה — דומיניק בלאנשה,
ולאחרונה עומר שריף — קאתרין דנב,
מבלי לשכוח את מל פרר ואודרי הפבורן,
אשר בהיותם עדיין בעל ואשה, עשו גירסד,
שלו לטלוויזיה.
אבל מד, לעשות והזמנים משתנים, הרומנטיקה
נשכחת וזמירות חדשות נש מעות.
והזמירות אומרות: פוליטיקה בכל
מחיר: ומן המעשייה שקרעה כל לב רגיש
והרטיבה כל מימחטה רקומה, קם לפתע
משל פוליטי, עם מוסר־השכל מהפכני
וסוף עקזב־מדם שלא נשפך בידי הקורבנות׳
כפי שמספרת הגירסה המקורית.
נקמה הונגרית. האחראי להפיכת
סיפור מאיירלינג על ראשו הוא הבמאי
ההונגרי מיקלוש יאנסקו אשר. לדעת
רבים, פשוט רצה להתנקם באוסטרים השנואים
שכפו שלטונם על מולדתו במשך
מאות שנים, וליטול מהם את התהילה

והזוהר הקשורים במלוכתו של פראנץ-
יוזף. זאת, בקדפרודוקציה איטלקית־יוגוס-
לבית בשם חטאים פרטיים מעלות ציבוריות.
לשם
כך, יצא יאנקסו מן ההנחה ש-
רודולף ואהובתו לא התאבדו כלל, אלא
נרצחו בדם־קר, משום שזממו להפיל את
המישטר. ופראנץ-יוזף לא היה האבאל׳ה
הטוב של כל נתיניו, שרקדו ואלסים של
שטראוס לכבודו, אלא עריץ קשוח וסמל
של טוטאליטאריות שיש להפילה בכל
מחיר.
כבר בהתחלת הסרט מסביר יאנקסו ל-
לצופיו, שיורש העצר כבר ניסה בעבר
להתנקש בחיי אביו, כשהוא משתף פעולה
עם דוכס ידיד, ועם אחותו. משום כך
הוא מנודה לטירה מרוחקת מן הארמון,
ואינו מושלך לכלא רק משום שהקיסר
אינו רוצה שכלימתו תיוודע ברבים.
אולם היורש אינו מוכן לשבת בשקט.

הוא מעורר שערוריות, מנהל חיי הפקר
והוללות, ומנסה לאלץ את אביו למעשה
קיצוני. מעשה כזה יסיר את חינו המזוייף
של הקיסר, והעם יקום נגדו וימוטט את
מישטרו.
האורגיה המהפכנית. עד כאן הכל
סביר, ואפשר כימעט לקבל את הנוסחה
של יאנקסו בתור גירסה סבירה, אם־כי
לא מוכחת, של תקרית נזאיירליניג. אולם
הדרך שבה מגשים הבמאי ההונגרי את
רעיונותיו על הבד תמוהה מבחינה פוליטית,
ומעלה חיוכים מבחינה עלילתית.
וכי כיצד אפשר שלא לחייך, כאשד
התמונה הראשונה בסרט מראה את יורש־העצר
העירום כביום־היוולדו, מדלג בעליצות
בתוך הפארק הענקי שלו, שוחה
בבריכה, משתעשע עם האומנת שלו, יורה
באקדחו באוויר (הסברים אצל פרויד),
ומחייך מאוזן לאוזן ן
הופעת הידיד הדוכס ואחות היורש,

מחולות־עם, בעירום, בהשתתפות להקה
יוגוסלבית עממית (זו לבושה בבגדים,
בגלל המישטרד, ביוגוסלביה, ומשתתפת
בסרט משום שהיוגוסלבים סבורים שאפשר
להפיק ממנו כסף) ,היא־הוא מתבקש/ת
לאנוס את הגנרל שחזר שוב כדי להזהיר
את הצעירים והעוטה, בהזדמנות חגיגית
זו, מסיכה בדמות פראנץ־יוזף. ואחר כך,
היא־הוא מתנה אהבים עם הנסיך.
מובן שבסופו של דבר, פוקעת סבל נותו
של הגנרל, הוא חוזר לפי מיצוות
אדונו עם צבא שלם, ובבוקר ערפילי
וקודר, מוציא להורג את כל עדת המופקרים.
הריקכון
הגואל. הרעיון של יאנקסו,
בכל הדייסה הזאת, היה שרק כאשר
המעמד השליט יתבוסס בריקבונו ויתפרק
עד הסוף, תוכל המהפיכה להגיע. אחרי
מה שקרה בסרט, היא חייבת לבוא. ועוד
ניסה יאנקסו לומר, שיש במהפיכה גם
שינאה סרוידיסטית של בן לאביו, ויש
בה גם ביטוי לשיחדור כל המוסכמות,
כולל אלה שנוגעות במין.
הצרה היא -שכל הרעיונות הללו ביחד
מתנגשים ומתנפצים זה בזה ללא תיקווה.
המהפיכה שלה מייחל יאנקסו, ואשר באה
אומנם, הביאה פוריטאניות מוסרית צדק נית
וצבועה יותר משהיתה אי-פעם (ראה

נזיסתרי האורגניזם) ,וזיהוי המהפינה עם
תסביך אדיפוס ודאי יגורם ללבין סיוטים
בקיברו.
אפילו מבחינה סיגנונית, נקלע יאנקסו
למבוי סתום. פעם היו סרטיו יוצאי־הדופן
אות, סמל ומופת לקולנוע שונה: כל אחד
מן הצילומים בסרטים אלה נמשכו דקות
ארונות, כשהמצלמה מבצעת אקרובטיקה
מסובכת כל־כך, שאפילו בעלי־מיקצוע ותיקים
נשארו בפה־פעור. המסות העממיות
הסימליות שלו, משולבות בשירי-עם ובתנועות
המונים הנעים בציבעוניות מופלאה׳
היו ידועות ה־טב וזכו בהעי־כה
כללית.

הכל עירום

בנות האצולה
הבאות לארח
חברה ליורש־העצר משתוללות בארמון
כשהן משתלבות בעירום מלא באבזרי
הריהוט העתיקים של הבית. לעג לכל
המסמל את ירושתו של פראנץ־יוזף.

מה שנותר בסרט זה, אשר אין בו לא
מיגנון־הצילום של יאנקסו ולא העממיות
של סרטינדעברו, הוא היופי החזותי. תמונותיו,
הגם שא־נן אומרות הרבה כשהן
מחוברות יה פור. כל-נך לעין, העמדת
הדמויות לפני המצלמה ציורית כל־כך,
עדג שלמרות כמות העירום האדירה בסרט,
הוא אינו פורנוגראפי אף לרגע, וברגעיו
הטובים מזכיר אפילו ציורים קלאסיים
גדולים. וילונות מתנפנפים ברוח, שדות
מוריקים או ערפילי בוקר, משמשים כלים
נפלאים בידי יאנקסו ליצירת אווירה, והוא
מנצל אותם עד תומם. כך שגם אם אין
לקח פוליטי חדש, מגירסה זו של מאייר־לינג
בלי תחתונים, אפשר לפחות להתבונן
בה לשם הנאה אסתטית בלבד.

המשולש האצילי

כדי להמחיש את העובדה
שרק כאשר המעמד
השליט יחבוסס בריקבונו תבוא המהפכה, מציג יאנסקו אורגיה
אינסופית, שבראשה מתהוללים השלושה — יורש־העצר וודולף

(לאיוש באלאשוביץ) ,ידידו הדוכס (פראנקו בראנצ׳יארולי) וסופיה,
אחותו של הדוכס (פאמלה וילורזי) .אליהם מצטרפים ידידיהם,
שכולם נטבחיס באכזריות אחרי שכל גיבור מתנסה בחוויות מיניות
עס גבר ועם אשה כאחד, כשדיוקנו של פראנץ־יוזף משקי

קולנוע
א א>ד>עץ ע מאמע התחנה
תדריך חוגה לראות:
תל אכירנ קן הקוקיה, חליל הקסם,
שלושת ימי הקונדור.

הבאה, גרינוויץ׳

וילג׳ (בן־יהודה,
צות־הברית) —
בסרטיו של פול (הארי וטונטו) מאזורטקי,
מבחינה סיגנונית ורעיונית, וחפחות־מתחצף
נות ולציפיות הקהל.
לסיפור יש ניחוח אוטוניוגראפי חיק. צעיר יהודי (לני
גייקר) בן ,22 עוזב את בית הוריו בברוקלין, בתחילת
שנות ה״( 50 בלי נוסטאלגיה אי״אפשר) ,מלווה במחאות
הקולניות של אמו (שלי וינטרס) ,שאינה מבינה מה יש לו
לחפש מחוץ לבית, ובשתיקתו של אביו (מייק קלין) ,ש
הבין בבר מזמן כי בביתו מוטב לו לנצור את הלשון.
הצעיר עובר להתגורר ברובע האמנים, גרינוויץ׳ וילג׳,
לומד דראמה, עובד בחנות-מעדצים כדי להתפרנס, מבלה
עם הבוהמה בסביבה, מכניס את ידידתו להריון ומגייס
את הכסף הדרוש להפלה. ובסופו של דבר הוא מגיע,
לקראת סוף הסרט, לתפקידו חדרמאתי הראשון, בסרט.
בל זה דומה למדי לנעוריו של איירווינג (כך קראו לו
פעם) מאזורסקי, בן המישפחה היהודית טברוקלין, שאבן
החל דרכו בשחקן והופיע, בין השאר, באחד הסרטים
המוקדמים של סטאנלי קובריק.
יוצאת מן הכלל היא דמות האם, שבה נותנת שלי זיג-

תל־אגיב, אר־אולי
המוצלח
המגובש ביותר
ביניהם לאופ־

בייקר, גרין, פרגם, ברנר ווקן

טרס פורקן לעצמה בהנאה רבה ודמותה, הנעה בין נוד״!
ניקיות למחול צ׳ארלסטון סוער, גובלת לעיתים בקאריקטו־[
רה. אולם תנופתה של השחקנית ומירצה השופע מחפים!;
על כך, והסרט בולו חביב, ועשוי בטעם. זהו אוסף־זיב-
רונות מתוקים־מרים של ימי״נעורים, המסופרים בחיוך.״

רוברט רדפורד כ״קונדור״
לראות !
ירושלים ! קן הקוקיה, סרט מתוק,
אמריקאי בפריז,
חיפה: זהות גנובה, שלושת ימי הקונדור.

גורל
בעקבות האדם התפרצות רגשות (לימור, תל־אביב,
ארצות־הברית) — סרט זח
חייב לשלם תמלוגים לכמה ובמה
סרטים, שמהם סחב את רעיונותיו ללא בושה. מאדם
בעיקבות גורלו הוא לקח את שני הצעירים הנודדים על פני
הדרום, מאמריקן גראפיטי הוא נטל את הנוסטאלגיה ואת
הנותרת האחרונה, מבראש מורם שאל את אווירת העיירה
של אמריקה התיכונה. שאילות צנועות יותר נעשו מסרטים
נוספים אולם, באורח מופלא למדי מצליחים ריצ׳רד קומ־פטון,
שביים את הסרט, ומאקב באר, שהפיק, כתב ומשחק
באחד התפקידים הראשיים, להביא לעולם פג הנופל מכל
היצורים שהוא מנסה להידמות להם.
סיפורם של שני צעירים הנודדים על פני הדרום הגזעני,
ב״ ,1954 בחברת נערה, ימים אחדים לפני גיוסם, ונח־שדים
על־ידי שוטר ברצח אשתו, רווי פל-בך הרבה מיק-
ריות, עד שאי״אפשר להאמין לשום פרט בתוכו, למרות
הכותרת ההתחלתית המכריזה שהמדובר בסיפור אמיתי.
אם לא די בכך, נזקק הסרט לשעה תמימה בדי להציג,
בצורה משעממת לגמרי, את הדמויות הראשיות בו, שהן
חסרות עניין אפילו לחמש דקות. ואשר לגזענות המסתתרת
מתחת לפני השטח בבני הדרום, ליומרות פסיכולוגיות מגו-
בבות המתיימרות להתמודד עם בעיותיו של רוצח פסיכופט,

תל־אביב

ג׳סי וינט — חשוד חף מפשע
המתנקם באשת שוטר משום שהוכה פעם במישטרה, או
לניסיון האומלל להגיע לטרגדיה אמיתית, באשר הצופה
צריך לחלק אהדתו בין השוטר שרעייתו נטבחה באכזריות,
לבין הצעירים הנרדפים על לא עוול בכפם בל זה קלוש
מבדי שיבקש התייחסות.

* * שוכרה שכזאת (דקל, צרפת)
— בלונדית מפולפלת חודרת כרוח־סערה
לחייו של מומחה לבשמים מתבודד ושמא
המימסד. קדמדיה חביבה עם איוו מונטאן
וקאתרין דנב.

ידישלים
סוס מעותיו בקעות
לופו בניו״יורק (הוד וסינרמה,
תל־אביב, ישראל) — מי שסבור
בי מראה סוס המשתין על ראשו
של שוטר חוא הומור מעודן, יתגלגל מצחוק בסרט זה. מי
שליבו היהודי החם נצבט למראה בעל־עגלה המזכיר לסנטור
אמריקאי כי אסף פעם בסף עבור אמו החולה, בעיירה-
מולדתם המשותפת, ומשום בך חייבת ארצות״הברית לתת
היום כסף למדינת ישראל, ירוץ לראות את יצירת״המופת
החדשה של בועז דוידזון. ומי שמאמין בי בדיחה קולנועית
צריך להכין עד שכל הצופים יודעים למה לצפות,
ולהמשיך עד שכל הצופים שכחו בבר מה היתה הפואנטה,
שיתן לסרט חזה פרס איכות.
בל האחרים, רשאים להזדעזע ולהיחרד מחדש בפני
המוצר הקרוי, בסלחנות רבה ,״הסרט הישראלי״ .זאת,
בתנאי שחם אמיצים די הצורך בדי לטעום מן התבשיל
האחרון של בועז דוידזון (שנרקח על סמך תסריט של
שימעון ישראלי) ,והמצטיין בכל התכונות הנלוזות של
יצירות מפוארות קודמות במו סנוקר וצ׳רלי וחצי. אותה
בדיחות״דעת אינפנטילית, הדורשת בבל תוקף נוכחות של
בורעקאס מול גפילטע-פיש (הפעם ברוטב תפוזים, לעדיני-
החיך) ,אותה האדרה נפלאה של הטפילות המיקצועית,
שבה כל בטלן גיבור וכל עבודה חטא, אותה שנינות דקה
בשימוש העדות השונות, היוצאת מן ההנחה שכל מה שנאמר
במיבטא תימני, למשל, חייב להיות מצחיק, אפילו אם
זו האיוולת הגדולה בעולם.

*,ן קן הקו־קיה (3אר, ארצות־הברית)
— עימות בין עבריין המתחזה
במטורף לאחות ראשית בביודמשוגעים,
במשל על האדם הנאבק על עצמאותו
נגד המימסד. הישג מזהיר של הבמאי
מילוש פורמן והשחקן ג׳ק ניקולסון.
1חליל הקסם (סטודיו, שוודיה)
— עיבוד רענן ומקורי של האופרה המפורסמת
של מוצארט להצגה מצולמת.
המעבד: אינגמר ברגמן. סרט־חובה לאוהבי
מוסיקה.
נהג מונית (צפון, ארצות־הברית)
— תיאור מפורט של חיי צעיר,
אשר הפחד מן הבדידות והאלמוניות הופך
אותו פסיבופט מושלם. מצליח היטב
כמחקר פאתולוגי, בעיקר בזבות רוברט
דה-נירו בתפקיד הראשי, אבל יומרותיו
הכלל-אמריקאיות מוגזמות מדי.

סרט מתוק (ארנון, צרפת־קנדה)
— דוז׳אן מאקאבייב מביע את שאט־הנפש
שלו מן הממרח והמערב בם יחד,
בסרט בעל דימויים עזים ביותר, הדורש
מן הצופה ידע והשכלה, אד מספק לו
תמורה מלאה על כך.
אמריקאי כפאריס (יח־שליס,
ארצות־הברית) — מן הסרטים המוסיקליים
המפורסמים ביותר, שילוב מוצלח
ביותר של בימוי (וינסנט מינלי) עם
נוריאוגרף-רקדן־שחקן (ג׳ין קלי) ,חן נעורים
(לסלי קארון) ומוסיקה של דורג׳
גרשווין. בקיצור, חווייה.

היסה

יהודה ברקן — לופו במכס
אפשר להוסיף על כך בימוי מסורבל, המחמיץ את
העיתוי של מרבית ההלצות החזותיות, מישחק גס, רועש
וקולני, ותסריט שמסרב במשך מחצית הסרט להתקדם,
וכשהוא בבר זז קדימה, זה נעשה בשיהוקים יגיחו-
קים. מה, אם בן, נותר ! סרט ישראלי אופייני, מן הסוג
שמקבל תמיכה נאה ממישרד־חמיסחר״והתעשייה, והעוזר
לקבור את הקולנוע הישראלי עמוק באדמה.

