‫רו"ח איתן דרור ‪ MBA /‬חשבונאות פיננסית‬

‫מ ב ו א ‪ -‬תיאוריה‬
‫‪:‬הגדרת חשבונאות‬
‫שפת העסקים הגלובלית‪ ,‬האמנות לאסוף‪ ,‬למיין ולסווג שיטתית את כלל האירועים‬

‫והעסקאות בחיי העסק‪ ,‬וזאת לצורכי ניהול שוטף ולצורכי הפקת דוחות כספיים המשמשים‬

‫‪.‬לקבלת החלטות‬

‫‪:‬הדוחות הכספיים‬
‫‪,‬משקפים את חוסנה הפיננסי של העסק‪ ,‬מצב הנזילות‪ ,‬הרווחיות‪ ,‬תזרימי המזומנים‬

‫‪.‬היכולת לשרוד‪ ,‬לצמוח‪ ,‬לפרוע התחייבויות‬

‫ערוכים על פי כללים חשבונאיים מקובלים בארץ ובעולם‪ ,‬הנקבעים על ידי חקיקה‪ ,‬תקינה‬

‫שנקבעת על ידי גופים סטטוטוריים כגון המוסד לתקינה בינלאומית‪ ,‬לשכת רואי חשבון‬

‫‪.‬בישראל‬

‫‪:‬הדוחות הכספיים כוללים‬

‫‪.‬א‪ .‬חוות דעת רואה חשבון חיצוני בלתי תלוי באשר לנאותות הדוחות‪ ,‬בהתאם לביקורת שערך‬

‫‪,‬ב‪ .‬הדוח על המצב הכספי (מאזן) ‪ -‬מציג נכסים‪ ,‬התחייבויות לגורמים זרים‪ ,‬הון הבעלים‬

‫‪.‬משקף שווי חשבונאי‪ ,‬חוסן פיננסי‪ ,‬נזילות‬

‫‪.‬ג‪ .‬דוח רווח והפסד ‪ -‬מציג את הרווחיות ‪ -‬הכנסות‪ ,‬הוצאות‪ ,‬מרכיבי הרווח או הפסד‬

‫‪.‬ג‪ .‬הדוח על השינויים בהון העצמי ‪ -‬מתאר את גורמי השינוי בהשקעת הבעלים ומרכיביה‬

‫‪.‬ד‪ .‬הדוח על תזרימי המזומנים ‪ -‬מסווג את זרמי המזומנים בהתאם לפעילויות הפירמה‬

‫‪.‬ה‪ .‬ביאורים ופירוטים‬

‫‪:‬צרכני הדוחות הכספיים‬

‫‪.‬בעלי המניות ‪ -‬מעוניינים לבחון כדאיות‪ ,‬תשואה‪ ,‬סיכויים‪ ,‬סיכונים‪ ,‬החלטות אסטרטגיות‬

‫‪.‬מנהלים ‪ -‬משתבחים בביצועים‪ ,‬תוצאות‪ ,‬עמידה ביעדים‪ ,‬תגמול‬

‫‪.‬עובדים ‪ -‬שכר‪ ,‬תגמול עבור ביצועים‬

‫‪.‬בנקים ונותני אשראי ‪ -‬חוסן‪ ,‬נכסים כבטוחות‪ ,‬נזילות‪ ,‬יכולת הפירעון‪ ,‬רווחיות‪ ,‬תזרימי מזומנים‬

‫‪.‬לקוחות ‪ -‬חוסן פיננסי‪ ,‬יכולת השרידות‪ ,‬נזילות‪ ,‬הסיכון בתשלומים מראש‬

‫‪.‬ספקים ‪ -‬חוסן פיננסי‪ ,‬נזילות‪ ,‬כדאיות וסיכון במתן אשראי‬

‫‪.‬רשויות המדינה ‪ -‬חישוב מיסים והיטלים‪ ,‬תמריצים ומענקים‪ ,‬מידע ענפי‬

‫‪.‬משקיעים בפוטנציה ‪ -‬סיכויים וסיכונים‬

‫‪.‬מתחרים ‪ -‬לימוד לעומק והשוואתיות‬

‫‪.‬אמצעי תקשורת ומוסדות אקדמיים ‪ -‬מידע זמין לניתוח‪ ,‬מאמרים ועבודות אקדמיות‬
 ‫כללי החשבונאות המקובלים‬
‫כללי מדידה ודווח מקובלים‪ ,‬המבוססים על חקיקה ותקינה‪ ,‬עליהן מושתתת החשבונאות‬

‫‪.‬הפיננסית ‪ -‬היא שפת העסקים הבינלאומית‬

‫הדוחות הכספיים ערוכים על פי הכללים והעקרונות החשבונאיים המקובלים‪ ,‬כדי ליצור‬

‫אחידות במדידה והדווח‪ ,‬בתצוגה אחידה‪ ,‬כדי לאפשר יכולת השוואה בין עסקים שונים‬

‫במקומות שונים‪ .‬רואה החשבון החיצוני‪ ,‬האובייקטיבי והבלתי תלוי‪ ,‬בוחן ומבקר את‬

‫הדוחות הכספיים ואת כל הראיות‪ ,‬המסמכים‪ ,‬ההסכמים‪ ,‬ספרי החשבונות‪ ,‬פרוטוקולים‬

‫‪.‬של החלטות ההנהלה‪ ,‬ומפיק חוות דעת בחתימתו באשר לנאותותם של דוחות הכספיים‬

‫הפירמה מחויבת בחוק לשכור את שירותיו‪ ,‬משלמת לו עבור טרחתו המקצועית‪ ,‬הוא‬

‫מיישם תקני בקורת ושיקול דעת מקצועי‪ ,‬ומפיק כאמור חוות דעת מקצועית המופנית‬

‫‪.‬לבעלי המניות‪ ,‬אם כי‪ ,‬כל הצרכנים כדילעיל נסמכים אף הם על חוות דעתו‬

‫‪,‬הדוחות הכספיים נערכים ע"י מנהלי הפירמה ובחתימתם‪ .‬חוות דעתו חלקה על פי רוב‬

‫‪,‬אך יכול שתהא מסויגת במידה שרואה החשבון סובר שישנן טעויות במדידה והדיווח‬

‫או המנעותית‪ ,‬כאשר חסרים לו ראיות ומסמכים כדי לחוות דעה‪ .‬שני המקרים‪ ,‬הסתייגות‬

‫‪.‬או הימנעות‪ ,‬חמורים ומסוכנים מאד מבחינת הפירמה‪ ,‬ולרוב לא יקרו‬

‫‪:‬עקרונות החשבונאות הבסיסיים‬

‫‪:‬מעין אקסיומות‪ ,‬עליהן מושתתת השפה החשבונאית‬

‫א‪ .‬הפרדה בין היישות העסקית לבעליה ‪ -‬הדוחות הכספיים הינם דוחות העסק‬

‫ולא של בעליו‪ .‬בחברה בע"מ קיים "מסך" משפטי בינם לבינה‪ .‬החברה מתנהלת עסקית‬

‫בנפרד‪ ,‬כיישות עסקית משפטית נפרדת‪ .‬לבעלי המניות זכויות שליטה ובעלות‪ ,‬נהנים‬

‫‪.‬מרווחיה (דיבידנד)‪ .‬הנכסים וההתחייבויות האישיים שלהם‪ ,‬אינם מוצגים בדוחות‬

‫ב‪ .‬ערכים כספיים ‪ -‬נתוני הדוחות מוצגים אך ורק בערכים כספיים‪ ,‬כדי שניתן יהיה‬

‫לסכם פריטים שונים ולהציגם כמערכת אחת‪ .‬לדוגמה‪ ,‬פריטים שונים כמו המזומנים‬

‫בבנק‪ ,‬המלאי‪ ,‬מגרשים בבעלות הפרימה‪ ,‬הלוואות שנטלה‪ ,‬הכנסות והוצאות‪ ,‬יוצגו‬

‫‪.‬על בסיס הערך הכספי שלהם‪ .‬יצויין כי מדידת הערך בעייתית לא פעם ואינה חד משמעית‬

‫ג‪ .‬מהותיות ‪ -‬נדרשת סבירות שמאפשרת הסקת מסקנות וקבלת החלטות‪ .‬ניתן להשמיט‬

‫נתונים קטנים ושוליים‪ ,‬אם ההשמטה אינה פוגמת בתמונה הכוללת‪ .‬אין צורך בדיוק‬

‫‪.‬אסטרונומי‪ ,‬יש לבחון עלות מול תועלת במסגרת המדידה והדיווח‬

‫ד‪ .‬גילוי נאות ‪ -‬יש להציג ולכלול את כל הנתונים והמידע הנדרשים לצורכי הבנת הדוחות‬

‫‪.‬הכספיים‪ ,‬גילוי מלא‪ ,‬ביאורים ופירוטים‪ ,‬תמונת המצב‪ ,‬מבלי לחשוף כמובן סודות עסקיים‬

‫‪,‬ה‪ .‬עקביות ‪ -‬כדי להימנע מלפגום ביכולת ההשוואה בין תקופות שונות ובין עסקים שונים‬

‫‪,‬יש לדבוק ביישום כללי החשבונאות ההולמים כל עסקה ועסקה‪ ,‬מדידת ערך כספי של נכסים‬

‫‪,‬התחייבויות‪ ,‬הכנסות‪ ,‬הוצאות והצגתם‪ .‬שינוי שיטה חשבונאית נדיר ודורש הסבר‪ ,‬שקיפות‬

‫‪.‬תיאור השפעת השינוי המצטברת ולעיתים אף תיאום והצגה מחדש של הדוחות‬

‫‪",‬ו‪ .‬אובייקטיביות למול רלבנטיות ‪ -‬נכסים יוצגו בהתאם לנסיבות על בסיס "עלותם ההיסטורית‬

‫הוגן"‪ ,‬נתון אקטואלי‪ ,‬רלבנטי ומשקף‬

‫‪.‬אך בעייתי וסובייקטיבי‬

‫ז‪ .‬תקופתיות ‪ -‬הדוחות הכספיים מתייחסים לתקופות זמן קצובות‪ ,‬זהות ושוות‪ ,‬לצורכי‬

‫‪.‬השוואתיות נאותה‬

‫ח‪ .‬הקבלת הוצאות להכנסות ‪ -‬למול הכנסות במהלך התקופה‪ ,‬תוצגנה ההוצאות שסייעו‬

‫‪.‬לייצר אותן‬

‫ט‪ .‬בסיס צבירה ולא בסיס מזומן ‪ -‬ההכנסות וההוצאות תוצגנה על פי השיוך התקופתי‬

‫‪.‬שלהן‪ ,‬בתקופה שבה התהוו‪ ,‬נצטברו‪ ,‬ולא על פי עיתוי קבלתן ‪ /‬תשלומן בפועל‬

‫‪.‬נכסים יוצגו בתקופה שבה החלו לפעול ולסייע בהפקת רווחים‪ ,‬ולא כששולם עבורם‬

‫י‪ .‬שמרנות ‪ -‬זהירות ופסימיות‪ ,‬מניעת ציפיות מופרזות‪ ,‬כפועל יוצא אסימטריה ‪ -‬הפסדים‬

‫עתידיים מוצגים מיידית בתקופה בה נודע עליהם‪ ,‬בעוד שרווחים עתידיים יוצגו אך בתקופה‬

‫‪.‬בה יתממשו בפועל‬

‫יא‪ .‬עסק חי ‪ -‬מוסכמה לפיה‪ ,‬בהיעדר מידע סותר‪ ,‬הדוחות הכספיים משקפים עסק חי‬

‫‪,‬וקיים‪ ,‬שימשיך להתקיים ולפעול‪ ,‬אין חשש לשרידותו בטווח הנראה לעין‪ .‬שאם לא כן‬

‫‪.‬יש להתריע מיידית ולהציג את הדוחות הכספיים בכפוף להנחה שהעסק לקראת חיסול‬

‫‪.‬קריאה נוספת‪ :‬חשבונאות פיננסית חדשה פרקים ‪4-1‬‬

 ‫תרגיל ‪1‬‬
‫‪.‬סטודנט שכר מסחטת מיץ ושילם ב‪ 1/1/16-‬דמי שכירות מראש ל‪ 3-‬שנים בסך ‪ 36‬אלף‬

‫‪.‬עבור כל שנה ‪ 12 -‬אלף‪ ,‬כפי שסוכם עם המשכיר‬

‫במהלך שנת ‪ 2016‬מכר מיץ קר ומרענן בסכום של ‪ 16‬אלף‪ ,‬במהלך ‪ - 2017‬בסכום‬

‫‪.‬של ‪ 9‬אלפים‪ ,‬ובמהלך ‪ - 2018‬בסכום של ‪ 20‬אלף‬

‫? מהו הרווח הישיר בכל אחת מ‪ 3-‬השנים‬

‫?ע"פ אילו עקרונות חשבונאיים מושתתת התשובה‬

‫‪ ₪:‬פתרון באלפי‬

‫‪2018‬‬ ‫‪2017‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪:‬דוח רווח והפסד‪-‬בסיס צבירה‬

‫‪20‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪16‬‬ ‫הכנסות ממכירות‬

‫)‪(12‬‬ ‫)‪(12‬‬ ‫)‪(12‬‬ ‫הוצאות דמי שכירות‬

‫‪8‬‬ ‫)‪(3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫רווח (הפסד) ישיר‬

‫‪:‬כללי החשבונאות העיקריים עליהם מושתתת התשובה‬

‫‪.‬תקופתיות‪ ,‬הקבלת הוצאות להכנסות‪ ,‬בסיס צבירה ולא בסיס מזומן‬

‫תרגיל ‪2‬‬
‫‪.‬שני קבלנים בונים שני בניינים זהים אחד מול השני‬

‫‪.‬הבניה החלה ב‪ 1/1/16-‬ותסתיים ב‪31/12/17-‬‬

‫‪.‬עלות הבניה המתוכננת של שני הבניינים ‪ 20 -‬מליון‬

‫התמורה הצפויה ממכירות הדירות ב‪ ,31/12/17-‬בהתאם לתכנית העסקית מיום תחילת‬

‫‪.‬הבניה ‪ 25 -‬מליון‪ .‬במהלך ‪ 2016‬התנהלה הבניה כמתוכנן‬

‫ב‪ 31/12/16-‬הגיע קבלן א' למסקנה העגומה כי התמורה ממכירת הדירות ב‪31/12/17-‬‬

‫‪.‬תסתכם ב‪ 22-‬מליון בלבד‬

‫קבלן ב' נוכח לדעת‪ ,‬כי בשל מצב השוק העגום‪ ,‬יוכל לגבות ב‪ 31/12/17-‬במקרה‬

‫‪.‬הטוב ‪ 17‬מליון‬

‫‪.‬תחזית זאת של ‪ 2‬הקבלנים‪ ,‬התאמתה לבסוף עם סיום הפרוייקט ב‪31/12/17-‬‬

‫‪ .‬יש להציג דוח רווח והפסד לכל קבלן לשנים ‪2016/17‬‬

‫?ע"פ אילו עקרונות חשבונאיים מושתתת התשובה‬

‫‪ ₪:‬פתרון במילוני‬

‫‪2017‬‬ ‫‪2016‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫קבלן א' ‪ -‬רווח צפוי מעסקי בנייה‬

‫‪0‬‬ ‫)‪(3‬‬ ‫קבלן ב'‪ -‬הפסד צפוי מעסקי בנייה‬

‫‪:‬כללי החשבונאות העיקריים עליהם מושתתת התשובה‬

‫‪.‬תקופתיות‪ ,‬הקבלת הוצאות להכנסות‪ ,‬ובעיקר כלל השמרנות‬

‫‪.‬קבלן ב' מציג כבר ב‪ 2016-‬הפסד עתידי שצפוי להתממש בפועל ב‪2017-‬‬
 ‫תרגיל ‪3‬‬
‫‪ .‬בישיבת הדירקטוריון לקראת פרסום הדוחות הכספיים ליום ‪ 31/12/16‬ניטש ויכוח נוקב‬

‫מנהל הכספים טוען ובמפגיע‪ ,‬כי בתוך חודשיים שלושה‪ ,‬תתמוטט החברה‪ ,‬הואיל ולקוחותיה‬

‫‪.‬הישראלים אינם מסוגלים לפרוע את חובותיהם‪ ,‬בשל המיתון במשק‬

‫לעומתו מתריס מנהל השיווק והמכירות‪ ,‬כי רווחי החברה ירקיעו שחקים‪ ,‬מאחר שמבצעי‬

‫‪.‬הפרסום היקרים בסין והודו‪ ,‬ישאו פרי בשנה הקרובה‬

‫‪ .‬המכונות והציוד של החברה מוצגים במאזן על בסיס עלותם ההיסטורית ‪ 300 -‬מליון דולר‬

‫לבקשת החברה‪ ,‬העריך שמאי מקרקעין‪ ,‬כי במצב קריסה ופשיטת רגל‪ ,‬ניתן לממשם‬

‫בתמורה של ‪ 50‬מליון דולר לכל היותר‪ .‬במקרה זה תאלץ החברה לשלם לשמאים‪,‬עורכי‬

‫‪.‬דין‪ ,‬מתווכים וכיוצא באלה‪ ,‬כ‪ 4-‬מליון דולר‬

‫‪,‬כיצד יוצג סעיף מכונות וציוד במאזן‪ ,‬באם ישתכנע הדירקטוריון על סמך ראיות ומסמכים‬

‫?ויאמץ את גישתו הפסימית של מנהל הכספים? מה תהיה ההשפעה על דוח רווח והפסד‬

‫‪,‬כיצד יוצג סעיף מכונות וציוד במאזן‪ ,‬באם ישתכנע הדירקטוריון על סמך ראיות ומסמכים‬

‫?ויאמץ את גישתו האופטימית של מנהל השיווק? מה תהיה ההשפעה על דוח רווח והפסד‬

‫?ע"פ אילו עקרונות חשבונאיים מושתתת התשובה‬

‫בהתאם לגישת‬ ‫בהתאם לגישת‬ ‫‪ $:‬פתרון במיליוני‬

‫מנהל השיווק‬ ‫מנהל הכספים‬

‫עסק חי‬ ‫לא עסק חי‬ ‫‪:‬נכסים במאזן ‪31/12/16‬‬

‫‪300‬‬ ‫‪300‬‬ ‫מכונות וציוד‬

‫‪0‬‬ ‫)‪(254‬‬ ‫הפסד צפוי‬

‫‪300‬‬ ‫‪46‬‬ ‫סה"כ במחירי חיסול ‪ /‬על בסיס עלות‬

‫‪:‬דוח רווח והפסד ‪2016‬‬

‫הפסדים צפויים ממכירת‬

‫‪0‬‬ ‫)‪(254‬‬ ‫המכונות והציוד במחיר חיסול‬

‫‪:‬כללי החשבונאות העיקריים עליהם מושתתת התשובה‬

‫‪.‬אובייקטיביות ‪ -‬הצגת מכונות וציוד על בסיס עלותם ההיסטורית‬

‫‪.‬שמרנות ‪ -‬הצגת הפסדים עתידיים שטרם נתממשו בפועל‬

‫עסק חי ‪ -‬הצגת מכונות וציוד על בסיס מחירי חיסול כשהחברה אינה עוד עסק חי‬

‫‪.‬וצועדת אלי קריסה ופשיטת רגל‬

‫התהליך החשבונאי והכרת הדוחות הכספיים ‪ -‬תיאוריה‬
‫‪:‬ההליך החשבונאי‬
‫‪:‬כולל ארבעה שלבים‬
‫‪.‬א‪ .‬פקודות יומן ‪ -‬רישום שוטף יומיומי של כלל האירועים והעסקאות בחיי העסק‬
‫‪,‬ב‪ .‬כרטסת ‪ -‬העברת נתוני פק'היומן לספרי החשבונות‪/‬כרטסת‪ .‬קיים חשבון‪/‬כרטיס לכל נכס‬
‫‪.‬התחייבות‪ ,‬הכנסה‪ ,‬הוצאה‪ .‬הכרטסת מסייעת לניהול השוטף ולחישוב היתרה של כל פריט‬
‫ג‪ .‬מאזן בוחן ‪ -‬כולל את היתרות של כל הכרטיסים השונים בסוף התקופה ומשמש חומר‬
‫‪.‬גלם לבניית הדוחות הכספיים המלאים‪ ,‬בהתאם לכלל החשבונאות המקובלים‬
‫‪:‬ד‪ .‬הדוחות הכספיים ‪ -‬מתוך מאזן הבוחן נבנים שניים מתוך ארבעת הדוחות הכספיים‬
‫א) הדוח על המצב הכספי (בעבר נקרא "מאזן") המשקף מבנה פיננסי ‪ -‬נכסי הפירמה למול‬
‫‪,‬ההתחייבויות שמימנו אותם ‪ -‬לזרים כגון‪ :‬בנקים ונותני אשראי‪ ,‬ספקים ונותני שירותים‬
‫עובדים‪ ,‬רשויות ואחרים‪ ,‬ולבעלים ‪ -‬השקעת בעלי המניות ‪ -‬הון עצמי‪ ,‬שכולל בדרך כלל‬
‫‪.‬את ההשקעה במניות החברה והרווחים שנצטברו‬
‫‪.‬ב) דוח רווח והפסד ‪ -‬משקף את תוצאות הפעילות‪ ,‬ההכנסות‪ ,‬ההוצאות‪ ,‬הרווחים‬
‫‪.‬ג) הדוח על השינויים בהון העצמי ‪ -‬משקף את השינוי התקופתי בהון הבעלים ומרכיביו‬
‫‪.‬ד) הדוח על תזרימי המזומנים ‪ -‬נבנה בדרך אחרת ועל כך בשיעורים מתקדמים יותר‬

