אתחיל ואומר- קחו אחריות על מי שאתם בוחרים לעקוב אחריהם ברשתות החברתיות, זו האחריות שלכם ולא של אף אחד אחר.
אני תמיד אומרת שרשתות חברתיות הם כמו פטיש. פטיש הוא לא טוב או רע בפני עצמו, אלא השימוש בו הוא זה שנותן לו את הכוח לבנות משהו או להרוס משהו, בדיוק כמו רשתות חברתיות. הבעיה היא לא ברשתות החברתיות בפני עצמן אלא באנשים שבה ובעיקר באנשים שאתם בוחרים להיחשף אליהם.
אני כותבת הרבה על רשתות חברתיות ועל כל ההשלכות השליליות שלהן, ואני לפעמים קצת שוכחת לתת מקום לכל החיוביות שיכולה להיות פה.
אני יכולה להעיד על עצמי שבזכות הרשתות החברתיות למדתי המון דברים חדשים, נחשפתי לאנשים מדהימים מכל העולם, יצרתי קשרים וגם בניתי את עצמי ואת המותג שלי, די מדהים אם אתם שואלים אותי, לא הייתי מוותרת על זה.
אני משתדלת להוציא את המיטב מהרשתות החברתיות בכך שאני לוקחת אחריות על התכנים שאני חושפת את עצמי אליהם. אני תמיד אומרת שאני מאוד קמצנית בלתת עוקב לאנשים, כי אני רוצה לשמור על הפיד שלי כמה שיותר ממוקד וכמה שיותר תואם לערכים שלי ולמה שאני רוצה לקבל פה.
בסופו של דבר מה שהכי משמעותי לי בהחלטה לעקוב או לא לעקוב אחרי אדם מסויים זה הערך שאני מקבלת מאותו אדם והמסרים שהוא מקדם. נתת לי ערך? כלומר לימדת אותי משהו, הצחקת אותי, עוררת את המחשבה שלי? מעולה, קיבלת ממני עוקב. לא עשית אף אחד מהדברים האלו? כנראה שלא אעקוב אחרייך, זה עד כדי כך פשוט.
הכנתי לך תרשים זרימה שיסייע לך להחליט אחרי מי לעקוב ואחרי מי לא:
כמה סיבות להפסיק לעקוב אחרי מישהו או מישהי:
לפעמים אין שום סיבה 'גדולה' להפסיק לעקוב אחרי אדם מסויים ואנחנו אולי לא רוצים לפגוע בו, אבל זכרו שהאדם הכי חשוב בעולם הוא את/ה ויש לך אחריות לדאוג לעצמך.
המסרים שלהם כבר לא רלוונטים לך
הם מהווים לך טריגר (להשוואה, התנהגויות שונות וכו')
סתם לא בא לך לראות ולהיחשף אליהם
את/ה לא מקבל/ת כלום מהם
את/ה לא מרגיש בנוח לעקוב אחריהם
זה יותר מבסדר להפסיק לעקוב אחרי מי שכבר לא מתאים לנו לעקוב אחריו.
זכרו- האחריות לבריאות הפיזית והנפשית שלכם היא האחריות שלכם.