**ן*!* זהות גנורה (אורלי, איטליה)
— משכיל שאינו רוצה להתבונן
עוד בעולם מן הצד, שואל זהותו של
׳סוחר־נשק ומנסה, בלי הצלחה, לשגות
גם את אישיותו בהתאם. סרט מורכב
ומרתק של מיכלאנג׳לו אנטוניוני, עם ג׳ק
ניקולסון.
שלושת ימי הקונדור (מוריה,
ארצות־הברית) — פקיד קטן בסי*
איי-אי כימעט שנרמס על-ידי המכונה
הענקית שבה הוא עובד, כשנוכתותו מפריעה
לה. התקפה מוחצת על פולחן החשאיות
והביטחון, עם רובוט רדפורד
בתפקיד הראשי.
העולם הזה 2025

תמרורים
נולדה • בלונדון, לשחקנית יעל

אגיב ולבעלה, עורך־חדידלשעבר צהי
שגי, בת ראשונה, שזכתה בשם תאי
(על שם תאילנד).
נולדה. בת לניסים זיני אוהד
קבוצת הכדורגל הפועל עכו, שהעפילה
לליגה הלאומית. היא נולדה שעה קלה
לאחר שנודע על זכיית קבוצתו, ולכן קרא
לבתו בשם לאומית.

נולד. בן בכור לעירית ושלום
פורדהאוז מנהל קידום המכירות בחברת
לוך.
מונה • כציר לענייני עיתונות והסברה
בשגרירות ישראל בוושינגטון,
בנימין נכון, ששימש כדובר מישרד החוץ
וכמנהל מחלקת־העיתונות.
מונתה • לכהונת רשם בית מישפט־הישלום
בתל־אביב, עורכת־הדין מריס
(מיקי) סוקולוב ,30 ,בעבר עוזרת ראשית
לפרקליט מחוז תל־אביב. התמחתה בפרקליטות
בעיקר במישפטי סמים מסוכנים,
ולאחרונה הופיעה כתובעת במישפטו של
דויד צלניק, שהורשע בעוון החזקתה
של מיזוודת החשיש על גג בית ברחוב
וייצמן בתל־אביב.
מונתה. כמזכירה ראשית של סיעת
המערך בכנסת, דליה גורן, אשתו של
הצלם־הבמאי ג׳קי גורן מהטלוויזיה, ש שימשה
כמזכירת חטיבת רפ״י ובתפקיד זה
טיפלה בדויד בן־גוריון המנוח.
מונה • כרא-ש המועצה המקומית ב־קרית־מלאכי,
לפי הסכם קואליציוני משה
קצב ( )29 שכיהן לפני כשש שנים וחצי,
בהיותו בן 23 בילבד, כראש המועצה
במשך שלושה חודשים, וזכה אז בפירסום
בשל היותו ראש־המועצה הצעיר ביותר
בארץ.
נהוג • טכס ני-שואיו של אלי לוונטד
( ,)23 כוכבה של קבוצת הפועל חיפה
ושחקן כדורגל בניבחרת ישראל. נישואיו
לענת הירש 20 שהיתר. מועמדת בתחרות
מלכת־היופי, נערכה באבטחת ה־מישטרה,
לאחר שקיבל איומים מאוהדי
הקבוצה היריבה שבישרו לו כי יפוצצו
את חתונתו עקב הצטיינותו במישחק הדרבי
החיפאי, שבו ניצחה קבוצתו את
מכבי חיפה בתוצאה .2:1

כמה זמן לוקח לצעירים
לרהט את הבית>
מספיק ביקור אחד ב״יאע רגיש׳;
< ביאנג דניש(המחלקה הצעירה

של תי ש אינטריורס) מבינים
את רצונם של הצעירים היום,
לחיות בצורה עצמאית ובבית
יפה מבלי להשקיע כסף רב
בריהוט.
עם יאנו. דניש לא תחכה שנים
כדי לרהט את ביתך. קחו

למשל את מערכת הישיבה של
( 8* * 56 בואו לראותה אצלנו
בכיסוי קורדרוי,מחיר 5יחידות
מודולריות הוא בסך הכל
3090.ל״י< או קחו למשל אתזוזזסאג(ראו צילומים במודעה
זז 1מחיר כל מערכת 3,950ל״י,
בואו ליאנג דניש וקבלו אותה

בשיטת קונים לוקחים בהנחה
של *ך.
אולי מיותר להזכיר, אבל אנו
בטוחים כי כאשר תבואו ליאנג
דניש לא יהיה לכם לב לפסוח
על הבוטיק המקסים לאביזרי
בית ומטבח של דניש פלוס
(האביזרים הקטנים שעושים
את החיים הרבה יותר מענינים).

רמת־גן: דרך דבוטינסק׳ 106,104
ירושלים: רח׳ הסורג, סול בנק ישראל
חיפה: אחוזה, רוז חורב 53

ד ני עו ט ר ״ורס

קיבלו • תארי דוקטור־כבוד מאוני-
ברסיטות אמריקאיות, דניאל פאטרייו
מויניהן, ראש מישלחת ארצומ-הברית
באו״ם ל־שעבר (בוסטון קולג׳) ,ויליאם
פולכרייט, שהיה סנאטור ויו״ר הוועדה
ליחסי־חוץ בסינאט( ,אוניבנסיטת פנסיל־וואניה)
,גולדה מאיר (וולסלי קולג׳)
פראנק סינאטרה (האוניברסיטה של
נוואדה בלאס־ווגאם) .ובישראל זכה השבוע
בתואר דוקטור־לפילוסופיה, חבר־הכנסת
ומזכיר הסתדרות המורים שלום לוין.

באור-ורשבסק׳

נפטרה. מרגלית בנאי־־רסקול
( .)48 סופרת ומפיקה תקליטי־ילדים, שהיתר,
במילחמת־העצמאות חברה בלהקת
חצ׳יזבאטוון, אשתו של חרכרט רס־קול,
שכתב ספרים על מוסיקה, בעל חנות
לתקליטים. בשנים האחרונות התגוררה בערד,
אירגנה תערוכות לאמנויות המידבר.

התאבד. עימנואל כרנדט (,)55
^ מנהל מחלקה ביד־דשם ביררשלים. הניח
א־שה ושלושה ילדים. לדעת מקורביו, לקה
בדיכאון כתוצאה מעיסוקו בתולדות השואה
בתוקף תפקידו.
נפטר. ע מו סברדה ( )63 ממושב
נווה־ימין, כשנהג עגלה רתומה לסוס בכביש
קלקיליה—כפר־סבא. המכונית שפגעה
בהם הרגה את הסוס יחד עם העגלון.

פטר. אדודף צוקור 103שדעך
מאפיסת־כוחות. צוקור הקים את
אימפריית חברוז הסרטים פאראנזונט ב הוליווד.
הגיע להוליווד ב־ 1890 כנער יהד
• די יתום מהונגריה, כשבכיסו ארבעים דולר,
הפך אגדה בעולם־הסרטים, העלה
לגדולה שחקנים רבים החבים לו את הצ לחתם.

תאבד. זילפר וואזן, ירקן
פריסאי, יום לפני שעמד לבקר אצלו
מפקח מס־ההכנסה. זהו מיקרה־ההתאבדות
הרביעי בעיר, תוך שנה, הקשור בגביית

לפע פי ם גם
החוק טועה

בכורה ארצית

תל־אביב

״ דימח י 9.30—7.30—4.30

שיד

במדינה דרכי אדם
ענד לא שכחגו, צחק !
יצחק עובדיה חזר למונזב ;
במישרדי הביטחון והמישפטים
חוא נחשב פושע;
7צבא לא רוצים זנייס אותו

חברת קל מציעה לכם את כל
תענוגות מועדון הסלע האדום באילת,
בהנחות גדולות, במשך החודשים
יוני ויולי. אוכל מפתה, גבינות ויין
חופשי בכל ארוחה, בידור, צחוק,
הצגות ותצוגות, ספורט, שייט, סקי,
דייג וצלילה.
החגיגה בעיצומה — בואו והצטרפו !
פרטים והזמנת מקומית :

א ק11א־שרותי נוסש

״כבוד שרי ישראל. לא שירתתי בציו״ל,
בגלל התנגשותי עם החוק לפני למעלה
מ־ 15 שנים. מאז ועד חיום אני אזרח
המקיים רק את החובות. אין לי, ולא
דרשתי עד עכשיו, שום זכות מייוחדת.
אין לי זכויות, מכיוון שאין לי פינקס־מילואים,
למרות רצוני לשרת בצד,״ל.
בגלל שאין לי פינקס־מילואים, אני לא
נחשב אזרח.״ זהו קטע ממיכתב רווי זעם
ומרירות, שד,יפנה בשבוע האחרון יצחק
(דק) עובדיה 35 פועל־בניין במיקצועו,
נשוי ואב לחמישה, המתגורר בדימונה, לכל
שרי ממשלת ישראל.
הקימה אינה סובלת דחוי .״נולדתי
בספרד,״ מספר יצחק .״לארץ הגעתי

מל-אגיב, רחוב גורדון ,28 טלפון 222042
( 24 שעות ביממה)
רמת־גן, רחוב ביאליק , 56 טלפון 731773
ירושלים, רחוב המלך ג׳ורג׳ ,23 טלפון 228258
באו״סיגע, רחוב החלוץ ,112 טלפון 30003
ובמלון הסלע האדום אילת, טלפון 3171־059

הוועד הישראלי לסולידריות עם
העצורים הפוליטיים באורוגוואי
ת.ד ,22343 .תל־אביב
ביום ראשון ,27.6,76 ,כשעה 8בערב, באולם כני ברית,
רח׳ קפלן ,10ת״א

תיערף

פועל עובדיה

אסינת סולידריות עם
מתנגדי הרודנות באורוגוואי
בהשתתפות: אי רנ ה לוינ הו ף (בתו של עציר פוליטי
באורוגוואי); בנ ח מין ט פ לי ס קי (מי שהיה יו״ר
האחדות העממית בצ׳ילה) ; ח׳׳ כ מ אי ר פעיל; ח״כ

אברהם לבנבר און; א ר תו ר גולדרייך; יצחק
נ מ לי; י בי; ואחרים.

הקץ לרצי חות!ולעינויים
שר דמוקרטים באורוגוואי!

חופש אמיתי
באילת מתחיל
ץ ורקיע

״להיות אזרח סוג אל״ף !׳׳
במיסגרת עליית־הנוער בגיל .14 נשלחתי
בהתחלה לקיבוץ קריית־ענבים. היו לי
בעיות, ולא הסתדרתי עם חברי-המשק
המבוגרים, ואז נשלחתי, הזרה למחלקת
הילדים והנוער של מישדד הקליטה בתל־אביב.
משם נשלחתי לדודי, בלוד.
״התקופה, אמצע שנות החמישים, היתר
קשה מבחינה כלכלית. דודי לא קיבל כל
עזרה באחזקתי, והיו לו עוד שיבער, ילדים
משלו. מצאתי עצמי זרוק ברחוב, דובר
עיברית בקושי, ללא מכר או ידיד. הייתי
אז ילד בן .16 הקיבה תמיד לחצה. היא
איננה סובלת דיחוי. פניתי לשירות־ד,תעסוקה,
אבל באבטלה שחייתה אז בארץ,
לא הצלחתי למצוא עבודה. ישנתי באוטובוסים
או סתם כך ברחובות. הקיבה דרשה
תמיד את שלה, אז התחלתי בפריצות
וגניבות קטנות. תמיד רק להשגת מזון.
אפילו אם נתפסתי לא היה איכפת לי,
כי ידעתי שלפחות בכלא מובטחות לי
שלוש ארוחות ביום.
,״על הפעמים שנתפסתי נשפטתי ל־27
חודשי־מאסר בפועל בכלא תל־מונד. אחרי
שהשתחררתי, בגיל עשרים, הייתי הרבה
יותר חכם. בכלא אפשר לחשוב הרבה,
וללמוד לא רק דברים שליליים.
העיניים נפקחות .״כששוחררתי מן
הכלא, לא גייסו אותי לצבא. ירדתי לקרית
גת. כיום אני נשוי, מתגורר בדימונה,
מתפרנס בכבוד כעובד עצמאי בבניין, אפילו
נחשב פעיל ציבורי בעיר. לא היו לי
שום עניינים עם החוק מאז שוחררתי מן
הכלא. בשנים הראשונות הייתי עסוק
בדברים היוניים בלבד: תעסוקה, פרנסה,
מישפחה וקורת־גג. מה שהיה חסר לי, כדי
להיות אזרח מן השורה, הוא השירות ב-
צר,״ל. לא פעם ניסיתי לעזוב את ענף
הבנייה, בתיקווה להסתדר בעבודה במיפעל
ממשלתי, הסתדרותי או ביטחוני. אבל
!מאחר שלא היתד, לי תעודת-מילואים, לא
קיבלו אותי.״
מילחמת המש שנים. מזה חמש
(המשך בעמוד )44

מ״ק בואש (בתמונה
הימנית) החאנד.
אמתו שואל
מנסה עכשיו לננוק
17 יורש -נדמות
1 11 מוי.,החדש״
(בתמונת השמאלית)
ך* יה היה אליל־זמר צעיר, יפה־תואר,
1 1מצליח וישראלי בשם מייק בראנט,
שכב־ש את לבבות הצרפתים לא בשל ישראליותו דווקא, כמו בשל קולו החם והופעתו
המרשימה. אך האליל מאם באלילו־תו,
והדרך האחת והיחידה שנראתה לו כדי
להיחלץ ממנה, היתד, להשליך עצמו מעל
מירפסת של בית־מלון שווייצי. משנכשל,

ניסח שנית, והפעם קפץ מעל מירפסת
דירתה הפריסאית של אחת מידידותיו.
בפעם זו הצליח מייק בראנט בדבר ־שבו
שנכשל בפעם הקודמת.
מיצעדי־הפיזמונים בארץ ונאירופד, הניפו
דגל שחור, והחלו משדרים מיצעדי־אבל
לזיכרו של בראנט. העיתונים הלכו
בעיקבותיהם. הלווייה המונית נערכה לו
בפאריס, הלווייד, המונית התקיימה בחיפה,
מקום קבורתו. ידידיו ומוקירי־זיכרו הזילו
דמעות, ובעיקר אלה שעבדו איתו. להם
היתד, סיבה מצויינת לבכות. מקור־פדנס־תם
הבטוח נגדע בעודו באיבו.
בין אלר, חיו ישראלים רבים, שבמהרה
נמצא להם תחליף. הם החלו עובדים בשירותם
של הצמד שוקי ואביבה, שמדי־פעם
מצליח להסתנן אל תוכניותיו׳,טלוויזיה
ואל מיצעדי־הפיזמונים בצרפת ובשאר ה ארצות
הדוברות צרפתית.
לאחרונה הצטרף זמר ישראלי נוסף אל
רשימת הישראלים המנסים את מזלם בצרפת,
והמספקיס פרנסה לישראלים
היושבים שם. זהו כוכב חדש- ,שהצרפתים
מכירים אותו בשם יוני, ואילו הישראלים
יודעים להוסיף לשמו הפרטי את השם
נמרי.

גיתוח פלאס טי
בארץ
ץ* וני נמרי נבחר פה״אחד, על־ידי הישראלים
היושבים בצרפת והעוסקים
בעיסקי-שעשועים, כאליל החדש -של בנות
צרפת, ומחליפו של מייק בראגט הבלתי-
נשכח.
האמרגן הי-שראלי חיים סבאן, שהעתיק
את עיסוקיו, את ביתו ואת אשתו לצרפת,
החליט ויהי־מה: יוני גמרי הוא הסוס
שיחליף את מייק, הוא הסוס הבא בתור
שיביא את ההצלחה ואת הכסף.
כשלב ראשון ניהל משא־ומתן עם הצעיר
הישראלי- ,שהחל את דרכו בלהקה
צבאית, התפרסם כבעלה של הזמרת רותי
נבון, והתפרסם עוד יותר בגלל פרשת־הגיררשין
הממושכת שלהם.
יוגי היסס. שני שירים שלו צעדו בעבר
במיצעדי-הפיזמונים .־ ולא הצליחו באופן
מייוחד. הוא ניכווה קשות כשאשתו, רותי,
הפכה מפורסמת ופופולארית ואילו הוא
נותר אלמוני, בלתי-ידוע אלא כבעלה
בלבד. חודשים ארוכים של לבטים עברו
על הצעיר יפה־התואר, עד -שהחליט לנטוש
את עולם השעשועים למען ענף המלונאות.
וכ-שהחליט, הלך עד הסוף. הוא

כיורשו האפשרי ׳של מייק בראנט. כעת
היתד, הדרך סלולה בפני יוני.
הוא נלקח אחר־כבוד למספרה ידועה
וספר־צמרת פריסאי עיצב את תיספודתו
כפי שהיתר, מעוצבת בזמנו זו של מייק
בראנט. שוקי לוי כתב לו מוזיקה, מישל
ז׳ודדאן כתב תמלילים, ותקליטונו הראשון
של יוני נמרי יצא אל השוק. השיר אני
רוצה רק אותך נקלט היטב במיצעדי״
הפיזמונים של צרפת, והוא צועד עתה
במקומות הראשונים גם במיצעדים הצרפתיים
וגם במיצעד החשוב של רדיו לוב*
סמבורג.
אל המיצעדים הישראלים נכנס השיר
רק בשבוע שעבר. אך חיים סבאן ויוני
נמרי אינם מעוניינים בשוק הישראלי, עובדה
הם לא טרחו כלל להעביר חומר על
יוני לאף עיתונאי ישראלי,.
ולא רק זאת, אלא שעל עטיפת התקליט
כתוב רק שמו הפרטי של יוני, ללא
שם־מישפחה, ובכל הופעותיו בטלוויזיה
ובראיונות שהוא נותן לעיתונות, לא מוז כר
מוצאו הישראלי כלל, כפי שלא הוזכר
מוצאו של מייק בראנט בתחילת דרכו.
אלא שלמייק בראנט היה, כנראה׳ יותר
מאשר הופעה מרשימה וקול טוב. זה מה
שהפך אותו אליל. האם יצליח יוני נמרי,
למרות הניסיון לשוות לו את דמותו
של מייק בראנט, לרשת את מקומו?