‫‪:‬הכרה ראשונית של תמצית הדוחות הכספיים של חברה מסחרית‬

‫‪ XX‬דוח רו"ה לשנת‬ ‫הדוח על המצב הכספי (מאזן) ליום ‪31/12‬‬
‫‪XX - 1‬‬ ‫‪XX‬‬ ‫‪31/12/XX-1‬‬ ‫‪31/12/XX‬‬
‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫הכנסות ממכירות‬ ‫‪:‬נכסים שוטפים‬
‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫עלות המכירות‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫מזומנים ושווי מזומנים‬
‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫רווח גולמי‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫לקוחות‬
‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫הוצאות מכירה ושיווק‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫חייבים ויתרות חובה‬
‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫הוצאות הנהלה וכלליות‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫מלאי‬
‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫רווח תפעולי‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬

‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫הוצאות מימון‬ ‫‪:‬נכסים בלתי שוטפים‬

‫‪XXX‬‬ ‫רווח לפני מסים על הכנסה ‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫השקעות‬
‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫מסים על הכנסה‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫רכוש קבוע‬
‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫רווח נקי לשנה‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫רכוש אחר‬
‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬

‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪:‬סך נכסים‬

‫‪:‬התחייבויות שוטפות‬
‫‪ XX‬הדוח על השינויים בהון לשנת‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫אשראי מבנקים‬
‫‪XX - 1‬‬ ‫‪XX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫ספקים‬
‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫יתרה לתחילת השנה‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫זכאים ויתרות זכות‬
‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫הנפקת הון‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬

‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫רווח נקי‬ ‫‪:‬התחייבויות בלתי שוטפות‬

‫)‪(XXX‬‬ ‫)‪(XXX‬‬ ‫דיבידנד‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫הלוואות לזמן ארוך‬
‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫יתרה לתום השנה‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫הטבות לעובדים‬
‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬

‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪:‬הון עצמי‬

‫‪XXX‬‬ ‫‪XXX‬‬ ‫‪:‬סך התחייבויות והון‬

 ‫‪:‬פריטי הדוח על המצב הכספי‬
‫‪.‬נכסים שוטפים ‪ -‬כסף וכל פריט שיתממש לכסף בטווח הקצר (עד שנת עסקים אחת)‬
‫‪.‬מזומנים ושווי מזומנים ‪ -‬כסף חופשי לשימוש בבנקים‪ ,‬בקופה‪ ,‬בכספת וכו'‪ ,‬פיקדונות לזמן קצר‬
‫‪.‬לקוחות ‪ -‬חובות של לקוחות בגין מכירות באשראי‬
‫‪.‬חייבים ויתרות חובה ‪ -‬חובות של אחרים שאינם לקוחות (עובדים‪ ,‬רשויות)‬
‫‪.‬מלאי ‪ -‬בחב' מסחרית‪ ,‬הערך הכספי של מוצרים וסחורות שטרם נמכרו‪ ,‬ימכרו בתקופה הבאה‬
‫‪.‬נכסים בלתי שוטפים ‪ -‬בעלי ערך כספי‪ ,‬יסייעו להפקת רווחים בטווח הארוך (מעל שנה)‬
‫‪.‬השקעות ‪ -‬במכשירים פיננסיים (מניות ואג"ח של חברות אחרות)‬
‫‪,‬רכוש קבוע ‪ -‬נכסים לטווח ארוך‪ ,‬שהפירמה אוחזת בהם כדי שיסיעו להפקת רווחים (קרקעות‬
‫‪).‬מבנים‪ ,‬מכונות‪ ,‬קווי ייצור‪ ,‬כלי רכב‪ ,‬מחשבים‪ ,‬ריהוט וציוד משרדי‬
‫‪.‬רכוש אחר ‪ -‬נכסים לא מוחשיים לטווח ארוך (מוניטין‪ ,‬ידע‪ ,‬פטנטים‪ ,‬מותגים‪,‬זכויות‪ ,‬זיכיונות)‬
‫‪.‬התחייבויות שוטפות ‪ -‬שתפרענה בטווח הקצר (עד שנה)‬
‫‪.‬אשראי מבנקים ‪ -‬התחייבות לזמן קצר‪ ,‬משיכות יתר‬
‫‪.‬ספקים ‪ -‬התחייבות לספקי סחורה ושירותים בשל רכישות באשראי‬
‫‪.‬זכאים ויתרות זכות ‪ -‬התחייבויות לאחרים שאינם ספקים (עובדים‪ ,‬רשויות)‬
‫‪.‬התחייבויות בלתי שוטפות ‪ -‬שתפרענה בטווח הארוך (מעל שנה)‬
‫‪.‬הלוואות לזמן ארוך ‪ -‬החלק שיפרע החל מעוד שנה ואילך‬
‫‪.‬מסים נדחים ‪ -‬שתשלומם נדחה לעתיד (מעל שנה) בשל הטבות מס‬
‫‪.‬הטבות לעובדים ‪ -‬ההתחייבות לשלם בעתיד עבור פנסיה‪ ,‬פיצויי פרישה והטבות אחרות בחוק‬
‫הון עצמי ‪ -‬השקעת הבעלים‪ ,‬התחייבות הפירמה כלפיהם‪ ,‬מורכב מהשקעה במניות החברה‬
‫‪.‬המקנות זכויות בעלות ושליטה‪ ,‬בתוספת העודפים‪ ,‬רווחים שנצברו וטרם חולקו כדיבידנד‬
‫‪:‬פריטי דוח רווח והפסד‬
‫‪.‬הכנסות ממכירות ‪ -‬סך ההכנסות בתקופה לאחר ניכוי הנחות והחזרות‬
‫‪.‬עלות המכירות ‪ -‬עלות המוצרים והסחורות שנמכרו‬
‫‪.‬הוצאות מכירה ושיווק ‪ -‬כרוכות במאמץ השיווק והמכירה (פרסום‪ ,‬שכר מוכרים‪ ,‬אחזקת חנויות)‬
‫הוצאות הנהלה וכלליות ‪ -‬כרוכות בהפעלת המנגנון והאדמיניסטרציה (שכר מנהלים‪ ,‬אחזקת‬
‫‪).‬לשכות‪ ,‬מחלקות משפטית‪,‬הנהלת חשבונות‪ ,‬משאבי אנוש‬
‫‪.‬הוצאות מימון ‪ -‬כרוכות בגיוס הלוואות ואשראי (ריבית‪ ,‬הפרשי שער והצמדה‪ ,‬עמלות)‬
‫‪.‬מסים על הכנסה ‪ -‬המס השנתי לתקופה‬
‫‪.‬רווח נקי לשנה ‪ -‬הפער בין סך ההכנסות לסך ההוצאות‪ .‬אם שלילי ‪ -‬הפסד‬
‫‪:‬פריטי הדוח על השינויים בהון העצמי‬
‫‪.‬הנפקות הון ‪ -‬גיוס כסף במהלך התקופה כנגד הנפקת מניות נוספות‬
‫‪.‬דיבידנד ‪ -‬חלוקת רווחים לבעלי המניות‬
 ‫תרגיל ‪1‬‬
‫‪ :‬להלן הארועים שחוותה חברת "הבועה" במהלך השנים ‪1999-2000‬‬
‫פרטים‬ ‫הפעולה‬ ‫סכום‬ ‫תאריך‬
‫הקמת החברה‪ ,‬התמורה הופקדה בחשבון הבנק‬ ‫הנפקת מניות‬ ‫‪100,000‬‬ ‫‪30/12/99‬‬
‫הלוואה לז"א‪ ,‬התמורה הופקדה בחשבון הבנק‬ ‫קבלת הלוואה מהבנק‬ ‫‪400,000‬‬ ‫‪30/12/99‬‬
‫מבנה לחנות‪ ,‬רכב וציוד בצ'ק מחשבון הבנק‬ ‫רכישת רכוש קבוע‬ ‫‪420,000‬‬ ‫‪31/12/99‬‬

‫באשראי מספקים‬ ‫קניות סחורה‬ ‫‪200,000‬‬ ‫‪15/1/00‬‬

‫באשראי ללקוחות‬ ‫מכירות סחורה‬ ‫‪300,000‬‬ ‫‪15/2/00‬‬
‫הסכום הופקד בחשבון הנק‬ ‫תקבול מלקוחות‬ ‫‪250,000‬‬ ‫‪20/3/00‬‬
‫הסכום שולם בצ'ק מחשבון הבנק‬ ‫תשלום לספקים‬ ‫‪160,000‬‬ ‫‪31/3/00‬‬
‫ההוצאה נזקפה לזכות העובד העוסק במכירות‬ ‫משכורת לזבן‬ ‫‪20,000‬‬ ‫‪30/4/00‬‬
‫בהעברה בנקאית מחשבון הבנק‬ ‫תשלום המשכורת‬ ‫‪20,000‬‬ ‫‪9/5/00‬‬
‫ההוצאה נזקפה לזכות מנהל החשבונות העצמאי‬ ‫שכ"ט הנהלת חשבונות‬ ‫‪10,000‬‬ ‫‪10/5/00‬‬
‫בצ'ק מחשבון הבנק‬ ‫תשלום למנהל חשבונות‬ ‫‪8,000‬‬ ‫‪30/6/00‬‬
‫באשראי מספקים‬ ‫קניות סחורה‬ ‫‪240,000‬‬ ‫‪3/7/00‬‬
‫באשראי ללקוחות‬ ‫מכירות סחורה‬ ‫‪320,000‬‬ ‫‪3/8/00‬‬
‫הסכום הופקד בחשבון הנק‬ ‫תקבול מלקוחות‬ ‫‪270,000‬‬ ‫‪6/9/00‬‬
‫הסכום שולם בצ'ק מחשבון הבנק‬ ‫תשלום לספקים‬ ‫‪190,000‬‬ ‫‪17/9/00‬‬
‫ההוצאה נזקפה לזכות העובד העוסק במכירות‬ ‫משכורת לזבן‬ ‫‪25,000‬‬ ‫‪17/10/00‬‬
‫בהעברה בנקאית מחשבון הבנק‬ ‫תשלום המשכורת‬ ‫‪20,000‬‬ ‫‪26/10/00‬‬
‫ההוצאה נזקפה לזכות מנהל החשבונות העצמאי‬ ‫שכ"ט הנהלת חשבונות‬ ‫‪15,000‬‬ ‫‪27/10/00‬‬
‫בצ'ק מחשבון הבנק‬ ‫תשלום למנהל חשבונות‬ ‫‪10,000‬‬ ‫‪17/12/00‬‬
‫הבנק זקף את הריבית לחשבון ההלוואה‬ ‫ריבית על הלוואה ‪20%‬‬ ‫‪80,000‬‬ ‫‪31/12/00‬‬
‫פרעון קרן‪+‬ריבית‪ ,‬העברה בנקאית‬ ‫פרעון מוקדם ע"ח הלואה‬ ‫‪140,000‬‬ ‫‪31/12/00‬‬
‫חושבה לאחר ספירת מצאי הסחורות והמוצרים‬ ‫עלות המלאי‬ ‫‪60,000‬‬ ‫‪31/12/00‬‬
‫המס המוטל על רווחי שנת ‪ 2000‬וטרם שולם‬ ‫מס הכנסה‬ ‫‪40,000‬‬ ‫‪31/12/00‬‬
‫שולם לבעלי המניות במזומן מחשבון הבנק‬ ‫דיבידנד‬ ‫‪20,000‬‬ ‫‪31/12/00‬‬
‫‪:‬נדרש‬
‫‪.‬לבנות ולהציג את תמצית הדוחות הכספיים ‪ -‬מאזן ודוח רו"ה בלבד‬
 ‫פתרון‬
‫בניית הדוח על המצב הכספי (מאזן) ליום ‪31/12/00‬‬
‫‪###‬‬ ‫‪###‬‬ ‫‪###‬‬ ‫‪###‬‬
‫‪:‬התחייבויות שוטפות‬ ‫‪:‬נכסים שוטפים‬
‫‪90‬‬ ‫ספקי סחורה‬ ‫‪80‬‬ ‫‪32‬‬ ‫מזומנים‬
‫‪7‬‬ ‫ספקי שירותים‬ ‫‪100‬‬ ‫לקוחות‬
‫‪5‬‬ ‫עובדים‬ ‫‪60‬‬ ‫מלאי‬
‫‪40‬‬ ‫מס‪-‬הכנסה חברה‬
‫‪:‬הת' בלתי שוטפות‬ ‫‪:‬נכסים בלתי שוטפים‬
‫‪400‬‬ ‫‪340‬‬ ‫הלוואות לזמן ארוך‬ ‫‪420‬‬ ‫‪420‬‬ ‫רכוש קבוע‬
‫‪:‬הון עצמי‬
‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫הון מניות‬
‫‪30‬‬ ‫עודפים‬

‫‪500‬‬ ‫‪612‬‬ ‫‪:‬סך התחייבויות והון‬ ‫‪500‬‬ ‫‪612‬‬ ‫‪:‬סך נכסים‬

‫בניית דוח רו"ה לשנת ‪2000‬‬

‫‪1999‬‬ ‫‪2000‬‬
‫‪620‬‬ ‫הכנסות ממכירות‬

‫)‪(380‬‬ ‫עלות המכירות‬

‫)‪(45‬‬ ‫הוצ' מכירה ושיווק‬
‫)‪(25‬‬ ‫הוצ' הנהלה וכלליות‬
‫)‪(80‬‬ ‫הוצאות מימון‬
‫)‪(40‬‬ ‫הוצאות מס‬
‫‪50‬‬ ‫רווח נקי לשנה‬
‫)‪(20‬‬ ‫*** דיבידנד‬
‫*** עודפים לתום השנה‪30‬‬
 ‫תמצית הדוח על המצב הכספי (מאזן) ליום ‪31/12/00‬‬
‫‪###‬‬ ‫‪###‬‬ ‫‪###‬‬ ‫‪###‬‬
‫‪:‬התחייבויות שוטפות‬ ‫‪:‬נכסים שוטפים‬
‫‪90‬‬ ‫ספקי סחורה‬ ‫‪80‬‬ ‫‪32‬‬ ‫מזומנים‬
‫‪7‬‬ ‫ספקי שירותים‬ ‫‪100‬‬ ‫לקוחות‬
‫‪5‬‬ ‫עובדים‬ ‫‪60‬‬ ‫מלאי‬
‫‪40‬‬ ‫מס‪-‬הכנסה חברה‬ ‫‪80‬‬ ‫‪192‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪142‬‬
‫‪:‬הת' בלתי שוטפות‬ ‫‪:‬נכסים בלתי שוטפים‬
‫‪400‬‬ ‫‪340‬‬ ‫הלוואות לזמן ארוך‬ ‫השקעות‬
‫הטבות לעובדים‬ ‫‪420‬‬ ‫‪420‬‬ ‫רכוש קבוע‬
‫‪400‬‬ ‫‪340‬‬ ‫רכוש אחר‬
‫‪:‬הון עצמי‬ ‫‪420‬‬ ‫‪420‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫הון מניות‬
‫‪30‬‬ ‫עודפים‬
‫‪100‬‬ ‫‪130‬‬

‫‪500‬‬ ‫‪612‬‬ ‫‪:‬סך התחייבויות והון‬ ‫‪500‬‬ ‫‪612‬‬ ‫‪:‬סך נכסים‬

‫תמצית דוח רו"ה לשנת ‪2000‬‬

‫‪1999‬‬ ‫‪2000‬‬
‫‪620‬‬ ‫הכנסות ממכירות‬
‫‪380‬‬ ‫עלות המכירות‬
‫‪240‬‬ ‫רווח גולמי‬
‫‪45‬‬ ‫הוצ' מכירה ושיווק‬
‫‪25‬‬ ‫הוצ' הנהלה וכלליות‬
‫‪170‬‬ ‫רווח תפעולי‬
‫‪80‬‬ ‫הוצאות מימון‬
‫‪90‬‬ ‫רווח לפני מס‬
‫‪40‬‬ ‫הוצאות מס‬
‫‪50‬‬ ‫רווח נקי לשנה‬
‫השנה‬
‫*** עודפים לתחילת ‪0‬‬
‫)‪(20‬‬ ‫*** דיבידנד‬
‫*** עודפים לתום השנה‪30‬‬

‫*** "שייכים לדוח השלישי ‪" -‬הדוח על השינויים בהון העצמי‬

 ‫המלאי ועלות המכירות ‪ -‬תיאוריה‬
‫‪:‬המלאי בחברה מסחרית‬
‫הערך הכספי של מצאי הסחורות והמוצרים‪ ,‬בבעלות העסק בסוף התקופה‪ ,‬שמיועד למכירה‬

‫‪ -‬בתקופה הבאה‪ .‬המלאי מוצג במאזן במסגרת ה"נכסים השוטפים" על בסיס "עלות ‪ -‬או‬

‫‪.‬שווי מימוש נטו (שווי שוק) ‪ -‬הנמוך מביניהם"‪ ,‬וזאת בשל כלל השמרנות‬

‫עלות המלאי‪ :‬כוללת את כל הסכומים שהוצאו לצורך הבאת המלאי למיקום ולמצב שבו הוא‬

‫שווי מימוש נטו (שווי שוק)‪ :‬הסכום נטו שניתן לקבל בעבור מכירת המלאי‬ ‫זמין למכירה‪.‬‬

‫‪.‬במהלך העסקים הרגיל נכון לתום התקופה‬

‫‪:‬שיטות עיקריות להערכת עלות המלאי שנלמדים בקורס זה‬

‫א) פיפו ‪ -‬נכנס ראשון יוצא ראשון‪ :‬השיטה הרווחת ביותר‪ ,‬מבוססת על ההנחה שבדרך‬

‫‪,‬כלל נמכרת הסחורה שנרכשת לראשונה‪ .‬לכן כולל המלאי מוצרים וסחורות שנרכשו לאחרונה‬

‫‪.‬עלות המלאי מבוססת על מחירי סוף התקופה‪ .‬מתאימה בעיקר למוצרי מזון‪ ,‬הלבשה‪,‬חשמל‬

‫‪.‬ב) ליפו ‪ -‬נכנס אחרון יוצא ראשון‪ :‬שיטה אסורה ליישום בישראל על פי התקינה הבינלאומית‬

‫הכספיים‪ .‬מבוססת על‬

‫ההנחה שבדרך כלל נמכרת הסחורה שנרכשת אחרונה‪ .‬לכן כולל המלאי מוצרים וסחורות‬

‫שנרכשו בתחילת לראשונה‪ .‬עלות המלאי מבוססת על מחירי תחילת התקופה‪ .‬מתאימה‬

‫‪.‬בעיקר למוצרים שאינם מתכלים ומתבלים שנמצאים בערימות כגון חומרי בנייה‪ ,‬מחצבים‬

‫‪,‬ג) ממוצע משוקלל נע‪ :‬שיטה שבה מחושבת עלות המלאי על בסיס ממוצע משוקלל‬

‫שנע על ציר הזמן ומשתנה בעקבות כל רכישה במחיר שונה מן הממוצע‪ .‬עלות מכירה‬

‫‪.‬מבוססת על הממוצע הקיים‬

‫ד) על בסיס אחוז רווח גולמי ממוצע‪ :‬מחושב על פי אחוז רווח גולמי ממוצע בתקופות קודמות‬

‫ביחס להכנסות ממכירות‪ ,‬באמצעותו מחשבים את סכום הרווח הגולמי‪ ,‬את עלות המכירות‬

‫‪.‬ואת המלאי בסוף התקופה‪ .‬השיטה ישימה כשיש צורך לשחזר מלאי שנגנב‪/‬נשרף‪/‬הושמד‬

‫‪:‬חישוב עלות המכירות בחברה מסחרית‬

‫עלות הסחורה שנמכרה במהלך התקופה‪ .‬כוללת את המלאי לתחילת התקופה‪ ,‬בתוספת הקניות‬

‫במהלך התקופה‪ ,‬שווים יחדיו לסך עלות הסחורה‪ ,‬שניתן היה פוטנציאלת למכור‪ ,‬בניכוי המלאי‬

‫‪.‬לתום התקופה‪ ,‬ששווה לעלות הסחורה שטרם נמכרה‪ ,‬התוצאה ‪ -‬עלות הסחורה שנמכרה‬

‫‪.‬ההפרש בין ההכנסות ממכירות לבין עלות המכירות‪ ,‬שווה לרווח הגולמי בדוח רווח והפסד‬

‫‪:‬חברה תעשייתית יצרנית ‪ -‬המלאי במאזן‬

‫כולל את עלות‪ :‬א) חומרי הגלם‪-‬שטרם נצרכו בתום התקופה‪ .‬ב) תוצרת בתהליך ‪ -‬מוצרים לא גמורים‬

‫בתום השנה‪ ,‬עדיין בתהליך ייצור ועיבוד‪ .‬ג) תוצרת גמורה ‪ -‬מוצרים גמורים בתום התקופה‪ ,‬זמינים‬

‫‪.‬למכירה בתקופה הבאה‬

‫‪:‬חברה תעשייתית יצרנית ‪ -‬עלות המכירות בדוח רו"ה‬
‫‪.‬כוללת ‪ :‬א) עלות חומרי גלם שנצרכו במהלך התקופה‪ .‬ב) עלות שכר עבודה ונלוות לפועלי הייצור‬
‫‪.‬ג) עלויות ייצור אחרות (חשמל מים‪ ,‬ארנונה‪ ,‬ביטוח‪ ,‬אחזקה וניקיון)‬
‫‪, IAS 2.‬קריאה נוספת‪ :‬חשבונאות פיננסית חדשה פרק ‪5‬‬
 ‫תרגיל ‪1‬‬

‫‪:‬להלן התנועה בבית מסחר סיטונאי שמשווק תרופה ייחודית‬

‫כמות‬
‫נרכשת‬
‫מחיר‬ ‫(נמכרת)‬
‫בטונות מחיר קניה מכירה‬ ‫תאריך‬

‫‪200‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪15/12/99‬‬

‫‪400‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15/2/00‬‬

‫‪900‬‬ ‫)‪(40‬‬ ‫‪15/4/00‬‬

‫‪600‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪15/6/00‬‬

‫‪1,000‬‬ ‫)‪(40‬‬ ‫‪15/8/00‬‬

‫‪800‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪15/10/00‬‬

‫‪1,400‬‬ ‫)‪(20‬‬ ‫‪15/12/00‬‬

‫‪140‬‬ ‫יתרה ב‪31/12/00-‬‬

‫א) יש להציג את יתרת המלאי במאזן ‪ 31/12/00‬ואת דוח רו"ה לשנת ‪2000‬‬

‫עד רמת רווח גולמי‪ ,‬וזאת כאשר עלות המלאי מחושבת ב‪ 2-‬שיטות‪ :‬פיפו‪ ,‬ליפו‬

‫?ב) מדוע גבוה הרווח הגולמי בשיטת פיפו כלעומת הרווח הגולמי בשיטת ליפו‬

‫?האם בכל מצב‬

‫‪,‬ג) בהנחה שחלה ירידה חריפה ולא זמנית בביקוש לתרופה בשל מחקר משמיץ‬

‫צד יוצג המלאי במאזן‬

‫?ליום ‪ 31/12/00‬ומה יהיה סכום הרווח הגולמי בדוח רו"ה לשנת ‪2000‬‬

‫ד) בהנחה שהחברה מיישמת פיפו‪ ,‬יש לנתח את ההפרש ברווח הגולמי בין חלק‬

‫‪'.‬א' לחלק ב‬
 ‫פתרון‬
‫מלאי ‪ - 31/12/00‬ליפו תקופתי (אסור בישראל)‬ ‫מלאי ‪ - 31/12/00‬פיפו תקופתי‬
‫ליפו‬ ‫פיפו‬
‫עלות‬ ‫מחיר‬ ‫כמות‬ ‫‪:‬תקופתי‬ ‫עלות‬ ‫מחיר‬ ‫כמות‬ ‫‪:‬תקופתי‬

‫‪16,000‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪80 15/12/99‬‬ ‫‪64,000‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪80 15/10/00‬‬

‫‪8,000‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15/2/00‬‬ ‫‪36,000‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪15/6/00‬‬

‫‪24,000‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪15/6/00‬‬ ‫‪100,000‬‬ ‫‪140‬‬

‫‪48,000‬‬ ‫‪140‬‬
‫שווי‬
‫מימוש‬
‫נטו‪-‬שוק‬ ‫ליפו‬ ‫‪:‬נכסים שוטפים‪-‬המלאי במאזן פיפו‬
‫‪16,000‬‬ ‫‪16,000‬‬ ‫‪16,000‬‬ ‫ליום ‪31/12/99‬‬
‫‪28,000‬‬ ‫‪48,000‬‬ ‫‪100,000‬‬ ‫ליום ‪31/12/00‬‬
‫שווי‬
‫מימוש‬
‫נטו‬ ‫ליפו‬ ‫פיפו‬ ‫‪:‬דוח רו"ה לשנת ‪2000‬‬
‫‪104,000‬‬ ‫‪104,000‬‬ ‫‪104,000‬‬ ‫הכנסות ממכירות‬
‫‪ -‬עלות המכירות‬
‫‪16,000‬‬ ‫‪16,000‬‬ ‫‪16,000‬‬ ‫מלאי לתחילת השנה‬
‫‪108,000‬‬ ‫‪108,000‬‬ ‫‪108,000‬‬ ‫קניות השנה‬
‫)‪(28,000‬‬ ‫)‪(48,000) (100,000‬‬ ‫מלאי לתום השנה‬
‫‪96,000‬‬ ‫‪76,000‬‬ ‫‪24,000‬‬

‫‪8,000‬‬ ‫‪28,000‬‬ ‫‪80,000‬‬ ‫רווח גולמי‬

‫‪,‬ב) הרווח הגולמי בשיטת פיפו גבוה מזה שבליפו‪ ,‬כיוון שבפיפו נמכרת הסחורה העתיקה‬
‫‪,‬הזולה יותר בתנאי עליית מחירי קנייה‪ .‬בתנאי ירידת מחירי קנייה‪ ,‬הרווח בליפו גבוה יותר‬
‫‪.‬הואיל ובליפו נמכרת הסחורה האחרונה‪ ,‬הזולה יותר בנסיבות אילה‬
‫‪,‬ג) בהנחה שחלה ירידה חריפה ולא זמנית בביקוש לתרופה בשל מחקר משמיץ‬
‫‪ ,‬המלאי ל‪31/12/00-‬‬
‫‪":‬יוצג על פי שווי מימוש נטו ‪ -‬שווי המכירה ב"שוק‬
‫‪28,000‬‬ ‫= מחיר מכירה צפוי ‪ X 200‬כמות ‪140‬‬
‫‪:‬הרווח הגולמי לשנת ‪ 2000‬כמחושב לעיל ‪8,000‬‬

‫‪80,000‬‬ ‫ד) הרווח בפיפו‬

‫‪8,000‬‬ ‫"הרווח ע"פ שווי מימוש נטו לאחר ה"התרסקות בשוק‬
‫‪72,000‬‬ ‫הירידה הדרסטית ברווח‬
‫‪,‬במקום להציג בשנת ‪ 2000‬רווח גולמי (כשמיישמים פיפו) ‪76,000‬‬
‫‪.‬יוצג רווח של ‪ ,4,000‬כלומר ייחשף הפסד כבר ב‪ 2000-‬של ‪72,000‬‬
‫מדוע? מלאי שנרכש ב‪ 2000-‬בעלות (פיפו) בסך ‪ ,100,000‬יימכר בשנה הבאה ‪2001‬‬
‫ב‪ 28,000-‬בלבד‪ ,‬משמע‪ ,‬יווצר הפסד בסך ‪ .72,000‬מדוע הפסד שיווצר ב‪ 2001-‬מוצג‬
‫‪.‬כבר ב‪ ?2000-‬בשל כלל השמרנות‬
 ‫תרגיל ‪2‬‬
‫‪.‬חנות לחמרי בנייה נשרפה ב‪ , 20/3/06-‬ממצאי חומרי הבנייה לא נותר מאומה‬
‫‪.‬ההכנסות ברבעון ‪ 1-3/06‬הסתכמו ב‪21,935-‬‬
‫‪.‬הקניות ברבעון זה הסתכמו ב‪19,000-‬‬
‫חברת הביטוח משפה ע"פ ערך המלאי שנשרף‪ ,‬כשהוא מחושב על פי אחוז‬
‫‪.‬הרווח‪/‬ההפסד הגולמי בשנתיים שקדמו על בסיס פיפו‬
‫‪ :‬להלן קטע מדוח רו"ה לשנת ‪2005‬‬
‫‪2005‬‬ ‫‪2004‬‬
‫‪60,000‬‬ ‫‪40,000‬‬ ‫הכנסות ממכירות‬
‫‪8,000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מלאי לתחילת השנה‬
‫‪50,000‬‬ ‫‪40,000‬‬ ‫קניות השנה‬
‫)‪(13,000‬‬ ‫)‪(8,000‬‬ ‫מלאי לתום השנה‬
‫‪45,000‬‬ ‫‪32,000‬‬ ‫סך עלות המכירות‬
‫‪15,000‬‬ ‫‪8,000‬‬ ‫רווח גולמי‬
‫?מהו השיפוי בגין המלאי שנשרף‬
‫פתרון‬
‫‪1/1-26/3/06‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2004‬‬
‫נתון‬ ‫‪21,935‬‬ ‫‪60,000‬‬ ‫‪40,000‬‬ ‫הכנסות‬
‫‪ -‬עלות המכירות‬
‫משנה קודמת‬ ‫‪13,000‬‬ ‫‪8,000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מלאי לתחילת השנה‬
‫נתון‬ ‫‪19,000‬‬ ‫‪50,000‬‬ ‫‪40,000‬‬ ‫קניות השנה‬
‫)‪ (15,000‬החזר מהביטוח‬ ‫)‪(13,000‬‬ ‫)‪(8,000‬‬ ‫מלאי לתום השנה‬
‫‪17,000‬‬ ‫‪45,000‬‬ ‫‪32,000‬‬ ‫סך עלות הכירות‬

‫מחושב‬ ‫‪4,935‬‬ ‫‪15,000‬‬ ‫‪8,000‬‬ ‫רווח גולמי‬

‫אחוז ממוצע ‪2004/5‬‬ ‫‪22.50%‬‬ ‫‪25.00%‬‬ ‫‪20.00%‬‬

‫‪22.50%‬‬ ‫ממוצע שיעור רווח גולמי‬

‫‪.‬חברת הביטוח תשלם ‪ 15,000‬בשל המלאי שנשרף‬
 ‫תרגיל ‪3‬‬
‫‪ .‬בסוף השנה הקודמת נכללו במחסן סיטונאי לממכר מלט ‪ 4,000‬ק"ג‪ ,‬שנרכשו במחיר ‪ 20‬לק"ג‬
‫‪.‬בתחילת השנה נרכשו ‪ 2,000‬ק"ג נוספים במחיר ‪ 40‬לק"ג‬
‫‪ .‬לאחר כחודשיים נמכרו לקבלן‪ ,‬לקוח קבוע‪ 1,000 ,‬ק"ג במחיר ‪ 100‬לק"ג‬
‫‪.‬באמצע השנה נרכשו ‪ 5,000‬ק"ג נוספים במחיר ‪ 60‬לק"ג‬
‫‪ .‬בחודש האחרון של השנה נמכרו לקבלן אחר ‪ 2,000‬ק"ג במחיר ‪ 120‬לק"ג‬
‫‪:‬חשב את עלות המלאי על בסיס ההנחות הבאות‬
‫‪".‬פיפו‪ ,‬ליפו‪ ,‬ממוצע משוקלל ‪ -‬גם בשיטה ה"תקופתית" וגם בשיטה ה"תמידית‬
‫פתרון‬
‫מחיר‬ ‫מחיר‬
‫מכירה‬ ‫קנייה‬ ‫כמות‬ ‫‪:‬ריכוז הנתונים‬
‫‪20‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫מלאי פתיחה‬
‫‪40‬‬ ‫‪2,000‬‬ ‫קנייה ‪1‬‬
‫‪100‬‬ ‫)‪(1,000‬‬ ‫מכירה ‪1‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪5,000‬‬ ‫קנייה ‪2‬‬
‫‪120‬‬ ‫)‪(2,000‬‬ ‫מכירה ‪2‬‬
‫‪8,000‬‬ ‫מלאי סגירה‬

‫‪:‬עלות המלאי ‪ -‬ליפו תקופתי‬ ‫‪:‬עלות המלאי ‪ -‬פיפו תקופתי‬

‫עלות‬ ‫עלות‬
‫‪ ₪‬אלפי‬ ‫מחיר‬ ‫כמות‬ ‫‪ ₪‬אלפי‬ ‫מחיר‬ ‫כמות‬

‫‪80‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪5,000‬‬

‫‪80‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪2,000‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪2,000‬‬

‫‪120‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪2,000‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪1,000‬‬

‫‪280‬‬ ‫‪8,000‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪8,000‬‬

‫‪:‬עלות המלאי ‪ -‬ליפו תמידי‬ ‫‪:‬עלות המלאי ‪ -‬פיפו תמידי‬

‫עלות‬ ‫עלות‬
‫‪ ₪‬אלפי‬ ‫מחיר‬ ‫כמות‬ ‫‪ ₪‬אלפי‬ ‫מחיר‬ ‫כמות‬

‫‪80‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪4,000‬‬

‫‪80‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪2,000‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪2,000‬‬

‫)‪(40‬‬ ‫‪40‬‬ ‫)‪(1,000‬‬ ‫)‪(20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫)‪(1,000‬‬

‫‪300‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪5,000‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪5,000‬‬

‫)‪(120‬‬ ‫‪60‬‬ ‫)‪(2,000‬‬ ‫)‪(40‬‬ ‫‪20‬‬ ‫)‪(2,000‬‬

‫‪300‬‬ ‫‪8,000‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪8,000‬‬

 ‫‪:‬עלות המלאי ‪ -‬ממוצע משוקלל תקופתי‬
‫עלות‬
‫‪41.82‬‬ ‫מחיר ממוצע לטון‬ ‫‪ ₪‬אלפי‬ ‫מחיר‬ ‫כמות‬

‫‪8,000‬‬ ‫כמות בסוף השנה‬ ‫‪80‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪4,000‬‬

‫עלות מלאי סגירה‬ ‫‪80‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪2,000‬‬

‫‪335‬‬ ‫‪ ₪‬באלפי‬ ‫‪300‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪5,000‬‬

‫‪460‬‬ ‫‪11,000‬‬

‫‪:‬עלות המלאי ‪ -‬ממוצע משוקלל תמידי (נע)‬

‫עלות‬ ‫מחיר‬ ‫מחיר‬
‫‪ ₪‬אלפי‬ ‫ממוצע‬ ‫קנייה‬ ‫כמות‬
‫‪80‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪4,000‬‬

‫‪80‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪2,000‬‬

‫‪160‬‬ ‫‪26.67‬‬ ‫‪6,000‬‬

‫)‪(27‬‬ ‫‪26.67‬‬ ‫)‪(1,000‬‬

‫‪133‬‬ ‫‪26.67‬‬ ‫‪5,000‬‬

‫‪300‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪5,000‬‬

‫‪433‬‬ ‫‪43.33‬‬ ‫‪10,000‬‬

‫)‪(87‬‬ ‫‪43.33‬‬ ‫)‪(2,000‬‬

‫‪347‬‬ ‫‪43.33‬‬ ‫‪8,000‬‬

 ‫תרגיל ‪( 4‬בקורס מתקדם)‬
‫‪:‬להלן נתונים הקשורים למפעל מכוניות‬
‫‪31/12/99 31/12/00‬‬ ‫‪:‬המצב במחסני המפעל‬
‫‪80‬‬ ‫‪100‬‬ ‫מחסני חמרי הגלם ‪ -‬בטונות‬
‫‪32‬‬ ‫‪35‬‬ ‫מכוניות שטרם הושלמו ‪ -‬יחידות‬
‫‪25‬‬ ‫‪20‬‬ ‫מכוניות גמורות ‪ ,‬עומדות למכירה ‪ -‬יחידות‬
‫‪800‬‬ ‫‪1,200‬‬ ‫‪ ₪‬מחסני חמרי הגלם ‪ -‬עלות באלפי‬
‫‪1,900‬‬ ‫‪2,200‬‬ ‫מכוניות שטרם הושלמו ‪ -‬עלות‬
‫‪2,100‬‬ ‫‪2,000‬‬ ‫מכוניות גמורות ‪ ,‬עומדות למכירה ‪ -‬עלות‬
‫‪ -‬במהלך שנת ‪2000‬‬
‫נרכשו ‪ 300‬טון חומרי גלם במחיר ‪ 11,000‬ש"ח לטון‬
‫‪.‬שכר עבודה ונלוות לעובדי הייצור ‪ 2 -‬מליון ש"ח‬
‫‪.‬הוצאות ייצור אחרות חרושת הסתכמו במליון ש"ח‬
‫‪.‬עלות מכונות וציוד ששימשו לייצור ‪ 8,000,000 -‬ש"ח ‪ ,‬שיעור הפחת ‪10% -‬‬
‫במהלך השנה הושלם ייצור המכוניות שטרם הושלמו בתום ש"ק‪ ,‬והוחל בייצורם‬
‫‪.‬של ‪ 70‬מכוניות נוספות‬
‫‪.‬מחיר מכירה של מכונית אחת ‪ 100,000 -‬ש"ח‬
‫‪:‬נדרש‬
‫‪ .‬א‪ .‬יש להציג את ביאור המלאי במאזנים ליום ‪31/12/99 , 31/12/00‬‬
‫‪ .‬ב‪ .‬יש להציג את דוח רווח והפסד לשנת ‪ 2000‬עד לרמת רווח גולמי‬
‫פתרון‬

‫עלות‬ ‫כמות‬
‫‪ ₪‬באלפי‬ ‫בטונות‬ ‫‪:‬חישוב ‪ - 1‬מלאי חמרי גלם וחלפים‬

‫‪800‬‬ ‫‪80‬‬ ‫מלאי ח"ג וחלפים ליום ‪1/1/00‬‬

‫‪3,300‬‬ ‫‪300‬‬ ‫קניות במשך השנה‬

‫)‪(2,900‬‬ ‫)‪(280‬‬ ‫חמרי גלם שנצרכו במשך השנה‬

‫‪1,200‬‬ ‫‪100‬‬ ‫מלאי ח"ג וחלפים ליום ‪31/12/00‬‬

‫‪ ₪‬אלפי‬ ‫‪:‬חישוב ‪ - 2‬עלויות ייצור בשנת ‪2000‬‬

‫‪2,900‬‬ ‫חמרי גלם שנצרכו (חישוב ‪)1‬‬

‫‪2,000‬‬ ‫שכר עבודה ונלוות‬

‫‪800‬‬ ‫פחת‪,‬הפחתות ודמי שכירות‬

‫‪1,000‬‬ ‫הוצ' ייצור אחרות (חרושת)‬

‫‪6,700‬‬ ‫סך עלויות ייצור‬

 ‫כמות‬
‫‪ ₪‬אלפי‬ ‫מכוניות‬ ‫‪:‬חישוב ‪ - 3‬מלאי תוצרת בתהליך‬
‫‪1,900‬‬ ‫‪32‬‬ ‫מלאי מכוניות שטרם הושלמו ליום ‪1/1/00‬‬
‫‪6,700‬‬ ‫‪70‬‬ ‫מכוניות שהוכנסו לייצור במשך השנה (חישוב ‪)2‬‬
‫)‪(6,400‬‬ ‫)‪(67‬‬ ‫מכוניות שהושלמו במשך השנה‬
‫‪2,200‬‬ ‫‪35‬‬ ‫מלאי מכוניות שטרם הושלמו ליום ‪31/12/00‬‬
‫כמות‬
‫‪ ₪‬אלפי‬ ‫מכוניות‬ ‫‪:‬חישוב ‪ - 4‬מלאי תוצרת גמורה‬

‫‪2,100‬‬ ‫‪25‬‬ ‫מלאי מכוניות למכירה ליום ‪1/1/00‬‬

‫‪6,400‬‬ ‫‪67‬‬ ‫מכוניות שהושלמו במשך השנה (חישוב ‪)3‬‬

‫)‪(6,500‬‬ ‫)‪(72‬‬ ‫מכוניות שנמכרו‬

‫‪2,000‬‬ ‫‪20‬‬ ‫מלאי מכוניות למכירה ליום ‪31/12/00‬‬

‫‪31/12/99 31/12/00‬‬ ‫‪:‬א) המלאי במאזן‬

‫‪800‬‬ ‫‪1,200‬‬ ‫חמרי גלם וחלפים‬
‫‪1,900‬‬ ‫‪2,200‬‬ ‫תוצרת בתהליך‬
‫‪2,100‬‬ ‫‪2,000‬‬ ‫תוצרת גמורה‬
‫‪4,800‬‬ ‫‪5,400‬‬
‫כמות‬
‫‪ ₪‬אלפי‬ ‫מכוניות‬ ‫‪:‬ב) דוח רווח והפסד לשנת ‪2000‬‬
‫‪7,200‬‬ ‫‪72‬‬ ‫הכנסות ממכירות‬
‫‪6,500‬‬ ‫‪72‬‬ ‫עלות המכירות (ביאור)‬
‫‪700‬‬ ‫רווח גולמי‬
‫‪:‬עלות המכירות (ביאור)‬
‫‪2,900‬‬ ‫תצרוכת חומרי גלם וחלפים‬
‫‪2,000‬‬ ‫שכר עבודה ונלוות‬
‫‪800‬‬ ‫פחת‪,‬הפחתות ודמי שכירות‬
‫‪1,000‬‬ ‫הוצ' ייצור אחרות‬
‫)‪(300‬‬ ‫ירידה (עליה) במלאי תוצרת בתהליך‬
‫‪6,400‬‬ ‫עלות המוצרים שהושלמו‬
‫‪100‬‬ ‫ירידה (עליה) במלאי תוצרת גמורה‬
‫‪6,500‬‬ ‫עלות המוצרים שנמכרו‬
 ‫לקוחות‪/‬הכנסות ‪ -‬תיאוריה‬
‫‪:‬מחזור הפעילות‬
‫‪:‬סך ההכנסות במהלך התקופה שמקורן בדרך כלל‬

‫‪.‬א) ממכירת מוצרים וסחורות‬

‫‪.‬ב) ממתן שירותים‬

‫‪.‬ג) מהשכרת נכסים‬

‫‪.‬המחזור מהווה אחד האינדיקטורים החשובים לצורכי אפיון והשוואה‬

‫‪:‬הכנסות‬
‫‪,‬הכנסות ‪ -‬זרימת מזומנים או חובות אשראי מעותדים שמקורה במכירת מוצרים‪,‬שירותים‬