7״זנ 7׳ 1117/זחייח נואש
שסירב להצעות שהופנו אליו, השקיע את
עצמו, רובו־ככולו, בלימודים ועמד על סף
סיומם, כא-שר הופנתה אליו הצעתו של
האמרגן סבאן.
כשנעתר יוני לבסוף להצעה, אחרי היסוסים
רבים, ד,יתנה עימו סבאן תנאי
נוסף: על יוני בעל ד,מיבנה האתלטי, השיער
הארוך וההופעה המרשימה, לנתח
את אפו! לא ייתכן שאליל־זמר יהיה בעל
חוטם ארוך, מה־גם שמייק בראנט היד,
בעל חוטם יפה במייוחד.
יוני התנגד. למרות שיפשופו העירוני

נ־שלח על־ידי סבאן לקורס ללימוד צרפתית,
והצטווה לפקוד את חוף שרתון ב־תל־אביב
מדי יום ביומו, על־מנת לשוות
גוון שזוף למיבנד, גופו האתלטי.

__ אין ז כי
למוצא הישראלי
:ך* אותה תקופה, בד־בבד עם ה ׳•
שינויים הפיסיים שניכפו עליו בדרך
לכוכבות, עבר יוני גם •שינויים נפשיים.

לפני ואחו• הטיפול

יוני נמרי וגרושתו וחזי נבון, זמן קצר
לפני גירושיהם. אז עדיין לא עבר יוני את
הטיפול המייק־בראנטי, חוטמו לא נותח ושערו לא קוצר. משמאל: אחרי הניתוח והתיס־פורת.
יוני נמרי בביקור בישראל לפני הפצת תקליטונו, על־מנת לסיים פה את עסקיו.

^ היה קשה לבן קיבוץ אשדות יעקב, בנו
ך של דודקה גמרי המניח, מי שעבד במחיצתו
של יצחק שדה, להסכים לעבור את
הניתוח המקובל כנשיי. אך סבאן היה
איתן בדעתו.
יוגי הסתגר לתקופה של שלושה חודשים,
ועבר את הניתוח בהצלחה. כשיצא
ממקום־מחבואו, לא הכירו אותו ידידיו.
במקום חוטמו החד היד, לו חוטם קטן
וחמוד. אז החל השלב הבא בהפיכתו של 1 ייני לאליל־נוער נוסח מייק בראגט. הוא

אשתו־בגפרד, רותי נבון, שבמשך כל
שנות ניישואיהם שהתה יותר בחו״ל מאשר
בבית, הודיעה לו חד־וחלק כי היא מאוהבת
כמוסיקאי הישראלי היושב בגיו־יורק,
דויד קריבושיי, וכי היא מבקשת להתגרש.
יוני נתן לה גט, ומייד אחר־כך נסע
לצרפת. שם הוא שוכן בבית־מלון, בעוד
האמרגן חיים סבאן ואשתו מיקה דואגים
לכל מחסורו. הם עניינו את בעל תחנות־הרדיו
ומפיק־ד,תקליטים הנודע אנטואן
קארייר ביוני נמרי, כשהם מוכרים אותו

במדינה
ישראלים בחו׳ ל

(המשך מעמוד )42
־שנים מנסה יצחק עובדיה לשננע את
הרשויות המתאימות לגייסו לצה״ל. בכל
תשובה לפנייותיו מזכירים לו, כי בשנת
1960 ישב בכלא.
למאבקו הנואש של יצחק הצטרפו גם
שגי חברי-כגסת תושבי דימונה, ז׳אק אמיר
ויצחק פרץ .״יצחק פרץ רצה להגיש
שאילתה,״ סיפר יצחק עובדיה ,״אבל כש הראיתי
לו את כל פניותי הרבות למיש*
רדי הביטחון והמישפטים ואת תשובותיהם,
התייאש. חבר-הכנסת ז׳אק אמיר
פנה לשר־הביטחון בענייני. השר שוחח
איתו, לדבריו ,׳במימון הכנסת, ואמר לא :
,אנחנו לא מגייסים את יצחק עובדיה
בגלל הסתבכויותיו לפני 16 שנים.׳ איד
אנשים שמנהלים את המדינה הזו יכולים
להסתכל ולשפוט אותי לפי ימה שעשיתי
לפני כל־כך הרבה שנים, כשהייתי ילד
רעב?״
מישרד־המישפטים השיב לעובדיה את
התשובה התמוהה ביותר. הנה רובין, העוזרת
לענייני חנינות במישרד זה, השיבה
לו בשם שר־המישפטים :״קיימת אפשרות
לספל בבעיית אי־גיוסך כבקשה ל חנינה
מלאה, כלומר למחיקת העבירות,
אם נשיא המדינה ימצא זאת לנכון.״ ועוד
השיבה לו :״אין התיישנות על הרשעות.״
׳״איך,״ שואל יצחק ,״את פשעי הנאצים
שוכחים, ולגביהם קיים חוק התיישנות,
ולנער יתום, בן ,16 לא רוצים לשכוח
מה שעשה בזמן משבר, שאפילו שר־הביטחון,
אם היה נקלע למשבר דומה,
היה נוהג כמוני?״
לחבר־הכנסת ז׳אק אמיר השיב בן־משה,
בשם שר־הביטחון :״עם כל ההערכה לרצונו
של יצחק עובדיה להשתבץ במערך
המילואים של צה״ל, לא ניתן להיענות
לבקשתו.״
׳לכולם אותן תשוגווז. עתה, מש נואש
יצחק מן הדרכים המקובלות, החל
מבצע צעדים פרובוקטיביים, בחיקווה ש-
״אולי זה יזיז משיהו לאנשים בלב.״ את
תעודת הפטור, שקיבל לפני שנים אחדות
כשאך החל במאבקו למען גיוסו, וציח״ל
זימן אותו לבדיקות ולבחינות, שלח ל-
מישרד־הביטחון .״אני לא רוצה שום
פטור. אני רוצה להיות אזרח מדרגה אל״ף,
כמו כולם.״

71׳ הזא 711 ושה?
שמואל כק הופיע
סמרוויזיח חאסריק&ית
כמתריס של המגכית
שמואל בק עזב את ישראל בתחילת
.1975 הצייר המצליח, ניצול מחנות־השואה,
שעשה דרך ארוכה מאז עלותו לישראל,
היותו צייר־המערכת של העולם הזה, צייר־תיפאורות
בתיאטרונים הישראליים, ועד
לחשבונות־בנק תופחים ממכירת תמונות־הענק
שלו, שרבות מהן עוסקות בנושאי
השואה.
הישראלי שמואל בק חי בניו־יורק,
ומנהל את עסקיו המסועפים. בעיני ראש
ממשלת ישראל, יצחק רבין, שמואל בק
הוא בוודאי ״נמושה,״ אך אצל המגבית
היהודית המאוחדת, שמואל בק הוא ישראלי
חשוב, שיש לכוון אליו את מצלמות
הטלוויזיה, בעת שהמגבית עורכת את
״מיצעד הפרוטות״ שלה, המסתכם במיליונים
רבים של דולרים.
המשך הקיום. באחד מימי א׳ האחרונים
ישב שמואל בק ליד הטלפון, כמו
מאות מתנדבים אחרים, ועסק בהתרמת
יהודים ונוצרים למגבית היהודית המאוחדת.
כתב הטלוויזיה וצלמיה כוונו על-
ידי אנשי יחסי־הציבור של המגבית לראיין
את שמואל בק, הישראלי־נמושה, שענה
לשאלה ״איך משתמשים בכסף, שאתה
אוסף עכשיו?״ בתשובה נמרצת :״הכסף
מופנה לקליטת יהודי ברית-ד,מועצות.
הרוסים רודפים את היהודים, כמו בעת
שילטון הצאר והמישטר הנאצי ולשאלה
נוספת :״מה יקרה למדינת ישראל ללא
כסף זה?״ ענה בק :״אינני רוצה לחשוב
על כך, לא נוכל להמשיך ולהתקיים.״
״,נמושות״ אחרות שהשתתפו במיצעד
ההתרמה היהודי, היו חברי להקת כוורת,
הנקראת באמריקה להקת פוגי, שהגיעו
לארצות־הברית למסע־הופעות של חודש
ימים, והם מבלים שם עתה את החודש
השלישי. הלהקה בתנה הופעה מרושלת
להפליא, לעיני מאות אלפי הצופים במסע-
ההתרמה על מסכי הטלוויזיה, וזיכו בתשואות
פושרות בהתאם, מהקהל שמילא אולם
ניו-יודקי, שמעל בימתו הופיעו במשך

המ־ש שעות רצופות אמנים ופוליטיקאים
שהתחרו ביניהם בבדיחות ונאומים על
חשיבותה של המגבית. אף אחד מהנואמים
והישראלים המקצועים לא זכר או נזכר
שחלק ניכר מכספי האזרחים האמריקאיים,
שמס־ההכנסה הפדראלי מקזז את תרומותיהם
מההכנסה החייבת במס, זורמים ל-
מיפלגות הישראליות.

0 $ 1 1 ¥ש 06
?0 0 47 811¥£
) 10 4 ₪ 4 6 9
דיפלומטים מישמחת דש ־

סיפור בהמ שכים

*<>15י1611ה10ק1מ

סראיון זעיתון דגי
מס 6רת אשודחשגריר״זשעבר
מדוע גשארה בדגמארק
דנמארק אינה יכולה להירגע מן ההגדה
לבית לשם. השבוע פירסם השבועון הדני
השבועון לנזישפחה כתבה מצולמת גדולה
נוספת על עליזה לשם, תחת הכותרת
ויתרה על משרתים ותיי־לוכסוס כדי
להישאר בדנמארק.

חי יד^דק 45
5לי/
מ ״י ז יו ה־-יזי
.י,׳״יי יידו} -זי4ז 41 ירח?<!ז
ס׳ה׳־וי & מ״ן

5קן״י זג׳

)**׳9*4 -ס/ו הי 4/י אי ג׳ז אזיוי•:

*1י-01

כתם העיתון הדני ״פאמידיה
כדאד״ :

מאחרי השלט של סלון־היופי עליזה
מסתתרת דראמה במישור דיפלומאטי גבוה.
בעיקבות דראמה זו החליט השגריר לשם
לחזור לישראל, חצי-שנה לפני תום מועד
כהונתו כשגריר ישראל בדנמארק.
בעוד השגריר לשם חוזר אל תפקיד
בכיר במישרד־החוץ בירושלים, נשארה
אשתו בדנמארק. את דירתה בת 14 החדרים,
ובה משרת (בטלר) אנגלי ונערות-
שירות, החליפה בדירה צנועה בת שלושה
חדרים.
הרגשת־יחובה היתה הגורם לפירוד ה־מישפחה,
לאחר 22 שנות נישואין .״היתד,
לי השכלה מדעית באנטומיה ובפיזיולוגיה,
בצירוף 6דיפלומות שהיוו יסוד להחלטתי
לפתוח סלון־ליופי בקופנהאגן.
,״אני אוהבת את עבודת הסלון,״ אומרת
עליזה, אשר היתד, בעבר מזכירתה של
אשת נשיא-ישריאל.
אולם עיתונאי ישראלי, רודף רכילות
והשמצות, יחשב כי צעד זה אינו מתאים
לאשודשגריד, וכתוצאה מאי-הבנות התלהטו
חוטי-ד,טלפון בין קופנהאגן וירושלים.
בסופו של דבר העדיף השגריר לחזור

;:זיז׳? מ 6ין?4צנ* 7׳ *,4יזו*־׳ 5

מ<#יי,־וי ׳*ייעינז•211

.מי&ן •

איי^
אן י:י4

,יתי;.*4יז

•/׳*ין ימ, תיר ׳ינד־יך •,ל.*1׳***5ו6א

הראיון ב״פאמיליה כלאד״
תפקיד בכיר בירושלים
לישראל חצי שנה לפני תום כהונתו, ובו-
בזמן זכה העיתונאי, הרכלן זר,משמיץ,
לכותרות בעיתוני ישראל.
לאחר ארבע שנים וחצי כאשת־שגריר,
החליטה עליזה להישאר, לפי שעה, ב־קופנהאגן.
מדוע
החליטה על צעד כזה, הגורם
לה קשיים מישפחתיים? (בעלה ושני ילדיה
עזבו לישראל) .מדוע עשתה כך?
״לא יכולתי סתם־כך לוותר על עבודתי
במחצית הדרך. לא רציתי לאכזב את
לקוחותי. הסלון לא יכול היה להמשיך
להתקיים בילעדי. גאוותי המיקצועית,
ותחושת־האחריות שלי, יגרמו להחלטה זו.
״בעלי הוא האדם המבין ביותר בעולם.
הוא מכבד את עבודתי.
״אני ובעלי היינו בשבע מדינות, אולם
לא פגשנו מדינה בעלת תושבים כה חמי־לב
וכה מבינים כמו הדנים. בשום מקום
בעולם לא פגשנו מדינה כה מסודרת ותרבותית.
כאן קיים כבוד הדדי לכל אדם.״
עליזה מודה כי קשה לה להיות לבד.

הסרט שנבחר לייצג את ארה״ב בפסטיבל קאן.
סיפוח של צעיר יהודי,
ה1ווח מה״אידישע מאמא״
להיות שחקו תיאטרון.

הוווונה הבאה,
גוינע׳ ורלב

לני בייקר*
שלי ווינטרס*

אלן גרץ*
סרש של טל תזורסקי
שבוע 2

״בן־יהורה״ ,ת״א
4.30 ,7 . 15 , 9 .30

_ הדברת

מז־ דז־ ם

6ו 1ם ן

רשיז! ד/אכתהבריאותפסו
ר׳׳ויח ע ס14721 !7
רעויז! רעלים 1878

ב בי ת.
במשרד וובב מפעל |
ב רינ הלתנ. נדלר

וורנר־פוקש

א ס שמנת
ואיבית כושר גופני,

הרשמי מיד
לקורט לשיפור הגוף
השעורים מתקיימים
בשעות אחח״צ.
לפנות :

אולפן לאה פלטשר
טל 201282 .־ 0 3
טל0 5 7 -7 8 7 9 7 .

רח׳ אבן־גבירול ,50 תל־אביב,
טלפון>267682 :

העולם הזה 2025

אולם לפי־שעה תמשיך למלא את זזובחה.
הובתה הראשונית היא כאן, בדנמארק.
כאשר יגיע הזמן, תשוב לישראל. אז
תפתח סלון בירושלים. זהו הלומד. הגדול
ביותר.
עד כאן דיברי העיתון הדני. מהי האמת
בהם ו
המתחרה שלה, בעל סלון־היופי רוברטו,
שאצלו עבדה כמה חודשים לפני שפתחה
סלון משלה, מזלזל בכישוריה המיקצועיים
של עובדתו־לשעבר.
לדבריו, היתד. בקורס־עדב בן ששה
חודשים, שבו למדה אחת לשבוע, משך
שעתיים־שלוש, קוסמטיקה .״היא אינה
יודעת כלום. ניסיונה אפסי.״
״בדנמארק אין צורך בתעודיות־אסמכתא,
כדי לפתוח סלון־יופי,״ אומר רוברטו.
מאחר שלא היה לה רישי׳ון־עבודה, עבדה
אצלו תוך עבירה על החוק (ברשותה היה
דרכון דיפלומאטי) .התשלום הועבר, לדיברי
רוברטו, לחשבון משה לשם בשווייץ. לאחר
שישה חודשים למדה די והחליטה לפתוח
סלון עצמאי.
הסלון נפתח באפריל .1975 כדי לעקוף

ק שק ש ת 2025
¥ 2 1 * 1 1 7הוגוכס הוה

הפעל את דימיונך ונסח למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

ק שק ש ת 2023

• תוספת ייחודית עם שיניים.
שירי כן־עמי, רח׳ יהודה
הנשיא ,36 נווה־אביבים, תל־אביב
• שני גלים מסתערים לעבר חתיכות
בחוף שרתון.
גד מרום־תל, ת.ד ,6017 .תל־אביב
• אל תניח לאשתך להצמיח לד
קרניים.
מ אי רבידה, מח׳ עור, בית־חולים
בלינסון, פתח־תיקווה
• שני כרישים ממתינים לסעודה.
טובה ויינכרג, רח׳ עזרא
איכילוב ,26 פתח־תיקווה
• זוג בננות בשלות עושה אהבה.
דדי תכלין, רח׳ גזר ,6תל־אביב

קוסמטיקאית לשם כפעולה
המשרת האנגלי איננו
את החוק האוסר עליה לעבוד בתשלום,
הכריזה כי בעלת־הסלון היא אזרחית
מדרום־אפריקה, וכי אין היא מקבלת כל
תשלום עבור עבודתה.
רק בנובמבר, כאשר סיים לשם את
תפקידו, שוב נתנה ראיון לבילד־בלאדט,
ובו הצהירה כי היא שותפת בסלון( .לשבועון
ההוא סיפרה כי היתד. מזכירתו של
אדמירל בצי הישראלי. בגירסד. הנוכחית
היתד. מזכירתה של אשת נשיא ישראל).
בקופנהאגן נותרו חמותה ובנה הצעיר.
הבן הבכור, בן ד.־ ,13 שב לישראל עם
אביו. מאז נובמבר ביקר ל*שם שלרש פעמים
בדנמארק. למעשה, מדי שישה שבועות
חזר לדנמארק. לאחרונה הגיע ב־ 4ביוני.
הפירסום, כאילו שני בניה נמצאים
בישראל, אינו נכון.
כדי לתת מוניטין לסלון, החלה עליזה
לשם בד,צפת עיתוני דנמארק בראיונות,
שבהן סיפרה כי מישרד־החוץ הישראלי
אסר עליה לעבוד, ופנתה אל תחושת הצדק
שר העם הדני, שיעמוד לימינה נגד השמ רנות
של הביורוקדאטיה הישראלית.
גם בראיון החדש אינה שוכחת עליזה
לשם להזכיר כל הזמן, כי היא מי שהיתר.
אשת שגריר ישראל. אולם בשל עיתונאי
רכלן ומשמיץ (כתב הארץ אליהו זהבי)
אולץ בעלה לעזוב את דנמארק כדי לקבל
״תפקיד בכיר״ בירושלים. מעריב הודיע
לפני שבוע כי לשם הגיש בקשה לחופשה-
ללא־תשלום, כדי לעסוק בעיסקי־בניין.
בדגמארק התעניין בשנות כהונתו כשגריר
בעיסקי־בניין, ייצוא וייבוא. הביאו אותו
לכך ידידו ,״מלך־הפאלאפל״ הישראלי
יעקב עבר (אבר).
לפי הידיעות תשוב עליזה לישראל
לביקור ב 24-ביוני. היא לא היתד. בארץ
זה יותר מחמש שנים, וכדי לחדש את
דרכונה עליה לשוב לישראל. אולם הבן
וחמותה נשארים בדנסארק.
העולם הזה 2025