‫‪.‬השכרה‪-‬במהלך העסקים רגיל‪ .‬ההכנסות מוצגות לאחר ניכוי הנחות‪,‬החזרות‪,‬מסים עקיפים‬

‫‪:‬עיתוי ההכרה בהכנסות‬

‫ממכירת מוצרים ‪ -‬א) כשהועברו עיקרי הסיכונים וטובות ההנאה‪ .‬ב) סיכויי הגביה‪,‬אומדנה‬

‫הנמכר הושלם ונמסר‬

‫‪.‬לקונה לשביעות רצונו‪ .‬משמע‪ ,‬ההכנסה מוכרת ונזקפת לדוח רווח והפסד בעת המסירה‬

‫בין אם המכירה באשראי והגבייה לאחר המסירה‪ ,‬ובין אם שולמו מקדמות מראש לפני‬

‫המסירה‪ ,‬ההכרה ברווח תתבצע בעת המסירה כאמור‪ .‬רגע המסירה הוא ליבת העסקה‬

‫‪.‬מבחינה משפטית‬

‫גישות אחרות‪ :‬א) הכרה במשך תהליך הייצור ‪ -‬קבלן‪ :‬רווחי ביניים‪,‬מניעת השתוללות הרווח‬

‫מחושב בשיטת "העבודות גמורות" או "אחוז ההשלמה"‪ .‬הכרה כשהושלם הייצור בטרם‬

‫מכירה ‪ -‬הפקת זהב‪ ,‬כסף‪ :‬כשיש שוק וודאי עם מחיר מובטח (נדיר)‪ .‬ב) הכרה בעת‬

‫הגביה ‪ -‬מכירות בתשלומים או לקוח בעייתי‪ :‬כשקיימת אי ודאות חריפה באשר לסיכויי‬

‫‪.‬הגביה ועלויות עתידיות (אחריות לדוגמה)‬

‫ממתן שירותים ‪ -‬ההכנסה תוכר ותיזקף לדוח רו"ה עם השלמת השירות לשביעות רצונו של‬

‫‪.‬מקבל השירות‪,‬כשניתן להגיש לו חשבון סופי‬

‫מהשכרת נכסים ‪ -‬ההכנסה תוכר ותיזקף לדוח רו"ה על בסיס תקופת השימוש בנכס‪ .‬אין‬

‫‪,‬נפקות לעיתוי התקבול בפועל‪ .‬ההכנסה מוכרת בשווי הסכומים שמיוחסים לתקופת השימוש‬

‫‪.‬בסיס צבירה ולא בסיס מזומן‬

 ‫"חובות הלקוחות במאזן ‪ -‬במסגרת ה"נכסים השוטפים‬
‫‪:‬הרכב חובות הלקוחות במאזן‬

‫‪.‬חובות פתוחים‪ :‬חובות בשל מכירות באשראי שטרם נגבו יסגרו בעת הגבייה‬

‫‪.‬המחאות מעותדות לגבייה‪ :‬חובות בגינם נמסרו צ'קים דחויים שטרם נגבו‬

‫בניכוי ‪ -‬ההפרשה לחובות מסופקים‪ :‬הקטנת חובות הלקוחות בגובה סכום החובות‬

‫‪.‬שגבייתם מוטלת בספק‬

‫הוצאות בגין חובות מסופקים‪ :‬למול ההפרשה לחומ"ס שמקטינה כאמור את‬

‫בלקוחות‪ ,‬מוצגת הוצאה בדוח רו"ה‪ ,‬שמהווה מעין הפסד עתידי מכך שחלק מהחובות‬

‫‪.‬לא ייגבו בתקופה הבאה‪ .‬הפסד עתידי זה נחשף כבר בשנה זו בשל כלל השמרנות‬

‫ההוצאה בגין חומ"ס מוצגת בדוח רו"ה במסגרת "הוצ' מכירה ושיווק" במידה שאנשי‬

‫השיווק הם האחראים בארגון על הגביות מהלקוחות‪ .‬תוצג במסגרת "הוצ' הנהלה‬

‫‪,‬וכלליות" במידה שהאחריות בארגון מוטלת על אנשי המנהלה (הנהלת חשבונות‬

‫‪).‬מחלקה משפטית‬

‫חובות מסופקים לעומת אבודים‪ :‬לגבי חוב מסופק‪ ,‬עדיין מקננת תקווה שניתן יהיה‬

‫‪.‬לגבות אותו באמצעים משפטיים ואחרים‪ .‬חוב אבוד ‪ -‬אפסה התקווה באשר לגבייתו‬

‫‪:‬שיטות לחישוב החובות המסופקים נכון לתום השנה‬

‫‪.‬א) זיהוי ספציפי ‪ -‬בדיקה ספציפית של כל חוב לקוח באשר לסיכויי הגבייה‬

‫‪.‬מתאים למצב שבו קיימים לקוחות משמעותיים מעטים‬

‫ב) אחוז מהלקוחות ‪ -‬אחוז מסויים מיתרת חובות הלקוחות‪ ,‬שאתו קרוב לוודאי לא ניתן יהיה‬

‫לגבות‪ ,‬המבוסס על שאירע בתקופות קודמות‪ .‬מתאים למצב שבו קיימים לקוחות רבים‬

‫‪.‬בעלי חובות לא משמעותיים‬

‫‪.‬ג) שיטת הגיול ‪ -‬לגבי הלקוחות הגדולים המשמעותיים מיישמים זיהוי ספציפי‬

‫‪,‬לגבי שאר הלקוחות‪ ,‬מפלחים על פי גיל החוב‪ :‬חובות שנוצרו ממכירות החודש האחרון‬

‫שנוצרו בחודש שקדם לו וכן הלאה‪ .‬לכל מרכיב חוב מייחסים אחוז מסויים שמשקף‬

‫את החובות שגבייתם מוטלת בספק‪ ,‬שמבוסס מידע ולקחים מהעבר‪ .‬זו השיטה המקובלת‬

‫‪.‬ביותר‪ .‬קיימות תוכנות ייעודיות שבאמצעותן מפלחים את החוב למרכיביו‬

‫‪, IAS 18.‬קריאה נוספת‪ :‬חשבונאות פיננסית חדשה פרק ‪11‬‬

 ‫תרגיל ‪1‬‬
‫‪ :‬להלן נתוני העסקאות שביצעה חברת המאכרים בע"מ במהלך שנת ‪2000‬‬

‫בסכום זה נכללה עיסקה של‬ ‫א) התקבולים בשל מכירות סחורה הסתכמו ב‪.300,000-‬‬

‫‪.‬מכירת מוצרים בסך ‪ - 30,000‬הסכום התקבל כמקדמה עבור סחורה שתימסר ללקוח ב‪2/01-‬‬

‫‪ .‬יתרת התקבולים מתייחסת לסחורה שנמסרה ללקוחות בשנת ‪2000‬‬

‫כמו כן‪ ,‬לא נכללה בסכום הנ"ל מכירה בסך ‪ ,70,000‬במסגרתה נשלחה הסחורה למחסני‬

‫הלקוח ב‪ 10/00-‬אך הלקוח ישלם עבורה ב‪ .1/01-‬ניסיון העבר מלמד כי גבייתם של כ‪10%-‬‬

‫‪.‬מחובותיו של לקוח זה מוטלים בספק‬

‫ב) במסגרת התמחותה העניקה החברה שירותי ייעוץ לחברה אחרת בתקופה ‪ ,7-9/00‬על‬

‫‪.‬סך ‪ .200,000‬חשבונית מס הוצאה ב‪ ,14/10/00-‬והסכום נתקבל במזומן ב‪11/2/01-‬‬

‫ג) בבעלות החברה בניין משרדים שהושכר לחברה אחרת לשנה‪ .‬התמורה בסך ‪600,000‬‬

‫החברה השוכרת קבלה את המפתחות‬ ‫עבור כל תקופת ההשכרה התקבלה ב‪. 27/8/00-‬‬

‫‪.‬ב‪ ,1/10/00-‬בהתאם לחוזה שכירות שנחתם ב‪17/9/00-‬‬

‫‪.‬ד) באחת המגרות נמצאו ב‪ 12/1/01-‬המחאות מסך ‪ 20,000‬שתמורתן נגבתה במהלך ‪2/01‬‬

‫‪ .‬המחאות אילה נמסרו לחברה מלקוחות שרכשו ממוצרי החברה ומשכו אותם במהלך ‪12/00‬‬

‫טרם נערך רישום חשבונאי בגין עסקה זאת‪.‬‬

‫‪:‬נדרש‬

‫‪ .‬להציג את השפעת העסקאות השונות על הרווח של שנת ‪2000‬‬

‫‪ ₪‬פתרון באלפי‬

‫סה"כ‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‪2‬‬ ‫א‪1‬‬ ‫‪:‬קטע מרו"ה ‪2000‬‬

‫‪360‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪270‬‬ ‫הכנסות ממכרת מוצרים‬

‫‪200‬‬ ‫‪200‬‬ ‫הכנסות ממתן שירותים‬

‫‪150‬‬ ‫‪150‬‬ ‫הכנסות מהשכרת נכסים‬

‫)‪(7‬‬ ‫)‪(7‬‬ ‫הוצ' בגין חובות מסופקים‬

‫‪703‬‬ ‫סך השפעה על רווח ‪2000‬‬

 ‫תרגיל ‪2‬‬
‫‪31/12/01 31/12/02‬‬ ‫‪:‬להלן הרכב סעיף הלקוחות במאזן‬
‫‪18,000‬‬ ‫‪30,000‬‬ ‫חובות פתוחים‬
‫‪4,000‬‬ ‫‪6,000‬‬ ‫המחאות לגבייה‬
‫‪22,000‬‬ ‫‪36,000‬‬

‫????‬ ‫????‬ ‫הפרשה לחומ"ס‬

‫????‬ ‫????‬ ‫נטו במאזן‬
‫‪,‬ב‪ 31/1201-‬חושבה ההפרשה לחומ"ס כדילקמן ‪ -‬על בסיס "זיהוי ספציפי" חוב של ‪2,000‬‬
‫‪.‬ובנוסף ‪ 5%‬מיתרת חובות הלקוחות‪ ,‬בהתאם לממוצע סטטיסטי ב‪ 5-‬השנים האחרונות‬
‫‪".‬ב‪ 31/12/02-‬שונתה השיטה לשיטת ה"גיול‬
‫להלן גיול חובות הלקוחות ואומדן החומ"ס ל‪ ,31/12/02-‬המבוסס על ניסיון העבר וניתוח‬
‫סך חוב שיעור‬
‫הלקוחות החומ"ס‬ ‫‪:‬סטטיסטי‬
‫‪5.00%‬‬ ‫‪15,000‬‬ ‫חובות שמקורם במכירות ‪12/02‬‬
‫‪8.00%‬‬ ‫‪12,000‬‬ ‫חובות שמקורם במכירות ‪11/02‬‬
‫‪16.00%‬‬ ‫‪5,000‬‬ ‫חובות שמקורם במכירות ‪10/02‬‬
‫‪62.26%‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫חובות ישנים‬
‫‪36,000‬‬

‫‪ .‬נדרש ‪-‬להציג את סעיף הלקוחות במאזן ‪ 31/12/00‬ו‪31/12/01-‬‬

‫‪:‬פתרון‬
‫‪:‬חישוב ההפרשה לחומ"ס ל‪31/12/01-‬‬
‫‪2,000‬‬ ‫חוב ספציפי‬
‫‪20,000‬‬ ‫יתרת החוב‬
‫‪5%‬‬ ‫שיעור משוער של החומ"ס‬
‫‪1,000‬‬

‫‪3,000‬‬ ‫סה"כ ל‪31/12/01-‬‬

‫סכום‬ ‫סך חוב שיעור‬
‫הלקוחות החומ"ס החומ"ס‬ ‫‪:‬חישוב ההפרשה לחומ"ס ל‪31/12/02-‬‬
‫‪750‬‬ ‫‪5.00%‬‬ ‫‪15,000‬‬ ‫חובות שמקורם במכירות ‪12/02‬‬
‫‪960‬‬ ‫‪8.00%‬‬ ‫‪12,000‬‬ ‫חובות שמקורם במכירות ‪11/02‬‬
‫‪800‬‬ ‫‪16.00%‬‬ ‫‪5,000‬‬ ‫חובות שמקורם במכירות ‪10/02‬‬
‫‪2,490‬‬ ‫‪62.26%‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫חובות ישנים‬
‫‪5,000‬‬ ‫‪36,000‬‬

‫‪:‬הרכב סעיף הלקוחות במאזן‬

‫‪31/12/01 31/12/02‬‬

‫‪18,000‬‬ ‫‪30,000‬‬ ‫חובות פתוחים‬

‫‪4,000‬‬ ‫‪6,000‬‬ ‫המחאות לגבייה‬
‫‪22,000‬‬ ‫‪36,000‬‬
‫)‪(3,000‬‬ ‫)‪(5,000‬‬ ‫הפרשה לחומ"ס‬
‫‪19,000‬‬ ‫‪31,000‬‬ ‫נטו במאזן‬
 ‫רכוש קבוע ואחר ‪ -‬תיאוריה‬
‫רכוש קבוע ‪ -‬נכסים מוחשיים לטווח ארוך‬
‫בבעלות העסק‪ ,‬אינו מועמד למימוש במהלך העסקים הרגיל (כמו מלאי)‪ ,‬משמש ומסייע‬
‫‪:‬להפקת רווחים‪ .‬כולל בעיקר‬
‫‪.‬קרקעות ומבנים ‪ -‬בהם ממוקמים מפעלים‪ ,‬מחסנים‪ ,‬חנויות‪ ,‬משרדי‬
‫‪.‬קווי ייצור‪ ,‬מתקנים‪ ,‬מכונות וציוד נלווה ‪ -‬במפעלים‬
‫‪.‬כלי רכב ‪-‬לסייע לייצור במפעל‪ ,‬לאנשי השיווק‪ ,‬לאנשי המנהלה‬
‫מחשבים‪ ,‬ריהוט וציוד משרדי‬
‫הערך בו מוצג הרכוש הקבוע במאזן‬
‫‪:‬שתי גישות עיקריות‬
‫גישת "העלות ההיסטוריות"‪ :‬שווי הרכוש הקבוע מבוסס על העלות ההסטורית‪ ,‬כמה עלה הנכס‬
‫כדי שיגיע למצב ולמיקום המאפשרים הפעלה וסיוע להפקת רווחים‪ .‬העלות כוללת את כל‬
‫‪,‬הסכומים שהוצאו עד הרגע בו הנכס זמין לפעולה‪ ,‬לרבות‪ :‬מחיר ספק‪ ,‬מכס‪ ,‬הובלה וביטוח‬
‫‪.‬התקנה‪ ,‬הרצה‪ ,‬הפעלה וריבית שנצברה עד ההפעלה בגין הלוואות שסייעו לרכישת הנכס‬
‫‪.‬יתרונות גישה זו ‪ -‬אמינה ואובייקטיבית‪ ,‬קל להגיע לנתון‪ ,‬מסמכים‪ ,‬חשבוניות‪ ,‬הסכמים‬
‫‪.‬חסרונות ‪ -‬לא רלבנטית‪ ,‬לא אקטואלית‬
‫‪.‬גישת "השווי ההוגן" ‪ :‬שווי הרכוש הקבוע מבוסס על הערכה מקצועית (שמאי מקרקעין‪ ,‬כלכלן)‬
‫‪.‬יתרונות גישה זו ‪ -‬רלבנטית ואקטואלית‪ ,‬משקפת מצב עכשווי‬
‫‪.‬חסרונות ‪ -‬לא אובייקטיבית‪ ,‬מעשה ידי אדם‪ ,‬יקרה‪ ,‬יש ליישם אותה מידי תקופה‬
‫בעבר ננקטה בד"כ גישת העלות ההיסטוריות בשל אובייקטיביות‪ .‬התקינה הבינלאומית‬
‫מאפשרת לגבי כל קבוצת נכסים דומים לבחור באחת משתי השיטות‪ ,‬אם כי לאחר שנבחרה‬
‫‪.‬שיטה מסוימת‪ ,‬יש לדבוק בה‬
‫‪:‬הוצאות פחת‬
‫הוצאות שמשקפות את עלות השימוש התקופתית בנכס קבוע מחד‪ ,‬ומפחיות את עלות‬
‫"הנכס במאזן מאידך‪ ,‬בשל השימוש המצטבר בו‪ .‬בשל כלל "הקבלת הוצאות להכנסות‬
‫מייחסים את הפחת שמשקף כאמור את השימוש התקופתי בנכס‪ ,‬למול ההכנסות שמקורן‬
‫בפעילות שלו‪ .‬הוצאות הפחת התקופתיות‪ ,‬הינן פונקציה של פיזור עלות הנכס על פני‬
‫תקופת השימוש‪/‬הנאה ממנו‪ .‬כשמיישמים את גישת "העלות"‪ ,‬מציגים במאזן את הרכוש‬
‫‪.‬הקבוע נטו‪ ,‬העלות בניכוי הפחת שנצבר‪ ,‬מיום ההפעלה של כל נכס ועד יום המאזן‬
‫הוצ' הפחת נזקפות לדוח רו"ה על בסיס פונקציונאלי‪ :‬הפחת על נכסים יצרניים ייזקף‬
‫‪.‬ל"עלות מכירות" המשקפת במפעל יצרני את עלות הייצור של סחורה שנמכרה‬
‫הפחת על נכסים שיווקיים ייזקף ב"הוצ' מכירה ושיווק"‪ ,‬הפחת על נכסים מנהלתיים ייזקף‬
‫‪.‬לנכסים מנהלתיים‬
 ‫‪:‬שיטות מקובלות לחישוב הפחת‬
‫פחת לפי "קו ישר" ‪ -‬הוצ' הפחת קצובות‪ ,‬זהות ושוות‪ .‬הפחת נפרס בתקופת השימוש‬
‫בסכומים קבועים בכל תקופה‪ .‬שיטה זו מתאימה להפחתת נכסים שמניבים הכנסות‬
‫‪.‬די קבועות מידי תקופה והיא נהוגה בדרך כלל בפרקטיקה מטעמי נוחות‬
‫‪",‬פחת יורד ‪ -‬הוצ' הפחת פוחתות והולכות מידי תקופה מתוך הנחה‪ ,‬שהנכס נשחק ו"מתעייף‬
‫‪.‬מייצר בכל תקופה פחות מקודמתה‬
‫פחת לפי "תפוקות" ‪ -‬השיטה הנכונה ביותר מבחינה חשבונאית‪ ,‬מקבילה במדויק את קצב‬
‫‪.‬הוצ' הפחת על נכס מסוים לקצב התפוקות שמייצר‪ ,‬ההכנסות שמיניב‪ .‬קשה מאד ליישום‬
‫פחת "מואץ" ‪ -‬במסגרת הטבות מס שמקנה המדינה כדי לעודד חברות תעשייתיות‪ ,‬מאפשרת‬
‫לצורך מס להפחית מהר יותר נכסים ייצרניים‪ ,‬בכך מקטינה את המס העכשווי‪ ,‬ובעתיד המס‬
‫‪.‬יהיה גדול יותר‪ ,‬מעין הלוואה ללא ריבית‬
‫‪:‬ירידת ערך נכסים קבועים‬
‫כאשר יורד ערך קבוצת נכסים המהווה "יחידה מניבת מזומנים" ‪ ,‬לדוגמה מפעל‪ ,‬קווי ייצור‬
‫מסוימים‪ ,‬מבנה משרדים‪ ,‬יש לתת לכך ביטוי בשל כלל השמרנות‪ .‬יש לחש את ה"הערך‬
‫בר ההשבה" של הנכס‪ ,‬כלומר שוויו לאחר השחיקה‪ .‬אם הוא נמוך משווי במאזן‪ ,‬העלות‬
‫לאחר ההפחתה‪ ,‬יש להציג במאזן את הנכסים הללו בגובה "הערך בר ההשבה"‪ .‬ההקטנה‬
‫‪.‬תוצג כ"הפרשה לירידת ערך" בנוסף להוצ' הפחת‬
‫הערך בר ההשבה הוא הגבוה מבין‪ :‬א) שווי המימוש ‪ -‬הסכום נטו שניתן לקבל במכירת‬
‫הנכסים הרלבנטיים‪ .‬ב) שווי השימוש ‪ -‬הערך הנוכחי המהוון של הרווחים העתידיים שינבעו‬
‫‪.‬מהמשך השימוש בנכסים הרלבנטיים‬
‫‪:‬רווח הון‬
‫כאשר נמכרים נכסים קבועים‪ ,‬לרוב בתדירות נמוכה‪ ,‬כשמבקשים לשנות או לשדרג‪ ,‬יש‬
‫להציג את הרווח‪/‬הפסד מהמכירה במסגרת הכנסות‪/‬הוצ' אחרות בדוח רו"ה‪ ,‬שאינן הכנסות‬
‫‪.‬רגילות במסגרת פעילות העסק (מכירת מוצרים‪ ,‬מתן שירותים‪ ,‬השכרת נכסים מהותית)‬
‫תוצאת העסקה נקראת "רווח‪/‬הפסד הון" והיא שווע להפרש שבין התמורה ממכירת הנכס‬
‫‪.‬הקבוע שנמכר‪ ,‬לבין עלותו המופחתת‪/‬שווי ההוגן ביום המכירה‬
‫רכוש אחר ‪ -‬נכסים בלתי מוחשיים לטווח ארוך‬
‫כולל נכסים לא מוחשיים בעלי ערך לעסק‪ ,‬שיסיעו להניב רווחים בעתיד‪ ,‬כגון הוצ' נדחות‬
‫‪,‬מקדמיות בטרם החל העסק לפעול‪ ,‬הוצאות הגדלת הון‪ ,‬ניכיון אגרות חוב‪ ,‬פטנטים‪ ,‬זכויות‬
‫זיכיונות‪ ,‬השקעות בידע וזכויות יוצרים‪ ,‬מותגים‪ ,‬בעיקר מוניטין ששולם עבורו‪ ,‬בד"כ שנרכש‬
‫‪,‬במסגרת השתלטות על חברות אחרות ומיזוגים‪ .‬המוניטין משקף עודף כשר ייצור רווחים‬
‫התמחות‪ ,‬שם טוב‪ ,‬פטנטים ייחודיים‪ ,‬תיק לקוחות מרשים‪ ,‬פלחי שוק‪ .‬יצוין כי המוניטין‬
‫‪,‬העצמי של העסק‪ ,‬שנצטבר ונתעצם ברבות השנים‪ ,‬מהווה נכס סמוי שאינו מוצג במאזן‬
‫‪.‬מטעמי שמרנות וקשיי חישוב‬

‫‪:‬קריאה נוספת‬
‫‪, IAS 16, 23, 36, 38,40.‬חשבונאות פיננסית חדשה פרקים ‪9-6‬‬
 ‫תרגיל ‪1‬‬
‫‪ $.‬ב‪ 1/2/00-‬נרכשה מכונה בארה"ב במזומן בעלות של ‪200,000‬‬
‫‪ ₪.‬השער היציג של ה‪ $-‬ביום זה ‪ -‬היה ‪4.5‬‬
‫המכונה הובאה באוניה לנמל אשדוד ושוחררה מהמכס ב‪ 18/2/00-‬לאחר תשלום מכס‬
‫הוצ' הובלתה למפעל וביטוח ההובלה הסתכמו ב‪10,000-‬‬ ‫‪ ₪.‬של ‪.₪ 200,000‬‬
‫‪ ₪.‬שני העובדים‪ ,‬האמורים לתפעל את המכונה הוכשרו בקורס מיוחד ב‪ ,3/00-‬שעלה ‪50,000‬‬
‫‪.‬המכונה החלה לפעול (סוף‪-‬סוף) ב‪1/4/00-‬‬
‫‪.‬לצרכי מימון הרכישה נטלה החברה ב‪ 1/2/00-‬הלוואה בסך ‪ ,₪ 1,000,000‬בריבית של ‪24%‬‬
‫‪.‬ההלוואה תוחזר בסכום אחד כולל ריבית ב‪1/2/03-‬‬
‫‪.‬שיעור הפחת (קו‪-‬ישר) על המכונה ‪10% -‬‬
‫‪.‬ב‪ 30/6/03-‬נמכרה המכונה בתמורה של ‪830,000‬‬
‫‪" .‬א) יש לחשב את רווח ההון בגין מכירת המכונה‪,‬כשהפחת לפי "קו ישר‬
‫‪.‬ב) יש להציג את היתרות הרלבנטיות במאזן ובדוח רו"ה במהלך שנות הפעלתה‬
‫פתרון באלפי ש"ח‬
‫‪:‬א) חישוב רווח ההון ממכירת המכונה‬ ‫‪:‬חישוב עלות המכונה‬
‫‪10%‬‬ ‫‪:‬שיעור פחת שנתי‬ ‫‪900‬‬ ‫מחיר ספק‬

‫‪1,200‬‬ ‫עלות בהפעלה ‪1/4/00‬‬ ‫‪200‬‬ ‫מכס‬

‫)‪(90‬‬ ‫פחת ‪4-12/00‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הובלה וביטוח‬

‫‪1,110‬‬ ‫עלות מופחתת ‪31/12/00‬‬ ‫‪50‬‬ ‫התקנה‪ ,‬הרצה‪ ,‬הכשרה‬

‫)‪(120‬‬ ‫פחת ‪01‬‬ ‫‪40‬‬ ‫ריבית עד להפעלה (חודשיים)‬

‫‪990‬‬ ‫עלות מופחתת ‪31/12/01‬‬ ‫‪1,200‬‬ ‫סך עלות ביום ההפעלה‬

‫)‪(120‬‬ ‫פחת ‪02‬‬

‫‪870‬‬ ‫עלות מופחתת ‪31/12/02‬‬

‫)‪(60‬‬ ‫פחת ‪ 6( 03‬חודשים)‬

‫‪810‬‬ ‫עלות מופחתת ‪30/6/03‬‬

‫‪830‬‬ ‫תמורה ממכירה ‪30/6/03‬‬

‫‪20‬‬ ‫רווח הון‬

‫‪:‬ב) יתרות רלבנטיות של המכונה‬

‫‪31/12/03 31/12/02 31/12/01 31/12/00‬‬ ‫‪:‬במאזן ‪ -‬במסגרת הרכוש הקבוע‬
‫‪0‬‬ ‫‪1,200‬‬ ‫‪1,200‬‬ ‫‪1,200‬‬ ‫עלות‬
‫‪0‬‬ ‫)‪(330‬‬ ‫)‪(210‬‬ ‫)‪(90‬‬ ‫פחת שנצבר‬
‫‪0‬‬ ‫‪870‬‬ ‫‪990‬‬ ‫‪1,110‬‬ ‫עלות מופחתת‬
‫‪2003‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪:‬בדוח רו"ה ‪ -‬במסגרת עלות המכירות‬
‫)‪(60‬‬ ‫)‪(120‬‬ ‫)‪(120‬‬ ‫)‪(90‬‬ ‫הוצאות פחת‬
‫‪20‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫רווח הון‬
 ‫תרגיל ‪2‬‬
‫‪ :‬להלן מספר אירועים הנוגעים לרכוש הקבוע בחברת נכסים בע"מ בשנים ‪2000/01‬‬
‫שיעור‬
‫הפחת‬ ‫עלות‬ ‫תאריך‬ ‫פריט‬
‫‪ ₪‬באלפי ""קו ישר ייעוד ושימוש‬ ‫הפעלה‬ ‫נרכש‬

‫לקו ייצור במפעל‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪1/4/00‬‬ ‫מכונה‬

‫להובלת סחורה ללקוחות‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪1/7/00‬‬ ‫משאית‬

‫חציו למחשוב מערכת הייצור‪,‬וחציו‬ ‫‪33.33%‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪1/9/00‬‬ ‫מחשב‬

‫לצורכי הנהלת חשבונות וכוח אדם‬

‫כ‪ 60%-‬משיטחו משמש למפעל‪30% ,‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪3,000‬‬ ‫‪1/5/01‬‬ ‫מבנה‬

‫‪.‬לחנות והשאר למשרדי ההנהלה‬

‫שליש מעלות המבנה יוחס לקרקע‬

‫‪ :‬הערות נוספות‬
‫‪.‬המכונה נמכרה ב‪ 1/4/01-‬בתמורה של ‪740,000‬‬

‫‪.‬נדרש ‪ -‬להציג את השפעת הרכוש הקבוע על המאזן ודוח רו"ה (פחת ורווח הון) בשתי השנים‬

‫פתרון‬
‫מחשבים סך‬ ‫כלי‬ ‫קרקעות מכונות‬
‫הכל‬ ‫וריהוט‬ ‫רכב‬ ‫וציוד‬ ‫ומבנים‬ ‫‪:‬במאזן ‪31/12/00‬‬
‫‪1,190‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪0‬‬ ‫עלות‬
‫)‪(105‬‬ ‫)‪(10‬‬ ‫)‪(50‬‬ ‫)‪(45‬‬ ‫‪0‬‬ ‫פחת שנצבר‬
‫‪1,085‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪450‬‬ ‫‪555‬‬ ‫‪0‬‬ ‫עלות מופחתת‬

‫‪:‬ברו"ה ‪2000‬‬
‫)‪(50‬‬ ‫)‪(5‬‬ ‫)‪(45‬‬ ‫‪0‬‬ ‫הוצ' פחת ‪ -‬בעלות המכירות‬
‫)‪(50‬‬ ‫)‪(50‬‬ ‫‪0‬‬ ‫הוצ' פחת ‪ -‬בהוצ' מכירה ושיווק‬
‫)‪(5‬‬ ‫)‪(5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫הוצ' פחת ‪ -‬בהוצ' הנהלה וכלליות‬
‫)‪(105‬‬

‫מחשבים סך‬ ‫כלי‬ ‫קרקעות מכונות‬

‫הכל‬ ‫וריהוט‬ ‫רכב‬ ‫וציוד‬ ‫ומבנים‬ ‫‪:‬במאזן ‪31/12/01‬‬
‫‪3,590‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3,000‬‬ ‫עלות‬
‫)‪(270‬‬ ‫)‪(40‬‬ ‫)‪(150‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪(80‬‬ ‫פחת שנצבר‬
‫‪3,320‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪350‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2,920‬‬ ‫עלות מופחתת‬

‫‪:‬ברו"ה ‪2001‬‬
‫)‪(78‬‬ ‫)‪(15‬‬ ‫)‪(15‬‬ ‫)‪(48‬‬ ‫הוצ' פחת ‪ -‬בעלות המכירות‬
‫)‪(124‬‬ ‫)‪(100‬‬ ‫)‪(24‬‬ ‫הוצ' פחת ‪ -‬בהוצ' מכירה ושיווק‬
‫)‪(23‬‬ ‫)‪(15‬‬ ‫)‪(8‬‬ ‫הוצ' פחת ‪ -‬בהוצ' הנהלה וכלליות‬
‫‪200‬‬ ‫‪200‬‬ ‫רווח הון ‪ -‬בהכנסות אחרות‬
‫)‪(25‬‬
 ‫תרגיל ‪3‬‬
‫‪ :‬להלן פרטים על רכישות נכסים קבועים בחב' תעשייתית בשנים ‪2001 ,2000‬‬
‫מחשב‬ ‫מבנה‬ ‫משאית‬ ‫מכונה‬ ‫מגרש‬ ‫‪:‬הפריט‬

‫‪1/7/01‬‬ ‫‪1/9/00‬‬ ‫‪1/7/00‬‬ ‫‪1/4/00‬‬ ‫‪1/2/00‬‬ ‫‪:‬תאריך הפעלה‬

‫חצי‬
‫משמש‬ ‫משטחו‬
‫במידה‬ ‫מבנה‬
‫שווה‬ ‫המפעל‪,‬‬
‫למחשוב‬ ‫רבע‬
‫תהליכי‬ ‫משרדי‬
‫ייצור‪,‬‬ ‫ההנהלה‬
‫צרכי שווק‬ ‫ורבע‬ ‫השקעה‬
‫וצרכי‬ ‫חנות‬ ‫הובלה‬ ‫לטווח‬
‫מנהלה‬ ‫המפעל‬ ‫ללקוחות‬ ‫ארוך‬ ‫‪:‬ייעוד ושימוש‬

‫‪33.33%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫שיעור הפחת ("קו‪-‬ישר")‬

‫שליש‬ ‫מרכיב הקרקע‬

‫‪ ₪ :‬עלויות והוצאות באלפי‬

‫‪180‬‬ ‫‪5,100‬‬ ‫‪770‬‬ ‫‪900‬‬ ‫‪3,700‬‬ ‫מחיר רכישה‬

‫‪-----‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪-----‬‬ ‫‪-----‬‬ ‫‪300‬‬ ‫מס רכישה‪,‬דמי תווך וייעוץ משפטי‬

‫‪-----‬‬ ‫‪-----‬‬ ‫‪-----‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪-----‬‬ ‫מכס‬

‫‪-----‬‬ ‫‪-----‬‬ ‫‪-----‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪-----‬‬ ‫התקנה‪,‬הכשרה‪,‬בטוח והובלה‬

‫‪-----‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪-----‬‬ ‫הוצאות ריבית‪ -‬עד להפעלה‬

‫‪-----‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪200‬‬ ‫הוצ'ריבית ואחזקה לאחר ההפעלה‬

‫‪180‬‬ ‫‪6,300‬‬ ‫‪850‬‬ ‫‪1,300‬‬ ‫‪4,200‬‬

‫‪30/6/01‬‬ ‫תאריך מכירה‬

‫‪1,125‬‬ ‫‪ ₪ :‬תמורה באלפי‬

‫‪:‬נדרש‬

‫‪ .‬להציג את השפעת הרכוש הקבוע על הדוחות הכספיים לשנים ‪( 2001 , 2000‬מאזן ודוח רו"ה)‬
 ‫פתרון‬
‫סה"כ‬ ‫מבנה‬ ‫משאית‬ ‫מכונה‬ ‫מגרש‬ ‫‪:‬רכוש קבוע‪-‬מאזן ‪31/12/00‬‬

‫‪12,000‬‬ ‫‪6,000‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪1,200‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫‪ -‬עלות‬

‫‪250‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ -‬פחת שנצבר‬

‫‪11,750‬‬ ‫‪5,920‬‬ ‫‪720‬‬ ‫‪1,110‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫סה"כ במאזן‬

‫סה"כ‬ ‫מבנה‬ ‫משאית‬ ‫מכונה‬ ‫מגרש‬ ‫‪:‬בדוח רו"ה ‪2000‬‬

‫‪130‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪90‬‬ ‫הוצ'פחת‪-‬בעלות המכירות‬

‫‪100‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪80‬‬ ‫הוצ'פחת‪-‬בהוצ' מכירה ושווק‬

‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫הוצ'פחת‪-‬בהוצ'הנהלה וכלליות‬

‫‪250‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪0‬‬ ‫סך ההשפעה על רווח ‪2000‬‬

‫סה"כ‬ ‫מחשב‬ ‫מבנה‬ ‫משאית‬ ‫מכונה‬ ‫מגרש‬ ‫‪:‬רכוש קבוע‪-‬מאזן ‪31/12/01‬‬

‫‪ -‬עלות‬

‫‪12,000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪6,000‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪1,200‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫יתרת פתיחה‬

‫‪180‬‬ ‫‪180‬‬ ‫רכישות‬

‫)‪(1,200‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪(1,200‬‬ ‫גריעות‬

‫‪10,980‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪6,000‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫יתרת סגירה‬

‫‪ -‬פחת שנצבר‬

‫‪250‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪0‬‬ ‫יתרת פתיחה‬

‫‪490‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪60‬‬ ‫פחת לתקופה‬

‫)‪(150‬‬ ‫)‪(150‬‬ ‫גריעות‬

‫‪590‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪320‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫יתרת סגירה‬

‫‪10,390‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪5,680‬‬ ‫‪560‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫סה"כ במאזן‬

‫סה"כ‬ ‫מחשב‬ ‫מבנה‬ ‫משאית‬ ‫מכונה‬ ‫מגרש‬ ‫‪:‬בדוח רו"ה ‪2001‬‬

‫)‪(190‬‬ ‫)‪(10‬‬ ‫)‪(120‬‬ ‫)‪(60‬‬ ‫הוצ'פחת‪-‬בעלות המכירות‬

‫)‪(230‬‬ ‫)‪(10‬‬ ‫)‪(60‬‬ ‫)‪(160‬‬ ‫הוצ'פחת‪-‬בהוצ' מכירה ושווק‬

‫)‪(70‬‬ ‫)‪(10‬‬ ‫)‪(60‬‬ ‫הוצ'פחת‪-‬בהוצ'הנהלה וכלליות‬

‫‪-‬בהכנסות(הוצ') אחרות‬

‫‪75‬‬ ‫‪75‬‬ ‫רווח הון ממימוש ר‪.‬ק‬

‫)‪(415‬‬ ‫)‪(30‬‬ ‫)‪(240‬‬ ‫)‪(160‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪0‬‬ ‫סך ההשפעה על רווח ‪2001‬‬
 ‫תרגיל ‪4‬‬
‫‪.‬מכונה נרכשה בעלות של ‪ 200,000‬ונמכרה ב‪ 30/9/07-‬ב‪70,000-‬‬
‫‪.‬רווח ההון שנבע מהמכירה הסתכם ב‪20,000-‬‬
‫‪.‬שיעור הפחת (קו‪-‬ישר) ‪10% -‬‬
‫? מהו תאריך הרכישה‬

‫‪:‬פתרון‬
‫נתון‬ ‫‪70,000‬‬ ‫תמורה‬
‫ההפרש בין התמורה לעלות המופחתת‬ ‫)‪(50,000‬‬ ‫עלות מופחתת ביום הרכישה‬
‫נתון‬ ‫‪20,000‬‬ ‫רווח הון‬

‫נתון‬ ‫‪200,000‬‬ ‫עלות‬

‫)‪ (150,000‬ההפרש בין העלות לפחת שנצבר‬
‫פחת שנצבר מההפעלה עד למכירה‬
‫חושב לעיל‬ ‫‪50,000‬‬ ‫עלות מופחתת ביום הרכישה‬

‫חושב לעיל‬ ‫‪150,000‬‬ ‫סך פחת שנצבר‬

‫נתון‬ ‫‪200,000‬‬ ‫סך עלות‬
‫היחס בין הפחת שנצבר לעלות‬ ‫‪75%‬‬ ‫אחוז הפחת שנצבר‬
‫נתון‬ ‫‪10%‬‬ ‫אחוז הפחת השנתי‬
‫היחס בין הפחת שנצבר לפחת השנתי‬ ‫‪7.5‬‬ ‫מספר שנות ההפעלה‬
‫מתאריך זה ועד למכירה ב‪30/9/07-‬‬ ‫‪1/4/00‬‬ ‫תאריך רכישה‬
‫חלפו ‪ 7.5‬שנים‬

‫תרגיל ‪5‬‬
‫‪.‬חברה תעשייתית הקימה מפעל לייצור קופסאות שימורים‬

‫‪ ₪.‬בין היתר הוקם קו ייצור לקופסאות של חמוצים בעלות כוללת של ‪5,000,000‬‬

‫‪ .‬החברה צופה שקו ייצור זה ישמש אותה ‪ 4‬שנים ולאחר מכן תוכל למכור את חלקיו ב‪600,000-‬‬

‫‪:‬כמו כן‪ ,‬פוטנציאל הייצור של קופסאות החמוצים נאמד כדילקמן‬

‫קופסאות‬ ‫שנה‬

‫‪110,000‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪180,000‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪150,000‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪60,000‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪:‬חשב את הוצאות הפחת בכל אחת מ‪ 4-‬השנים בהתאם לשיטות הבאות‬

‫‪".‬א) על בסיס "קצב התפוקה"‪ ,‬בהנחה שהתחזית התממשה‪ .‬ב) על בסיס "קו‪-‬ישר‬

‫ד) על בסיס "סכום ספרות השנים ‪ -‬יורד‬ ‫‪".‬ג) על בסיס "אחוז קבוע מהיתרה הפוחתת"‪.‬‬
 ‫‪ ₪‬פתרון באלפי‬
‫‪ -‬הסכום שיש להפחית ‪4,400‬‬ ‫‪ -‬ערך הגרט ‪600‬‬ ‫‪5,000‬‬ ‫‪ -‬עלות קו הייצור‬

‫‪" :‬ב) ע"פ "קו‪-‬ישר‬ ‫‪" :‬א)ע"פ "קצב התפוקה‬

‫הוצאות‬ ‫כמות‬
‫פחת‬ ‫הפחת‬ ‫אחוז‬ ‫שנתית‬
‫הוצאות‬
‫‪25%‬‬ ‫שנתי‬ ‫השנתיות‬ ‫התפוקה‬ ‫שיוצרה‬ ‫שנה‬
‫הפחת‬
‫השנתיות‬ ‫שנה‬ ‫‪968‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪110,000‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪1,100‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1,584‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪180,000‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪1,100‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1,320‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪150,000‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪1,100‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪528‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪60,000‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪1,100‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4,400‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪500,000‬‬

‫‪4,400‬‬

‫‪" :‬ג) הוצ' פחת מחושבות ע"פ "אחוז קבוע מהיתרה הפוחתת‬

‫= )שנות הפעלה ‪)^(1 /‬עלות ‪ /‬גרט ( ‪1 -‬‬ ‫‪41.14%‬‬ ‫‪ -‬שיעור הפחת השנתי (‪ 4‬שנות הפעלה)‬