השבוע בדרייב־אין
בשעה 7.15

מאוזן :
)1פלא )2 :עכשוב ; )7מחברת ״האדמה
הטוב״ (ש״מ) )9 :בלתי-מסוייג(ר״ת) :
)10 חזר ; )12 מושת על כל אזרח במדינה ;
)13 פתי! )15 מופע, באנגלית! )16
בירה אירופית ! )17 ברכבת רבים כאלה !
)19 ריקבון! )19 קח את הירושה! )21
מילת־שלילה! )22 מיספד! )23 נהר באפריקה!
)25 יופי רב! )28 מיניסטר!
)29 שמש ! )31 גיבעה קטנה ! )32 טינופת !
)34 מטבע ישראלי (ר״ת)! )35 אוייב!
)36 יעשה חור ! )39 כלי־קיבול ! )41בהשאלה:
נמרץ, פעלתן! )44 פאנורמה!
)45 מפה קטנה! )47 אש! )48 כובע
הבית ! )49 הדרך הקצרה ביותר בין שתי
נקודות! )51 זיבול! )53 נהר גדול באסיה
! )56 תפר בחוט ציבעוני, לקישוט !
)57 לך הרחק מכאן י )60 .באר, בערבית !
)61 מייסד הליגה להגנה יהודית (ש״מ)!
)63 שן הפיל ! )64 קרקע ! )65 ישן ! )66
קליפת העינב; )7פרוטקשן! )70 בגד-
שרד ! )72 אש ! )75 כן, באנגלית !
)7גרום, מעונה )78 :אביון! )79 זכר
בבקר )80 :מש ממקומו )83 :קידומת
הולנדית )85 :שם כולל לזחלים של חרקים
מסויימים! )86 הישמרו לכם! )87 בה
דורכים את הענבים )88 :מיקווה־מים ענק :
)90 שמא )91 :מלכסיקון הכלבים)92 :

מחוז )95 :בהשאלה: מרכז )96 :היתוש
מחולל הקדחת )97 :במקום הזה.

מאונך :

)1לקוח של מס״הכנסה ! )3בחילה :
)4רחמנא־ליצלן (ר״ת)! )5בתוכם; )6
רגולטור; )8מטבע שוודי )11 :ביאה
לצורך סיור; )12 חיש; )14 מוט דק:
)15 חתול, בארמית )20 :דורון; )21
בתוכה! )24 אדמה המצויה בנגב)26 :
פרוסה; )27 עליון; )28 שייך ל־)29 :
טשולנט ! )30 ספר מפורסם של ד׳אמיציס ;
)32 כלי-קיבול לנווזלים ; )33 הורד, הורחק
)37 :מטבע רוסי )38 :סוף בלי
התחלה! )39 אסקופה! )40 בשבילי;
)42 קידומת הולנדית ! )43 סבכות עשויות
מתכת; )45 מוקיע, מחרף! )46 תוחלת,
ציפייה לטוב; )48 גוף )50 :קרס)51 :
מטבע רומית ; )62 יצהר ! )64 אריג
עשוי צמר שנכבש בלחץ ! )65 העזה ;
)58 רטוב במיקצת; )59 לא מהר; )62
לאן? )64 נטף; )68 חי לילי! )69
דגל; )70 לשד העצמות; )71 קידומת
שהוראתה שניים ! )73 יחידה ברכס ; )74
הודעה, מסר; )76 ציווי לנהג :״צא ל דרך!״
)77 מחברי־הכנסת (ש״מ); )79
שוט ! )80 קינה ! )82 דרגה בצה״ל !
)84 סיפור קצר )89 :צינה )90 :ייחל,
התפלל ; )93 מילת תנאי )94 :סופו של
סייף.
פסטיבל סרטים מצויירים
בשעה 9.30
* סטיב מקווין
¥1דסטין הופמן
״פרפר״
0 0 0 0 0 0 0 0 0 (0 0 0 0 0 0

אנו מחפשים במים חמים
עבור חתלתולינו החמודים
אגודת צער בעלי חיים

רחום סלמח ,30 יפו|,,
טל.827621 .
415

צמד כרטיסים
לחיים יותר מחים.
כרטיס די ס קונ טו מ ט
פותח בפניך 9ו קופות או טו מ טיו ת
למשיכת כסף במזומן ב מקו מו ת
מרכזיים בכל רחבי הארק.
תוכל למשוך עד 400ל״י בכל יום,
כל ימות ה שנה 24 שעות ביממה.

,כ ר טי סדיסקונט -
האשר אי ת של ך

ןכר טי ס די ס קו גטמשמש
1לך ד רכה כ ס פי ה מ קנ ה
א שראי, א מון ויוק ר ה
ב מ או ת חנויו ת, מסע דו ת
ובתי עסק בכל רח בי הארץ.
ג ם בכל ת חנו תהדלק
יכבדו אתה שי ק של ך
#ם ה צג תכר טי ס די ס קונ ט.
צמדכר טי סי ם ב כי ס ך
־ ל חיי ם נו חי ם יותר.

זה קרה לפני 25 שנה בדיוק. הכנסת הראשונה
ננעלה. החלה מערכת הבחירות לכנסת השנייה.
סיסמת־הבחירות העיקרית של ראש־הממשלה
דויד כן־יגוריון ,״עגל הזהב או ימות המשיח״.
הועמדה בספק. ביטאון מחתרת. שטרם השלימה
עם קיום המדינה, תוקף את כל הניתן לתקוף.
ראשיתו של מס־הנסיעות. מסיכה צבאית ללא
טוראים.
כל זה תואר ב״העולם הזה״ השבוע לפני 25
שנה. גם דויד רובינגר, אז צלם צעיר ומזוקן,

המשמש כיום כצלם ״טיים־לייף״ כארץ, החל
עובד כ״העולם הזה״ .על השער השתקפו פני
נערה, מרים מהצי׳זכטרון, בתשבץ שחור־לכן כיד
דימיוני של הצלם.

בן־גוריון והמכונית הישראלית הראשונה • תוכניותיו של
יצתק שדה • הרגשות התינוקיים של אליזבט טיילור

העם

תוך רגעים התרכזה התעניינות הקהל
באורחות הגנדרניות, שלא החמיצו את
ההזדמנות למשוך את עיני הגברים: בנות
חווה, בטעמן הטיבעי, ידעו להימצא ליד

חודש השירות השנתי.
חטיבות שונות החליטו כי חודש אחד
אינו מספיק ליצירת האווירה המתאימה
כדי שכל אדם יחוש אחריות לחיי חברו.

משיח נ&מו 1ע

הפתעתו של האלוף
מאז שאייק ויליאמס, אלוף־העולם ב-
מישקל־קל, הגן על תוארו, התחוללו דברים
רבים מוזרים במקצת: הדבר היה
לפני 17 חודשים, והאלוף החליט להפוך את
עורו ולהתמודד גם במישקל חצי־בינוני.
שתי שניאות: אולם אי-אפשר לש את
את תואר אלוף־העולם מבלי להופיע
בקרבות, ואייק טעה בחושבו שעבודתו
תהיה קלה. הוא התקשר עם מתאגרף בל-
תי-ידוע בשם ג׳ימי קארטר, שהפסיד שניים
משלושת הקרבות שערך בשנת ,1951וקבע
איתו פגישה על כתר האליפות.

דא קרא את פרשני־הספורט :

גחלים בוערות

המכונית המתאימה ל חליב ה

התאריך:

21.6.51

11ז6י*יזח 6י

מיפלמח

במידה שהתמלא אולם הענק של מיפעל
קייזו־פרייזר אורחים, שבאו לחנוכת ה־מיפעל,
פחתה ההתעניינות במכוניות המבריקות
החדשות, שירדו מהסרט־הנע.
שלל הצבעים של המכוניות הנהדרות
התמזג בגווני השמלות והחליפות היקרות,
שיצאו לפני ימים מיספר מידי התופרות.

״העולם הזה״ 712
אך כאשר נשאל אחד המפקדים ״למה
לא הזמינו גם את הטוראים?״ היתד, התשובה
הקצרה :״התקציב לא ד,ירשה,״

בתימהון־מד, נוכח האזרח לדעת כי היו
בחירות במדינה. התוצאות לא אמרו, למעשה,
ולא־כלום: מיספר הבוחרים היה זעום
מדי. בכל־זאת התנפלו כל המיפלגות על
התוצאות בקריאת־גיל, הוכיחו מה שלא
ניתן להוכחה: שזכו בניצחון אדיר, מכריע.
למחרת יום הבחירות לקונגרס (הציוני)
החלה המערכה האמיתית: מילחמת הבחירות
לכנסת השנייה. הפעילה והנמרצת
ביותר היתה, כרגיל, מפא״י. תועמלנה מס׳
,1ב.ג( .בן־גוריון) ,פתח בטכס חגיגי את
מיפעל קייזר־פוייזר (ראה להלן) ,טעה את
טעותו הגדולה הראשונה במילחמת־התע־מולה.
בקבלו כמתנה מכונית־הדר מידי
המיפעל, שפך אור מוזר במיקצת על סיסמתו
העיקרית בבחירות אלה :״עגל הזהב
או ימות המשיח״ .נביאי התנ״ך לא ניבאו
לבואו של משיח ממונע.

לפתע הוצפו מערכות העיתונים, קירות
הבתים בעלוני סטנסיל, ביטאון תנועת־מחתרת
חדשה: הוועדה לשיחרור חברתי-
לאומי בציון הכבולה.
ליכלוך רוחני: אנשי לח״י לשעבר.
מהקיצונים שבהם, מצאו עצמם חסרי־עיסוק,
והחליטו לתבוע את עלבון ההמון
העיברי הנדכא. לטהר את אוויר הארץ
שאינו נקי, מריקבון והתפוררות ומד,תרו־צצות
מטורפת חסרת״תועלת.
עלון המחתרת, גחלים, מתקיף את כל
ניתן להתקיף, החל מההמון (המדינה) ההיסטרי,
הסובל מאווירה מחניקה של פחד
וכאב פיתאום, של ליכלוך רוחני וירידה
נפשית וכלה בצה״ל — צבא ההבלגה,
לדעת ועד-השיחרור, יש לשאוף ל״
נייטרליזציד, של המזרח התיכון, ליצירת
ברית אסיאתית ולניצול השפעה סובייטית
(כתכסיס זמני).
אולם בסיכומו של עניין, מתקבל רושם
של קבוצת אנשים חולניים המגדירה את
אזרחי ישראל כיהודונים, ואת תגובת ממשלת
ישראל על סיכסוך (אגם) החולה
כצריחוודעורב צרודות.
על פני ששת עמודי ירחון־המחתרת מוש י
מצים גורמים רחוקים זה מזה כמנחם בגין
(למרות ש״אין להתייחס לתנועת החירות
בלעג״) והעולם הזה( ,״שבועון החיילים
המשוחררים, הפוחדים כנראה ממילחמה
אשר תחזירם לנשק״).
עיתונאים ואנשי־ציבור הגיבו על העלון
בחיוך סלחני, אך שכחו כי קבוצה קטנה
מזאת (״חזית המולדת״) ביצעה את רצח
הרוזן פולקה ברנדוט, מתווך או״ם, והטילה
מהומה במערכות־הביטחון הישראליות למשך
חודשים.

•״5מ׳גין ממאז׳י

המכונית ההולמת את צבע לבושן.
סיסמת הנשים לגברים :״תראה כיצד
מתאימה המכונית לחליפתי!״
ים היתר בלי יציאה
״האם נרד בקפריסין?״ שאלו בשמחה
450 הטיילים, שנרשמו לטיול ימי על סיפון
א/ק גלילה כשהופיעו ברציף נמל חיפה.
התשובה היתד : ,לא. כי כאשר פקידי מיש-
רד־העלייה (הפנים) גילו במודעות חברת
פטרה שהיא שכרה את אניות שוהם לאיר־גון
טיולים לקפריסין ( 8ל״י מחלקה שלישית
25 ,ל״י מחלקה ראשונה) ,חשבו בלי-
בם: מדוע לא תרוויח המדינה? פישפשו,
אך לא מצאו על מה להטיל מס, עד שעלה
בלבם רעיון גאוני: נכריח אותם לקבל
היתר-יציאה, לשלם לירה אחת מם־היתר.
המס לא היד, חוקי. אזרח ישראלי המפליג
על סיפון אונייה ישראלית לחופי קפריסין
(מבלי לרדת באי) אינו יוצא את
גבול ישראל. האונייה היא שטח ישראלי,
חלק של מדינת־ישראל.
אלא שלחברה לא היתד, שהות להתווכח.
היא שילמה לממשלה 450ל״י. התוצאה:
כשבא, כעבור שבוע, צרור שני של
טיילים, נודע להם כי קו־הנסיעה שונה.
במקום לנסוע עד למול חופי קפריסין, לתת
לנוסעים את ההרגשה שיצאו מן המחנק
היומיומי, נעה האונייה לאורך חופי ישראל,
הרחיקה את נוסעיה רק מיספר קילומטרים
ממישרדיהם.
צבא התקציב לא ודרשה
כל יחידה עתודאית (מילואים) עלולה
לצאת ביום מן הימים למערכה באותו
הרכב שבו היא מתאמנת, מבלה יחד את

לעיתים קרובות נמצאים האנשים במצב
רוח של תסיסה, התרגזות: התחשבות בל-
תי-מספקת בגורמים מישפחתיים, עסקים
שנסגרו או חסרים טיפול בהיעדרו של
בעל־הבית.
על־מנת לחזק את המוראל. לתת לאנשים
אפשרות להכיר זה את רעהו טוב
יותר, במדים ושלא במדים, קוראת חטיבה
מסויימת מדי-פעם לאנשיה למסיבות, ש בהן
שוררת רוח שונה מזו שעל מיגרש
תירגול הסדר.
אחד הגדודים כינס את הסגל הפיקודי
לאולם ויצ״ו, הבטיח אספקתם של משקאות
ומיזנון, תיזמורת, תוכנית רבת־סעיפים.
הסגל הפיקודי הופיע, מלווה נשותיו,
ארוסותיו, סתם חברות, נמנע לשאת סימלי-
זהוי על השרוול, דרגות על הכתף.

כאשר הופיעו שני המתחרים על הזירה
העצומה של מדיסון סקוואר־גארדן, התייחס
הקהל לקרב העתיד להתחולל כלקרב
בטוח, לזייתכן כי תהיינה בו מיספר הברקות
שלא כדאי להחמיצו. האלוף ויל-
יאמס נראה מתוח ועייף (שמונה שעות
לפני הקרב עבד והתאמן בבובת־בוקם כדי
להפחית ממישקלו) .קארטר, נם כן בן ,27
נראה מגושם במיקצת ולפי צחוקו אפשר
היד, לקבוע, שלא קרא את ניחושי פרשני-
הספורט, ואף לא התחשב בדעת־הקהל.
בארבעת הסיבובים הראשונים, נלחם
אייק כיאות לאלוף. ביטחונו בחסימת מהלומותיו
של יריבו, ג׳ימי, זכו בתשואות
ותוקפנותו במכות שמאליות, שניחתו מכל
צד, החלישו את מתנגדו. אבל סיגנונו המיוחד
של האלוף לא הועיל. בסיבוב החמישי,
בעת שקארטר שלח את ויליאמם
לקרשים, הסתמן השינוי. בסיבוב ד,־14
פגע גופו של אייק בפעם הרביעית בקרשים,
והקרב הופסק. לג׳ימי קארטר לא
נותר מה לעשות, אלא לבשר לאשתו
ולבנו בן השנתיים על ניצחונו.
אנשים כוכבת הקולנוע אליזבת טיימר,
בת ד,־ ,19 נאלצה לשפוך ליבה לפני העיתונאים
:״כל אסוני (כולל גירושיה לפני
חודשים מיספר) בא מהעובדה כי אני חשה
ריגשות תינוקת אך אני בעלת גוף אשד.,״
אחר הוסיפה והסבירה כי ״מאז היות לישדיים ראויות לשמן, ניסו הבריות לקשר
את שמי עם הגברים, וזה היה כשהייתי
בת .14״
* שחקנית הקאמרי חנה מרץ,
הקפידה בבחירת מתנה נאה לבעלה, יצחק,
סטודנט הטכניון בחיפה, העומד לפני סיום
לימודיו. המתנה: אנציקלופדיה בריטניקה
בת 24 כרכים.
מפקד שייטת אוניות הצי הישראלי
שביקרה במימי ארד,״ב, שלמה אראל,
שיתף עצמו בצער הנערות שבאו להיפרד,
בוכיות, ממלחי ישראל קודם הפליגם מניו*
ששכנה אז מול קפה טעמון, במרכז
ירושלים. תמונה זו הופיעה במיסגרת
כתבה מצולמת על הכנסת הראשונה, בשם
״שלום — ולא להתראות״ .מבין 22ה־ח׳^ים
שצולמה בה, תישעה נותרו בחיים.

יורק, אך הסביר שלולא הוראותיו החמורות
לציוותי-ד,אוניות, היו אלה משאירים
מאחריהם לבבות שבורים במיספר רב
עוד יותר.
* יהודה (״עלילות עקביה״) בורלא
סיכם לפני מכריו את הדרך שבד, השתל טו
בניו־יורק על תגלית המאה ה־ 20 ששמה
רדיו: בנו עודד, המשתלם בציור בניו-
יורק, הפך קריין קול אמריקה בעיברית;
בתו עופרה, שנישאה השבוע — קריינית
גלי צה״ל; בנו יאיר — חובב רדיו המשדר
וקולט להנאתו.
ן* מאחר שנהגי-שרים ופקידי-ממשלד,
גבוהים ד,ירבו לשבת באולם־ההמתנח של
מישרד ראש־ד,ממשלה, נדרש מתנדב ש־יחרף
את נפשו, יתבע את סילוקם של
הנהגים מהאולם. המתנדב: שר התחבורה,
דב יוסף, שהסביר להם קצרות :״מקומכם
אינו כאן.״
שבוע אחר מות אשתו מרגוט, הודיע
אלוף יצחק שדה על הדפסתו הקרובה
של תולדות־חייו בספר שייקרא
פינקס פתוח, ולא יסתיר פרט מחיי מייסד
הפלמ״ח, שהפך חסיד הקומינפורם.

קיבוליים לצחוק
בפה

תמיר -אתם יכולים לצחוק בפה מלא,
הורות למשחות־השיניים המעולות של ״שמן״.
׳־פלואוריד״ ,״שמנתול״ ,״כלורופיל״
ז״סופר־ו״ט״ -ארבע משחות.
ארבעה טעמים ואיכות שאין לה מתחרים.
אתם יכולים לצחוק בפה מלא,
כי שינייכם הן גאוותכם.
הודות למשחות־השיניים המעולות של ״שמך.

? דיו

סז צרמ צז ץ
של ־־שם[־ בם 1בן5

סורו

תושבי אילת,

אירוע מלכת הגיס 1976

ביום שבת, ה־ ,3.7.76 משעה 11.00 בבוקר, ייערך בחוף הצפוני אירועהמונילקהל הרחב

יפהפיות * תזמורת * בירה במתיו קרנבל מ ס וי עד מ!וצ־זש *
ספינ ת הטיול ה מפו אר ת ״דולפין״ ת ארח אתה מוע מדות והא מני ם בשייט ל אורך חוף איל ת.
האירוע ה ה מוני י ס תיי ם בשעה טובה בכפר של רפי נל סון.

״אוהב ספורט בצורה פעילה, קולנוע
(במיוחד סרטים) .מטיבעי אני טיפוס איב־פתי,
לכן אני פצפח מבת־הזוג שתהיה
גם היא ערה ואיכפתית לסובב אותה.״ הוא
מעוניין שאלה שתכתובנה לו תהיינה
״נחמדות, מבחינה חיצונית ופנימית כאחת.״

לא סתם פוץ!
יורד בפוטנציה
״לצערי אני חייל״.״ איזו פתיחד. בל־תי־שיגרתית
למיכתבו של 1/25 עוד
לא מספיקים להתאושש, והנה הפצצה השנייה
:״אין לי קשר לאיזו שהיא דת,
ואני לא מתכונן להישאר בארץ !״
זה כבר באמת מתחיל לעורר סקרנות,
הגילוי־לב הזה .״אני עוד מעט בן ,21״
הוא כותב, וכבר הגעתי למסקנה שאין
מטרה בחיים שאני מוכן למות למענה
או להרוג למענה.״
ואחרי זה הוא מבקש שנחפש בשבילו
בחורה, לא משנה באיזה גיל, שלא תהיה
טיפשה ורצוי גם שלא תהיה מכוערת,
ולא משנה לו אם תהיה רזה או שמנה.
הכל הולך.
עכשיו, הנה לכן, בנות, אתגר אמיתי.
מי מכן תיקח על עצמה את המשימה
להוכיח לז שיש דבר אחד שכדאי למות
למענו או ליהרוג בשבילו?
ואני מקווה שאם לא יקבל מיכתבים מכן,
לפחות יקבל איזה מיכתב ממישרד־הקלי-

עבודה, בילויים וחו״ל. מחפשת מישהו
שמעוניין להינשא על בסיס של שיתוף,
סיפוק, ידידות ואופטימיות.
״— אם לא, אז — אולי בכל־זאת?
״ג.ב. החוזה של הדירה שלי נגמר
בדצמבר. את חושבת שאצטרך לחדש אותו
לבד?״
אם חוש־הריה שלי לא מטעה אותי,
התשובה היא: לא.

״אינני גבוה, אינני חתיך, בכל אופן
לא מה שקוראים, דנדי׳ .אפילו לב שבור
אין לי,״ מתוודה ( )5/25 שבמחשבה שנייה
נזכר שהיתה לו פעם איזו ארוסה רומניה,
ובת-אצולה הולנדית מסתובבת גם־בן אי שם
בביוגראפיה שלו .״בחודש יולי השנה

חוזה הדירה נגמר

מיכתב עלא-כייפאק, הוא מיכתבה של
( .)4/25 דוגרי, בלי התחכמויות והצטעצעות,
כמו שאתם יכולים לראות בעצמכם.
״רוצה להתחתן. צריכה חתן. אין.
״אפ־שר למצוא דרך מדורך?
״אם כן, אז אני בת ,26 מלאת גוף,
רצון טוב. עד עכשיו הייתי בתיכון, צבא,

ואם כבר, שיהיה. עוד חייל.)9/25( .
״אני לא רוצה לכתוב משהו נדוש כמו
,אני חייל משועמם מאי-שם אתם רואים,
הצלחתי להפחיד את החיילים. יותר
הם לא פותחים את מיכתביהם בנוסח ״אני
חייל משועמם.״ במקום זה הם מתחילים
כולם בנוסח :״אני לא רוצה לפתוח
בסיגנון , :אני חייל משועמם דק תגידו
שאין לי השפעה על צד,״ל.
טוב, הוא ממשיך ,״אבל ימה לעשות
ואני באמת חייל קרבי משועמם, המחפש
ומקווה גם למצוא אחת ש...
״שרצוי מאד שתהיה מאיזור תל־אביב.
״חיצונית שתהיה יפה (׳ולא יקרה לה
כלום אם תצרף תפונה).
״,מה שאני יכול להבטיח לאותה אחת
שתענה לדרישות הנ״ל, זה שהיא זוכה
במשהו רציני, גבוה, חתיך, בעל שיער
שטני, עיניים תכולות־ירוקות (תלוי במצב־הדוח)
,תוסס, חי, שאוהב לשמוע מוסיקה
ולעשות חיים. כימעט שכחתי. אני בן 19
וחצי. ואם אותה אחת תהיה מבוגרת
ממני בכמה חודשים, לא נלך בשביל זה

מיכתב פרס
היא רק בת ,16 אבל אם מגיע לה לא סתם פרס השבועאלא פרס השנח,
הרי זה עבור מישפס אחד במיכתבה האומר כדלקמן :״אני אוהבת לכתוב, ועוד
יותר רוצח לכתוב, לחיילים, או לסתם בחורים
אם אני לא מרבה לפרסם מיכתבים של חיילים במדור, זח רק כדי למנוע מהם
אכזבות. יש לי ערימת שלמה, ואני חושבת לשלוח הרבה מהם היישר אל (;)3/25
כדי שתכתוב להם ישירות, ללא תיווך המדור הזה. הניסיון שלי מלמד, שקיים רק
סיכוי קלוש לכך שמיכתב של חייל המתפרסם במדור ייענה. לכן, זו ההזדמנות, לכל
החיילים המשועממים ולהלא״כל״כך משועממים. במקום אלי, כיתבו ישר אליה.
היא תענה לכם. ואם לא תספיק לענות לכולכם, יש לה גם חברות.
היא בת ,16 כמו שאמרתי, שצמחה בינתיים עד לגובה של 160ס״מ, עיניים
כושית, אבל
ההגדרות שלה) .״אני מתולתלתכמו
ושיער חום־ירקרק (אלה
ברחוב חושבים שאני ברזילאית משום־מה. אני גם ביישנית קצת כתוצאה מסיבה
מישפחתית, ולא אוהבת כל־כך חברה סוערת כפי שמקובל בנוער של ימינו. אוהבת
לכתוב שירים ומערכונים. אוהבת לקרוא על מילחמות ישראל, להאזין למוסיקת
שקטה כולל גם מוסיקה קלאסית. התחביבים שלי הם תיאטרון, וכתיבה בזמני
הפנוי המעט.״
ושלא תהיינה אחר־כך אכזבות ולא תגידו שלא הזהרתי אתכם: היא מתגוררת
באשקלון.

מיכתב פרס השבוע — בכל שבוע — מזכה את שולחו בשי חינם: חבילת
מוצרי־יופי מתוצרת חברת הדס בשווי של 200ל״י. הפרסים נשלחים לזוכים בדואר.
ימלאו לי 37 שנים,״ הוא מגלה, וכמתנת
יום־הולדת הוא לא היה מתנגד ל״ידידה
למטרות שמרניות, מעל גיל ,19 מוטב
שחרחורת דקיקה.״
,״הוא אוהב בישול, האזנה למוסיקה
סטריאופונית דווקא, נסיעות ועבודה. הוא
נמצא עכשיו בבלגיה, שם הוא עובד בפועל-
יציקה, אבל במשכורת של שר בממשלת
ישראל. הוא מתכונן לבוא לביקור-מולדת
בארץ. אם תזדרזי, תהיי זו את שתוכלי
לבוא לקבל את פניו, שלא לדבר על
המתנות.

לא להידחף !

רו צהלכתובדח ״ ל ״ ס

עוד לא־משועמם

תמונות מחיי מילואים

ידידה למטרות שמרניות

״אני מחליט שכאב־הראש הזה לא יכול
להימשך בצורה כזאת יותר, וכנראה גם
הצריבה בעיניים פירושה מחלה או לפחות
חום. אני קם ממיטת־השדה ויוצא
מחוץ לאוהל, לחול המסמא שבחוץ. בהליכה
עייפה של מילואימניק ותיק אני מגיע
לאוהל, שמצוייר עליו מגן־דויד ביד רשל נית.
בפנים יושב הדקטור עם ישני קשרים
ונהג אחד, והוא בדיוק מרצה בפניהם
את התיאוריה שלו בדבר האבסורדיות של
מם רוותי־הון, .אדוני /הוא אומר, חומות וברור מהאינטונאציה שלו שזהו נאום שכבר
ננאם, אלף פעם — ,אדוני, זה מם שמשל מת
הממשלה לשמאל. הבנקים מפסידים
מזה, דבינוביץ׳ לא ירוויח מזה אפילו
לא פרוטה.׳ כאן הוא מבחין בי, ושואל
אותי, :כן?׳
״זה דוקטור חדש. רק אתמול הגיע
אלינו, והוא עוד לא מכיר אותנו בשמו־תינו,
.אפשר למדוד את החום?׳ אני שואל,
ושני הקשרים והנהג פונים אלי בהבעה
של השתתפות, :מה העניינים אבי,
מרגיש לא טוב? ,אני מחייך חיוך של
אילו־ידעתנדכמה-אגי-סובל-אבל-מתגבר בגבורה.׳
הדוקטור מושיט לי מד־חום, ואפילו
בלי לנער אותו חוזר לנאום, :מה
זאת אומרת לדווח על כל עיסקה מעל
ל־ 15 אלף ל״י?׳
״אני תוקע את המד־חום בפה וכיוון, ש כאמור׳
אני די חלש בנושא המדיני־כל־כלי,
אני מחפש בעיני חומר־קריאה...״
וההמשך ברור. הוא נתקל במדור שלי
וכתב. הוא גם בן ,31 ולא כל הזמן במילואים.
כשהוא לא, הוא מתעסק בסרטים.
אם זהו סוג חומר־הקריאה שאת אוהבת
לקרוא, כתבי ל(.)2/25

נחה עליה רוח ההשראה, על ( )7/25 והיא
כתבה לי את השיר הבא :
לכל מי שיודע מה הוא אושר /ולכל
מי שבשעת־הכושד /כותב, אוהב ועושה
חיים /שיכתוב לי המון־המון מיכתבים /
שלא יהיה סתם פוץ /המנסה להיתקע
כמו קוץ /שיהיה יפה או לפחות נחמד /
ולא סתם כמו כל אחד /שלא יהיה סתם
כישלון /שיהיה לו ניצוץ כישדון /לכתוב
•מיכתב (ארוך) בעט או בעיפרון /לגברת
המחכה לו אי־שם בשרון.
הגברת היא בסך־הכל ״נערונת תיכוניסטית,
הלומדת בשביעית, שחחבר׳ה
קוראים לה, שובבה׳ או,ברדקיסטית׳ ,אבל
היא מכנה את עצמה בתואר, הנערה
האוהבת לעשות חיים׳ .היא נהנית מכל רגע
בחיים, וכל דבר הוא לגביה בעל משמעות.״
למרות שהיא כותבת על עצמה בגוף
שלישי״ .אי־אפשר להכחיש שיש בד, משהו

בסביבתה, אנא, כתבי אלי, ונאהב אותם
הדברים יחדיו.״

אוהב?!ולנוע (במיוחד סרטים)
סנוביות, ביוקנעם־עילית הייתן כבר?
אחת לעשר שאתן אפילו לא יודעות
היכן זה. אבל אז אם אתן רוצות לדעת,
ואולי גם לבקר שם, הנה ההזדמנות.
בתובנה ל> ,)6/25 שהוא הנדסאי בן ,25
המתנשא לגובה של 175ס״מ, מה שהיה
מבטיח לו מקום בטיוח בקבוצת הכדורסל
המקומית, אילו היתד, שם אחת כזאת.
הוא ״נאה מאוד,״ אם להאמין לנחתום,

בגערה הזו. היא עוד תגיע רחוק. השאלה
דק באיזה כיוון.

הגאווה בלהיות חייל
מזמן כבר לא היה לנו חייל. אז יש.

״,אינני אוהב את הרישמיות של , :הנני
חייל משועמם׳ (אויש, לא!).
״זה נדוש וטיפשי. אינני רוצה להתכתב,
וחשוב מכך לקשור קשרים עם נערה, רק
בגלל היותי חייל בצד,״ל( .יש לי טובת־הנאד,
אחרת עקב היותי חייל — הגאווה!)
אני מעוניין לקשור קשרים עם נערה
ביגלל ו/או עצם רצונה בי.
״המאפיינים שלי, והם אינם רבים:
טיפוס ספורטיבי בעל שיער חום־ישטני,
המתנשא לגובה 0 181״מ ומרכיב משקפיים.
אם מישהי חושדת שאני זקן מדי בשבילה.
הרי של־ 21ד,אביבים שעברו עלי לא היחד,
השפעה על צבע שערי. אהבות? יש :
מוסיקה קלח •שקטה, גלי-ים נודדים לאור
הירח, והרבה בדידות, אבל בשניים. אם
הנך בת 18—20 ומתגוררת בחיפה או

אף אחד לא מכיר א ת פניך כמוך
חוץ מאתנו־

״יש לי מה להציע, ונא לא לדחוף...״
אומרת 10/25 ואני כבר לא רואה את
סוף התור.
״חיופשיה (עם בעל-לשעבר) ,צברית,
173ס״מ גובה, חזות נאה ונעימה מאד,
דירה קטנה וחמה 36 ,שנים אשר לש׳מחתי
לא נראות עלי, אולם הן שנותי המעניינות
ביותר. מבקשת: ידיד נאה, גברי, גבוה,
ורצוי חופשי, אשר גם לו יש מה להציע
ניסף למעלותיו החיצוניות.״
מה שמקלקל לה קצת זה הסוף; ״עורו
נא בני השלושים־פלוס, וניצור ידידות
•פה ומעניינת.״ מד, יש, אחד לא מספיק?

אשמת שומרון
לא הייתי מאמינה שמישהו יעלה בדעתו
לנצל את מדורי למטרות פוליטיות, עד
שהגיעני מיכתביו של 11/25 שהיה בטוח
״שלא תפרסמי אותו, מפני שאורי אבנרי
ודאי לא ירשה לך.״ אז דווקא לך, ולכל
מי שחושבים כמוך.
״אני איש גוש-אמונים, המתכנן להצטרף
אל אחת ההתנחלויות שתוקמנה אי״ה
בשומרון. אלא שלא הייתי רוצה לעשות
זאת בגפי. הייתי מעדיף אילו כבר מתחילת
הדרך היתד, נלווית אלי נערה, שרוח
האמונה והחזון מפעמת בה, כדי שנוכל
יחד לקשור את חייגו עם תקומת השומרון.
אני אומנם חובש כיפה ומבית׳ מסורתי,
אך זו שתיענה לפנייתי אינה חייבת להיות
דתית. די שתהיה דבקה באמונה עזה
וברצון לממש בגופה את משאת הדורות.
אני בן ,26 בוגר־ישיבה, אבל כזה ששירת
בצד,״ל וממשיך לשרת בו גם היום במילואים.
הנערה שתפנה אלי צריכה להיות
מוכנה לנטוש את בית הוריד, ולהצטרף
אלי כבר במועד הקרוב ביותר.״
סליחה שאני מתערבת, אבל כבר מותר
לכם לעשות את זד, בלי נישואין?