‫‪:‬ריכוז הוצ' פחת שנתיות‬ ‫‪5,000‬‬ ‫עלות מקורית‬

‫‪2,057‬‬ ‫שנה ‪1‬‬ ‫)‪(2,057‬‬ ‫פחת שנה ‪1‬‬

‫‪1,211‬‬ ‫שנה ‪2‬‬ ‫‪2,943‬‬ ‫על' מופחתת‬

‫‪713‬‬ ‫שנה ‪3‬‬ ‫)‪(1,211‬‬ ‫פחת שנה ‪2‬‬

‫‪419‬‬ ‫שנה ‪4‬‬ ‫‪1,732‬‬ ‫על' מופחתת‬

‫‪4,400‬‬ ‫)‪(713‬‬ ‫פחת שנה ‪3‬‬

‫‪1,019‬‬ ‫על' מופחתת‬

‫)‪(419‬‬ ‫פחת שנה ‪4‬‬

‫‪600‬‬ ‫על' מופחתת‬

‫‪" :‬ב) הוצ' פחת מחושבות ע"פ "סכום ספרות השנים ‪ -‬יורד‬

‫הוצאות‬ ‫סכום‬
‫הפחת‬ ‫ספרות‬
‫השנתיות‬ ‫השנים‬ ‫שנה‬

‫‪1,760‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪1,320‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪880‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪440‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪4,400‬‬ ‫‪10‬‬
 ‫השקעות‪/‬התחייבויות לזמן‪-‬ארוך ‪ -‬תיאוריה‬
‫השקעות לזמן ארוך‬
‫‪.‬השקעות במכשירים פיננסיים ונדל"ן להשקעה שמוצגים בדרך כלל על פי שווי הוגן‬
‫המכשירים הפיננסיים כוללים בד"כ מניות‪ ,‬אגרות חוב‪ ,‬אופציות ואג"ח ניתנות להמרה של‬
‫‪.‬חברות אחרות‪ .‬מוצגות בד"כ על בסיס שווי הוגן‬
‫‪.‬כאשר חברה משתלטת על אחרת‪ ,‬בד"כ באמצעות אחזקה של מעל ‪ 50%‬מאמצעי השליטה‬
‫במקרה זה מאחדת השולטת את הנשלטת משל היו יישות עסקית אחת‪ .‬הנושא של‬
‫‪.‬חשבונאות הקבוצה ‪ -‬איחוד דוחות כספיים הינו נושא מהותי שנלמד בנפרד‬
‫הלוואות לזמן ארוך‬
‫גיוס הון זר מבנקים ואחרים שמוחזר במועדים שנקבעו מראש בצירוף ריבית בשיעור שנקבע‬
‫‪.‬מראש‪ .‬ישנן הלוואות‪ ,‬שבנוסף לריבית צמודות למדד המחירים לצרכן או לשער מטבע מסוים‬
‫ההתחייבות במאזן מוצגת על בסיס הערך הנוכחי‪ ,‬הסכום שיש להשיב ביום המאזן‪ ,‬כולל‬
‫ריבית‪ ,‬הצמדה והפרשי שער‪ .‬הסכום שיוחזר בשנה הקרובה נקרא "חלויות שוטפות של‬
‫הלוואות לזמן ארוך" והוא מוצג במסגרת ההתחייבויות השוטפות‪ .‬הסכום שיוחזר בשנים‬
‫‪.‬שמעבר לשנה הקרובה‪ ,‬יוצג במסגרת ההתחייבויות הבלתי שוטפות‬
‫‪:‬בקורס זה תלמדנה ארבע שיטות עיקריות של החזרים‬
‫‪.‬א) שפיצר‪ -‬החזרים בתשלומים זהים של קרן וריבית‪ .‬השיטה המקובלת ביותר‬
‫‪.‬ב) קרן שווה ‪ -‬החזרים בתשלומים שבהם הקרן שווה והריבית יורדת‬
‫‪.‬א) גרייס ‪ -‬החזרים בתשלומים של ריבית בלבד‪ ,‬בתשלום האחרון ריבית אחרונה ומלא הקרן‬
‫‪.‬א) גישור ‪ -‬החזר אחד ויחיד בתום התקופה שכולל קרן בתוספת ריבית דריבית מצטברת‬
‫הוצאות המימון בדוח רו"ה‬
‫כוללות ריבית‪ ,‬הפרשי שער והצמדה שנצטברו בתקופת הדוח בגין הלוואות ואשראים לזמן‬
‫‪.‬קצר ולזמן ארוך‬
‫אגרות חוב‬
‫הלוואות שנוטלות המדינה וחברות עסקיות מהציבור‪ .‬כל הלוואה מחולקת לאגרות בנות‬
‫‪.‬שקל בדרך כלל שמונפקות לציבור‪ ,‬כך שכל משקיע יכול להזמין חלק האגרות‬
‫‪,‬לכל אגרת הוא מקבל החזרים יחסיים של קרן וריבית‪ .‬כאשר האג"ח מונפקות בבורסה‬
‫‪,‬מתקיים מסחר יומי שבו אג"ח נמכרות לאחרים‪ .‬שווי האג"ח מבוסס על ביקוש והיצע‬
‫‪.‬שמושפעים משיעור הריבית הממוצע של הלוואות‪ ,‬הזמן שנותר עד לפירעון והסיכון‬
‫אג"ח ניתנות להמרה במניות ‪ -‬בפדיון הסופי יכול המשקיע לקבל כסף או מניות של‬
‫‪.‬החברה המנפיקה כבחירתו‪ .‬שווי האג"ח הללו מושפע גם משווי המניה הספציפית‬

‫‪.‬קריאה נוספת‪ :‬חשבונאות פיננסית חדשה פרק ‪10‬‬

 ‫ת"ר ‪1‬‬
‫‪.‬ב‪ 1/1/00 -‬נלקחה הלוואה בסך ‪ 400,000‬בריבית של ‪40%‬‬
‫‪.‬ההלוואה נפרעת ב‪ 5-‬תשלומים קבועים ושווים בתום כל שנה החל מהשנה הראשונה‬
‫‪:‬נדרש‬
‫‪.‬א‪ .‬לבנות לוח סילוקין ולהציג את ההשפעה על הדוחות הכספיים‬
‫? ב‪ .‬מהו סכום הפרעון המוקדם של ההלוואה‪ ,‬בתחילת השנה השלישית‬
‫? ג‪ .‬באילו נסיבות כדאי לבצע זאת‬
‫פתרון‬
‫‪40%‬‬ ‫‪:‬לוח סלוקין שפיצר‬
‫מרכיב קרן‬ ‫י"ס‬ ‫פירעון‬ ‫ריבית‬ ‫י"פ‬ ‫שנה‬
‫‪37‬‬ ‫‪363‬‬ ‫)‪(197‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪2000‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪312‬‬ ‫)‪(197‬‬ ‫‪145‬‬ ‫‪363‬‬ ‫‪2001‬‬
‫‪72‬‬ ‫‪241‬‬ ‫)‪(197‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪312‬‬ ‫‪2002‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪140‬‬ ‫)‪(197‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪241‬‬ ‫‪2003‬‬
‫‪140‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪(197‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪2004‬‬
‫‪400‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪:‬פירעון מוקדם בתחילת ‪312‬‬
‫‪:‬כדאי לבצע‬
‫‪.‬א) יש בידי הלווה סכום הפירעון המוקדם‪ ,‬אך יכול להשקיעו בתשואה<‪40%‬‬
‫‪.‬ב) ירדה ריבית ההלוואות במשר וכדאי לבצע מ י ח ז ו ר‬
 ‫ת"ר ‪2‬‬
‫‪.‬ב‪ 1/1/00 -‬נלקחה הלוואה בסך ‪ 400,000‬בריבית של ‪40%‬‬
‫‪,‬ההלוואה נפרעת ב‪ 5-‬תשלומים בתום כל שנה החל מהשנה הראשונה‬
‫‪ .‬של קרן קבועה וריבית על היתרה הפוחתת‬
‫‪:‬נדרש‬
‫‪.‬א‪ .‬לבנות לוח סילוקין ולהציג את ההשפעה על הדוחות הכספיים‬
‫? ב‪ .‬מהו סכום הפרעון המוקדם של ההלוואה‪ ,‬בתחילת השנה השלישית‬
‫? ג‪ .‬באילו נסיבות כדאי לבצע זאת‬
‫פתרון‬
‫‪40%‬‬ ‫‪:‬לוח סלוקין ק‪.‬ק‬
‫מרכיב קרן‬ ‫י"ס‬ ‫פירעון‬ ‫ריבית‬ ‫י"פ‬ ‫שנה‬
‫‪80‬‬ ‫‪320‬‬ ‫)‪(240‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪2000‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪240‬‬ ‫)‪(208‬‬ ‫‪128‬‬ ‫‪320‬‬ ‫‪2001‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪160‬‬ ‫)‪(176‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪2002‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪80‬‬ ‫)‪(144‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪2003‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪(112‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪2004‬‬
‫‪400‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪:‬פירעון מוקדם בתחילת ‪240‬‬
‫‪:‬כדאי לבצע‬
‫‪.‬א) יש בידי הלווה סכום הפירעון המוקדם‪ ,‬אך יכול להשקיעו בתשואה<‪40%‬‬
‫‪.‬ב) ירדה ריבית ההלוואות במשר וכדאי לבצע מ י ח ז ו ר‬
 ‫ת"ר ‪3‬‬
‫‪.‬ב‪ 1/1/00 -‬נלקחה הלוואה בסך ‪ 400,000‬בריבית של ‪40%‬‬
‫‪,‬ההלוואה נפרעת ב‪ 5-‬תשלומים בתום כל שנה‪ ,‬החל מהשנה הראשונה של ריבית שנתית בלבד‬
‫‪.‬ובתום השנה החמישית ‪ -‬הריבית השנתית ומלא הקרן‬
‫‪:‬נדרש‬
‫‪.‬א‪ .‬לבנות לוח סילוקין ולהציג את ההשפעה על הדוחות הכספיים‬
‫? ב‪ .‬מהו סכום הפרעון המוקדם של ההלוואה‪ ,‬בתחילת השנה השלישית‬
‫? ג‪ .‬באילו נסיבות כדאי לבצע זאת‬
‫פתרון‬
‫‪40%‬‬ ‫‪:‬לוח סלוקין גרייס‬
‫מרכיב קרן‬ ‫י"ס‬ ‫פירעון‬ ‫ריבית‬ ‫י"פ‬ ‫שנה‬
‫‪0‬‬ ‫‪400‬‬ ‫)‪(160‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪2000‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪400‬‬ ‫)‪(160‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪2001‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪400‬‬ ‫)‪(160‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪2002‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪400‬‬ ‫)‪(160‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪2003‬‬
‫‪400‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪(560‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪2004‬‬
‫‪400‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪:‬פירעון מוקדם בתחילת ‪400‬‬
‫‪:‬כדאי לבצע‬
‫‪.‬א) יש בידי הלווה סכום הפירעון המוקדם‪ ,‬אך יכול להשקיעו בתשואה<‪40%‬‬
‫‪.‬ב) ירדה ריבית ההלוואות במשר וכדאי לבצע מ י ח ז ו ר‬
 ‫ת"ר ‪4‬‬
‫‪.‬ב‪ 1/1/00 -‬נלקחה הלוואה בסך ‪ 400,000‬בריבית של ‪40%‬‬
‫‪.‬ההלוואה נפרעת בתשלום חד פעמי של קרן וריבית בתום השנה החמישית‬
‫‪:‬נדרש‬
‫‪.‬א‪ .‬לבנות לוח סילוקין ולהציג את ההשפעה על הדוחות הכספיים‬
‫? ב‪ .‬מהו סכום הפרעון המוקדם של ההלוואה‪ ,‬בתחילת השנה השלישית‬
‫? ג‪ .‬באילו נסיבות כדאי לבצע זאת‬

‫פתרון‬
‫‪40%‬‬ ‫‪:‬לוח סלוקין גישור‬
‫מרכיב קרן‬ ‫י"ס‬ ‫פירעון‬ ‫ריבית‬ ‫י"פ‬ ‫שנה‬
‫‪0‬‬ ‫‪560‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪2000‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪784‬‬ ‫‪224‬‬ ‫‪560‬‬ ‫‪2001‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1,098‬‬ ‫‪314‬‬ ‫‪784‬‬ ‫‪2002‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1,537‬‬ ‫‪439‬‬ ‫‪1,098‬‬ ‫‪2003‬‬
‫‪1,537‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪(2,151‬‬ ‫‪615‬‬ ‫‪1,537‬‬ ‫‪2004‬‬
‫‪1,537‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪:‬פירעון מוקדם בתחילת ‪784‬‬
‫‪:‬כדאי לבצע‬
‫‪.‬א) יש בידי הלווה סכום הפירעון המוקדם‪ ,‬אך יכול להשקיעו בתשואה<‪40%‬‬
‫‪.‬ב) ירדה ריבית ההלוואות במשר וכדאי לבצע מ י ח ז ו ר‬
 ‫ת"ר ‪5‬‬
‫‪.‬ביום ‪ 1/10/00‬נטלה חברה הלוואה בסכום של ‪800,000‬‬
‫‪.‬ההלוואה נושאת ריבית של ‪ ,12%‬ותוחזר ב‪ 4-‬תשלומים שווים של קרן וריבית‬
‫‪.‬הפירעון הראשון יתבצע ב‪ ,30/9/01-‬והאחרון ב‪30/9/04-‬‬
‫‪.‬יש להציג לוח סילוקין שכולל יתרות בסוף כל שנה‬

‫‪:‬פתרון‬
‫‪800,000‬‬ ‫סכום ההלוואה‬
‫‪12%‬‬ ‫שיעור הריבית‬
‫‪4‬‬ ‫מספר התשלומים‬
‫מקדם שפיצר רלבנטי ‪3.0373‬‬
‫פירעון תקופתי (שפיצר)‪263,388‬‬
‫‪:‬לוח סילוקין באלפי ש"ח‬

‫פירעון‬ ‫ריבית עד סכום‬ ‫יתרה‬ ‫סכום‬ ‫ריבית עד‬ ‫יתרה‬

‫ב‪30/9-‬‬ ‫הריבית‬ ‫ליום‬ ‫ביום זה‬ ‫הריבית‬ ‫ליום‬ ‫ביום זה‬ ‫ביום‬
‫)‪(263‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪30/9/01‬‬ ‫‪823‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪31/12/00‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪1/10/00‬‬
‫)‪(263‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪30/9/02‬‬ ‫‪650‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪31/12/01‬‬ ‫‪632‬‬ ‫‪1/10/01‬‬
‫)‪(263‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30/9/03‬‬ ‫‪457‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪31/12/02‬‬ ‫‪445‬‬ ‫‪1/10/02‬‬
‫)‪(263‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪30/9/04‬‬ ‫‪241‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪31/12/03‬‬ ‫‪234‬‬ ‫‪1/10/03‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1/10/04‬‬
 ‫תרגיל ‪6‬‬
‫ב‪ 1/4/08-‬נלקחה הלוואת גישור בסך ‪ 4,000‬נושאת ריבית ‪ 40%‬שתוחזר בסכום‬
‫‪.‬אחד ב‪31/3/11-‬‬
‫‪.‬הצג את ההלוואה בדוחות הכספיים‬
‫‪:‬פתרון‬
‫התחייבויות התחייבויות‬ ‫נכסים‬
‫עודפים‬ ‫לז"א‬ ‫שוטפות‪-‬‬
‫הלוואה‬ ‫שוטפים‬
‫הלוואה‪-‬זמן הוצאות‬ ‫חלויות‬
‫מימון‬ ‫ארוך‬ ‫שוטפות‬ ‫מזומנים‬
‫)‪(4,000‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫קבלת הלוואה ‪1/4/08‬‬
‫‪1,200‬‬ ‫)‪(1,200‬‬ ‫צבירת הוצ' ריבית‬
‫‪1,200‬‬ ‫)‪(5,200‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫יתרה ‪31/12/08‬‬
‫‪2,080‬‬ ‫)‪(2,080‬‬ ‫צבירת הוצ' ריבית‬
‫‪3,280‬‬ ‫)‪(7,280‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫יתרה ‪31/12/09‬‬
‫‪2,912‬‬ ‫)‪(2,912‬‬ ‫צבירת הוצ' ריבית‬
‫‪10,192‬‬ ‫)‪(10,192‬‬ ‫מיון לחלויות שוטפות‬
‫‪6,192‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪(10,192‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫יתרה ‪31/12/10‬‬
‫‪1,019‬‬ ‫)‪(1,019‬‬ ‫צבירת הוצ' ריבית‬
‫‪11,211‬‬ ‫)‪(11,211‬‬ ‫פירעון ‪31/3/11‬‬
‫‪7,211‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪(7,211‬‬ ‫יתרה ‪31/3/11‬‬
 ‫תרגיל ‪7‬‬
‫‪.‬ביום ‪ 1/10/2000‬נטלה חברה הלוואה בסכום של ‪800,000‬‬
‫‪.‬ההלוואה נושאת ריבית של ‪ ,12%‬ותוחזר ב‪ 4-‬תשלומים שווים של קרן וריבית‬
‫‪.‬הפירעון הראשון יתבצע ב‪ ,30/9/01-‬והאחרון ב‪30/9/04-‬‬
‫‪.‬הצג יתרות רלבנטיות בדוחות הכספיים הרלבנטיים (מאזן ורו"ה)‬
‫‪:‬פתרון‬
‫‪800,000‬‬ ‫סכום ההלוואה‬
‫‪12%‬‬ ‫שיעור הריבית‬
‫‪4‬‬ ‫מספר התשלומים‬
‫‪3.0373‬‬ ‫מקדם שפיצר רלבנטי‬
‫‪263,388‬‬ ‫פירעון תקופתי (שפיצר)‬
‫‪:‬לוח סילוקין‬

‫פירעון‬ ‫סכום‬ ‫ריבית‬ ‫יתרה‬ ‫סכום‬ ‫ריבית‬ ‫יתרה‬

‫ב‪30/9-‬‬ ‫הריבית‬ ‫עד ליום‬ ‫ביום זה‬ ‫הריבית‬ ‫עד ליום‬ ‫ביום זה‬ ‫יום‬
‫)‪(263,388‬‬ ‫‪72,066‬‬ ‫‪30/9/01‬‬ ‫‪823,934‬‬ ‫‪23,934‬‬ ‫‪31/12/00‬‬ ‫‪800,000‬‬ ‫‪1/10/00‬‬
‫)‪(263,388‬‬ ‫‪56,987‬‬ ‫‪30/9/02‬‬ ‫‪651,539‬‬ ‫‪18,926‬‬ ‫‪31/12/01‬‬ ‫‪632,612‬‬ ‫‪1/10/01‬‬
‫)‪(263,388‬‬ ‫‪40,099‬‬ ‫‪30/9/03‬‬ ‫‪458,456‬‬ ‫‪13,318‬‬ ‫‪31/12/02‬‬ ‫‪445,138‬‬ ‫‪1/10/02‬‬
‫)‪(263,388‬‬ ‫‪21,184‬‬ ‫‪30/9/04‬‬ ‫‪242,203‬‬ ‫‪7,036‬‬ ‫‪31/12/03‬‬ ‫‪235,167‬‬ ‫‪1/10/03‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪30/9/04‬‬
‫‪30/12/04 31/12/03 31/12/02 31/12/01 31/12/00‬‬ ‫‪:‬היתרה במאזן ליום‬
‫‪ -‬חלויות שוטפות‬
‫‪0 235,167 209,971 187,474‬‬ ‫‪167,388‬‬ ‫קרן‬
‫‪0‬‬ ‫‪7,036‬‬ ‫‪13,318‬‬ ‫‪18,926‬‬ ‫ריבית שנצברה לשלם ‪23,934‬‬
‫‪0 242,203 223,289 206,400‬‬ ‫‪191,322‬‬ ‫סך חלויות שוטפות‬
‫‪0‬‬ ‫‪0 235,167 445,138‬‬ ‫‪ -‬בהלוואות לזמן ארוך ‪632,612‬‬
‫‪0 242,203 458,456 651,539‬‬ ‫‪823,934‬‬ ‫סך התחייבות‬
‫‪2004‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2000‬‬
‫‪:‬היתרה בדוח רו"ה לשנת‬
‫‪21,184‬‬ ‫‪47,135‬‬ ‫‪70,305‬‬ ‫‪90,992‬‬ ‫‪23,934‬‬ ‫הוצאות מימון‬
 ‫תרגיל ‪8‬‬
‫‪:‬להלן נתוני אגרת חוב שהונפקה‬
‫‪1/1/06‬‬ ‫‪:‬תאריך הנפקה‬
‫‪10,000‬‬ ‫‪ ₪‬סכום אג"ח ערך נקוב ‪ -‬באלפי‬
‫‪20%‬‬ ‫שיעור ריבית‬
‫בלון‬ ‫‪ -‬סוג הלוואה‬
‫‪31/12/08‬‬ ‫‪-‬קרן תפרע ב‬
‫ריבית תפרע בכל סוף שנה ‪ 3 -‬פעמים‬
‫‪600‬‬ ‫‪ ₪‬הוצ' הנפקה ‪ -‬באלפי‬
‫‪30%‬‬ ‫שיעור ריבית המשקפת רמת סיכון דומה ביום ההנפקה‬
‫‪.‬נדרש ‪ -‬להציג לוח סילוקין‬
‫פתרון‬
‫ע‪.‬נ לפי‬ ‫‪:‬הזרם‬
‫‪30%‬‬ ‫‪10,000‬‬ ‫‪1/1/06‬‬ ‫הנפקת אג"ח‬
‫‪1,538‬‬ ‫‪2,000 31/12/06‬‬ ‫פירעון ריבית‬
‫‪1,183‬‬ ‫‪2,000 31/12/07‬‬ ‫פירעון ריבית‬
‫‪5,462‬‬ ‫‪12,000 31/12/08‬‬ ‫פירעון קרן וריבית‬
‫‪8,184‬‬ ‫ערך נוכחי של התשלומים ‪ -‬סכום ההנפקה‬
‫‪ -‬הרכב‬
‫‪10,000‬‬ ‫ערך נקוב‬
‫)‪(1,816‬‬ ‫ניכיון‬
‫‪8,184‬‬ ‫סכום ההנפקה‬
‫‪.‬רוכש האג"ח משקיע ‪ 8,184‬ויקבל קרן של ‪ , 10,000‬מקבל ריבית ‪ 20%‬כשריבית שוק ‪30%‬‬
‫‪:‬לוח סילוקין של האג"ח כולל ניכיון‬