מיכתבים לפירסום במדור זה יש להפנות
לכתובת: מינתביס לציפי, ת.ד , 136 .תל־אביב.
מיכתבים למכותבים במדור יש
לשלוח במעטפה כפולה. על המעטפה החיצונית
לרשום את הכתובת הנ״ל. על גבי
המעטפה הפנימית — מבויילת בבול של
45 אגורות, יש לרשום את מיספרו הסידורי
של המכותב בילבד.

תכשירי יופי לזוכים במדור

שיוון ביסחוג׳

ירדנה ארזי
עוד שלוש שנים
הרכילות האחרונה בחוגי הבוהמה מחזירה לכותרות את הזמרת
ירדנה ארזי, השליש האכסוטי של שלישיית שוקולד־מנטה־מסטיק,
אשר ייצגה אותנו השתא באירוויזיון שנערך בהולנד, אז
לפי הסיפור החדש, שהגיע אלי ממקור מהימן, הצליחה ירדנה להתחבב
על המוסיקאי המפורסם והפופולרי לס האמפרים, זה

! ק ש בנו א> 3ו
:מקשיב
? אחד הכתבים הפופולריים של רשות
השידור ידוע יותר כקשב, יען כי כל היום
אזניו כרויות להקשיב לתחנות רדיו מכל
העולם, לשמוע מה קורה שם ולדווח ל-
מאזיניו צמאי-הדעת מה קורה בעולם.
הקשב הזה הוא מיודענו מיכאל (״מי קי״)
גורדוס, המתגאה בתחנת-חאזנה
משוכללת הממוקמת אחר כבוד בדירתו
שבתל-אביב.
בחיי שהייתי משוכנעת שהבחור הזה
מתמסר אך־ורק לשיגעון הפרטי שלו, ול כלב
הקטן המסתובב איתו קבוע, עד שבשבוע
שעבר נוכחתי שלבחור יש גם טעם

שיש להקה קולית על שמו ואשר ייצג עם להקתו את גרמניה
בתחרות.
בקיצור, האמפריס הנ״ל התאהב בירדנה שלנו כמו שאפשר
להתאהב בירדנה, והיה איתה עד הרגע האחרון ממש. הוא אפילו
הגדיל עשות, והציע לשלישייה להאריך את שהותה בגרמניה,
תוך שהוא מתחייב להחזיר אותן לישראל מתי שרק ירצו, באמצעות
המטוס הפרטי שלו. אבל בסופו של דבר נאלצו הבנות,
ובמייוחד ירדנה, לשוב ארצה לפי לוח־ד,זמנים המתוכנן, בטיסה
ישירה מהולנד, וזאת, לדיבריהן, משום שלא התירו למטוס!
הפרטי של לס לנחות בישראל — ולפי גירסה אחרת, משום
שהן לא היו בטוחות אם אפשר לסמוך על המילה שלו ולקחת
את הסיכון להיתקע שם בלי אפשרות לחזור.
הרומן בין השניים ההל על במת האירוויזיון. האמפריס, שהוא
גם מפיק־תקליטים מצליח בזכות עצמו, הציע לשלישייה לבוא
להקלטות בחברת־ד,הקלטות שלו בגרמניה. וכך, בין הקלטה להלחנה
ולעיבוד, הוא החל לעבוד על הישראלית שלו. ולפי מה
שצויין באחד העיתונים הגרמניים, היחסים בין השניים התלהטו
כמו להיט לוהט. ועוד סופר שם, שלם הפופולרי עומד להתגרש
מאשתו ומקיים רומן עם ישראלית אכסוטית.
ממקורות שוקולד־נזנטה־נוסטיק נמסר לי, לעומת זאת, שכל
הסיפור לא היה ולא נברא :״בסך-הכל הקלטנו עם האמפריס
כמה שירים, אז אנשים הולכים ומנפחים את זה למימדים של
רומן בינו לבין ירדנה. זה כאילו שהיו אומרים עלי שיש רומן ביני
ובין מתי כספי, אחרי שראו אותנו ביחד באולפן או באיזה
בית־קפה,״ הגיבה רותי הולצמן. טוב אז הנה הסיפור, והנה
התגובה.
באותה הזדמנות מיהרה רותי גם להכחיש את השמועות
אודות פירוקה הקרוב של השלישייה, ואת זה. דווקא שמחתי
לשמוע .״השבוע חתמנו חוזה, שבו אנחנו מתחייבות להמשיך
ולפעול באותה מיסגרת עוד שלוש שנים, וכמו־כן חתמנו חוזה
לתקופה מקבילה עם חברת־תקליטים בגרמניה.״
אז שיהיה בהצלחה, ולכל המתעניינים בגורלה של ירדנה,
אני יכולה לבשר שבינתיים, היא נראית לי מאושרת בחברת
בעלה השחקן עמום טל־שיר. ומה שיהיה הלאה — למה לנו
לשבור את הראש י

בנשים. כי מסתבר שנוסף לתחנה ולכלב

יש לו, חברה חמודה בשם ירדנה קיר־שנכאום,
מי שד,יתד, בזמנו אחת הסטו
דנטיות
הבולטות בקמפוס התל-אביבי
ויושבת־ראש ועדת־ד,ביקורת של אגודת
הסטודנטים.
ירדנה -אשר הפכה לימים לבעלת תואר
בי.איי. בשפה האנגלית, עובדת היום כמורה
בבית־ספר תיכון, מספרת לי על הרומן
שבינה לבין מיקי :״הבחור הזה מסוגל
להקשיב לשלוש תחנות־רדיו בעת-ובעונר-,
אחת, לדבר בטלפון ולשמוע גם אותי.
זה אולי גם סוד ההצלחה, בזמן הממושך
של הרומן שלנו. כי אם מיקי היד, שומע
כל מה ישיש לי לומר לו, אז אני לא
יודעת מה היה קורה.״
לירדנה יש עוד יתרון. כי לחבר שלה
יש, נוסף לתחנת־ההאזנד, המשוכללת שלו,
גם מקלט־טלוויזיה משוכלל ביותר הקולט
תחנוודשידור גם מאירופה. ואם היה לי
חבר כזה, גם אני הייתי נצמדת אליו חזק.

זה מה ׳שקורה כשיש לבן־אדם כל־כך
הרבה ידידים, שכל אחד מהם רוצה לעזור
ולנסות להציל את המצב. אבל כמו שכבר
נאמר, הכל ביד הגורל ואין מה לשנות.
כזהו גם גורלה של הזמרת ע דנ ה לה.
לפני שבועיים טרחתי והבאתי לכם סיפור
שבישר כי הזמרת עדנה לב בהריון.
אותם מקורות, שהם די מהימנים עלי, סיפרו
לי שבמיכתב שהתקבל מניו־יורק -,נמסר
על הריונה של עדנה. אולם, מסתבר כי
כבר באותה תקופה החל מסתמן הקרע

עדנה לב
רק 13 חודש
הסופי בינה לבין בעלה המיסעדן יפה-

התואר ז ׳אן־ ז ׳אל, דה־לח־פונטיין.

ירדנה קירשנפאום ומיקי גורדום
המון זמן

מה יכול היד, להיות מתאים יותר מאשר
שידוך בין כתב הצבאי לבין קצינה בצד,״ל
1שידוך כזה לא מוצאים כל יום,
מר,־גם שמדובר כאן בשני מחותנים נחמדים
כמו זאכ כחן, אשר נשא לאשה את
בחירת־ליבו רב־סרן שרי סמואל, ראש
הלישכה של ראש־מינהל-הסגל בצה״ל.
שרי וזאב היו שני רווקים ידועים, עד

אבל ידידים אלד, של הזמרת ביקשו למנוע
הדלפה על מצבם הרופף של נישואיה של
עדנה, וכדי לדחות את הרכילות על
גירושיה, דאגו להטעותני במזיד.
בדבזמן, חיה עדנה כבר בנפרד מבעלה.
הקש ששבר את גב הגמל היה ביקורה
האחרון בישראל, ביום העצמאות. עדנה
הודיעה אז לכולם שבעלה צריך להגיע
בעיקבותיה, אולם בניגוד לציפיות הוא

שרי וזאב כהן
מהרגע הראשון

שהחברים המשותפים שלהם החליטו שזה
לא עסק, שכולם נשואים ורק שני הרווקים
האלה מתפרפרים להם בחופשיות. הלכו
וערכו ביניהם היכרות, ומאז אותו רגע
גורלי התאהבו השניים כל־כך, שתוך חודש
בלבד החליטו שיש חתונה.
זאב, המשמש בתפקיד כתב צבאי ב־רשות־השידור,
ומי שהיד, ידוע כאחד ה רווקים
המבוקשים ישל הרדיו, התאהב
בשרי עד מעל לאוזניו, וחבריו מתלוצצים
שזר, לא פלא, כיוון ששרי היא אקדמאית
ובעלת תואר בעבודה סוציאלית, והיתד,
קצינת־בריאות־נפש של חיל־ד,תותחנים, כך
שהיא מבינה טוב־טוב לנפשו המייוחדת
של הנבחר שלה. אבל חוץ מזה היא בחורה
בעלת חוש־הומור ותוססת, ובדיוק אחת
כלבבו.
לזאב, מצירו, היה ברור שככתב צבאי
מצליח הוא יבחר באשה צבאית למהדרין,
וכך יהיה לו גם הרבה יותר קל להיות
בעניינים. לא אתפלא אם בעתיד, הדיווחים
שלו יהיו חרבך, יותר מעודכנים. מעכשיו
יש לו פשוט יתרון ביתי.
בכלל לא היה בכיוון. ישראל לא היתד,
בכלל בתוך סדר־העדיפויות שלו. עדנה
נפגעה מכך מאד, וכשחזרה לניו־יורק הח ליטה
שמוטב לשים קץ לקשר הזה, אשר
ניראה לי מתחילתו רופף מאד.
סיפרה לי השבוע אמה של עדנה :
״עדנה ראתה שהבעל הזד, הוא לא מה
שהיא חשבה, והחליטה שמוטב לסיים את
הנישואין האלה עכשיו, מאשר למשוך את
זה הלאה. היא ראתה שהם פשוט לא
מתאימים בגלל האישיות של ז׳אק. הם
היו נשואים בדיוק 13 חודשים. בינתיים
היא נפרדה ממנו, ונסעה ללאם־ווגאס. יש
לה שם הבטחת־עבודה. אחרי זה, אני
חושבת שהיא תבוא לסידרת־הופעות בארץ,
מה שנורא חסר לה.״
וסיפר לי אחיה של עדנה, רני בן ד,־,29
שהוא גרוש לאחר שהיה נשוי לאשה
אמריקאית ועבד תקופה מסויימת כמנהל
המיסעדה של ז׳אן־דאק בניו־יורק :״עדנה
וז׳אק הכירו בדיסקוטק, כשהיא באה לבקר
אותי. ז׳אק שהיה עם חברים, התלהב
ממנה ממבט ראשון, התעניין בד, והרומן
ביניהם התלהט במהירות.
״אני בטוח שעדנה מאושרת שהיא עשתה
את הצעד הזה ונפרדה ממנו, ואני בטוח
שהיא עשתה את זה במחשבה צלולה.״
אני רק מקווה שעדנה לא תיפגע יותר
מדי מהעניין. אני יודעת, כמו רבים אח רים,
שהקטנה הזאת היתה משוגעת על
על החתיך האמריקאי־צרפתי שלה, והת־גאתה
בתמונות שלו ובכל האנשים ה חשובים
שאכלו אצלו במיסעדה. כל החיים
עוד לפניה, ואני בטוחה שהיא תפצה
את עצמה על הנישואין האלה בחידוש
הקריירה הזימרתית שלה, ואם זה יכול
לעזור לה, אז אדרבא. אחרי הכל, מקומה
הוא בישראל. המדינה הקטנה הזאת תמיד
תהיה קרובה ללב של עדנה לב•

...עםמ קרר
תו־יראן 400 הצלחנו הצלחנו הצלחנו הצלחנו

לתכנן, לייצר זלשווק לצרכן הישראלי את המקרר
המשוכלל המתקדם והמתאים בינתר לתנאי הארץ.

לגבור על מתחרינו, כי לקוחותינו הכירו מקרוב את תכונותיו של מקרר תדיראן . 400

לייצר מקרר שאינו מחליד ובמגוון צבעים למטבח הישראלי.

להקים מערך שרות ארצי, אחראי, יעיל ומהימן.

תודות להצלחות הללו וסיבות טוביח נוספות,
אין כיזם מקרר מתוצרת מקומית או מיבוא שבכוחו להתחרות
עם מקרר חדיראן .400
מה שטוב
לצרכן
מ?7רר
תו־ידאן

הצליחו גם אתם ־ קנו עוד היום את מקרר ההצלחה!!

להשיג בחניות המובחרות ובסניפי:
תלא בי ב: ר ח קרליבן־ 27ט ל. 285151 ירו שלי ם:רח׳ ׳שמאי 9טל.231315,234867 .
חיפה:ככ ר מ איר הו ף 5ק ריי ת א לי טז רטל 232-3וו .5באר ׳שבט רח׳ החלוץ 28ו טל. 36565 .

מקררים• מזגני אויד־טלויזיות-מערכות סטריאו• סרללות רדיו זימכוניות מוצרי תאורה
תנורים• שואבי אבק -קו פו ת רושמות־

יוגחק גי1ר -מירי ! כ רוני -ר פי ! כ רוני
ע 1ר ב 0

באיל ת
בחסות ראש חגיד״ה גו 11׳ נין

אח טקס בחירח
סור נסיכת
מלכ ת המי 1976
ב מי סגר ת אירועי ב חיר ת

מטע

ר עו & סמוח

ב ח סו ת

בירה גו לדסטאר

הטקס חק״ם ביו ס השישי ,2 .7 .7 6 ,בשעה 9.00

על שפ ת ב רי כ ת

מלון לרו
12׳ 3חביות תובנית אמנותית מבואות +ביוה. גודזססאו״ חינס תזמוורה
* תצוגת בגדי״ים וחוו שר..ג וטקס״ מתנה רנד אשה ושרה נקהר: איבור
׳עיניים שר..אאוטווו גיור * ,שעשועונים 5הגורות שיו מעונות איפור
מושלמות שר..אאוסווו גיור״ נש 11ו״ אילני די חינם
ינחה ־ יצחיק -בדר -י שע שע הבדרןמס 1 .שלישראל

א ור יזוהר
אהוב הקהל המלחין־זמר

נציגי ישראל לארוויזיון

שוקולד מנטה מסטיק

ג אלקיים

הזמר הכושי מג׳מייקה

טווי רי׳

מ כי רתכר טי סי מו קדמתבמ לון ״לרום״ ,״בית הלח מי׳ ,ו״אלה׳י

הקהלי חזה במועמדות המ שתמ שות במיבחר מוצרי ״ או לי בי ה ״ של ״עץ הזי ת טיפול בשיער
המועמדות על־ידי מוצרי ״וולה״ • הבנות תגענה לאירועים ב איל תבמ טו סי חבר ת ״ א ר קי ע ״
ה מ שתתפות תצגנה סנדלי ם תוצרת בית־החרו שת ״ א ל ־ ג ה הדרכת ה בנו ת: גב׳ לאהפלטשר

חתונת
אנשי־כסית

תאמינו או לא, אבל אחד מעמודי-התווך
של הבוהמה הדיזנגופית, מוישל׳ה
איש־כפית, עומד לשאת לו לאשה
את חבדתו מזה שנתיים ימים, רו תי
מייארא, דוגסנית־בית לשעבר ומנהלת
המיזנון שלו גיי־אווק בהווה.

דותי מייארא ומשה איש־כסית
בעל טוב עד הסוף

שתי ערי

אצל מוישל׳ה כבר היינו רגילים ברומנים
למרהקים ארוכים, אבל מכאן ועד
לחופה, נראה היד. שהמרחק גדול עוד
יותר. בזמנו ניהל הבחור רומן באורך
שלו שלוש שנים עם שחקנית־תיאטרון
מאד מסויימת. ועוד לפני זה הוא הספיק
למתוח אהבה לאורך שש שנים עם בחורה,
שהיא כיום שוטרת ומשמשת מזכירתו של
אחד ממפקדי המחוזות באיזור תל-אביב.
ובעווגותיו כי רבו, היה לו גם רומן עם
צרפתיה צעירה, אשר לימים חזרה צרפתה
בגלל אהבתה הנכזבת לאיש־כסית שלה.
אבל בסופו של דבר, כמו כל דבר אחר
בחייו של מוישל׳ה (הבל אצלו התחיל
בכסית ונגמר בכסית) ,כנה גם עם החתונה
הראשונה שלו.
מוישל׳ה, בן העשרים־ותשע־וחצי, הכיר
את רותי בכסית, ומאז היא לא רק עברה
לגור בדירה שלו, היא גם עברה לנהל
לו את העסק בשעות הצהריים עד אחרי-
הצהריים. שכן, משעה זו ועד אחרי חצות
שולט במצב משה בכבודו־ובעצמו, שבין
סלטים לסאנגריה גם מוכן לספר לך על
קצה המזלג על כל מה שקורה ועם מי,
בדיזגגוף ובכלל.
חתונתו של מר ויינשטיין־לשעבר ואיש־כסית
כיום תיערך, אם ירצה השם, מייד
אחרי שמוישה יסיים את הופעתו בסירטו
החדש של אסי דיין, ולפי מה שהוא סיפר
לי :״זו תהיה חתונה קטנה, אבל עם
מסיבה גדולה, שלא ישכחו אותה עד
הגירושין מינימום.
״אני כבר כמעט בן .30״ אמר לי האיש
ודמעות בעיניו ,״נכה שזה לא עסק להמשיך
להיות רווק. החלטתי להתחתן. ואם
אני כבר מתחתן, אז אני אהיה בעל טוב
עד הסוף.״
את החתונה הבוהמית הם יערכו, ככל
הנראה, בבית ידידים בכפד־שמריהו, ואחרי
זה מתכוון מוישל׳ד, לקנות דירה, ולפתוח
עסק דומה למיזנון ה״קזז ולד״ שלו. גם
כן בדיזנגוף, אלא מה? אחרי הכל, קפה
כסיית כבר נמכר, ויחד איתו נמכרו גם
•נל האהבות. נותרו רק הזיכרונות.

המורדת

ראש עיריית ירושלים, ט די קולר[ ,מבקש
שהבירה תירש את תל־אביב בפל.
אומנם, עוד הוא לא כל־כך הצליח ב־להעביר
את כל מו&דות הש״לסון והכלכלה
לירושלים, אך בעיקבות הסיפור האחרון
ששמעתי, הוא בוודאי הצליח להעביר את
פרשיית הבגידה העסיסית ביותר מבירת־השפלה
לעיר־הקודש.
מה ששמעתי, כמו הרבה מאד ירושלמים
אחרים, הוא סיפור נהדר, לקוח ממש
מהסרטים הטובים: על כן אחתממישפחות
אצולת הנספים של ירושלים, מישפחה
ותיקה ומפורסמת שעל שמה אפילו מוסד
חשוב בבירה. משך שנים רבות נחשב
הנן נ כי בשה השהלרה של המישפחה,
לא מפני שהוא עשה ביזיונות, אלא מפני
שהוא פשוט לא עשה שום

עד שבאה הגאולה בדמותה של חמדת
עין אחת, שאותה הצליחו הבן והכסף של
;,אבא לשכנע להתחתן. מאותו רגע הפנה
י ויבשה השחורה בן־אדם של ממש׳ י״
נכנס לעבוד בעסקים של האבא.
:ן חייב את כל הצלחתו
ואיש לא ציפה שהוא
בה כלפיה. עד שהת־בכל
פעם שהכיבשה,
^ותן את המיבסה ל.בתוך
תל-אביב.
גויילות שבה, הוא
__ הפקודות שלו.
וזמים בירושלים, ככה
_ ״וע 1״ ״ בתל-אביב.

בעל נהדר — רוחץ את הבלים,
את הרצפות ועורך קניות -בקי־ממושמע,״
סיפרה לחברות
?חזה לה על מעלליו בתל־פשוט
עושה לעצמה מילואים
בכל פעם שהוא בתל׳
אשת־החמד ליצור הסוער
ומתחרה בהצלחה מר*
•לות הקטנות של הבבש

!הדיסקוטקים
מה אומר לכם, בסופו של רבד כולם
חוזרים למולדת, וטוב שעוד יש לאן
לחזור.
האחרונים שעשו את זה, השבוע, הם זוג
היפים ציפי לווין ובעלה שוהי בן־
פורת, שבאו ארצה עם בנם ניל, וב חברת
מי שהיתר, בזמנו אחת החתיכות
של העיר, יפה כפיר, הנשואה לבחור
לא-כל-כך מוכר שאת שמו אפילו אינני
זוכרת. מכל מקום, גם אלה וגם אלה
שהו בשנתיים האחרונות בלונדון וניסו
להכות שורש, אולם ללא הצלחה יתירה,
מה שגרם להם לקפל את הפקלאות ולהמשיך
להתפתח אצלנו.
ובמו שועלי-לילה ותיקים ומנוסים, הדבר
הראשון שהם עשו בארץ היה ללכת
לדיסקוטק שבאופנה, שם נערכה להם
מסיבת-שמפניה ושם גם הכריז שוקי חגיגית,
שהוא הולך להשקיע את בל אשר
לו בפתיחת דיסקוטק כמו בימים הטובים,
כאשר הוא ניהל את אחד המועדונים הטובים
של העיר.
מה שמוכיח רק את נבואתי, שבקרוב
תחזור ארצה בתנופה אדירה אופנת הדיסקוטקים.
ראו, הוזהרתם ! מסתבר ש התבדה
מתגעגעים כהוגן לרחבת־הריקו־דים
ולמוסיקה הטובה, אחרי הכל, כמה
שנים אפשר לשבת בם י.אנו-בד, לשמוע
אותם השירים ולפגוש אותם הפרצופים?
וא־פרופו לונדון ודיסקוטקים, הנד, אני
מספרת לכם על עוד אחד שעושה את
ההסבה הזאת בקרוב. זיזי, בעל מועדון
הקק סו ס, הולך לשנות את פני המועדון
שלו בתפנית הדה, ולהפוך אותו דיסקוטק
עם דיסק־ג׳וקי מקול השלום שידבר ב־אנגלית
בין השירים דתן לכולם הרגשה
בין־לאומית, ונעזר מגדו תרקדנה שתי
גערות-גוגו, נכד, שהעיר בכלל תתחיל
להתעורר. ני כולם הרי יעלו על הפטנט,
ונחדש ימינו כקדם•

שמפו סיו־־יורק
כל הכבוד לה, והאמינו לי שאני מורידה
את הכובע בפני כל אחד שהתחיל מאפס
והגיע להישגים במו־ידיו, כמו שעשו את
זד, צמד הספריות האחיות פתיה ועלי

השתיים
האלה התחילו כמתלמדות בגיל
,16 חסכו פרוטה לפרוטה עד שהצליחו
לקנות את המספרה מהבוסית שלהן, הספרית
ויאולט. ומאז, תוך פחות משנה,
הפכו בחורות אמידות במלוא מובן המילה,
והעבירו את מישפחתן לפנטהאוז מפואר
בדיזנגוף, לשיפור איכות החיים.
בנוסף, היה להן עוד יתרון: שתיהן
חתיכות משגעות, כך שהן היו תמיד מוזמנות
לכל המסיבות והאירועים שערכו
הנשים החשובות שהסתפרו אצלן, ולא
צריכה לספר לכם שהיו להן מחזרים בלי-
סוף. אבל לא אחת כמו בתיה, שעשתה
את עצמה במו שתי ידיה, תיענה בקלות
כזו לחיזורים. היא לא יצאה עם איש
מהם, עד שמצאה לה את ד״ר אורי
אלקיים, גרוש ואב לבת, ומזה שנה
הם נשואים וחיים באושר ועושר בדירתם
המפוארת שברחוב שרת בתל־אביב, עם
שתי מכוניות והרבה אהבה.

בתיה דד ״ר אורי אלקיים
אשה בעיקבות בעלה
אורי, שעבד בבית־החולים איכילוב ב־תל־אביב,
נוסע עתה לניו־יורק להתמחות
בטיפולי לב. ומי מצטרפת אליו לשם אם
לא רעייתו הנאמנה, בתיה, שת תפחה שם
בטיפולי־שיער. בתיה, שהפכה אחת הדמויות
הבולטות בכל המסיבות היפות
שנערכו בעיר, סיפרה לי בצער שקשה
עליה הפרידה, ושהיא משאירה את העסק
בידי אחותה עליזה. אבל כמו שאני מכירה
את הבחורה הדינמית הזאת, תראו שגם
בניו־יורק היא תעשה את זה. ובהצלחה
שיהיה לה.

ח תונ ה ב סי מן פצצות
אני יודעת שזה כבוד להתחתן עם שמירה
צמודה של מישטרת ישראל. עובדה,
ככד, זד, היה בחתונה של הרבינים ושל
האוזנים, וככה זה נעשה בשאר השמחות
של האחמ״ים. אבל להתחתן תחת עינם
הפקוחה של פקחי החוק בעל-כורחך, זה
כבר עונש שלא כתוב בתורה.
אבל האמת היא שבמצב של היום, לא
בעייד, לארגן חוליית שוטרים, איפה שאתם
רק רוצים. כל שעליכם לעשות הוא לחייג
בדרמאתיות למטה המשטרה, ולהודיע ש הוטמנה
במקום פצצה, ולנתק את השיחה
בקשיחות. ואז, מובטח לכם שתוך דקות
מעסות ניידות המישטרה כבר יהיו במקום.
זה מה שקרה השבוע לשחקן נבחרת
ישראל וקבוצת הפועל חיפה בכדורגל,
אלי לוונטל. וזה קרה לו לא פחות ולא
יותר, דווקא ביום־נישואיו. אלי, אשר
הבקיע את שער־הניצחון לטובת קבוצתו
בדרבי החיפאי, סיכן בכך את קבוצת מכבי
המקומית בירידה לליגה א׳.
אוהדי הקבוצה המפסידה החליטו, אי-
פוא, שהחתונה של שחקן הפועל לא
תעבור סתם כך לסדר היום, ודאגו שבכל

הצילומים המישפחתיים של הזוג הצעיר
יופיעו גם השוטרים, למען יראו וייראו
שהם לא מן הסולחים בקלות.
מן הון להון, לפני החתונה הגיעו פיתאום
לאולם שוטרים במדים, בתוספת שלושה
חבלנים שסרקו את האולם והוציאו את
כל המתנות החוצה, שם הם פתחו חבילה־חבילה
וחיפשו אהר הפצצה הדימיונית.
אבל הפצצה האמיתית של הערב היתה
דווקא באולם. היתה זו הכלה, ענת
הירש, מי שהיתה לפני שנתיים מועמדת
בתחרות מלכת־היופי ולא זנתה אף בתואר-
נחמה. ענת, בת התשע־עשרה וחצי, מתנחמת
לפחות בכך שבעלה הטרי מוכן
להישבע, שאם הוא היה בין השופטים
בתחרות, ענת שלו היא שהיתר, זונה
בתואר הנכסף.
מילא, בינתיים היא זוכה בבעל אוהב,
וגם זה משהו. אבל פחות משבוע אחדי
החתונה היא כבר תישאר לבד, כי אלי
יוצא עם הנבחרת לאולימפיאדה במונטריאול,
ועד אז הוא כל הזמן באימונים אינטנסיביים.
הלילה היחידי שהיה להם ביחד
היה ליל־ד,כלולות, וגם אז ליוו אותם שוטרים
למלון. נו, אני־ שואלת אתכם !

ענת ואלי לוונטל ושוטרים
מלכת־היופי של הבעל

השיר על הילד שצבוע היפנט זטרף אותו

^ בנ 1של סופר עבדי
סשזדר שעלב

החפץ להיות משודר ובחוב אנגלית באותיות עבריות

באלוהי היהודים ^ ה.שגרידים הנודדים־ של הסיפרות העיברית
אי? 1מג ד

•ודם טהרלב

עטיפת ״סוף הז־כרון״

הקיבוץ: עידית וזיבורית
משק ינור — טיוטה, מאת יורם טהרלב
הוצאת הקיבוץ המאוחד 80 ,עמודים
לעיתים רחוקות נולד בארץ משורר הכותב שירה כנה, ערכית וייצגנית. משורר כזד.
הוא יורם טהרלב. למרות שהוא לא שירת בקודש בחצרות האפיפיורים־הסיפרותיים של
תל־אביב, הצליח — בעזות־המבע ובפשטות שירתו — להעמיד באור־מגוחך את כל
פירכוסי המודרניות והעקרות של השירה העברית בעשור־השנים האחרון.
משק יגור — טיוטה הוא קובץ־שירים מעולה, נטול יומרות כיצד ייראו שיריו
בתרגום לשפה־זרה, או איפור מאובק של תרגום שירה־לועזית לעברית. קובץ זה מוכיח
שיש מקום בארץ ליצירה שירית מקורית, מעולה, בלתי־מתחכמת וקרובה לשורשים,
ללא צורך של הזדייפות או הסתאבות אופנתית.
בשיריו מפרק טהרלב לגורמים סיפוריים, ולתיאורים חזותיים, את חוויית הילדות
בקיבוץ, והוא עושה זאת ללא כחל וללא שרק. משל, אם ארתור קסטלר כתב באחד
מספריו על הקיבוץ שקיימת בו תחושה של, עיני רנטגן החודרות לניבכי נישמתך, הרי
טהרלב מתאר קלוסטרופוביה זו כך :
לחדר חורי יש דלת מרשת /חדלת הזו עוצרת /רק זבובים ויתושים / ,לא
מבטים של אנשים.

טהרלב עורך אינוונטאר של ילדותו בקיבוץ, תוך שיפוש מצומצם במילים ובמצבים,
שימוש אשר מביא פן אחר לחוויית ילדות בקיבוץ. סיטואציות כמו:
חצבוע מכפר יחזקאל /צחק בשדה בלילח /וילד תלך אחריו מהופנט /ונטרף.

מעלות את חדות תיאוריו השיריים.
למרות ששירים אלה מתארים את קיבוץ יגור, הרי הם משמשים אספקלריה לתנועה
הקיבוצית כולה. חוויית הילדות במשק, שסורסה עד כה, עוותה, והוצגה בפלקטיות לא
ישרה מגיעה, בשיריו של יורם טהרלב לתיאור האמת שלה. אמת הקיבוץ, כפי שזה
משתקף בעיני בניו־ילידיו, ולא בשיריהם של קבלני־חלוציות.
קיימת בשירי טהרלב שובבות, כמו:

לפעמים כולנו יחד /נכנסים אל המקלחת /כאילו לשתות מים מהכיור /
או לרחוץ /את הידיים מהבוץ /אבל בעצם, אם כבר שואלים — /באנו בשביל
לראות לגדולים.

שירים אלה מקבלים עוצמת חיים בהיותם בין עולם הילדים לעולם הגדולים. בין
התיקווד, לדור המטיל את התיקווה על שכם הילדים :
חנה טנש טיפלה בי כשהייתי תינוק /דויד שמעונוביץ׳ שאל לשמי כשהייתי
בגן /ברטונוב הזקן צבט את לחיי בכיתה א׳ /אשר ברש צלע אתי בכביש לכפר־חסידים
/יצחק שדה עבר על ידי ממכנסיים קצרים.

תוך הצגת תמונות אותנטיות ומרגשות של נוף הקיבוץ, ונוף יושביו, מגיע טהרלב
לאמת הארצישראלית של ילידי הקיבוץ. ובאחד משיריו הוא מצליח להביע את
טרגיות חייהם ומותם של ילידי הקיבוץ, כשהוא מתאר זאת בחסכנות של מילים דרך
סיפור הצגות־החובבים של אביו ושחקניו :
השחקנים שלו /נהרגו עוד במילחמת־השיחרור /והוא גידל חדשים /והם
נהרגו בפעולות התגמול /ובתאונת־דרכים /ובמיבצע־טיני / .ועוד במילחמת ששת
הימים /שלוש שנים אחר מותו /נחרט השחקנים שלו.

שיר זה מביע את שכול ילדי הקיבוץ, ביתר כנות מאשר כל הקובץ שיח לוחמים,
ללא כל כיסויי אינטלקטואליזם, או שאר שכבות השומן התרבותיות שהשירה העברית
עוטה על עצמה משד כל השנים האחרונות על־מנת להסתיר את כחשותה.
יורם טהרלב מציג, באחד השירים, את הטרגדיה של הפילוג בתנועה־הקיבוצית
בראשית שנות החמישים, כפו שזו השתקפה בעיני הילדים :
יעל בן־ארצי לא רצתה לעזוב /חוריה המפאיניקים לקחו אותה בכוח/ .
מחלונות הכיתה ראינו אותה צועקת /בתוך משאית הרהיטים / .יעל בן־אראי,
בת / ,11 חיתח מפמניקית שרופה.

איזו קמצנות של מילים ועושר של הבעה. שבתוכם מקופלת ילדות של דור. שירתו

סמיח א ל־ קאסם

אהרון מגד

של יורם טהרלב היא עידית של שירה על קיבוץ שחייו אפורים, ולעיתים גם שחונים.
ביקורות־השירה בארץ התעלמו מהסיפרון הכחוש הזד״ אלא שהקהל רוכש כבר את
המהדורה הרביעית, והוא אוהב את השירים, ומאמין להם. בצדק.

0£18¥ק £11611$11ק

צאן ברזל

לפני קרוב לשלושים שנה פירסם אדודן סמואל -בנו של הנציב העליון הבריטי
הראשון, הרברט סמואל, ספר בלשני בעל הכותרת פנגליש, אשר בו טען כי בפלסטינה
(א״י) נוצרת לה שפה אננלית־פלסטינאית(פלסטידאנגליש).
אדווין סמואל לא ציפה ולא פילל, שכעבור שלושים שנים יפרסם משורר צעיר,
המתיימר להיות עיברי, ספר״שירים ראשון הכתוב בלשון הפנגליש (איל מגד, סוף
הזיכרון, הוצאת ממדה, הסיפריד. הקטנה לשירה).
מלבד היות סיפרוז־שירים זה, תיאור תגליתו הבלתי־מרשימה של מגד הצעיר את
לונדון, אירלנד, ג׳יימס ג׳וס, ג׳ .פ. דונלוי, דייוויד הוקני וכר, השירים בספר מהווים מצבור
של מילים אנגליות, באותיות עיבריות. על־מנת לחסוך לקורא סבל שירי מיותר הרי
עיקרי ד״פנגליש פואטרי׳ של איל מגד רצ״ב:
לינלי לינדיו יייט. פיזמיו בלונדון סן סי. סי. דפרסיה בגרסטוויץ׳ מגצ׳סטי
יהודי בשם קוקני, ברני, גאמבלי. לאחרונה מדיר רגליו מהטיטי קומישיאל
ברינג מי טזאט יואטר אוף חולי וואסר. לאנץ׳-טיים בעצם ״טיטי בלונדית 9 0י#אמד*
פינט גיניט ישני האס־טנדיזיץ׳ .אירלנד אונד פאיש טרופיקל. דבלינרט. חטכה אי
א׳ ג׳ואיש פסטיבל. קוי־יואדיט דוממה• איי אם לונלי הי ר9 .יר דה י ; !
י• פור דה ביר. אנד איטס
גיניט דיס טיים. מאי ך* ר

לפרספ^שי^יהס״או סיפוריהם,
לגילבוע את חוב־הכבוד של י.