‫ריבית‪30-‬‬
‫י"ס‬ ‫פירעון‬ ‫‪%‬‬ ‫י"פ‬ ‫שנה‬
‫‪8,639‬‬ ‫)‪(2,000‬‬ ‫‪2,455‬‬ ‫‪8,184‬‬ ‫‪2,006‬‬
‫‪9,231‬‬ ‫)‪(2,000‬‬ ‫‪2,592‬‬ ‫‪8,639‬‬ ‫‪2007‬‬
‫)‪0 (12,000‬‬ ‫‪2,769‬‬ ‫‪9,231‬‬ ‫‪2008‬‬
 ‫תרגיל ‪9‬‬
‫‪:‬להלן נתוני אגרת חוב שהונפקה‬
‫‪1/1/06‬‬ ‫‪:‬תאריך הנפקה‬
‫‪10,000‬‬ ‫‪ ₪‬סכום אג"ח ערך נקוב ‪ -‬באלפי‬
‫‪20%‬‬ ‫שיעור ריבית‬
‫בלון‬ ‫‪ -‬סוג הלוואה‬
‫‪31/12/08‬‬ ‫‪-‬קרן תפרע ב‬
‫ריבית תפרע בכל סוף שנה ‪ 3 -‬פעמים‬
‫‪600‬‬ ‫‪ ₪‬הוצ' הנפקה ‪ -‬באלפי‬
‫‪10%‬‬ ‫שיעור ריבית המשקפת רמת סיכון דומה ביום ההנפקה‬
‫‪.‬נדרש ‪ -‬להציג לוח סילוקין‬
‫פתרון‬
‫ע‪.‬נ לפי‬ ‫‪:‬הזרם‬
‫‪10%‬‬ ‫‪10,000‬‬ ‫‪1/1/06‬‬ ‫הנפקת אג"ח‬
‫‪1,818‬‬ ‫‪2,000 31/12/06‬‬ ‫פירעון ריבית‬
‫‪1,653‬‬ ‫‪2,000 31/12/07‬‬ ‫פירעון ריבית‬
‫‪9,016‬‬ ‫‪12,000 31/12/08‬‬ ‫פירעון קרן וריבית‬
‫‪12,487‬‬ ‫ערך נוכחי של התשלומים ‪ -‬סכום ההנפקה‬
‫‪ -‬הרכב‬
‫‪10,000‬‬ ‫ערך נקוב‬
‫‪2,487‬‬ ‫פרמיה‬
‫‪12,487‬‬ ‫סכום ההנפקה‬
‫‪.‬רוכש האג"ח משקיע ‪ 12,487‬ויקבל קרן של ‪ , 10,000‬מקבל ריבית ‪ 20%‬כשריבית שוק רק‪10% -‬‬
‫‪:‬לוח סילוקין של האג"ח כולל פרמיה‬

‫ריבית‪10-‬‬
‫י"ס‬ ‫פירעון‬ ‫‪%‬‬ ‫י"פ‬ ‫שנה‬
‫‪11,736‬‬ ‫)‪(2,000‬‬ ‫‪1,249‬‬ ‫‪12,487‬‬ ‫‪2,006‬‬
‫‪10,909‬‬ ‫)‪(2,000‬‬ ‫‪1,174‬‬ ‫‪11,736‬‬ ‫‪2007‬‬
‫)‪0 (12,000‬‬ ‫‪1,091‬‬ ‫‪10,909‬‬ ‫‪2008‬‬
 ‫ההון העצמי והבורסה ‪ -‬תיאוריה‬
‫מבנה ההון העצמי‬

‫‪.‬ההון העצמי משקף את השקעת הבעלים ‪ -‬האקוויטי ‪ -‬ההתחייבות של הפירמה כלפי בעליה‬

‫‪ :‬הוא כולל שני מרכיבים עיקריים‬

‫א) הון מניות וקרנות‪ :‬הכסף שהשקיעו הבעלים עבור מניות הפירמה‪ ,‬שמקנות להם זכויות‬

‫בעלות ושליטה‪ :‬הזכות להשתתף בתהליך קבלת ההחלטות ‪ ,‬הזכות לקבל חלק יחסי בחלוקת‬

‫הרווחים שצברה הפירמה ‪ -‬דיבידנד‪ ,‬הזכות לקבל חלק יחסי מנכסי הפירמה שנשארו‪ ,‬אם‬

‫‪.‬נשארו בתהליך פירוק הפירמה‬

‫‪,‬ב) עודפים‪ :‬הרווחים שצברה הפירמה מפעילותה העסקית‪ ,‬מיום הקמתה ועד יום המאזן‬

‫‪.‬שמיועדים לחלוקה כדיבידנד‬

‫"ההון והקרנות אינם מוחזרים לבעלי המניות בהתאם לגיני התאגידים‪ ,‬כדי לספק "כרית בטחון‬

‫לבעלי ההון הזר ‪ -‬הנושים‪ .‬גורמים שהעניקו לחברה הלוואות ואשראים‪ ,‬לפירמה התחייבויות‬

‫שוטפות ובלתי שוטפות כלפיהם (בנקים‪ ,‬ספקים‪ ,‬עובדים‪ ,‬רשויות)‪ .‬בעלי המניות יכולים‬

‫‪.‬למשוך כאמור רק רווחים ‪ -‬דיבידנד‬

‫כללי חלוקת דיבידנד‬

‫‪:‬שני כללים עיקריים שמקורם בדיני התאגידים‬

‫‪.‬א) מבחן הרווח ‪ -‬ניתן למשוך דיבידנד אך מתוך הרווחים שצברה הפירמה‬

‫ב) מבחן כושר הפירעון ‪ -‬אסור שעצם החלוקה תגרום למצב של "חדלות פירעון" ‪ -‬דהיינו‬

‫ייפגם מצבה הנזילותי של הפירמה‪ ,‬לא תוכל לפרוע את התחייבויותיה לזמן הקצר‪ ,‬תחדל‬

‫‪".‬חלילה להוות "עסק חי‬

‫הנפקת מניות‬
‫גיוס כסף מבעלי המניות הקיימים או חדשים כנגד הנפקת מניות נוספות‪ .‬כמתקיימת הנפקת‬

‫מניות לחדשים‪ ,‬גדל ההון של החברה‪ ,‬יותר כסף לפעילות העסקית‪ ,‬אך מנגד‪ ,‬מדולל חלקם‬

‫‪.‬של בעלי המניות הקיימים‬

 ‫הנפקה בבורסה‬
‫הנפקת מניות לציבור הרחב‪ .‬על הפירמה להציע מניות בהנפקה באמצעות תשקיף‪ ,‬מכוח‬

‫חוק ניירות ערך ותקנותיו‪ ,‬ותחת פיקוחה של הרשות לניירות ערך‪ .‬התשקיף מיועד לציבור‬

‫המשקיעים הפוטנציאלי‪ ,‬כדי שיוכל לכלכל צעדיו בתבונה‪ .‬עליו לכלול‪ :‬תיאור מלא של‬

‫עסקי הפירמה‪ ,‬פרטים על בעלי מניותיה העיקריים ומהליה‪ ,‬דוחות כספיים מלאים ומפורטים‬

‫ובעיקר‪ ,‬התחיבות חוזית של הפירמה באשר לייעוד ההנפקה‪ .‬החברה מתחייבת לדוגמה‬

‫‪'.‬להשקיע במפעלים ומוצרים חדשים‪ ,‬או במחקר ופיתוח‪ ,‬או כניסה לשווקים חדשים וכו‬

‫לאחר ההנפקה‪ ,‬כספיה מוכנסים לחשבון בנק של הפירמה ואילו ההון העצמי גדל בגובה‬

‫הון המניות הנפרע ‪ -‬הערך הנקוב של המניות (לכל מניה בדרך כלל ערך נקוב של ‪)₪ 1‬‬

‫‪.‬וההפרש בין כספי ההנפקה לבין ההון המניות הנפרע‪ ,‬נזקף כפרמיה לקרנות ההון‬

‫לאחר ההנפקה נרשמות מניות הפירמה למסחר בשוק ‪ -‬בבורסה‪ .‬המסחר בבורסה מתנהל‬

‫‪,‬על בסיס ציפיות‪ .‬ציפיות אופטימיות יגרמו לעודפי ביקוש ולהעלאת מחיר המניה‪ .‬ולהיפך‬

‫ציפיות פסימיות יגרמו לעודפי היצע ולירידת מחיר המניה‪ .‬החל מיום המסחר הראשון‬

‫הופכת הפירמה ל"ציבורית בבורסה"‪ ,‬חלים עליה כללים מחמירים כדי לספק מידע לציבור‬

‫המשקיעים‪ .‬על כל אירוע מהותי בחיי הפירמה‪ ,‬יש לדווח מיידית לבורסה‪ .‬על הפירמה להפיק‬

‫ארבעה דוחות כספיים במהלך השנה‪ ,‬דוח מפורט לסוף השנה ושלושה דוחות ביניים פחות‬

‫מפורטים‪ ,‬מידי רבעון‪ ,‬דוחות פומביים‪ ,‬חשופים לציבור הרחב (בניגוד לחברה פרטית שמדווחת‬

‫)אחת לשנה באפן חסוי לרשות המיסים ולרשם החברות‬

‫הממשק בין החשבונאות הפיננסית לשוק ההון‬

‫‪:‬בא לידי ביטוי באמצעות שני פרמטרים מקובלים בשוק ההון‬

‫א) מכפיל הרווח ‪ -‬מדד לכדאיות השקעה‪ ,‬משקף בתוך כמה שנות רווח ישיב משקיע את‬

‫‪.‬השקעתו‪ ,‬מחושה על פי היחס בין שווי השוק של הפירמה לבין הרווח השנתי האחרון שדווח‬

‫‪.‬שווי השוק שווה למכפלת כמות המניות של הפירמה במחיר המניה בבורסה ביום החישוב‬

‫הרווח הנקי הינו נתון חשבונאי ‪ -‬השורה התחתונה של דוח רו"ה‪ .‬יש לבחון את השתנות‬

‫‪.‬נתוני מכפיל הרווח לאורך זמן כדי להסיק מסקנות באשר לכדאיות ההשקעה‬
 ‫ב) מכפיל ההון ‪ -‬מדד לסיכון‪ ,‬היחס בין שווי השוק כדילעיל‪ ,‬לבין ההון העצמי ‪ -‬השווי‬

‫החשבונאי של הפירמה‪ .‬מדוע קיים פער בין שני ערכים של הפירמה? ההון העצמי שווה‬

‫לנכסי הפירמה בניכוי ההתחייבויות לזרים‪ ,‬חלק מהנכסים מוצגים על פי עלות ולא ע"פ שווים‬

‫הנוכחי‪ ,‬המוניטין העצמי של הפירמה הינו נכס סמוי שלא מוצג במאזן‪,‬אין ביטוי לרווחים‬

‫עתידיים‪ ,‬אלא רק להפסדים בשל כלל השמרנות‪ .‬שווי השוק בבורסה מתומחר על פי ציפיות‬

‫המשקיעים‪ ,‬כולל מוניטין ורווחים עתידיים ולעיתים‪ ,‬מושפע מ"מריצי מניות" ‪ ,‬שבניגוד לחוק‬

‫מפיצים שמועות שווא כדי לנפח את שווי המניות בבורסה‪ .‬כשמכפיל ההון גדל לאורך זמן‬

‫ללא הסבר הגיוני‪ ,‬סיכון רב‪ ,‬יתכן שיש המריצים את המניה באופן מלאכותי והיא צפויה‬

‫‪.‬להתרסק ולהיפך‬

‫הדוח על השינויים בהון העצמי‬

‫הדוח הרביעי‪ ,‬מציג לבעלי המניות את הסיבות לשינוי בהון העצמי‪ ,‬בהשקעה שלהם‬

‫בפירמה‪ .‬העלייה בהון העצמי נובעת בדרך כלל מהנפקות של מניות נוספות‪ ,‬מהרווח‬

‫הנקי לתקופה‪ ,‬הירידה נובעת בדרך כלל מהפסד לתקופה ומדיבידנדים ששולמו לבעלי‬

‫המניות‪ .‬כמו כן מפרט הדוח את ההשקעה הבסיסית של בעלי המניות (הון מניות וקרנות‬

‫‪.‬הון ‪ -‬פרמיה) ואת העודפים (הרווחים שנצברו וטרם חולקו כדיבידנד)‬

‫‪.‬קריאה נוספת‪ :‬חשבונאות פיננסית חדשה פרק ‪10‬‬

 ‫תרגיל ‪1‬‬
‫‪ ₪ -‬להלן הרכב ההון ליום ‪ 31/12/99‬באלפי‬
‫‪4,000‬‬ ‫השקעת בעלים (‪ 1,000‬מניות בנות ע‪.‬נ ‪)1‬‬
‫‪9,000‬‬ ‫עודפים‬
‫‪13,000‬‬

‫החברה הוקמה ב‪ .30/6/92-‬מקימיה העבירו ביום ההקמה‪ ,‬לחשבון הבנק של החברה סך‬
‫‪.‬של ‪ 4,000‬וקבלו בתמורה ‪ 1,000‬מניות רגילות‬
‫‪ .‬ב‪ 1/4/00-‬שולם דיבידנד בסך ‪3,000‬‬
‫הסתכם ב‪2,000-‬‬ ‫‪ .‬הרווח הנקי לתקופה ‪1 - 12 / 00‬‬
‫‪.‬החברה רשמה את מניותיה למסחר בבורסה ב‪ 31/12/00-‬והנפיקה מניות לציבור‬
‫‪.‬ההנפקה נבנתה באופן שיקנה לציבור שרכש את המניות ‪ 1/3 -‬מזכויות הבעלות וההצבעה‬
‫לקראת ההנפקה העריכו החתמים שההון העצמי ערב ההנפקה משקף את שוויה הכלכלי‬
‫‪.‬של החברה‬
‫‪:‬נדרש לחשב‬
‫? א‪ .‬מהי כמות המניות שתונפק לציבור‬
‫? ב‪ .‬מהו הסכום שיתגבר את קופתה של החברה (סכום ההנפקה)‬

‫‪ ₪‬פתרון באלפי‬
‫הון עצמי‬ ‫הון עצמי‬ ‫תחשיב ההתפתחות בתקופה‬

‫לאחר הנפקה‬ ‫לפני הנפקההנפקה‬ ‫רווח נקי‬ ‫דיבידנד‬ ‫הון עצמי‬

‫‪31/12/00 31/12/00 31/12/00‬‬ ‫‪1-12/00‬‬ ‫‪1/4/00 31/12/99‬‬

‫‪10,000‬‬ ‫‪6,000‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫השקעת בעלים‬

‫‪8,000‬‬ ‫‪8,000‬‬ ‫‪2,000‬‬ ‫)‪(3,000‬‬ ‫‪9,000‬‬ ‫עודפים‬
‫‪18,000‬‬ ‫‪6,000‬‬ ‫‪12,000‬‬ ‫‪2,000‬‬ ‫)‪(3,000‬‬ ‫‪13,000‬‬ ‫סך הכל‬
‫בניית ההנפקה בבורסה ביום ‪31/12/00‬‬
‫סך הכל‬ ‫ציבור‬ ‫מייסדים‬
‫‪1/3‬‬ ‫‪2/3‬‬
‫‪1,500‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪1,000‬‬ ‫מניות‬
‫‪18,000‬‬ ‫‪6,000‬‬ ‫‪12,000‬‬ ‫כסף‬
‫‪12‬‬ ‫מחיר הנפקה‬
 ‫תרגיל ‪2‬‬
‫‪ -‬על בסיס נתוני ת"ר ‪1‬‬
‫?האם הרוויחו‪/‬הפסידו בעלי המניות המייסדים ביום ההנפקה‬
‫פתרון‬
‫‪,‬לא הרוויחו ולא הפסידו‪ ,‬ערב ההנפקה היו המייסדים "שווים" ‪ 12‬מליון‬
‫וכך גם לאחריה‪18 * 2 / 3 = 12 ,‬‬

‫תרגיל ‪3‬‬
‫‪ -‬על בסיס נתוני ת"ר ‪1‬‬
‫‪ ,‬בהנחה שמחיר המניה ביום ‪ 5/3/01‬עמד על ‪ 1,800‬אגורות‬
‫‪.‬מה שווי מכפיל הרווח ומכפיל ההון ביום זה‪ .‬הסבר את משמעותם‬
‫פתרון‬
‫‪:‬חישוב שווי השוק ביום ‪5/3/01‬‬

‫‪1,500‬‬ ‫כמות המניות‬

‫‪18‬‬ ‫מחיר המניה בבורסה בש"ח‬
‫‪27,000‬‬ ‫שווי השוק ‪5/3/01‬‬
‫‪2,000‬‬ ‫רווח נקי אחרון שפורסם‬
‫‪18,000‬‬ ‫הון עצמי אחרון שפורסם‬
‫‪13.5‬‬ ‫מכפיל הרווח ב‪ 5/3/01-‬בשנים‬

‫‪1.5‬‬ ‫מכפיל ההון ב‪5/3/01-‬‬

‫‪.‬מכפיל הרווח‪ :‬מדד לכדאיות‪ ,‬התוף ‪ 13.5‬שנים תוחזר ההשקעה בהנחה שהרווח יישאר יציב‬
‫‪.‬מכפיל ההון‪ :‬מדד לסיכון‪ ,‬השוק מתמחר את שווי הפירמה פי ‪ 1.5‬משוויה החשבונאי במאזן‬
‫‪:‬ה‪ .‬סיבות לפערים בין שווי החברה בבורסה (שווי שוק) לבין שוויה המאזני (ההון העצמי)‬
‫ההון העצמי שווה לנכסי הפירמה בניכוי ההתחייבויות לזרים‪ ,‬חלק מהנכסים מוצגים על פי‬
‫‪,‬עלות ולא ע"פ שווים הנוכחי‪ ,‬המוניטין העצמי של הפירמה הינו נכס סמוי שלא מוצג במאזן‬
‫אין ביטוי לרווחים עתידיים‪ ,‬אלא רק להפסדים בשל כלל השמרנות‪ .‬שווי השוק בבורסה‬
‫מתומחר על פי ציפיות המשקיעים‪ ,‬כולל מוניטין ורווחים עתידיים ולעיתים‪ ,‬מושפע מ"מריצי‬
‫מניות" ‪ ,‬שבניגוד לחוק מפיצים שמועות שווא כדי לנפח את שווי המניות בבורסה‪ .‬כשמכפיל‬
‫כשמכפיל ההון גדל לאורך זמן ללא הסבר הגיוני‪ ,‬סיכון רב‪ ,‬יתכן שיש המריצים את המניה‬
‫‪.‬באופן מלאכותי והיא צפויה להתרסק ולהיפך‬
 ‫תרגיל ‪4‬‬
‫‪ -‬על בסיס נתוני ת"ר ‪1‬‬
‫‪.‬הצג תמצית הדוח על השינויים בהון העצמי לשנת ‪2000‬‬
‫פתרון‬
‫‪:‬תמצית הדוח על השינויים בהון העצמי לשנת ‪2000‬‬
‫סך הכל‬

‫‪13,000‬‬ ‫יתרה לתחילת השנה‬

‫‪6,000‬‬ ‫הנפקות הון‬

‫‪2,000‬‬ ‫רווח נקי לשנה‬

‫)‪(3,000‬‬ ‫דיבידנד‬

‫‪18,000‬‬ ‫יתרה לתום השנה‬

‫תרגיל ‪5‬‬
‫‪.‬חברה רשמה את מניותיה למסחר בבורסה‬
‫‪.‬ערב ההנפקה כלל הון המניות הנפרע כמות של ‪ 5,000‬מניות רגילות‬
‫ונקבע‪ ,‬ששוייה הכלכלי של החברה ‪ DCF‬לקראת ההנפקה התבצעה הערכת שווי בשיטת‬
‫‪.‬מסתכם בכ‪ 60-‬אלף‬
‫‪:‬חשב את כמות המניות שהונפקה‪ ,‬סכום ההנפקה ומחיר ההנפקה בכל אחד מהמקרים הבאים‬
‫‪ -‬שיעור ההחזקה בידי הציבור המקנה זכויות זהות של בעלות ושליטה‬
‫ג ‪ ,37% -‬ד ‪ ,40% -‬ה ‪50% -‬‬ ‫‪.‬א ‪ , 20% -‬ב ‪, 23% -‬‬
‫פתרון‬
‫‪5,000‬‬ ‫‪:‬כמות המניות בידי המייסדים‬
‫‪60,000‬‬ ‫"שווי החברה ערב ההנפקה‬

‫מחיר‬ ‫הסכום‬ ‫כמות‬

‫שגייסה‬ ‫המניות‬ ‫אחוז‬ ‫אחוז‬
‫ההנפקה‬ ‫החברה‬ ‫מונפקת‬ ‫המייסדים הציבור‬
‫‪12.00‬‬ ‫‪15,000‬‬ ‫‪1,250‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪80%‬‬

‫‪12.00‬‬ ‫‪17,922‬‬ ‫‪1,494‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪77%‬‬

‫‪12.00‬‬ ‫‪35,238‬‬ ‫‪2,937‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪63%‬‬

‫‪12.00‬‬ ‫‪40,000‬‬ ‫‪3,333‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪60%‬‬

‫‪12.00‬‬ ‫‪60,000‬‬ ‫‪5,000‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪50%‬‬

 ‫ניתוח הפירמה ‪ -‬תיאוריה‬
‫בניית הדוחות הכספיים‬
‫א) הדוח על המצב הכספי (מאזן) ‪ :‬משקף את המצב הכספי לתום התקופה‪ ,‬סך הערך‬

‫‪.‬הכספי של נכסי העסק‪ ,‬כנגד ההתחייבויות של העסק כלפי זרים ובעלים‬

‫כלפי זרים ‪ -‬התחייבויות שוטפות ובלתי שוטפות כלפי בנקים ונותני אשראי‪ ,‬ספקים וזכאים‬