״ ״ ייב״יייז,״״
״ סיפרוני־שירה בער״כית משיל ר ר;-״ זי•
היון סגד,

״לאן הם הולכים?״
מבקר־הסיפרות חיים פסח ביקר את חרוזי *הבר,
אטיגגר אפידר במוסף־הסיפרות של הארץ ( )3.6וליגלג
אלישבע״ בפאריס. המחברת, שלא התעצלה, הגיבה שבוע
ש,,כל ברמת יבין שהכוונה לשדרות אלישע.״ אחד ש>
יורם ברונובסקי, שהוסיף למיכתבד, של אסינגר־אבידר •ז
אלישע אינטליגנטי יותר מאלישבע, מאחר שלא זכיתי י1

ולמיטב ידיעתי גם הצרפתים עדייו לא שמעו עליהם״ מד,
אבידר היתה לשדרות שאגז־אליזה, ואת השם אלישע״ ,

סיפרות צרפתית לעיברית
אהרון מגד וחיים גורי, הגיע לניריורק, שם השתתף ב^ ,1111״ €0.1 0ם.ז4!:
ערב, בפגישה פומבית. בפתח־הפגישה נשא דברים א ר תו,1/־1־.5 111.0. ^ 11״:*£
ם א 101 1״ ז
מראה מעל הכשר, מותו שד סוכן) .עכד א ל ־וו אהב אל
העירקית. המשורר אדונים על סיפרות סוריה ולטתד ^ 0״ ״ 4״:ס א1 * 01
קיווה בדבריו ש,.יהיה בכוה המילים, הכתובות והנא י 4 0101, 0180.0״
1י * 4 1שז 16011.0ז 1,,ן,

׳0108X5 0.0.00 4011
ה.א0.4׳.ם 48.1א 1,נ

״00 0X00 0110X1
־ום4-ם !.0

ביקודת־הסבויס העברית רדתה אח עמוס קינן, שעה שהביקורת הצונתיח
משווה אותו ללוטואמון, סמואל בקט, פרנץ קפקא, מוסיד ואחויס

דבראלה דו ח
א. ניוון ויפוי
תהליך הניוון החברתי העובר על החברה הישראלית,
אינו זוכה אפילו בהרמת־גבה מיקרית מצד קהילת־הסופרים
בארץ, למרות שאינו פוסח על הידרדרותה של זו. הסופרים
הכותבים בעיברית חיים בגן־עדן־של־שוסים, מצמיחים
את עצמם בעזרת דשנים כימיים המייובאים מתרבויות
שונות, וגורמים לפריחה על עור התרבות המקומית.
בימים אלה ראה־אור סיפרון בן 163 עמודי דפוס,
בעל הכותרת ״שישה פרקים על איד״״ מאת הדרה
לזר. יצירה כחושה זו, מאפיינת את הניוון העומד לכלות
את שרידי תרבות הכתיבה העברית בארץ. זהו ספק׳
סיפור המאמץ, בחוסד־כישרון ובאפיגוניות בולטת, אח
הטיפות האחרונות של זרם, הרומן החדש׳ הצרפתי, תוך
התמזגות־יתר בבעיותיהן של כמה סופרות־נשים בריטיות
ששרידי הגיגיהן על הגברת לזר, אופרו בחוסר־כישרון.
שני מרכיבי־סיפרות־זרה אלה מושתלים על ריקמה מקו*
רית־סיפרותית, שהיא אימוץ כל השלילי שביצירת ס.
יזהר, בניסוח של החלפת מין וכישרון.
״שישה פרקים על איה״ לא היה מגיע כאן להתייחסות
כלשהי אילמלא מאמר־ביקורת, שאותו חיברה סופרת־נשית
אחרת, עמליה כהנא־כרמון (ולאוץ .)11.6היה מאמר זה
יצגני ביותר לאווירה התרבותית הדוחה, ולתפקיד היומרני
של ביקורת־סיפרות בפרובינציה המידלדלת שלנו.
מתחת לתמונה של הדרה לזר. בתנוחה ובתיסרוקת
בסיגנון וירג׳יניה וולף, מביאה הגברת כהנא־כרמון בביקורתה
ציטוטים מתוך פרקיה של איה, וביניהם:

אביב מצויים יותר משוררים. מאשר בכל קילומטר אחר
של בירת־שירה אחרת בעולם. ומאחר שכל משורר בארץ
הינו גם סופר, ומאחר שכל סופר היינו גם מבקר, הרי
ניתן לתאר קילומטר זה ככלוב־ענק, מלא יצורים־סיפרו־תיים
החיים חיים־סיפרותיים כמין מישפחה מאושרת
שכזאת, החיה את חייה ומילחמותיה מחוץ להקשריה
הפוליטיים־חברתיים של המדינה, למרות היותה מסובסדת
על-ידה.
בכלוב-סיפרותי זה שואב גמד־סיפרותי אחד את ריאותיו
בנפיחות־הלל הנוחת לעברו מגמד אחר, וכך מזינים

ב. מישפחה שכזאת
מאמרה של עמליה כהנא־כרמון מאפיין את האווירה
המנוונת של תרבות שוקעת, הרווחת בארץ בשנים האחרונות.
זוהי אווירה מלאת מליצות והתנשאות, עמוסה
דימום מילולי, אשר מתור הימהומיו ניתן להבץ שתל־אביב
היא בבחינת בירת-תרבות עולמית. השוטים שבין
קוראי ביקורות־סיפרות אלה, עלולים להתפתות ולהאמין,
שייתכן כי סופרי שאר העולם מחקים ביצירותיהם את
תנובת הסלונים־הסיפרותיים של תל-אביב.
עד לפני שנים אחדות נהנתה הסיפרות־העברית מהכרת
מיגבלותיה, אלא שעם התפשטות המגמות האימפריאליות
של החברה הישראלית לאחר מלחמת ששת״
הימים, מגמות אלה לא פסחו על ייצרי הגדלות וההתנשאות
של כמד, מן הטרקלינים הסיפרותיים. ובתהליך עקר זד,
של רימום־עצמי, החלה ביקורת-הסיפרות מנפחת את
ריאותיה. בדומה לסיפרוח שהעניקה לה את סם־הקיום,
גדלה עוצמת הביקורת הזו, והגיעה לדרגה, כמו במיקרה
של הדרה לזר /כהנא־כרמון, עד שדומה כי יצירה נכתבה
על־מנת להשיג ביקורת כמו זו שנכתבה על היצירה ש נכתבה
על וכו׳.
במה אמורים הדברים 1
משורר אחד אמר, שעל קילומטר מרובע אחד בתל׳

...הנה הסיפרות של קינן ממשיכה את ההרפתקות
של אדגר אלן פו, לוטראמון, או נקט. זרם שחור. אם
לא מורבידי, נוצה של עורב שואה 2״ הינו סיפור
דימיוני. משל. סיפורו האופטימי של מי שנותר לבדו
וממשיך לפרפר

בליהומאניטה. תחת הכותרת, זעקה של חרדה ומרד.׳
נכתב:
...זהו סיפור שחור, שזור בתיקווה: למנוע את
השואה ...נוכח השואה, ספר זה הינו אזהרה ן הכתיבה
היא חריפה, ברגישות חושפנית, היא תופסת את הקורא
במלקחיים עד שיהא מודע

בפראנס סואר נכתב על סיפרו של קינן :
...לפנינו רומאן של ייאוש. תל־אביב נפלה, ותושביה
חיים במחנה. הקורבנות ביחד עם התליינים. אך בהבעת,
חופרים האסירים באדמה את תל־אביב של הימים

לה מתד כותב :

עמוס קינן הוא סופר מפר־שלווה ...כותב בהומור
מקפיא ...לאחר האפוקליפסה הסופית. היקום נותר
ריק, ובאוזנינו מהדהדת ורודפת שעה ארובה צעקת
המחבר: אוי לי אמי, למה ילידתיני ...איכות בתיבתו
(של קינן) — מישפטים קצרים, חותכים, חסכנות של
טכסט, גיזור אינטליגנטי ורגיש המאפשר מינון נבון
של חלום, סיוט ומציאות — בל אלה מונעים גלישה
למלכודות הדידאקטיות, למוסר״השבל. ההומור שלו
מאפשר לנו לשאת את הדימוי המחריד של תל״אביב
השוקעת בבוץ

...טיסה ללא ניע. גראש המטוס יש משהו שכל

הזמן לא שומעים, כמו שמבעד לצוהר, לאחר רגע, יש
משהו שלא רואים. זח יעבור, חשבה, אם אוכל לשבת
ולחכות, זה יעבור, מבלי שאדע מ ה
ולאחר ציטוט הקטע הנ״ל מסיפרה של לזר מציינת,
מפענחת, מבקרת, מהללת ומאדירדדבגויים עמליה כהנא׳
ברמץ, את הקטע הנ״ל :
זה יעבור מבלי שאדע מה. אולי במישפט זה
(,זה יעבוד מבלי שאדע מה׳) מקופלת פילוסופת״החיים
של הסיפור החרישי הנפלא. אנין ומורכב, המשאיר
אותך מו קסם...
וכך על טורי־דפוס רבים, ובלווית ציטוטים דומים,
מהללת הגב׳ כהנא־כרמון את שישה הפרקים של איה,
״-ומזילה עליהם את ריריד. הביקורתיים, הטבולים בריריה
היצירתיים של הגב׳ הדרה לזר. אלא שהסיפרות־העברית
אינה יוצאת נישכרת מזליגת־רירים זו.

שסיפרה סיפק עבודה לפועלי-דפוס, שלולא כן היו אולי
מובטלים.
באחתנה ראה אור סיפרו של עמוס קינן בפרובינציה
הסיפרותית של פאריס, אשר אינה ממהרת לתרגם את כל
אשר מתפרסם במטרופולץ־הסיפרותי של תל־אביב. שואה
2זכה בפאריס בביקורות ששום ספר אחר שנכתב על־ידי
יליד כלשהו של המטרופולין־התל-אביבי לא זכה בשכמות!
עד כה.
הדה קוטידיין דה פארי כתב :

בלארש נכתב על שואה : 2
המשוררים את הסופרים והסופרים את המבקרים, איש
את רעהו, בחמצן נפיחות, אשר מנפח את ריאותיהם ומעניק
להם תחושה של ענקי־סיפרות, הממלאים את
רחובות הארץ הזאת, שקשייה ובעיותיה רישומם אינו
ניכר כלל בסיפרות־הגמדים שלהם.
כלל הוא, שכל מי שחפץ לחיות בתוך מישפחה סיס־רותית
מאושרת שכזאת, עליו למלא את ריאותיו בנפיחות-
המעיים של בני־המישפחה האחרים. להלל אותם כפי שהם
מחלים אותו, וחוזר־זולילה. ובעיקר, לחקות בדומה להם
את התרבויות הזרות, אשר מגיעות ארצה בכריכה רכה
וצבעונית, ומספקות את החומר שעל בני המישפחה הנ׳׳ל
לתרגם עבור קוראיהם המסורים.
בנתון תרבותי זה נוצר מצב עגום אשר בו, כל מי
שאינו נכנס מרצונו אל סד־העינויים של המישפחה־התרבותית־הקרתנית־הישראלית,
נותר ללא זכות־קיום
כלשהי כסופר ישראלי. מי שאינו מתפעל מתרומתן של
עמליה כהנא-כרמון ודומותיה, שהשתלטו כהרפיות במו-
ספי־הסיפרות ובכיתבי־העת ה,מעורבים׳ ,הן לא תכתובנה
עליו את הרצנזיות, שהן סם־החיים לסופר.

ג. אין נביא בעירו השוקעת
לפני כשנה ומחצית השנה, פירסם עמום קינן ספר
תחת הכותרת שואה .2לקורא הישראלי מוכר קינן כ-
,סאטיריקף (בניגוד לסיפרויות האירופאיות, שבהן הסאטירה
היא פאר הסיפרות הרי בארץ, סאטירה היא מילת-
גנאי בין סופרים) .בסיפרו תיאר קינן תהליך עתידי
המאיים על החברה הישראלית.
כוהנות־הביקורת והרצנזטורים, לא טרחו כלל להתייחס
לסיפרו של קינן. מלבד הדה בושם, במדורה, ועוד
כמה עיתוגאי־תרבות. לא זכה הספר כלל בהתייחסות כלשהי,
מטעמה של ביקורת־הסיפרות, ואפילו לא להתייחסות
,מעמיקה׳ כזו שבה זכתה הדרה לזר, מטעמה של עמליה
כהנא־כרמון, למרות שערכה היחידי של לזר הוא בכך

רחוקים, לסלק אוייבות, ולעשות מה שהדיפלומטיה אינה מצליחה לעשות.״ בתשובה
לדברי אידריס המצרי, שוחח אהרון מגד על ״היחס לערבים בסיפרות העברית, והכמיהה
לדו־שיח מעבר לגבולות״ (מר מגד התעלם, מן הסתם, בדבריו מבעיית אי־קיומו
של, גיבור חיובי׳ ערבי בסיפרות העברית) .בהמשכה של הפגישה קרא חאדים באראקת
קטעים מתוך הרומן שלו ימים של אבק, כשהבולט ביניהם קטע רוווי איבה וזעם כלפי
ישראל, שתוארה כצבוע הרודף ללא־רחמים אחר טרפו, הנמלט מפניו. בתגובה לקטע זה,
קרא חיים גורי שיר פרי־עטו, העוסק באמו של סיסרא. אגב, הכנס נערך בחסותה
של חברת הדלק מוביל אויל. היה זה דווקא המצרי יוסף אידרים, אשר פנה אל מארגני
הכנס ואמר :״אני מעוניין מאד לקבל מכם פרם סיפרותי ...אבל דעו לכם שאכתוב

הגעגועים, הסובלימציה, הלקח הפיוטי של העבר,
התבליט של תל־אביב, בעת ובעונת אחת רוח-רפאים,
על חולות״הזהב שלה — המאפשרים למחבר להביע
ביקורת חותכת, ולעיתים גם סלחנית, על החברה הישראלית

מאחר שבניגוד לביקורת־המטרופוליטנית-זזישראלית,
בביקורת הפרובינציאלית הצרפתית, נוהגים עדיין לזווג
את הסיפרות והפוליטיקה, סיפח מבקר הלה־מונד לביקורתו
על שואה 2כמד, הערות על לגעת במים לגעת ברוח
של עמוס עת, שראה אור לאחרונה בפאריס, והוא כתב
על שניהם:
...עמוס קינן ועמוס עוז מצטרפים בכתיבתם אל
אותו זרם סיפרותי מגרה, בארוקי, שראה אור בראשית
חמאה, במיזרח-אירופה, ובמרכזה, אל אותה ארץ אגדתית,
קאקאניח׳ היקרה למוסיל. ואשר מאז קפקא,
סוובו וברונו שולץ ועד בלבר, גומברוביץ׳ ויונסקו, אין
טייצגיח הבולטים חדלים לייסרנו בחקירותיהם הטרא-
גיות-היתוליות, ולייסר את מצפוננו השאנן, מצפונו
של עולם לבן, מערבי ויהודי-נוצרי

ד. צלם בהיכל
אלא שכאמור, פאריס היא פרובינציה ואילו תל־אביב
היסח בירת־שירה. הסאטירה הסיפדותית והנוקבת של
עמוס קינן, היא סיפרות בנכר, ואינה ראוייה אצלנו
להיכנס בהיכלי־הסיפרות. מי שקבע שסאטירה טובה אינה
סיפרות טובה, עשה חסד עם קינן. הרי היכלי הסיפרות
העברית מלאו בצלמים ובחזירים .״שישה פרקים על איה״
ושאר פיגולי הסיפרות, המעורבת׳ הממלאים את ההיכל,
אינם אפילו חזיר בהיכל, אלא שומן־חזירים.
מד, שעצוב ביותר הוא, שכל אלה הממלאים את ההיכל
כותבים ומבקרים תוך כדי פזילה לפאריס, ולבירות־עולם
אחרות, שעה שקינן, שזכה בזהב פאריס, כותב
למען תל־אביב וירושלים. משהו רקוב בשיטה הזאת.
אולי הכל רקוב. אולי הסיפרות העיברית מתה כבר
מזמן, ויצירות כמו זו של עמום קינן, הן בבחינת דבר
אל הרוח.

נגדכם!״ שירו של המשורר הישראלי בן המיעוטים סמיח אל־קאסם ״אפשר לתת
שהות אבל לעולם לא ׳נשכח,״ אשר מצויים בו קטעים כמו :״הוי יהושע בן־נון! /
שמע ! /עצרת את השמש על גידרי יריחו / ,השבעת את רצונו של האלוהים הרוצח ז...״
עורר את עיתונאי־הימין אליהו עמיקם לפרסום מאמר, שבו ניתח את שירו של
אל־קאסם שלא בכלי־ניתוח־שירה כמקובל. מסקנתו הלא־שירית של עמיקם היתה, כי
במדינת־ישראל אסור לבזות בשיר את אלוהי־היהודים. אילו היד, עמיקם בודק, טורח
ומעיין בספר של חברדלדיעה, מבקר־הסיפרות גירעון כצנלסון לאן הם הולכים?
היד, מגיע למסקנה, שיש להשליך לבית־הכלא, לצידו של סמיח אל־קאסם, את מרבית
כותבי השירה העיבריים בארץ.

חזרה לתחילת העמוד