‫‪.‬אחרים‪ ,‬עובדים‪ ,‬רשויות‬

‫‪:‬כלפי הבעלים ‪ -‬ההון העצמי‪ ,‬השווי החשבונאי של העסק‪ .‬בחברה בע"מ מורכב‬

‫‪.‬א) מהשקעת הבעלים במניות החברה‪ ,‬שמקנות זכויות שליטה ובעלות‬

‫‪,‬ב) עודפים ‪ -‬הרווחים מפעילות עסקית‪ ,‬שצברה החברה מיום הקמתה ועד תום התקופה‬

‫‪.‬שטרם חולקו לבעלי המניות כדיבידנד‬

‫‪,‬ב) דוח רווח והפסד (הדוח התוצאתי) ‪ :‬משקף את תוצאות הפעילות העסקית של העסק‬

‫ההכנסות וההוצאות‪ ,‬מרכיבי הרווח‪ .‬תוצאת הדוח היא הרווח הנקי או ההפסד והיא‬

‫‪.‬מועברת לדוח השלישי ‪ -‬הדוח על השינויים בהון העצמי‬

‫ג) הדוח על השינויים בהון העצמי ‪ :‬משקף את הסיבות לשינויים בהון העצמי במהלך התקופה‬

‫שמקורם בדרך כלל בגיוסי כספים ממשקיעים ‪ -‬הנפקות של מניות נוספות‪ ,‬הרווח הנקי‬

‫‪.‬לתקופה (או הפסד)‪ ,‬חלוקת הרווחים בתקופה ‪ -‬הדיבידנד שחולק לבעלי המניות‬

‫הדוח מסווג לחוד את השקעתם הכספית במניות החברה ואת הרווחים שנצברו וטרם‬

‫‪.‬חולקו כדיבידנד‬

‫ד) הדוח על תזרימי המזומנים‪ :‬דוח משלים לאחרים‪ ,‬משקף את השינוי בסעיף‬

‫המאזני "מזומנים ושווי מזומנים" ‪ -‬הכולל את יתרת המזומנים החופשיים לשימוש בארץ‬

‫ובעולם בבנקים‪ ,‬בקופה‪ ,‬בכספת‪ ,‬וכן פיקדונות לזמן קצר‪ .‬בדוח מסווגים זרמי המזומנים‬

‫‪ :‬ושווי המזומנים במהלך התקופה לשלש פעילויות‬

‫‪,‬א) פעילות שוטפת ‪ -‬הפעילות העסקית היומיומית הכוללת בעיקר תקבולים מלקוחות ואחרים‬

‫‪.‬כנגד תשלומים לספקים‪ ,‬עובדים וזכאים אחרים‪ ,‬ריבית ומיסים על הכנסה‬

‫‪,‬ב) פעילות השקעה ‪ -‬כספים ששימשו לרכישת נכסים קבועים והשקעות‬

‫‪.‬כנגד כספים שנתקבלו ממימושם של הנכסים הקבועים והשקעות‬

‫ג) פעילות מימון ‪ -‬כספים שנתקבלו מבעלים (הנפקות מניות) ומזרים (הלוואות והנפקות‬

‫‪.‬אג"ח)‪ ,‬כנגד כספים ששימשו להחזר לבעלים (דיבידנדים) ולפירעון הלוואות ואג"ח לזרים‬

‫ה) פירוטים ובאורים‪ :‬מספריים ומילוליים‪ .‬מתארים את פעילות העסק‪ ,‬המדיניות החשבונאית‬

‫שננקטה לגבי פריטי הדוחות השונים‪ ,‬פירוטים מספריים של פריטי הדוחות‪ ,‬הערות לגבי כל‬
‫‪,‬פריט‪ ,‬הערות כלליות‪ ,‬תיאור של נושאים מהותיים שעלולים להתממש בעתיד ‪ -‬התקשרויות‬

‫‪.‬תביעות עומדות ותלויות כנגד העסק‪ ,‬ערבויות שנתנו‬

 ‫תרגיל ‪1‬‬
‫‪.‬להלן תמצית הדוחות הכספיים של חב' לופגעשעפט בע"מ‬

‫‪,‬יש לנתח את מצבה הפיננסי של החברה ותוצאות פעולותה‪ ,‬להתמקד בנזילות‬

‫חוסן פיננסי ורווחיות‪( .‬הפתרון יתבצע בשיעור)‬

‫לופטגעשעפט בע"מ‬
‫הדוח על המצב הכספי ליום ‪31/12/2016‬‬
‫‪31.12.15‬‬ ‫‪31.12.16‬‬ ‫|‬ ‫‪31.12.15‬‬ ‫‪31.12.16‬‬

‫|‬

‫התחייבויות שוטפות‬ ‫|‬ ‫נכסים שוטפים‬

‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫אשראי מבנקים‬ ‫|‬ ‫‪70‬‬ ‫‪140‬‬ ‫מזומנים‬

‫‪30‬‬ ‫‪46‬‬ ‫ספקים‬ ‫|‬ ‫‪25‬‬ ‫‪60‬‬ ‫לקוחות‬

‫‪20‬‬ ‫‪22‬‬ ‫זכאים ויתרות זכות‬ ‫|‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫חייבים ויתרות חובה‬

‫‪55‬‬ ‫‪78‬‬ ‫|‬ ‫‪15‬‬ ‫‪30‬‬ ‫מלאי‬

‫התחייבויות בלתי שוטפות‬ ‫|‬ ‫‪120‬‬ ‫‪250‬‬

‫‪60‬‬ ‫‪190‬‬ ‫הלוואות לז"א ואג"ח‬ ‫|‬

‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫הטבות לעובדים‬ ‫|‬ ‫נכסים בלתי שוטפים‬

‫‪80‬‬ ‫‪211‬‬ ‫|‬ ‫‪40‬‬ ‫‪80‬‬ ‫השקעות‬

‫|‬ ‫‪210‬‬ ‫‪250‬‬ ‫רכוש קבוע‬

‫‪135‬‬ ‫‪289‬‬ ‫סך הון זר‬ ‫|‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫רכוש אחר‬

‫‪265‬‬ ‫‪311‬‬ ‫הון עצמי‬ ‫|‬ ‫‪280‬‬ ‫‪350‬‬

‫|‬

‫‪400‬‬ ‫‪600‬‬ ‫|‬ ‫‪400‬‬ ‫‪600‬‬

 ‫לופטגעשעפט בע"מ‬
‫דוח רווח והפסד לשנת ‪2016‬‬
‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬

‫‪100%‬‬ ‫‪170‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫הכנסות ממכירות‬

‫‪53%‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪-22%‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫עלות המכירות‬

‫‪47%‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪63%‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫רווח גולמי‬

‫‪12%‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪-30%‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫הוצ' מכירה ושיווק‬

‫‪5%‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫הוצ' הנהלה וכלליות‬

‫‪31%‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪104%‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫רווח תפעולי‬

‫‪15%‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫הוצאות מימון‬

‫‪16%‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪163%‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫רווח לפני מס‬

‫‪12%‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪-25%‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫הוצאות מס‬

‫‪4%‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪700%‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫רווח נקי לשנה‬

‫לופטגעשעפט בע"מ‬
‫דוח על השינויים בהון עצמי לשנת ‪2016‬‬
‫סך ‪ -‬הכל‬ ‫עודפים‬ ‫הון מניות‬

‫‪328‬‬ ‫‪278‬‬ ‫‪50‬‬ ‫יתרה ליום ‪ 1‬בינואר ‪2015 ,‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫רווח נקי‬

‫)‪(70‬‬ ‫)‪(70‬‬ ‫דיבידנד‬

‫‪265‬‬ ‫‪215‬‬ ‫‪50‬‬ ‫יתרה ליום ‪ 31‬בדצמבר‪2015 ,‬‬

‫‪30‬‬ ‫‪30‬‬ ‫הנפקת הון‬

‫‪56‬‬ ‫‪56‬‬ ‫רווח נקי‬

‫)‪(40‬‬ ‫)‪(40‬‬ ‫דיבידנד‬

‫‪311‬‬ ‫‪231‬‬ ‫‪80‬‬ ‫יתרה ליום ‪ 31‬בדצמבר‪2016 ,‬‬

 ‫סוגיות שונות להשלמה ‪ -‬תיאוריה‬
‫מיסים על הכנסה‬
‫‪,‬המחויבות כלפי רשות המיסים בגין מס הכנסה החל על העסק‪ ,‬שנצטברה במהלך התקופה‬
‫‪.‬נזקפת כהוצאה בדוח רו"ה‪ .‬ההוצאה כוללת‪ :‬א) מיסים שוטפים על הרווח השנתי לצורכי מס‬
‫ב) מיסים בגין שנים קודמות בעקבות שומות סופיות‪ .‬ג) מיסים נדחים מכוח שיני המס‬
‫‪,‬שמטיבים לעיתים עם הנישום‪ ,‬לדוגמה פחת מואץ בחברה תעשייתית מכוח חוקי עידוד‬
‫‪.‬שחלים על התקופה‪ ,‬אך ישולמו בעתיד‪ ,‬מעין הלוואה‬
‫הרווח השנתי לצורי מס כולל הכנסות חייבות במס נגד הוצאות מותרות בניכוי (מוכרות)‬
‫‪.‬לצורכי מס‪ .‬קיימות הכנסות חשבונאיות פטורות כלעומת הוצאות לא מוכרות מכוח דיני המס‬
‫במאזן מוצגת ההתחייבות השוטפת כלפי רשות המיסים‪ ,‬השווה להפרש בין המס השנתי‬
‫לבין תשלומים על חשבון המס במהלך השנה ( מקדמות וניכויים במקור)‪ .‬במידה‬
‫‪.‬שהתשלומים על חשבון מס גבוהים מהמס התקופתי‪ ,‬יוצג ההפרש כנכס שוטף‬
‫‪.‬המיסים הנדחים שישולמו בעתיד יוצגו נכסים‪/‬התחייבויות לפי בעניין‬

‫חשבונות חתך‬
‫מקורם בכלל "בסיס הצבירה" (בניגוד לכלל "בסיס המזומן")‪ ,‬בצורך לשייך הוצאות‪/‬הכנסות‬
‫‪:‬לתקופה הרלבנטית‪ ,‬גם אם שולמו‪/‬נתקבלו במזומן בפועל בתקופות אחרות‪ .‬כוללים בעיקר‬
‫‪,‬הכנסות מראש ‪ -‬תקבולים מראש עבור הכנסה של התקופה הבאה‪ ,‬ממוקמות בהתחייבויות במאזן‬
‫‪.‬התחייבות לספק בתקופה הבאה סחורה‪/‬שירות‪/‬נכס מושכר‬
‫‪,‬הוצאות מראש ‪ -‬תשלומים מראש עבור הוצאה של התקופה הבאה‪ ,‬ממוקמות בנכסים במאזן‬
‫‪.‬זכות לקבל סחורה‪/‬שירות‪/‬נכס מושכר ‪ -‬בתקופה הבאה‬
‫הכנסות לקבל ‪ -‬צבירת הכנסות בגין סחורה‪/‬שירות‪/‬נכס מושכר‪ ,‬שניתנו השנה והתקבול בגינם‬
‫‪.‬יתבצע בשנה הבאה‪ .‬ממוקמות כנכס במאזן ‪ -‬הזכות לקבל כסף בשנה הבאה‬
‫הוצאות לשלם ‪ -‬צבירת הוצאות בגין סחורה‪/‬שירות‪/‬נכס מושכר‪ ,‬שנתקבלו השנה והתשלום בגינם‬
‫‪.‬יתבצע בשנה הבאה‪ .‬ממוקמות כהתחייבות במאזן ‪ -‬המחויבות לשלם כסף בשנה הבאה‬

‫חשבונאות בתנאי היפר אינפלציה‬

‫בתנאי היפר אינפלציה‪ ,‬כפי ששררו בישראל בשנות השמונים‪ ,‬קיימים עיוותים רבים‬
‫בדוחות הכספיים הנומינליים‪ .‬לכן יש לתאם למדד המחירים לצרכן את כל הנכסים‬
‫הבלתי מוניטריים במאזן ( מלאי רכוש קבוע ואחר‪ ,‬הון מניות וקרנות) המוצגים על פי‬
‫עלותם ההיסטוריות‪ ,‬להותיר את הפריטים המוניטריים במאזן ( מזומנים‪ ,‬לקוחות‪ ,‬אשראי‬
‫מבנקים‪ ,‬הלוואות ואג"ח ) שעומדים על ערך נומינלי אקטואלי‪ ,‬כאשר סך העודפים‬
‫ויים בהון העצמי‬
‫‪,‬מחשבים את הרווח הנקי ( הפסד ) על פי העודפים המתואמים לתחילת השנה ולסופה‬
‫ועל פי הערך המתואם של הנפקות ההון והדיבידנדים‪ .‬בדוח רו"ה מתאמים למדד את כל‬
‫ההכנסות וההוצאות‪ ,‬למעט הוצאות המימון שמהוות נתון מאזן וסופחים לקרבן את‬
‫‪.‬השחיקה האינפלציונית‪ .‬הדוח המותאם לאינפלציה מאפשר הבנה וניתוח סבירים‬
 ‫דוחות מאוחדים ‪-‬חשבונאות הקבוצה‬
‫כאשר חברה משקיעה במניות חברה אחרת ואוחזת במעל מחצית אמצעי השליטה (היכולת‬
‫)לכוון את המדיניות העסקית במוחזקת‪ ,‬למנות את המנהלים הבכירים‪ ,‬רוב בדירקטוריון‬
‫הרי למרות המצב המשפטי‪ ,‬לפיו כל חברה הינה יישות משפטית עצמאית‪ ,‬הרי שהשולטת‬
‫יכולה לקבל החלטות כרצונה לגבי המוחזקת‪ ,‬לכוון את פעילות המוחזקת משל היתה מעין‬
‫סניף בבעלותה‪ ,‬כמובן במסגרת דיני החברות‪ .‬החשבונאות‪ ,‬המעדיפה מהון ותוכן פיננסיים‬
‫וכלכליים‪ ,‬על פני כסות משפטית פורמאלית‪ ,‬דורשת במקרה זה מהשולטת‪ ,‬להציג דוחות‬
‫כספיים מאוחדים של החברה השולטת (אם) בצרוף החברות הנשלטות (בנות) ‪ ,‬משל‬
‫‪,‬כל הקבוצה מעין יישות עסקית אחת‪ .‬הנכסים‪ ,‬התחייבויות‪ ,‬הכנסות והוצאות של הנשלטות‬
‫שייכים "כאילו" לאם‪ ,‬שרשאית לכאורה לעשות בהם כרצונה‪ .‬הדוחות המאוחדים בניגוד‬
‫לדוחות סולו של האם‪ ,‬מאפשרים הבנה וניתוח של הקבוצה‪ ,‬הקונצרן‪ .‬בניית הדוחות‬
‫המאוחדים כרוכה במורכבות רבה‪ ,‬שכן ברמת הדוחות המאוחדים‪ ,‬יש למנוע ניפוחים‬
‫מלאכותיים לבטל השקעות‪ ,‬הלוואות‪ ,‬חובות והתחייבויות הדדיים‪ ,‬הכנסות והוצאות פנים‬
‫קבוצתיות‪ ,‬רווחים שטרם מומשו אל מחוץ לקבוצה‪ .‬נושא "כבד" זה נלמד בקורסים‬
‫‪.‬מתקדמים‬

‫רווח למניה‬
‫לצורך חישוב מכפיל הרווח בשוק ההון‪ ,‬המשקף את שנות ההחזר ההשקעה בגין מניה‬
‫מסוימת‪ ,‬לחלופין התשואה הצפויה‪ ,‬יש לחלק את שווי המניה בבורסה‪ ,‬ברווח החשבונאי‬
‫למניה בהנחה שישאר ל"נצח"‪ .‬הרווח למניה‪ ,‬הינו היחס בין הרווח הנקי התקופתי בדוח‬
‫רווח והפסד אחרון שפורסם‪ ,‬לבין כמות המניות‪ ,‬תוך התחשבות בחלק תקופתי יחסי של‬
‫מניות שהונפקו בתקופה‪ .‬הבעיה‪ ,‬כשקיימות אופציות ואג"ח המירות‪ ,‬אשר סביר שיומרו‬
‫למניות בעתיד וידללו את הרווח למניה‪ ,‬יש להתחשב בחישוב הרווח הנקי ברווחי מימון‬
‫‪,‬פוטנציאליים‪ ,‬שינבעו מכספים שיתקבלו בשל מימוש האופציות והאג"ח ההמירות‬
‫‪.‬ולהתחשב בכמות המניות שתתווסף בפוטנציה בשל מימוש זה‬

‫‪, IAS 12.‬קריאות‪ :‬חשבונאות פיננסית חדשה פרק ‪13‬‬

 ‫תרגיל ‪1‬‬
‫‪:‬להלן דוח רו"ה (ללא הפרשה למס) במיליוני ש"ח‬
‫‪10,000‬‬ ‫הכנסות מכירות‬
‫‪6,000‬‬ ‫עלות המכירות‬
‫‪4,000‬‬ ‫רווח גולמי‬
‫‪1,500‬‬ ‫הוצאות מכירה והנהלה‬
‫‪2,500‬‬ ‫רווח תפעולי‬
‫‪800‬‬ ‫הוצאות מימון‬
‫‪1,700‬‬ ‫רווח לפני מס‬
‫‪:‬פרטים נוספים‬
‫שיעור מס חברות ‪25% -‬‬
‫‪ .‬הוצאות מכירה והנהלה כוללים הוצ' פרטיות לא מוכרות בסך ‪ 800‬מליון‬
‫‪ .‬בהוצאות המימון נכללה הכנסת ריבית פטורה בסך ‪ 50‬מליון‬
‫נדרש ‪ -‬להשלים את דוח רו"ה‬
‫פתרון‬
‫‪1,700‬‬ ‫רווח לפני מס‬
‫‪800‬‬ ‫תאום הוצ' לא מוכרות‬
‫)‪(50‬‬ ‫תאום הכנסות פטורות‬
‫‪2,450‬‬ ‫הכנסה חייבת במס‬
‫‪25%‬‬ ‫שיעור מס חברות‬
‫‪613‬‬ ‫הוצ' מס‬

‫‪:‬השלמת דוח רו"ה‬

‫‪1,700‬‬ ‫רווח לפני מס‬
‫)‪(613‬‬ ‫הוצ' מס‬
‫‪1,088‬‬ ‫רווח נקי‬
 ‫תרגיל ‪2‬‬
‫‪ ₪:‬להלן קטע מדוח רו"ה לשנת ‪ 2000‬במיליוני‬
‫‪3,000‬‬ ‫הכנסות מהשכרת נכסים‬
‫‪2,000‬‬ ‫הכנסות ממכירות‬
‫‪5,000‬‬
‫‪2,200‬‬ ‫עלות אחזקת הנכסים‬
‫‪1,600‬‬ ‫עלות המכירות‬
‫‪3,800‬‬
‫‪1,200‬‬ ‫רווח גולמי‬
‫‪400‬‬ ‫הוצ' מכירה ושווק‬
‫‪300‬‬ ‫הוצ' הנהלה וכלליות‬
‫‪700‬‬
‫‪500‬‬ ‫רווח תפעולי‬
‫‪:‬פרטים נוספים‬
‫‪ .‬טרם חוייב אחד השוכרים על סך ‪ 400‬עבור ‪9 - 12 / 00‬‬
‫‪.‬תקבולים בסך ‪ 200‬עבור סחורה שסופקה ב‪ , 15/2/01-‬נכללו במכירות‬
‫‪ .‬הוצאות המכירה כוללות תשלום מראש בסך ‪ 80‬עבור סרט פרסומת שישודר ב‪4/01-‬‬
‫‪,‬פרמיה עבור ביטוח משרדי ההנהלה בסך ‪ 60‬עבור ‪ 1/9/00-28/2/01‬טרם נזקפה בספרים‬
‫‪.‬הסכום שולם ב‪28/2/01-‬‬
‫‪:‬נדרש‬
‫א) להציג יתרות רלבנטיות במאזן (הכנסות לקבל‪/‬מראש‪ ,‬הוצאות לשלם‪/‬מראש)‬
‫‪.‬ב) לתקן את דוח רו"ה‬
‫יתרות‬ ‫פעלות‬ ‫יתרות‬ ‫פתרון‬
‫סופיות‬ ‫תיקון‬ ‫מוגשות‬
‫‪ -‬רכוש שוטף במאזן‬
‫‪80‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪0‬‬ ‫הוצאות מראש‬
‫‪400‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪0‬‬ ‫הכנסות לקבל‬
‫‪480‬‬ ‫‪480‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪ -‬התחייבויות שוטפות במאזן‬
‫‪200‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪0‬‬ ‫הכנסות מראש‬
‫‪40‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪0‬‬ ‫הוצאות לשלם‬
‫‪240‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪0‬‬
‫השלמת דוח רו"ה‬
‫)‪(3,400‬‬ ‫)‪(400‬‬ ‫)‪(3,000‬‬ ‫הכנסות מהשכרת נכסים‬
‫)‪(2,200‬‬ ‫)‪(200‬‬ ‫)‪(2,000‬‬ ‫הכנסות ממכירות‬
‫‪2,200‬‬ ‫‪2,200‬‬ ‫עלות אחזקת הנכסים‬
‫‪1,600‬‬ ‫‪1,600‬‬ ‫עלות המכירות‬
‫‪320‬‬ ‫)‪(80‬‬ ‫‪400‬‬ ‫הוצ' מכירה ושווק‬
‫‪260‬‬ ‫)‪(40‬‬ ‫‪300‬‬ ‫הוצ' הנהלה וכלליות‬
‫)‪(1,220‬‬ ‫)‪(720‬‬ ‫)‪(500‬‬ ‫רווח תפעולי‬